אחד הסרטים הראשונים שנעשו על מלחמת ששת הימים הוא "האם תל אביב בוערת?" * כתבה זו מציגה צילומי סטילס של יעקב אגור מסט הצילומים: חיילים ששוכבים על הגדרות בתל עזזיאת, טנק "פנצר" שהועלה בלהבות ותמונות אווירה מקיץ 1967 בירושלים ובסיני
בין עשרות הסרטים שיצאו על מלחמת ששת הימים זמן לא רב לאחר שהסתיימה, נמצא גם "האם תל אביב בוערת?". סרט זה מתהדר בתואר הסרט העלילתי הראשון על מלחמת ששת הימים. הוא הוקרן בבתי הקולנוע ברחבי הארץ מתחילת נובמבר 1967.
סרטים נוספים שיצאו באותה תקופה על מלחמת ששת הימים, היו "כל ממזר מלך", "שישה ימים לנצח", "מלחמת 20 השנים", "ששת הימים", "חמישה ימים בסיני", "שלוש שעות ביוני", "המטרה טיראן", ועוד.
לא זכור לי אם צפיתי בזמנו, כילד, בסרט "האם תל אביב בוערת" [שיצרה חברת הפקה בשם "60 שעות לסואץ בע"מ"], אבל שיר הנושא שלו – "מנדלבאום", בביצוע מעולה של עדנה גורן זכור לי גם זכור [לחצו כאן להאזנה וצפייה בקליפ של השיר הכולל קטע קטן מהסרט]. את השיר הלחין יוחנן זראי, שאחראי לעוד כמה מנגינות והלחנות נהדרות מתקופת מלחמת ששת הימים.
שמו של הסרט נעתק מ"האם פריז בוערת?", שיצא למסכים שנה קודם לכן, בנובמבר 1966, ועסק בצרפתים שהתקוממו נגד הצבא הנאצי.
הסרט "האם תל אביב בוערת" הציג ארבעה סיפורים הקשורים למלחמה – שני תל אביבים, מתנדבים מחו"ל, טייס קיבוצניק ועיתונאית שוודית שמנהלת איתו רומן מחוץ לנישואין. הבמאי היה יעקב ייגר, ישראלי שחי בגרמניה והגיע לארץ במיוחד לעשיית הסרט. התסריטאים היו אלכס מימון ואמנון אחי נעמי, והשחקנים הראשיים גדעון שמר, גאולה נוני, אלכס פלג, מישה אשרוב ואביבה מרקס. הצילומים בוצעו כנראה באיזור חודש אוגוסט 1967, כשהכל עוד היה טרי אחרי סיום המלחמה ההיא, במטרה לתפוס טרמפ על גלי ההתלהבות ולעשות מכה כספית.אלא שהסרט לא נחל כאן הצלחה. הביקורות היו בין פושרות לקרירות, והסרט ירד מהמסכים אחרי פחות מחצי שנה. לפי "ספר הקולנוע הישראלי", צפו בסרט בארץ כ-114 אלף איש. לפי המפיקים שלו, הסרט הוקרן גם במספר ערים בעולם.
מבקר הקולנוע, שלמה שמגר, כתב ב"ידיעות אחרונות", כי הכנת הסרט נעשתה בחיפזון ועל כן נמנע מיצירת פרספקטיבה היסטורית נכונה – אם בכלל היתה מגמה כזאת: "מוטב היה אילמלא קפץ הסרט מסיני לירושלים, מירושלים לגולן, מהשביעי ביוני לחמישי בו, מהמרכז הרפואי של הדסה לבאר שבע"… וגם: "אם קיווה מישהו לחיות כאן מחדש את ששת הימים, ספק אם נכונה לו חוויה כזאת. האויב למשל כלל אינו נכנס לתמונה. כל ההסתערויות והיריות של חיילינו הן בחזקת פנטומימה. גם העובדה שנופלים כאן חללים ופצועים רבים (ואפילו רבים מדי) אינה מצליחה לשוות אותנטיות-יתר למערכה".
הסיבה שאנחנו עוסקים כאן בסרט הזה הוא סדרת צילומי סטילס של צלם הבית של הסרט, יעקב אגור, שבה נתקלנו. אגור צילם את מאחורי הקלעים של מהלך צילומי הסרט, שנעשו ברמת הגולן, בירושלים ובסיני.
צה"ל של אותם ימים התמסר ברצון לתעשיית היצירה של מלחמת ששת הימים, לרבות סרטי קולנוע, במטרה להאדיר את ניצחונו. כך למשל, "כל ממזר מלך", שיצא זמן לא רב אחרי "האם תל אביב בוערת", קיבל את הפריבילגיה להשתתף בתרגיל אוגדתי גדול בסיני, ולהשתלב בו בסצינות שונות. צה"ל גם סייע לסרטו של יגר וסיפק לו לוחמים, טנקים, זחל"מים, מטוס קל והליקופטר, פיצוצים ועשן, חסימות כבישים, אבטחה, וכל מה שצריך.
בצילומי המלחמה שנעשו בגזרת פיקוד צפון בחזית הסורית, צילם אגור לוחמים מסתערים על גדרות מוצב סורי. החיילים הונצחו מציגים במספר תמונות, כשבין היתר צולמה סצינת "לשכב על הגדר" מקרב תל פאחר. מהצילומים עולה כי החיילים המסתערים צולמו במוצב תל עזזיאת. אין לנו את הסרט עצמו, כדי לראות מה שולב בו. בכל מקרה, גם לסרט וגם לחומרי הגלם אין ערך היסטורי, מאחר שהם לא שיחזרו את הקרבות לכיבוש רמת הגולן, אלא היו צילומים כלליים של לוחמים מסתערים, יורים וזורקים רימונים.
על-פי התסריט, את רמת הגולן כובשת יחידת צנחנים. הלוחמים השתלטו על חלק מפילבוקס ונלחמים בתעלות. ככל שידוע לנו, במאי הסרט השתמש בחומרים שצולמו באותה תקופה על-ידי יחידת הסרטה של דובר צה"ל ומרכז ההסברה, הציג בולדוזרים שמכשירים את השטח לעליית טנקים ועוד.
כאמור, צילומי הלוחמים המסתערים על מוצב סורי לקוחים מתל עזזיאת. בסצינות אלה נראים חיילים שנשכבים על הגדר כדי שחבריהם ידלגו מעליהם אל שטח המוצב. אירוע זה קרה בקרב על תל פאחר, כשני ק"מ ממזרח לעזזיאת, אבל בסרט עלילתי-מסחרי אין יותר מדי חשיבות אם זה גולני או צנחנים, תל עזזיאת או תל פאחר. העיקר שהסצינות יהיו מרהיבות ומלהיבות.התמונות של אגור מעניקות נופך ויזואלי נוסף לצילומי מלחמת ששת הימים מבחינת אותנטיות ואיכות. אומנם, לא קיבלנו צילומים כלליים ממוצב תל עזזיאת או התמקדות בנוף, אבל זה נעשה בצילומים של הסרט בירושלים, שם צילם אגור תמונות כלליות של הכותל, הר הבית והעיר העתיקה. ראו בהמשך.
לסיכום: ישראל המנצחת חזרה לשגרה, צה"ל התיישב על גדות הסואץ ותל אביב לא בערה.
להלן חלק קטן מכ-600 צילומי סטילס שצילם יעקב אגור מאחורי הקלעים של הסרט "האם תל אביב בוערת?"
הצילומים הינם מאוסף יעקב אגור במרכז התיעוד הישראלי לאמנויות הבמה, הפקולטה לאומנויות באוניברסיטת תל-אביב, ומוצגות גם באוסף יודאיקה בספריית אוניברסיטת הרווארד.

שוכב על הגדר בעיניים עצומות ופנים מעוותות, רגע לפני שרגלו של חברו תרתק אותו על הדוקרנים [צילום: יעקב אגור]
צילומי הסרט בגזרת סיני

טנק מאיר בפרוז'קטור. טנק זה מגלם טנק מצרי שמגלה את הצנחנים ורודף אחריהם עם טנקים נוספים עד שהם נתקעים בדיונות החול

"הטייס" גדעון שמר, שבו התאהבה העיתונאית השבדית אנה, הוצב כקמב"צ, אבל מנצל שעת כושר ועולה על מטוס קל למשימה מיוחדת שהוא מבצע בהצלחה

טנקר עם מים לצמאים. כל חייל מקבל חצי כוס בלבד. עוד מעט יגיעו חיילים מצריים צמאים. עוד בצילום: הקרונות שהביאו ציוד ונעלי הצבא המצרי
"האם תל אביב בוערת?" – הסצינות הירושלמיות
חלק גדול של הסרט צולם בירושלים העתיקה של קיץ 1967, כשהכל עוד היה טרי וסימני קו הגבול עם ירדן עדיין ניכרו. צוות הסרט התאכסן מספר ימים במלון קומודור במזרח ירושלים ומשם יצא לצילומים בעיר העתיקה – הכותל, הר הבית, סימטאות השוק ועוד.
גיבורי הסרט מהסיפור הירושלמי שלו היו גאולה נוני, שהיתה אז כוכבת עולה בתחילת דרכה, ואלכס פלג. הם גילמו את רחל ונחום, זוג סטודנטים חברים, שמתגוררים בדירה של נחום בשכונת רחביה. בתחילת הסרט הם נראים מטיילים ליד עמדות צה"ל שעל הגבול. במלחמה שפרצה שימשה רחל חובשת בבית החולים הדסה ונחום הוא צנחן שמשתתף בקרב לכיבוש אום כתף. במהלך המלחמה שמעה רחל כי אחד הנופלים באום כתף היה סטודנט בשם נחום. אבל לבסוף הוא חוזר אליה מהמלחמה חי ובריא.
הנה כמה צילומים מאחורי הקלעים של הסט ממצלמתו של יעקב אגור.

אחרי סיום המלחמה. נתן חזר בשלום ומטייל עם רחל בסימטאות העיר העתיקה. לכבודם נעצר הכל לכמה דקות [צילום יעקב אגור]

הכניסה למלון קומודור במזרח העיר. חיפושית של צוות הסרט עם תווית "תל אביב בוערת" שמאפשרת לו לנוע בחופשיות [צילום: יעקב אגור]
——————————————————————————————————————-
הביאו שרמנים לצורך צילום ? !
היה צריך לבדוק אם השרמנים מצליחים לטפס מזרחה .
לא מובן !
אהבתיאהבתי
ואת זה היה צריך לצלם !
אהבתיאהבתי
התמונות מזכירות קצת את סרט 'היום הארוך ביותר' בפלישה לנורמנדי עם רוברבט מיצ'ם וג'ון ויין,
אהבתיאהבתי
סצנות המלחמה בכל ממזר מלך הן מעולות אחת אחת בזכות הבימוי של אורי זוהר ושחקנים כמו יהורם גאון ועודד קוטלר, בשביל מה הביאו את השחקנית פייר אנג'לי מארה"ב זה רק בשביל הדאווין של אורי זוהר..
אהבתיאהבתי
תמונות נחמדות להמחשה
מעניין אם החיילים בסרט היו חיילים ממש
פרט מקשר – אביבה מרקס היתה לאשתו השניה של מג"ד 13 אז פנחס נוי אלוש.
אהבתיאהבתי