ברקוד תל פאחר

לקראת כניסתו של פרויקט הברקוד לאתר תל פאחר: להלן נוסח הטקסטים – לתיקונים ולהערות של בני המשפחות השכולות, הלוחמים והקוראים

מול סלע המג"ד. בקרוב אפשר יהיה לקבל באמצעות הסלולר הרחבה קולית על לחימת סא"ל קליין בתל פאחר

שלום למשפחות השכולות וללוחמי תל פאחר.

בהתאם לתוכנית שיפור אתר תל פאחר, אנחנו מתקדמים עם נושאי ההסברה באמצעות הסלולר, הברקוד והאינטרנט. קרב תל פאחר, כפי שהתרחש באותו יום שישי ה-9 ביוני 1967, מומחש למבקר (בגלל המורכבות המיוחדת שבו) באמצעות שלטי ההסברה החרוטים על אבני הבזלת, הצבת דמויות מברזל המייצגות את כניסתו או מקום לחימתו של כל כוח, כולל שני זחל"מים שיוצבו בחזית שדה הקרב בנקודות קריטיות, וכן הזחל"ם שנפגע מתחת לעין א-דייסה וממוקם כיום בגבעת האם.

בנוסף לכך, הוחלט לאפשר לכל מבקר הבא לתל ההנצחה והמורשת, להרחיב את הידע שלו על-ידי תיאור של לחימת כל כוח ביתר פירוט, כולל ציון שמות הלוחמים באותו כוח. כל זאת בשיטת הברקוד והאינטנרט.

מגבלת זמן ההקשבה בסלולר האישי של המבקר היא חשובה, ולכן הוקצבו לכל אבן/שלט הסבר באורך של בין שתיים וחצי לארבע דקות (משך הזמן נקבע על דעת מומחים בנושא ומתאים לפעילות הכוחות). אנחנו מצרפים את הקטעים שהכין שלמה מן על בסיס ספר "תל התעלות" ועדכונים שנעשו מאז יציאתו של הספר, בהתייעצות איתי ועם שמואל מוראד. כל אלה לעיונכם כאן בבלוג נעמוש.

מי שמעוניין להתייחס לתכנים מתבקש לעשות זאת בתגובות בבלוג עד 1 במרץ 2022, כדי שנוכל ללמוד את ההערות ולתקן במידת הצורך. הטקסטים יעברו עריכה לשונית לפני ביצוע ההקלטות. אנחנו שואפים שביוני 2022 המערכת תפעל בשטח.

בשם הצוות הפעיל: שמואל מוראד, שלמה מן ואיתן תגר, שהצטרף אלינו למשימה זו בשל ניסיונו בתחום זה.

תודה מראש לכולם,

בהצלחה – ורדי.

הערה – שלמה מן: ההקראה בברקוד תהיה מלווה בקולות רקע שתפיק חברה המתמחה בכך – ירי, פיצוצים, תנועת זחלמים וטנקים, קולות בקשר, קטעי מוסיקה ועוד. כל אלה מסומנים בצבע כחול. אם יש לכם רעיונות בנושא זה – כתבו לנו.

לוחמי פלוגה ג' – בפיקוד המ"פ תשבי והסמג"ד זוהר

מוסיקת פתיחה

קטע זה בסיפור הגבורה של קרב תל פאחר מוקדש לפלוגה ג' מגדוד 12 – למ"פ, ללוחמים – ולסגן מפקד הגדוד שהגיע ללחימה על התל עם פלוגה ג'.

קרב תל פאחר בתחילתו, השעה שלוש וחצי אחר הצהריים.

קולות רקע – ירי נקל צרורות ובודדת, פיצוץ רימון או בזוקה, רחשים וקולות רשת קשר עמומה. 

סגן מיכה תשבי בן 21 מפקד פלוגה ג' בגדוד 12, הקצין שחייליו העריצו, מוביל אותם בזחל"ם, כלי הרכב המשוריין. בעקבותיו נעים חמישה זחל"מי פלוגה ג'. עם תשבי בזחל"ם נמצא סגן מפקד גדוד 12 רס"ן זוהר נוי.

פלוגה ג' מגיעה ממערב לתל פאחר.

רעשי זחלים

כפי שאפשר להתרשם מהמקום שבו אתם עומדים – המוצב הסורי שולט טופוגרפית על סביבותיו והסורים המטירו אש חזקה מתוך העמדות המבוצרות בסלעי בזלת ובטון. כל מי שנחשף בשטח – חוטף.

[צרורות נק"ל ומקלעים ברקע] 

מול האש העזה ניסו נוי ותשבי ליצור התקפה חזיתית נועזת. הלוחמים קפצו מהזחלמים מתחת לחלק הצפוני של התל, חלקם חיפו בירי וחלקם התקדם לכיוון הגדר הראשונה מתוך שלוש. תשבי בראש ועימו הסמג"ד נוי, לוחם ההנדסה איתן תגר ועוד מספר חיילים.

כוח קטן, כמעט חסר סיכוי, אבל נחוש לפרוץ את חוטי התיל, את התעלות וחומת האש.

החיילים דילגו על סלעים ואבנים, נפלו וקמו, בניסיון להיות צמודים למפקדם. 

קולות רקע ירי בצרורות ארוכים

תשבי הגיע לגדר הראשונה. מכאן רק עשרות מטרים הפרידו בינו לבין תעלות המוצב.

איתן מההנדסה ניסה להציב את צינור הבונגלור המיועד לפיצוץ הגדר, אך נפצע קשה מכדור בחזה. כדור נוסף פגע בראשו של המ"פ תשבי שנפל הרוג.

קריאות חיילים – פצוע! חובש!. חובש לכאן

ההסתערות נבלמה. שאר החיילים נאלצו למצוא מסתור בכפל קרקע, תוך שהם מושכים את הפצוע למחסה.

הסמג"ד נוי לא ויתר. הוא ניסה לארגן את הכוח להסתערות נוספת, אבל אז נפגע מכדור בצווארו ונפל פצוע. 

[קליק רשת קשר: קודקוד כאן 12 – הסמג"ד נפצע, חוזר שנית הסמג"ד נפצע, מבקש סיוע מיידי לכיבוש היעד, עבור]

פלוגה ג' נבלמה בשלב זה, אבל רק זמנית. בהמשך יגיעו לוחמיה באיגוף אל החלק הדרומי ושם ימשיכו את לחימתם. 

קולות רקע של ירי הולך ונעלם.

(מוסיקה איטית) 

יהי זכרו של המ"פ מיכה תשבי – ברוך. 

מוסיקה לסיום על רקע הקראה 

מפקדי וחיילי פלוגה ג' שהשתתפו בקרב היו בין היתר – הסמ"פ מרדכי שוורץ, המ"ממים חנניה בולחובר, מאיר ברק ואחיק שפירא, והלוחמים בני רווח, דוד מוסקוביץ', משה גילת, אורי קובאץ', הדר דור-און, שמוליק טל, גיורא בורוכוב, רפי אלקריף, יוסי אלזם, מאיר אבוטבול, אלי רפופורט, אלי ג'מיל, חזי זילברמן, אלי אסיסקוביץ', תדי רוטנברג, ארמונד בן אבו, דוד מזרחי, יעקב כהן, יעקב וייס, יעקב כהן-שלום, שלמה כהן, שלמה בן בסט.

אלפי מבקרים מדי שנה בתל פאחר

פעולות החובשים הקרביים בפיקוד הרופא הגדודי סגן ד"ר ישראל הורנר

מוסיקת פתיחה

קטע זה בסיפור הגבורה של קרב תל פאחר מוקדש לצוות הרפואי של גדוד 12 – הדוקטור והחובשים, שפעלו בשדה הקרב במסירות רבה, והצילו חיים.

שיר ברקע – לקחת מתוך שיר החובש של יהורם גאון את הקטע – "אני כאן לצידך אמר לו החובש"

רופא גדוד 12 היה דוקטור סגן ישראל ג'ק הורנר, עולה חדש מדרום אפריקה, שלא ידע עדיין עברית על בוריה. בשל כך לא היה מודע לכל הנוהלים בשעת מלחמה, וקידם את שני זחל"מי הרפואה שבפיקודו סמוך מאוד לחזית הלחימה מבלי להישאר בטווח ביטחון. כל זאת במטרה שבכך יוכל לטפל בפצועים רבים באופן מיידי.

ברקע: קולות ירי נק"ל פיצוצים וצעקות "נפצעתי" …"חובש, חובש"

בעקבות קרבתו הרבה של הצוות הרפואי לשדה הקרב, זכו הפצועים במורדות המערביים שמתחת לתל פאחר לטיפול מיידי. חלק מהם נישא על כתפי החובשים למקום מבטחים, תחת אש האויב.

במהלך הקרב הורה הרופא להעמיס פצועים על מספר זחל"מים של הפלוגות, ולפנות אותם לפלוגת הרפואה החטיבתית שהיתה בכניסה לקיבוץ הגושרים. גם מהלך זה היה אומנם בניגוד לפקודות, אבל הציל חיים של כמה פצועים.

ברקע קריאות – חובש לכאן, חובש חובש…

הציוד שהיה ברשות אנשי הרפואה של גדוד 12 לא היה מספיק. מורפיום וחוסמי עורקים היו בצמצום. מנות דם לא היו בכלל. במקרים רבים נאלצו החובשים לקרוע לפצועים, ואף לעצמם, את שרוולי החולצות, כדי שישמשו כחוסמי עורקים. הדוקטור והחובשים הזריקו מורפיום לשיכוך כאבים, חיזקו חבישות, ביצעו עירויים וקבעו מי יתפנה קודם על פי חומרת הפציעה.

בין היתר ביצע דוקטור הורנר ניתוח חרום בשטח, כשכרת את רגלו של מפקד פצוע מפלוגת הטנקים.

מוסיקת סיום

החובשים מטבע תפקידם נחשפו למראות קשים של חבריהם, ולצורות שונות ומחרידות של פציעות. אבל ביצעו היטב את המוטל עליהם. כמה פצועים חייבים להם את חייהם.

ברקע סיום שיר החובש של יהורם גאון

ואלה שמות אנשי כוח הרפואה: דוקטור ישראל הורנר – והחובשים איציק טפלין [Taplin], זמיר כהן, דוד עמיאל, אריה שכטר, דוד אברהם, דוד אנג'ליקוביץ', אהרון טרבולסי, ישראל כהנוביץ', דני ברגר, מאיר אבוטבול, שלמה דחוח ושלמה כהן.

רוצים לדעת מה היה כאן, ואיך, ולמה

מפקד גדוד 12 סא"ל משה "מוסה" קליין

מוסיקה פתיחה

קטע זה בסיפור הגבורה של קרב תל פאחר מוקדש למפקד גדוד 12 סא"ל משה "מוסה" קליין זכרונו לברכה.

קולות ברשת הקשר – "כאן שתיים, נמצא על שביל העלייה על יד עין א-דייסה"….

כך דיווח מפקד גדוד 12 סגן אלוף משה "מוסה" קליין למיפקדת החטיבה. השעה היתה שתיים שלושים וחמש בצהריים, יום שישי, התשעה ביוני 1967.

לוחמי גולני נעו בזחלמים על דרך ההטיה הסורית, כשלפניהם פלוגת טנקים לסיוע. כקילומטר מדרום לתל פאחר היתה אמורה להיות דרך עבירה לכלים המשוריינים, שבה היו אמורים לעלות מזרחה, להגיע אל דרך הנפט ולתקוף את מוצב תל פאחר מעורפו.

הדרך לא נמצאה, כמה טנקים התקשו לעלות, ובינתיים התעצמה האש הסורית. כלים ולוחמים החלו להיפגע, והמג"ד קליין מצא את עצמו בדילמה עצומה.

קולות פגזים ונפץ. "זחל"ם נפגע"… "יש לנו נפגעים עבור"…."חובש חובש"…

לבסוף החליט המג"ד שהגדוד ימשיך לנוע על דרך ההטיה לכיוון המוצב הסורי, ויתקוף אותו תוך נחיתות טופוגרפית. היתה זו ברירת מחדל לנוכח הנסיבות בשטח.

הכוחות החלו להסתער על התל במספרים קטנים. זחל"ם המג"ד נפגע קלות, סגן אלוף מוסה קליין יצא והחל לעלות ברגל לכיוון המוצב כשאיתו קצין הארטילריה סגן משה הראל.

בתום המתנה לכוחות נוספים, המשיכו ועלו קליין והראל אל פסגת המוצב. המג"ד חשב כנראה שכוחותיו כבר כבשו את התל והם יורים אלה על אלה. הוא הגיע אל מרומי החלק הצפוני תוך שהוא קורא את סיסמת הגדוד, במטרה להפסיק את האש.

קול – "איתן איתן איתן"….

במרומי תל פאחר פגש המג"ד את יצחק חמאווי, מ"כ צעיר מכוח אלכס שהגיע כשעה קודם לכן. חמאווי נותר החייל הבריא היחיד מכל הכוח. כל היתר נהרגו או נפצעו.

קליין שמע ממנו דיווח קצר על הנעשה, ואז הבחין בחייל סורי באחת התעלות, ירד אליה ביחד עם חמאווי ובתום לחימה קצרה יצא ממנה החוצה כשהוא חשוף. חמאווי קרא לו להיזהר….

קול – "המג"ד תיזהר!!!….

מאוחר מדי. קליין נפגע ונפל הרוג. חמאווי שדקות קודם התרגש מאוד למראה המג"ד, היה בהלם מהתפנית הטראגית. אבל לא היה זמן להתאבל. הסורים המשיכו להילחם. משה הראל, שהגיע בינתיים, וחמאווי, החליטו לרדת מהתל ולדווח למיפקדת החטיבה על המצב.

קול ברשת קשר – "מג"ד 12 נהרג, אין מי ששולט במצב"

מוסיקה איטית

הגדוד נותר ללא פיקוד בכיר. אף אחד מהקצינים הזוטרים לא ידע את תמונת הקרב. הם רק ידעו שהמג"ד עלה אל המוצב. הם היו נחושים להגיע בעקבותיו ולסיים את המשימה. בצלמו, בדמותו, וברוחו של סגן אלוף מוסה קליין זכרונו לברכה, המפקד הכריזמטי שאותו העריצו. על התנהלותו תוך דבקות במטרה הוענק לסא"ל קליין עיטור המופת.

ברקע קול תנועת זחלם

מוסיקת סיום

בזחל"ם בפיקודו של המג"ד שנע לתל פאחר היו סרן אלכס קרינסקי זכרונו לברכה, רב-סרן מתי רובינוביץ', יוסי פרידמן, משה הראל, פליקס רוטר, מנחם רובינשטיין, דוד זיבלי, יהושע נאג', סרן פרץ מחיל האוויר והעיתונאי דן שילון.

פעולת המחלקה המיוחדת של גדוד 12 בפיקודו של סג"מ עזרא סלע

מוסיקת פתיחה

קטע זה בסיפור הגבורה של קרב תל פאחר מוקדש למחלקה המיוחדת של גדוד 12.

תפקידם של לוחמי המחלקה המיוחדת היתה פריצת גדרות, פירוק מכשולים ומוקשים, ועבודות הנדסיות קלות.

בתנועת כוחות הגדוד לתל פאחר, פוזרו חבלני המחלקה בין פלוגות החי"ר והשריון, בגלל מחסור בזחלמים. אחדים מהם הצטרפו לזחל"ם של מפקד פלוגת השריון.

רעש תנועת זחלים

כשזחל"ם זה נמצא עם שיירת גדוד 12 על דרך ההטיה, כ-800 מטר מדרום לתל פאחר, הוא נפגע מפגז של טנק סורי. שלושה מאנשי השריון נהרגו, החבלן משה דרימר נפצע קשה והיתר קפצו החוצה.

קולות התפוצצויות – צעקות "נפצעתי נפצעתי, חובש"…

רב"ט ישראל הוברמן שקפץ מהזחל"ם מיהר לחזור אליו למשמע צעקותיו של חברו דרימר, שעל אף פציעתו המשיך לירות במקלע. תוך כדי ניסיונו של הוברמן לחלץ את דרימר, החל הזחל"ם לעלות באש ותוך זמן קצר התפוצץ.

רעש פיצוץ

דרימר נהרג והוברמן נכווה קשות.

על גבורתם ואומץ ליבם הוענקו לדרימר עיטור הגבורה ולהוברמן עיטור העוז.

בעקבות השינוי בתנועת הגדוד – לתקיפה חזיתית מכיוון מערב, הגיעו הטנקים ולוחמי גדוד 12 אל מורדותיו המערביים של תל פאחר, מתחת ליעד. תחת אש עזה התארגנו לאיגוף היעד מכיוון צפון.

קולות ירי פיצוצים, המולה

זחל"ם המחלקה המיוחדת בפיקודו של המ"מ, סגן משנה עזרא סלע, ביחד עם קצין המבצעים של הגדוד סגן יוסי פרידמן, היה הראשון שביצע את האיגוף.

נהג הזחל"ם אמנון שוקרון נהרג מתחת לתל, ואת מקומו תפס פרידמן. הזחל"ם עלה על דרך הנפט והגיע לתל פאחר מכיוון צפון. הוא נכנס במהירות לחלק הדרומי של היעד והלוחמים קפצו ממנו לתעלה, שבה כבר היו לוחמי פלוגה א' בפיקודו של המ"פ ורדי.

פיצוצים ירי נקל

בחלק האחרון של הנסיעה נהרג אברהם ברוך צוקרמן, שירה מתוך הזחלם במקלע, כשהוא עומד חשוף. עם ההגעה אל היעד נהרג יוסי ברוך מפגיעת פצצה בזחל"ם. לוחמי המחלקה המיוחדת המשיכו להילחם עד לסיום כיבושו של תל פאחר.

מוסיקה איטית

אברהם ברוך צוקרמן זכרונו לברכה ועזרא סלע זכו בעיטורי המופת על לחימתם.

מוסיקה

שמות הלוחמים שהיו בזחל"ם המחלקה המיוחדת, שביצע את האיגוף מצפון היו: אברהם ברוך צוקרמן, יוסי ברוך ואמנון שוקרון זכרונם לברכה; סג"מ עזרא סלע, סגן יוסי פרידמן, מרקי אשרף, זאב באום, משה אזוט [Azoot], שאול סולימן, יוני זנדני, ישראל גדליה ויעקב סובול (Sobol].

פרויקט שיפוץ אתר תל פאחר ומערך ההסברה. למען הדורות הבאים. בצילום: שיחזור הקרב

כיבוש החלק הדרומי על-ידי לוחמי פלוגה א' בפיקוד המ"פ אהרון ורדי

מוסיקה פותחת

קטע זה בסיפור הגבורה של קרב תל פאחר מוקדש לפלוגה א' מגדוד 12.

הפלוגה בפיקודו של סגן אהרון ורדי נעה צפונה על תוואי ההטיה בעקבות הטנקים, והגיעה אל מתחת למוצב. השעה היתה סמוך לשלוש אחר הצהריים. המג"ד, סגן אלוף מוסה קליין, שהחליט קודם לכן לתקוף את התל מהחזית, ולא מהעורף, כפי שתוכנן, שלח הוראה לפלוגה א להסתער ממערב למזרח.

קולות וצעקות ברקע – "כולם לרדת מהזחלמים… עולים על היעד"… ירי בודדת נק"ל

ורדי הציע לקצין הנספח סרן אלכס קרינסקי לחלק ביניהם את הלוחמים שהגיעו, כ-25 במספר, ואת היעדים. קרינסקי ולוחמי פלוגה א' שהוקצו לו נעו לכיוון החלק הצפוני, ורדי ואנשיו, ובהם המ"מ שמואל מוראד, עלו אל החלק הדרומי – שהיה משימתם המקורית.

כשהתקרבו לגדרות, הורה המ"פ לעמרם שטרית לירות ררנ"ט אל הבונקר שנגלה לעיניהם.

ברקע – ירי ררנ"ט/פצצה

לאחר שהפצצה פגעה, נערך הכוח לפרוץ לתוך שטח המוצב. התברר שהבונגלור – מטען צינור לפיצוץ גדרות ומוקשים, נשאר בזחל"ם מאחור. סמל דב רוזנבלום ניסה לחתוך את הגדר. העניין התארך, ואי אפשר היה לחכות יותר מדי.

שני לוחמים דוד שירזי ויעקב חודרה [Hudera] התנדבו לשכב על הגדרות, כדי שחבריהם יוכלו לעבור מעליהם ולדלג לשטח המוצב.

צעקות —"שוכבים על הגדר"…."קדימה לעבור לעבור".

היה זה רגע מכונן שהפך בחברה הישראלית לביטוי של רעות אמיצה – "לשכב על הגדר בשביל החברים".

מוסיקה ועליה קולות ירי

הלחימה בשטח תל פאחר הדרומי החלה.

הם התקדמו במעלה היעד מזרחה תוך ירי והשלכת רימונים בתעלות ובבונקרים.

ירי צרורות ורימונים

הם פגעו בחיילים סורים שבהם נתקלו, והמשיכו בתנועה אל פסגת המוצב. המ"פ הורה לכבוש סככה שהיתה בחלק המזרחי. המ"מ מוראד שהיה פצוע בידיו מרסיסים ולא יכול היה להפעיל את נשקו, התעקש לפקד על המשימה עם לוחמיו. תוך כדי הסתערות נפתחה לעברם אש חזקה מהחלק הצפוני.

ירי כבד של מקלע / צעקות – "נתקלנו, נפצעתי, חובש-חובש"….

מהאש נהרג סמל דב רוזנבלום. ארבעה נפצעו ותפסו מחסות. בתעלה המרכזית נותר ורדי עם מספר קטן של לוחמים שלא נפגעו. התפתח דו-קרב מול הצד הצפוני של התל. האש כבדה, והתעלה רדודה.

במהלך חילופי הירי נהרג דוד שירזי. על נכונותו לשכב על הגדר ועל לחימתו, הוענק לו אחרי המלחמה עיטור הגבורה.

ברקע – משפט רלוונטי מטקס הענקת עיטור הגבורה להורי שירזי – על-ידי הקריין מהטקס

השעות חלפו, השורות התדלדלו. גם התחמושת והמים. הם ציפו לתגבורת, וזו הופיעה לפתע: היו אלה לוחמי המחלקה המיוחדת, שהגיעו בזחל"ם, וקפצו אל התעלה של ורדי.

בשעה חמש אחר הצהריים נוצר קשר בין ורדי לבין מפקד החטיבה, אלוף-משנה יונה אפרת. הגעתם של לוחמי סיירת גולני לכניסה של החלק הצפוני חייבה תיאום בין הכוחות, שירו זיקוקים כדי לזהות זה את זה.

מרקי פתח טרנזיסטור. הקריין בישר כי נשיא מצרים נאצר התפטר בעקבות התבוסה במלחמה. עבור הלוחמים המותשים בתעלה בחלק הדרומי, היה זה רגע של שמחה בהמולת הקרב.

זמן קצר לאחר מכן הוכרז על כיבושו של המוצב וסיום הקרב.

צעקות "חדל חדל, לא לירות, כל הכוחות חדל"

המ"מ מוראד והמ"כ יעקב גרשפלד זכו לעיטור המופת על לחימתם.

מוסיקה איטית

מפקדי ולוחמי כוח זה שכבשו את החלק הדרומי היו – דב רוזנבלום, דוד שירזי ומיכאל סייג זכרונם לברכה, המ"פ אהרון ורדי, המ"מ שמואל מוראד, שמואל בן חמו, יעקב גרשפלד, עמרם שטרית, ז'אק סאלם, יעקב נחום, שייקה כהן, נעים דוינו ויוסף סרי.

הקרב בתעלות, בקרוב עם הסבר קולי דרך הסלולר

כיבוש פאתי החלק הצפוני, פלוגה א' בפיקודו של סרן אלכס קרינסקי

מוסיקה התחלתית

קטע זה בסיפור הגבורה של קרב תל פאחר מוקדש ללוחמי פלוגה א' בפיקודו של סרן אלכס קרינסקי זכרונו לברכה, שנלחמו על היעד הצפוני.

קולות תנועת זחלמים

יום שישי התשעה ביוני 1967. כשגדוד 12 התקרב לתל פאחר בתנועה על דרך ההטיה, החליט המג"ד סגן אלוף מוסה קליין לשנות את תוכנית התקיפה, בשל אי-מציאת הדרך המתוכננת לתקיפת המוצב הסורי מעורפו, והאש שניתכה אל שיירת הגדוד וגרמה לנפגעים.

קולות ירי פיצוצים

סרן אלכס קרינסקי (Krinski), קצין נספח שהיה בזחל"ם המג"ד, נשלח ברגל להורות לפלוגה א' להסתער מהחזית אל המוצב. קרינסקי ביקש להצטרף להתקפה, והמג"ד אישר לו.

קרינסקי הגיע אל המ"פ אהרון ורדי ומסר לו את הפקודה. המ"פ, שעימו היו כעשרים וחמישה לוחמים בלבד, הציע לחלק ביניהם את הכוחות ולהתפצל: הוא יעלה עם מחצית מהלוחמים אל החלק הדרומי – משימתו המקורית, וקרינסקי עם המחצית האחרת אל פאתי היעד שבחלק הצפוני. קרינסקי הסכים ונע עם אנשיו בעלייה הקשה אל הבונקרים והתעלות. האש שנורתה אליהם התגברה.

קולות – "קדימה אחריי", קול הליכה, ירי נק"ל, התפוצצויות מרגמה, רימונים

בדרך אל היעד נהרג אליהו שטיגליץ, שנשא על גבו להביור – יורק אש ללחימה בתעלות, ודוד תנעמי נפצע. קרינסקי הסתער אל התעלות המערביות של תל פאחר תוך ירי וזריקת רימונים. הלחימה היתה עזה, ומטווחים קצרים. עימו היו הרב"טים יעקב אביטן ומשה פנקס. מאחור חיפה עליהם יצחק חמאווי.

קולות ירי נק"ל רימונים התפוצצויות – "קדימה קדימה"

במהלך הלחימה נעלמו השלושה מעיניו של חמאווי.

קרינסקי, אביטן ופינקס מצאו את מותם בקרב פנים אל פנים בתוך התעלות. קרינסקי זכה לעיטור המופת על לחימתו.

מספר לוחמים נוספים נפצעו. חמאווי חבש אותם והמשיך לנהל ירי מול הסורים. בשלב זה הוא נותר החייל היחיד שלא נפגע בחלק הצפוני. הוא קיווה לראות שוב את קרינסקי וחבריו שנעלמו מעיניו, ובינתיים ניסה לפגוע בסורים שראה מדי פעם נעים בתעלות ומנסים לפגוע בו. כדי לשמור על קור רוח, הוא דיבר לעצמו:

קול: "הנה אחד מימין, – (קול ירי) – הורדתי אותו, עכשיו משמאל (קול ירי) – יפה איציק, עכשיו שים לב שלא יבוא מישהו מלמטה…. – (ירי)

כך עברו עליו דקות ארוכות שבהן היה לבדו, כשמחסניות העוזי שלו הולכות ומתרוקנות. ואז שמע לפתע קול מוכר:

קול: "איתן-איתן-איתן".

היה זה מפקד הגדוד סגן אלוף מוסה קליין, שעלה אל היעד עם קצין הארטילריה סגן משה הראל. חמאווי התרגש מאוד למראה מפקד הגדוד, מיהר אליו וסיפר לו על הנעשה בקרב. לאחר מכן קפץ המג"ד לתעלה וחמאווי בעקבותיו. קליין ירה לעבר סורי שנראה בקצה התעלה, עלה חזרה אל פני השטח כשהוא חשוף. חמאווי צעק לו – 'זהירות המג"ד', אבל באותו רגע קליין נפגע ונהרג מאש הסורים. חמאווי מיהר אליו, הפך אותו על גבו ושמע את נשימותיו האחרונות.

בשלב זה החליטו הוא וסגן הראל לרדת מהחלק הצפוני, כדי לדווח למיפקדת החטיבה על נפילת המג"ד.

מוסיקה איטית

שמות חיילי הכוח שנלחמו בגל התקיפה הראשון על החלק הצפוני: רב סרן אלכס קרינסקי, אליהו שטיגליץ, יעקב אביטן ומשה פינקס זכרונם לברכה; סגן יעקב שכטר, יצחק חמאווי, יוסי גינצבורג, מוטי שקרוקה, דוד תנעמי ומשה ביבר.

תקיפת תעלות בדרום החלק הצפוני ע"י פלוגה א' בפיקוד המ"מ דני ביזר

מוסיקה פתיחה

קטע זה בסיפור הגבורה של קרב תל פאחר מוקדש ללוחמי פלוגה א' מגדוד 12, בפיקודו של סגן-משנה דני בייזר, שתקפו את פאתי היעד הצפוני.

בשלב הראשון של הקרב, אחרי ששני הכוחות הראשונים מפלוגה א' של גדוד 12 הסתערו חזיתית ממערב על מוצב תל פאחר – כוח ורדי על החלק הדרומי וכוח אלכס על החלק הצפוני – הגיע למרגלות המוצב כוח קטן נוסף מפלוגה א', בפיקודו של המ"מ דני בייזר [ב' בצירה].

הזחל"ם של דני נפגע כ-800 מטר מדרום לתל.

קול פיצוץ

הלוחמים נטשו אותו והמשיכו ברגל. רב"ט יוסי קילמן שנפצע בזרועו התעקש להצטרף לחבריו, ולא להישאר לטיפול.

בעלייה לכיוון המוצב הם פגשו במג"ד סגן אלוף מוסה קליין, שצירף אליהם שני לוחמים שהיו בכוח אלכס, שעלה לחלק הצפוני, אבל לא המשיכו איתו.

קול המג"ד – "טוב שבאת, תצטרף לפלוגה שלך".

דני עלה עם אנשיו דרך ואדי קטן שבין החלק הצפוני לדרומי. בהתקרבו לתעלות המוצב, ראה שני סורים עם ארגז תחמושת, וירה לעברם. אש מקלע נפתחה אליהם, הם תפסו מחסה במחפורת ולאחר מכן אירגן דני הסתערות לתעלה קרובה.

פופוביץ' ירה בבזוקה, דני זרק רימון והסתער לתוך התעלה כשהלוחמים בעקבותיו.

"קדימה, קדימה", קולות ירי נק"ל, רימון.

רימון הושלך לעברם בתוך התעלה והתגלגל ליד רגליו של המ"מ.

צעקה: "רימון בתעלה… רימון – צאו צאו" (קול התפוצצות).

הרימון התפוצץ, דני נפצע ונשכב בכניסה לתעלה. שניות לאחר מכן אירגן רב"ט קילמן את חבריו ופרץ חזרה לתוך התעלה:

"אחריי!" קולות ירי

קילמן רץ בראש ואחריו רימר, פופוביץ' ואלקה [Elka].

התפוצצות רימון. נק"ל.

קילמן נהרג מפגיעת רימון, פופוביץ' נפצע בפניו ויצא החוצה, רימר נפצע קשה ברגלו ונותר שרוע בעומק התעלה. הוא קיבע את רגלו בקת העץ של העוזי, שכב חסר אונים, וחיכה שמישהו יבוא לחלץ אותו.

בינתיים ניסה יואל זבדי [Zavadi] לגרור את המ"מ הפצוע למחסה ולטפל בו, הוא גחן מעליו ואז נפגע מצרור.

"אני לא יכול לנשום", לחש לכיוונו של דני.

קול – "תסתום את החור באצבע".

יואל עשה כעצתו של דני, אבל סבל גם מפצע יציאת הקליע.

דני וכמעט כל חייליו היו פגועים. הפצועים נותרו עם חבישה מינימלית. רק לקראת סיומו של הקרב ירדו פופוביץ' ואלקה, מחיילי הכוח, והזעיקו עזרה.

רב"ט יצחק חמאווי וקצין הארטילריה משה הראל, הגיעו וחילצו את הפצועים. מצבו של יואל זבדי היה קשה. הוא נפטר בהמשך, בזמן פינויו לבית החולים.

מנגינה איטית

שמות חיילי הכוח: רב"ט יוסי קילמן וטוראי ראשון יואל זבדי זכרונם לברכה; המ"מ דני בייזר, יוסי רימר, דוד פופוביץ', דב רדושיצקי, אברהם אלקה.

מבקרים בתל פאחר, בתצפית למערב

פעולת הארטילריה בקרב החטיבתי

מנגינה

קטע זה בסיפור הגבורה של קרב תל פאחר מוקדש ללוחמי גדוד המרגמות 120 מילימטר של חטיבת גולני.

הם לא הסתערו על מוצבי הסורים ולא נלחמו בתעלות פנים אל פנים. אולם, למרגמות ולתותחים היה חלק בניצחון של חטיבת גולני במלחמת ששת הימים בכיבוש מוצבי הסורים, בעיקר בתל עזזיאת ובתל פאחר.

קולות פצצות מרגמה

שלוש שלוש ארבע היה גדוד מרגמות מאה ועשרים מילימטר. מתחילתה של מלחמת ששת הימים הם ירו אלפי פצצות אל מוצבי הסורים ברמת הגולן. לשיאם הגיעו בתשעה ביוני 1967, לקראת תחילת ההסתערות של לוחמי חטיבת גולני על הרמה הסורית.

הגדוד בפיקודם של סגן אלוף אלי עשת וסגנו רב סרן אברהם בר דוד, העסיק באש את מוצבי הסורים, ובהם תל פאחר, וניהל את האש ממקומות נוספים – גדוד תותחנים 828, גדוד מרגמות כבדות 335, ומחלקת מרגמות 81 מ"מ מהפלוגה המסייעת בגדוד 12, בפיקודו של סגן יעקב שחר.

"אש"! ירי מרגמות 5 שניות

שני קצינים מגדוד 334 השתתפו באופן פעיל בקרב תל פאחר. הראשון הוא סגן משה הראל, שהיה קצין הארטילריה של גדוד 12. הראל הפסיק את אש הסיוע של הגדוד עם תחילתו של הקרב. במהלכו עלה הראל עם מפקד גדוד 12 סא"ל מוסה קליין אל פסגת המוצב, שם נהרג המג"ד. הראל היה זה שדיווח למיפקדת החטיבה על נפילתו של קליין.

שותף נוסף לקרב היה סרן גדעון עציון, שהיה קצין הארטילריה של גדוד 13, והגיע לתל פאחר עם סגן מפקד חטיבת גולני סגן אלוף משה גת, במטרה לקחת פיקוד ולסיים את כיבוש המוצב.

עציון ביחד עם קשריו אבי מילר וצבי גורן, היה שותף ללחימה האחרונה בתעלות החלק הצפוני. זמן קצר לאחר מכן הוכרז על סיום הקרב וכיבוש המוצב.

מנגינה

מג"ד 334 אלי עשת היה חלק מחפ"ק החטיבה בזמן הקרבות לכיבוש תל פאחר ותל עזזיאת, ופיקד על ניהול האש. הגדוד זכה לשבחים על הסיוע שהעניק לכוחות חטיבת גולני.

לחימת פלוגת השריון מגדוד 377 בפיקודו של רס"ן זאב נמיר

מוסיקת פתיחה

קטע זה בסיפור הגבורה של קרב תל פאחר מוקדש לפלוגת הטנקים מגדוד שלוש-שבע-שבע.

בראש הכוחות של גדוד 12 לכיבוש המוצב הסורי נעו תשעה טנקים מסוג שרמן. היתה זו פלוגה ז' מגדוד 377 בפיקודו של רב סרן זאב נמיר. אנשי שריון במילואים, באמצע שנות ה-20 לחייהם, שגויסו בצו 8 עם תחילת הכוננות לפני מלחמת ששת הימים, בחודש מאי 1967.

קולות – שרשראות טנק בתנועה

שיירת הגדוד היתה אמורה להגיע לתל פאחר מכיוון דרום על דרך ההטיה, וממנה לעלות לציר הנפט ולהגיע לתל פאחר ממזרח. מחלקת טנקים תוכננה לעלות מזרחה ולחפות על תנועת הגדוד. טנק בפיקודו של מפקד המחלקה סגן עזרא ברוש, הצליח לעלות כמה עשרות מטרים ולירות מספר פגזים אל המוצב, אבל יתר הטנקים התקשו להתגבר על תנאי הקרקע.

קולות: "הטנק מחליק", "הקלאץ' נשרף", רעש זחלים וחריקות.

בעקבות כך, ולאחר שלא נמצאה הדרך לעלייה מזרחה, והירי ממוצבי הסורים התגבר, החליט מפקד גדוד 12 סא"ל משה "מוסה" קליין על שינוי תוכנית התקיפה: להמשיך לנוע צפונה על דרך ההטיה ולתקוף את התל מחזיתו, ממערב למזרח, תוך נחיתות גובה.

טנקים בתנועה

שתי מחלקות הטנקים בפיקודם של סגן עזרא ברוש וסגן מאיר צוק, עלו על דרך שטיפסה מזרחה לכיוון המוצב. כמה טנקים ירו לכיוון בונקרים שמהם נורתה אש.

ירי פגזים

כשהטנק הראשון בפיקודו של ברוש הגיע מתחת לחלק הצפוני של תל פאחר, כאן ממש מתחתינו, המקום שבו אפשר לראות גל-עד עם גלגל מניע ובוגיז, הוא ספג מספר פגיעות ונעצר. הטען-קשר יוסף מולכו נהרג ואנשי הצוות, ובהם המפקד ברוש, התותחן עודד גולן והמקלען חיים כהן, נפצעו. הנהג ראובן דנגור רץ למטה תחת אש להזעיק עזרה. בהמשך נזקק ברוש לניתוח חרום בשטח, כשרופא גדוד 12 נאלץ לכרות את רגלו.

ברוש זכה לעיטור המופת: למרות פציעתו הקשה, הוא אירגן בקור רוח את פינוי אנשיו ועודד אותם, עד שפונו בתום כשלוש שעות וחצי שבהן שכבו מאחורי הטנק.

שלושה טנקים נוספים נפגעו והיתר נותרו במקומם מתחת לתל פאחר, כשהם תחת אש – ממתחם הנ"ט חירבת סוודה (Sweda).

מישאל לוי, נהג הטנק של המ"מ צוק, נהרג. המ"פ נמיר שהטנק שלו ספג אש ונפגע קלות, דיווח על המצב, ולמעשה היה המקור היחיד באותן שעות שסיפק למיפקדת החטיבה תמונת מצב קודרת.

קולות פיצוצי פגזים, קול ברשת הקשר – "חנה כאן זיווה, אש נ"ט נוראית, הכלים נאבדים מהר….מי שמנסה לעלות מקבל אש מהחזית, עבור". המשך פיצוצים.

בהיעדר תמונת קרב ברורה, ולאחר שמפקד גדוד 12 נהרג וסגנו נפצע, לא היה בשטח מי שייתן פקודות לטנקים. בעקבות כך נותרו השרמנים על מקומם. הם חששו לירות אל המוצב הסורי שמא יפגעו בחיילי גולני שנמצאים עליו, והעדיפו להיות בעמדת המתנה למקרה שיידרשו לחפות ממקומם.

רק לאחר שמפקד חטיבת גולני הגיע כעבור כשעתיים וחצי, ועמו סגן-אלוף שלום סלע, שקישר בין פלוגת הטנקים לחפ"ק, נפתרה התסבוכת. סלע לקח איתו שני טנקים ונע אל התל באיגוף מצפון. כשהגיע למעלה, המוצב הסורי כבר היה כבוש.

מוסיקה איטית.

יוסף מולכו ומישאל לוי זכרונם לברכה, שני אנשי צוות טנק, נהרגו בלחימה למרגלותיו של התל. מלבדם נפלו עוד ארבעה אנשי שריון מגדוד 377: רחמים משיח שהיה בזחל"ם מרגמה 81 מילימטר של השריון שנפגע והתפוצץ, ואברהם "אלברט" אמר, אפרים אפשטיין ויצחק רביבו, שהיו בזחל"ם של מפקד הפלוגה, ונהרגו מפגיעת פגז טנק סורי, כקילומטר מדרום למוצב תל פאחר.

יהי זכרם ברוך.

מבקרים בתל פאחר. בקרוב יוכלו בנוסף להסבר על הסלע לקבל הסבר נוסף ומורחב דרך הסלולר

התארגנות הסמ"פים ותקיפת המוצב באיגוף מצפון

מוסיקה פתיחה

קטע זה בסיפור הגבורה של קרב תל פאחר, מוקדש ללוחמי פלוגות א', ב' ו-ג' מגדוד 12 שהגיעו ללחימה על תל פאחר באיגוף מצפון על זחלמים, בפיקודם של סגני מפקדי הפלוגות.

רעש זחלם נוסע

בתנועה של גדוד 12 אל תל פאחר היו שלושת סגני מפקדי הפלוגות במאסף של כוחותינו. ככה זה בקרב: המ"פ בראש, הסגן שלו בסוף. מזרז את המתקשים, דואג שכולם יהיו בדבוקה אחת, וסוגר את הקצוות.

כאלה היו סגן שמואל גולדברג גולן מפלוגה א' הידוע בכינויו שמיל; סגן אברהם סולוביץ מפלוגה ב הידוע בכינויו סולו; וסגן מרדכי שוורץ מפלוגה ג הידוע בכינויו שוורצי.

מוסיקה קצבית, קולות זחלמים בתנועה

לאחר שמג"ד 12 ושני מ"פים נהרגו, והסמג"ד נפצע, הפכו הסמ"פים ביחד עם קצין המבצעים סגן יוסי פרידמן לקצינים הבכירים שקיבלו את ההחלטות החשובות. הם אלה שאירגנו את החיילים באיזור גיא ההריגה, שמתחת למוצב, שם האש הסורית לא ידעה רחמים.

מאש זו נהרגו אנשי גדוד 12 סגן שלמה סגל, מ"פ ב', וטוראי יוסי גבריאל.

קולות – ירי נקל צפוף, פיצוצי פגזים. "חובש חובש"…

סולוביץ נשלח על-ידי הקמב"ץ פרידמן לכבוש את מוצב בורג' בביל שממערב לתל פאחר, כדי למנוע ירי מכיוונו. שמיל ושוורצי הגיעו בינתיים לסגן מפקד הגדוד רב סרן זוהר נוי, שנפצע בצווארו. נוי פקד עליהם להגיע לתל באיגוף מצפון.

עמדת מקלע סורית מכיוון צפון ריתקה את לוחמי גולני.

ירי מקלעים 0.5

שמיל ופרידמן עלו על זחלם, נעו לכיוון העמדה ובתום קרב קצר שיתקו אותה. לאחר מכן חזרו ואירגנו ארבעה זחל"מים, העלו עליהם לוחמים ונעו צפונה.

קולות נסיעה של זחלמים

שמיל פיקד על הזחלם הראשון, בזחל"ם שאחריו היה שוורצי, על הזחלם השלישי פיקד המ"מ מאיר ברק מפלוגה ג' ועל הרביעי המ"מ אורי גרונר מפלוגה ב'.

יותר מ-40 לוחמים נעו בזחלמים, כדי להכריע את מוצב תל פאחר. כשהתקרבו, החלו לדפוק על הדפנות קליעים מנשק קל שנורו אליהם. מאש זו נהרג אלי הרטמן מפלוגה ב' ונפצע קשה מאוד המ"מ גדי שרלין מפלוגה א'.

סמוך לשעה חמש אחר הצהריים, נכנסו הזחל"מים במהירות לשטח המוצב הדרומי. הם הגיעו סמוך לסככת המינהלה, קפצו מהזחלים ומיהרו לתעלה הדרומית ההיקפית. הם הרגו מספר סורים שבהם נתקלו בתעלה. אש נורתה אליהם ממבנה בחלק הצפוני וגרמה להם להוריד ראשים.

קולות – חילופי ירי נק"ל קלצ'ניקובים עוזים ואף.אן.

סגן שמיל שניסה לזהות את מקור האש, נפגע מכדור בכתפו. על אף זאת, המשיך לנהל את העניינים. הוא פקד לירות בבזוקה לעבר המבנה שממנו נורתה עיקר האש. אליהו ג'מיל ודוד מזרחי מפלוגה ג' רצו תחת מטר קליעים לזחלמים, והביאו את הזבילים שנשכחו. סמל יהושע ישי ירה פעמיים אל המבנה ושיתק את היורים בו.

קולות פצצות בזוקה

פצצות מרגמה שנורו אל החלק הדרומי פצעו מספר לוחמים. אפרים יצחקיאן מפלוגה ב' שרץ לעבר אחד הפצועים כדי לטפל בו נפגע ונהרג. המ"מ חנניה בולחובר [Bolhover] מפלוגה ג' נפצע בכתף מכדור. המקלען יוסי מיכאלי נפצע קשה בחזהו. אורי קובאץ' מפלוגה ג' נפצע מרסיס בלחי. והיו פצועים נוספים.

הופעתם של יותר מ-40 לוחמים שהיו בכוח הסמ"פים הביאה לכיבושו הסופי של החלק הדרומי, לאחר שקודם לכן נתפס רוב היעד על-ידי שני כוחות בפיקודם של מ"פ א' אהרון ורדי ומפקד המחלקה המיוחדת עזרא סלע.

בשעה שש עשרים ושתיים נשמע ברשת החטיבתית הבשורה מפי סגן מפקד החטיבה סא"ל משה גת:

קול: "תל פאחר בידינו" – צעקות – חדל חדל חדל, כל הכוחות חדל.

האיגוף שביצעו הזחל"מים בפיקוד הסמ"פים ביסס את לוחמי גדוד 12 בחלק הדרומי וסייע בהכרעת הסורים שבחלק הצפוני.

מוסיקה איטית

שני לוחמים בכוח זה נהרגו: רב"ט אלי הרטמן וטוראי אפרים יצחקיאן. יהי זכרם ברוך.

יצחקיאן זכה לעיטור העוז על אומץ ליבו בקרב. עיטורי מופת על לחימתם קיבלו שמיל גולן, יהושע ישי, אליהו ג'מיל ודוד מזרחי.

מוסיקה

שמות החיילים שהגיעו באיגוף מצפון ונלחמו בתל פאחר הדרומי: אלי הרטמן ואפרים יצחקיאן זכרונם לברכה; הסמ"פים שמיל גולן ומרדכי שוורץ, המ"מים גדי שרלין, חנניה בולחובר, מאיר ברק, אורי גרונר ושלמה ברגר; והלוחמים יוסי מיכאלי, אהוד מיימוני, אלי הרטמן, שריה קב, שלמה דלוי [da-levi], לורנס לנגספלדר [Langsfelder], יצחק שקרוקה, אליהו אליהו, יהושע ישי, שלמה וקנין, יגאל צינדר, עמיחי לוי, דניס כדורי, אלי רפופורט, דוד מוסקוביץ', שמואל טל, גיורא בורוכוב, הדר דור-און, אורי קובאץ', רפי אלקריף, מאיר אבוטבול, אלי אסיסקוביץ', אליהו ג'מיל, דוד מזרחי, יוסי אלזם, תדי רוטנברג, בני רווח, יעקב כהן שלום, שלמה כהן, שלמה בן בסט, חזי זילברמן, יעקב וייס, ארמונד בן אבו.

רשימה ארוכה – ולא את כולם איתרנו, של בחורים אמיצים, שעשו הכל להשלמת המשימה – כיבושו של המוצב הסורי המבוצר והמתועל – תל פאחר.

תל פאחר, דמות חייל מסתער

לחימת הסיירת בפיקוד המ"פ ראובן אליעז

מוסיקה

קטע זה בסיפור הגבורה של קרב תל פאחר מוקדש ללוחמי סיירת גולני, שהגיעו לתל פאחר מכיוון דרום ונלחמו בחלק הצפוני של המוצב הסורי.

פלוגת סיירת גולני לא היתה מתוכננת להשתתף בכיבוש תל פאחר. היא יועדה להיות כוח עתודה לקרבות החטיבה, ולהיות מופעלת על פי המצב.

מי שהביא להכנסתה לקרב היה מפקד הפלוגה סרן ראובן אליעז, הידוע בכינויו רובקה.

רובקה ששמע על הסתבכות הקרב, עלה ברשת הקשר החטיבתית והודיע כי מצא זחל"מים עם תותחים שהיו שייכים לחטיבה 8, והציע את עזרתו. המח"ט אישר לו לנוע לתל פאחר עם לוחמיו ולהגיע אל היעד בדרך הנפט מכיוון דרום. רובקה שאירגן את אנשיו עוד קודם לכן, יצא איתם לדרך.

קולות – זחלמים וג'יפים בתנועה.

הסיירת נעה מגבעת האם מזרחה בעקבות הג'יפ של מפקדם. חלק מהכוח עצר בדרך ליד מוצב נעמוש, על דרך המוצבים הסורית, כשניים וחצי קילומטר מדרום לתל פאחר. המוצב נכבש קודם לכן על-ידי חטיבה 8, אבל הסתתרו בו מספר חיילים סורים שפתחו באש לעבר כוחות צה"ל.

-קולות ירי נקל צרורות.

כוח של לוחמי הסיירת בפיקודו של סמל אברהם רימון נכנס לתעלות המוצב והרג את הסורים שנותרו בו.

זחל"מי הסיירת עלו על דרך הנפט ונעו צפונה אל תל פאחר. סמוך ליעד סטה רובקה מהדרך ונכנס למבואות הכפר עין פית. על הכוח נורתה אש נ"ט שממנה נפגע אחד הזחלמים – ללא נפגעים.

מפקד חטיבת גולני אלוף משנה יונה אפרת, היה בקשר רציף עם רובקה כדי לוודא שהוא מגיע מדרום. מספרה של פלוגת הסיירת ברשת הקשר היה ארבע.

קולות בקשר: "ארבע ארבע כאן קודקוד, היכן אתה נמצא? עבור".

– "כאן ארבע, נמצא על דרך הנפט, יורד לכיוון תל פאחר רות סוף".

בשעה חמש ועשרים הגיעה פלוגת הסיור אל הכניסה לחלק הצפוני, לאחר פעולות תיאום עם ורדי, מ"פ א' מגדוד 12, שהיה עם לוחמיו בחלק הדרומי. רובקה ניסה להבין מה נעשה בתעלות המוצב. סמוך אליו נעמד רב סרן צבי פז, גולדה [Golde], סגן מפקד בסיס האימונים החטיבתי, שהגיע אף הוא למוצב, אבל מיד נהרג מפגיעת כדור.

קול ירי בודדת

זחל"ם ועליו לוחמים הופיע לפתע מכיוון צפון. היה זה כוח בפיקודו של אברהם סולוביץ סגן מפקד פלוגה ב' בגדוד 12 שהגיע באיגוף. רובקה הורה לו להיכנס אל היעד הצפוני ללחימה.

בהמשך הגיע למקום סגן מפקד החטיבה, סא"ל משה גת, שהורה לרובקה להיכנס עם אנשיו ללחימה בחלק הצפוני ולסיים את כיבוש היעד.

הכוח נכנס לתעלה הצפונית ונע אל לב המוצב, תוך ירי והשלכת רימונים.

קולות ירי ורימונים מתפוצצים

בשלב מסוים דילג רובקה לתעלה אחרת. עם קפיצתו אליה נתקל פנים מול פנים בחייל סורי. רובקה סחט מיד את הדק העוזי, אבל בדיוק נגמרו הכדורים במחסנית. השניים הסתערו מיד זה על זה והחלו להיאבק בידיים. רובקה חבט בסורי וזה הלם באקדחו במצחו של רובקה. מוקי פלג, לוחם הסיירת, שדילג תוך שניות בעקבות מפקדו, קפץ היישר אל הסורי והפיל אותו. לוחם נוסף, שוקי קובץ [kovets], שהגיע אחריו ירה בסורי והרג אותו.

ירי בודדת

היה זה אחד הרגעים הזכורים בקרב תל פאחר כולו, שביטאו את הלחימה בטווחים קצרים ביותר.

פלוגת הסיירת יצאה בשן ועין, לאחר שאיבדה כאן שניים מלוחמיה – סמל אברהם רימון וטוראי ראשון יעל (Yaal] ירון זכרונם לברכה.

אחדים מלוחמי הסיירת המשיכו לסרוק את התעלות והבונקרים, ופינו פצועים מגדוד 12.

שלושה מאנשי הסיירת זכו לצל"שים על לחימתם בתל פאחר – אברהם רימון זכרונו לברכה, רובקה אליעז וברוך ברנדס.

מנגינה איטית

לוחמי הסיירת שהשתתפו בקרב היו – אברהם רימון ויעל ירון זכרונם לברכה; המפקד סרן רובקה אליעז, סרן דוד כהן, שהיה מפקד הסיירת לפני רובקה, המ"מים יוני לוי, יאיר פייניק ואורי לביא, והלוחמיפ ברוך ברנדס, מוקי פלג, שוקי קובץ, צביקה פרגמין, משה וייסהוט, איציק בן דור, ישראל גרשוני, אורי רבינוביץ', פיני גרוסמן ומשה פטלוק.

פעולת סגן מפקד בא"ח רס"ן צבי פז

מוסיקה פתיחה

קטע זה בסיפור הגבורה של קרב תל פאחר מוקדש ללוחמי בא"ח 1, בסיס האימונים החטיבתי, שהגיעו ללחימה בתל פאחר.

ימים אחדים לפני פתיחת מלחמת ששת הימים הוקם בגולני כוח חדש, שהורכב מסגל מפקדי בסיס האימונים החטיבתי. על כוח זה פיקד סגן מפקד הבסיס רב סרן צבי פז, שהיה ידוע בכינויו "גולדֶה"
[Golde]. ביומה השני של המלחמה השתתפה פלוגת בא"ח בכיבוש העיר שכם, ביוזמתו של גולדה, תחת פיקוד גדוד 17 של גולני.

ירי נק"ל, קול רקע ברשת קשר – "שכם בידינו", חוזר שכם בידינו"

בתשעה ביוני 1967 עם תחילתו של הקרב לכיבוש מוצב תל פאחר, השקיף "גולדֶה" מרחוק אחרי מהלך העניינים. עם הסתבכותו של גדוד 12 בתל פאחר, ובעקבות הנפגעים הרבים, קיבל "גולדה" פקודה להוביל שיירה של טנדרים שהוסבו לאמבולנסים, לפינוי פצועים בתל פאחר.

קולות ברשת הקשר –  "כאן אולר, האם להכניס גלדיאטורים לפנות נפגעים של גדוד 12?"

-חיובי, עבור.

"גולדה" נע בטנדר מסוג "גלדיאטור" ועימו מקלען, קשר, חובש ונהג. ציר העלייה באיזור גבעת האם, כשלושה קילומטר מדרום-מערב לתל פאחר, היה עמוס מאוד. גולדֶה הותיר את מלאכת הובלת הטנדרים לקצין מהפלוגה המסייעת, והורה לנהג לנוע במהירות ולהיצמד לפלוגת סיירת גולני שנעה באותו זמן מזרחה כתגבורת לגדוד 12 בתל פאחר.

ברקע קולות נסיעה של טנדר

"גולדה" עשה זאת על דעת עצמו, במטרה לסייע בהכרעת הקרב.

כשהטנדר התקרב לתל פאחר, על דרך הנפט, אסף "גולדֶה" מספר מחיילי סיירת גולני שהזחלם שלהם נפגע, והגיע עימם לתל פאחר בשעה חמש ועשרים אחר הצהריים. סמוך לכניסה של החלק הצפוני, פגש במפקד הסיירת "רובקה" אליעז ושאל אותו מה העניינים. גולדה ניסה להבין את תמונת הקרב, התקרב לכיוון הכניסה כשהוא חשוף, ואז נפגע בראשו ונהרג.

ירי קלצ'ניקוב בודדת מהדהדת

המקלען שהגיע עם גולדה בטנדר, רב"ט ששון קרקוקלי [Karakookli], הצטרף כעבור דקות אחדות לכוח של פלוגה ב' שנכנס ללחימה בתעלות, ושם נהרג.

רפי בן מרדכי, החובש שהגיע בטנדר עם גולדה, טיפל במספר פצועים בחלק הדרומי, תחת אש, ולאחר מכן פינה אותם בטנדר אל נקודת ריכוז פצועי חטיבת גולני בהגושרים.

מוסיקה איטית

רס"ן צבי פז זכה לאחר המלחמה לעיטור המופת על היוזמה שגילה. יהי זכרם של "גולדה" ושל ששון קרקוקלי ברוך.

תלמידים בשבילי תל פאחר

פעולת הסמח"ט סא"ל משה גת

מוסיקה פותחת

קטע זה בסיפור הגבורה של קרב תל פאחר מוקדש לכוח האחרון שפעל בתל פאחר בפיקודו של סגן מפקד חטיבת גולני סגן-אלוף משה גת.

למעלה מחצי שעה לאחר תחילת הקרב לכיבוש תל פאחר, שבמהלכו נותק הקשר עם גדוד 12, הבין מפקד חטיבת גולני, אל"מ יונה אפרת, כי המג"ד שינה את תוכנית הקרב וגדוד 12 נקלע לקשיים.

קולות בקשר – "שתיים כאן קודקוד, האם שומע? שתיים כאן קודקוד… שתיים שומע? שתיים שתיים…

המח"ט פקד לשלוח כוחות תגבורת לתל פאחר. תחילה ניתנה הפקודה לסיירת גולני, שכבר היתה בהיכון, ולאחר מכן לגדוד 13, שלא היה מנויד בזחל"מים. הגורם השלישי שהוזנק היה סגן מפקד החטיבה, סא"ל משה גת.

המשימה שקיבל היתה להגיע לתל פאחר, לארגן את הכוחות שנמצאים בו ולהשלים את כיבושו של המוצב. מחלקת טנקים שהיתה בגבעת האם קיבלה הוראה להתחבר אל הסמח"ט ולנוע יחד איתו.

קשר – "כאן ע' קודקוד, מלא תחמושת את הכבדים, והעלה אותם לנעמוש"

ביחד עם הסמח"ט היו רס"ן חיים יפרח, שהיה לפני המלחמה מפקד בית הספר למ"כים בג'וערה, סרן גדעון עציון, קצין הארטילריה של גדוד 13, ומספר חיילים.

בדרכם לתל פאחר חלפו ליד מוצב נעמוש, כשלושה קילומטר מדרום לתל פאחר. כאן התברר שבתעלות המוצב שנכבש כמה שעות קודם על-ידי חטיבה 8, יש עדיין חיילים סורים שהסתתרו. רס"ן יפרח זרק מספר רימוני-יד לתעלות, וכעשרה חיילים סורים יצאו בידיים מורמות.

הטנקים שהיו צריכים להתחמש, התעכבו. הסמח"ט החליט לא להמתין עוד והחל להתקדם אל היעד.

קול בקשר – כאן ע' קודקוד מגיע מיד [רעש גלגלי זחלם בתנועה]

בשעה שש לקראת הערב הגיע הסמח"ט לכניסה לתל פאחר, כאן פגש במפקד פלוגת הסיור רובקה אליעז. רובקה דיווח כי המוצב סך הכל כבוש, אבל חיילים סורים בודדים ממשיכים להילחם. סא"ל גת הורה ללוחמי הסיירת להיכנס לחלק הצפוני, כשהוא ואנשיו חיפו על כניסתם, והתקדמו בעקבותיהם אל עומק המוצב.

ברקע – קולות ירי של עוזי פיצוץ רימונים

גת, יפרח, עציון ולוחמים נוספים מגדוד 12 והסיירת סרקו קטעי תעלות נוספים, וסיימו למעשה את כיבושו של המוצב. שקט השתרר סוף-סוף ברחבי תל פאחר אחרי שלוש שעות וחצי ארוכות. הסורים נכנעו.

בשעה שש עשרים ושתיים בקע קולו של הסמח"ט ברשת הקשר:

"תל פאחר בידינו, חוזר תל פאחר בידינו".

מוסיקה איטית

בתום שלוש שעות וחצי הוכרע המוצב העיקש.

34 לוחמים נפלו בקרב לכיבוש תל פאחר.

לוחמי פלוגה ב' בבורג' בביל ובתל פאחר בפיקודו הסמ"פ אברהם סולוביץ

מוסיקה

קטע זה בסיפור הגבורה של קרב תל פאחר מוקדש ללוחמי פלוגה ב' בפיקודו של סגן אברהם סולוביץ, שנלחמו ונפגעו בלחימה על החלק הצפוני.

משימתה של פלוגה ב' מגדוד 12 תוכננה להתבצע בשלב השני של הקרב.

התכנון היה כך: אחרי שפלוגות א' ו-ג' יסיימו לכבוש את שני חלקי המוצב, הדרומי והצפוני, תנוע פלוגה ב' מערבה ותכבוש את מוצב בורג' בביל, שנמצא כקילומטר ממערב לתל פאחר.

מלבד זאת, קיבל המ"פ שלה, סגן שלמה סגל, תפקיד מרכזי – ניווט והובלת גדוד 12 לתל פאחר.

לאחר שהדרך המתכוננת לאיגוף המוצב, ולהגעה אליו ממזרח, לא נמצאה, המשיך הגדוד על תוואי ההטיה ותקף את תל פאחר חזיתית ממערב.

קולות ירי מקלעים רימונים פגזים

במורדות המערביים שמתחת לתל, ספג גדוד 12 אש כבדה שממנה נפגע ונהרג המ"פ שלמה סגל.

את הפיקוד לקח סגנו, סגן אברהם סולוביץ. ארבעת זחל"מי הפלוגה נעו בשלב זה לכיבוש מוצב בורג' בביל, כדי למנוע ירי מכיוונו כלפי כוחות גדוד 12. המוצב נכבש תוך דקות ללא קרב, והתברר שהיה נטוש.

סולוביץ ואנשיו חזרו לכיוון תל פאחר, וכעבור שעה קלה היו שותפים לאיגוף המוצב הסורי מצפון. זחל"ם בפיקודו של סולוביץ וזחל"ם נוסף מפלוגה ב' בפיקוד המ"מ משה פלאווס [Plaves] החלו בתנועה. הזחל"ם של פלאווס ספג פצצת תול"ר, שממנה נפצע המ"מ ולוחם נוסף. הזחלם נעצר ולא המשיך.

הזחל"ם של סולוביץ נותר לבד בתנועה.

תנועת זחלם

סולוביץ נע על דרך הנפט והגיע לכניסה הצפונית של תל פאחר, סמוך לשעה חמש וחצי אחר הצהריים. כאן פגש במפקד סיירת גולני רובקה אליעז, שהורה לו להיכנס עם לוחמיו לתעלות החלק הצפוני. סולוביץ הותיר מספר לוחמים בחיפוי, והוביל את ההתקפה בתעלה המרכזית תוך ירי והשלכת רימוני-יד.

ירי עוזי ורימונים מתפוצצים

באיזור המבנה ביעד הצפוני נקלע כוח סולוביץ לקרב מול חייל סורי שארב להם מאחור וירה בהם.

ירי צרורות קלצ'ניקוב

סגן אברהם סולוביץ וארבעה מחיילי הכוח שהיו איתו נהרגו במקום.

מוסיקה איטית

שמותיהם: יגאל כהנא, יוסי לֶֶייבו, שלמה דויד-זאדה וששון קרקוקלי [Karakukli . ששון היה מסגל פלוגת בא"ח, שהצטרף ללחימה של פלוגה ב.

שני חיילים אחרים שהיו ברתק, נכנסו בהמשך לאחת התעלות ונורו גם הם. משה נחמיאס נהרג וחברו אפי עמדי נפצע קשה, אבל הצליח לזרוק רימון לעבר הסורי שירה בו ולהרוג אותו. נחמיאס הוא החלל השישי בלחימה של סולוביץ.

שני לוחמים נוספים, רב"ט צביקה אייזנברג וסגן יאיר ישי, קצין נספח שהצטרף לגדוד 12 באישור המג"ד, חיפו על תנועת הכוח במהלך הקרב, ובהמשך הצטרפו לסגן מפקד החטיבה בסריקה אחרונה של התעלות.

על לחימתו בקרב על תל פאחר זכה סולוביץ בעיטור המופת.

מוסיקה איטית

יהי זכרם של חללי פלוגה ב' – ברוך.

——————————————ס—ו—ף———–ה—כ—ת—ב—ה———————————————

3 מחשבות על “ברקוד תל פאחר

  1. " סולוביץ ואנשיו חזרו לכיוון תל פאחר, וכעבור שעה קלה היו שותפים לאיגוף המוצב הסורי מצפון. זחל"ם בפיקודו של סולוביץ וזחל"ם נוסף מפלוגה ב' בפיקוד המ"מ משה פלאווס [Plaves] החלו בתנועה.,,,".

    אין התייחסות לשאר הזחלמי"ם של סולוביץ ז"ל.
    [ " ארבעת זחל"מי הפלוגה נעו,,," ] .

    אולי צריך להשמיט את המילים : "וכעבור שעה קלה היו שותפים לאיגוף המוצב הסורי מצפון."

    לא בטוח שאני צודק.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s