"לא כל כדור מפיל מטוס"

תחקיר אווירי עם מח"ט 80 דני מט, סגנו, מפקד טייסת ההליקופטרים וקצינים נוספים על מבצע ההטסה של לוחמי הצנחנים לכיבוש דרום הרמה * סמח"ט 80: "אתם בחיל האוויר עם סד"כ ההליקופטרים צריכים לשנות משהו בגישה שלכם ובחינוך שקיבלתם לשמור על הטייסים והמטוסים – אם נעשה את זה, מה יקרה למטוס? האם אפגע? היום אתם מאמינים שלא כל כדור מפיל מטוס"

תחקיר זה של מחלקת היסטוריה בצה"ל בוצע ב-23 ביוני 1967 – תחקיר אווירי עם מח"ט 80, אל"מ דני מט, שכוחותיו הוטסו בהליקופטרים אל יעדיהם בסיני, בכיבוש אום כתף ב-6 ביוני 1967, ובכיבוש דרום רמת הגולן ביום שבת ה-10 ביוני.

חטיבה 80 היתה חטיבת צנחנים במילואים. להלן עדותו של מט ושל קצינים נוספים על הנחתת הלוחמים לכיבוש דרום הרמה הסורית. בסוגריים בכחול – הערות הבלוג. מקור: ארכיון צה"ל.

10.6.1967, סופר פרלון בנחיתה לקראת הטסת לוחמי חטיבה 80 לדרום הרמה [צילום: בניה בן נון]

אל"מ דני מט: "אני חושב שביום שבת בשעה 10:00 נקראתי למיפקדת האוגדה בפוריה [אוגדה 36] והסתכמה התוכנית הבאה: הגדוד של אפרים [אפרים ברנד, מג"ד 57] לוקח את תאופיק (היו ידיעות של פינוי, אנו התייחסנו לעניין כאילו שהאויב ישנו, כך שהיתה תוכנית). אפרים עולה, במקביל עולים הטנקים. אלישע [אלישע שלם, מג"ד 98] עם הגדוד שלו נוחת למעלה, חוליה אחת תופסת את חרד [לא ברור המקום] ואת צוואר הבקבוק [אלעל]. הגדוד של עוזי [ייתכן עוזי פינקלשטיין מ"פ מגדוד 65] היה צריך לנחות ולטהר את פיק, נחיתה באלעל עד צומת בוטמיה.

"ברגע שהתברר שבתאופיק אין בעיות והוחלט ללכת מפיק, הגעתי לאוגדה. אלעד [אלוף אלעד פלד מפקד אוגדה 36] הציע לעוזי את פיק. נוצר מצב שאלישע ישב במטוסים ונחת פה. הסימון ירד ליד הגדוד. אני כשקיבלתי את הפקודה על קיום התוכנית קבענו שיטת נחיתה. במקביל הודעתי לשמוליק [הסמח"ט שמואל פרסבורגר] את סדר הכוחות שהיה כזה: הסימון, אלישע עם הסיירת וגדוד של עוזי. בהתאם לפעולות הוחלט להנחית מיד את החפ"ק. אלישע ירד, מטס ירד עם החפ"ק, לאחר מכן מיכה נחת [מיכה בן ארי קפוסטה, מ"פ הסיור] והתחיל להתקדם. היתה שם סוללת נ"מ שהצוותים ברחו ממנה. צוות אחד ישב עם תותח, אבל לא ירה. התחילו לטהר, לקחו פה איזה 70 שבויים [המילים הבאות נמחקו]. פה במקום הוחלט לוותר על נחיתה באלעל ולנחות בבוטמיה. בו-זמנית התחילו להגיע הטנקים הראשונים מפיק [טנקי גש"פ שעלו מרכסי האון]. נתתי למיכה פקודה לעלות לג'יפי הסיור לפני הטנקים ולרוץ קדימה.

"על מנת לא לאבד זמן בהבאת חוליית הסימון המקורית, אילתרנו במקום חוליית סימון. סיכמנו עם צ'יטה [מפקד טייסת ההליקופטרים מסוג סיקורסקי] שהוא יוצא לצומת [בוטמיה], מנחית וחוזר בחזרה. עוזי הספיק לרדת וברזני [צבי בר מג"ד 202] נכנס. התוכנית היתה שאחרי המטס הראשון הוא שולח לי כמה הליקופטרים. הוא לא הספיק להביא את המטס ואנו כבר נחתנו.

"לגבי זמנים: אפרים היה למעלה בערך בשעה 15:34. [חוליית] הסימון נחת בפיק ב-15:30 בערך והתחילו להוריד את גדוד 98".

שמוליק [הסמח"ט]: "היתה תוכנית שזו לא תהיה רכבת אוויר, אלא מטסים".

שאלה 1: מתי בדיוק ירד הסימון בבוטמיה?

תשובה: גדוד 98 לא הספיק לרדת וכבר באמצע הגיעו ההליקופטרים.

הערות לתשובה:

שמוליק: "נדמה לי שהתחילו עם 12 הליקופטרים, אחר כך הגיעו עוד שניים ואחר-כך לקחתי את ההליקופטרים לתדלוק".

הערה: אנו נחתנו בפיק, הגיע חזי [?] ואחרי זה אלישע. עד שאלישע גמר הגיע האלוף [אלעד פלד, מפקדה אוגדה 36].

הערה: לדעתי אנו נחתנו בצומת [בוטמיה] ב-18:30.

הערה: אני הצטרפתי באמצע, שמעתי ברדיו [בקשר] שמורידים בבוטמיה, ואני עוד הספקתי לעשות שלוש נאגלות.

הערה: הסבב מפיק לבוטמיה הוא כ-40 דקות.

הערה: נוצרו אחר-כך חורים בין ההליקופטרים שלנו וה'בודדת'. צ'יטה חזר עם השלישית, אמר שהוא חוזר עם שניים לפוריה. הוא השאיר אחד ואנו חזרנו עמו.

שאלה: מתי חזרנו להנחית שם בלילה?

תשובה: גמר ההטסה באותו לילה היה 00:30 לאחר חצות.

"מה שהספקנו להוריד – היתרה של גדוד 98, היתרה של הסיירת, בהטסה היתרה של ה'אשף' [פלוגת טילי נ"ט מונחי תיל], הכוח של חייקה כולו [פלוגת סיור], השייטת [13] בהטסה ושתי פלוגות של ברזני" [גדוד 202].

שמוליק: נחת שם הסימון, יאיר לין [סמג"ד 98] עם עוד כ-100 איש, החפ"ק, גדוד 202 – כ-180 איש, עודפים של הסיירת, עוזי עם כוחות מא"ג.

שלושה מטוסים [הליקופטרים] נחתו עם גדוד 98

מטוס 1 – מיפקדת החטיבה כ-30 איש.

יאיר עם כ-100 איש

ברזני עם כ-180 איש

הסיירת והמא"גים כ-30 איש

השייטת עם כ-30 איש

שמוליק עם כ-18 איש

ראש אוויר עם כ-10 איש

שאלה: מתי אלישע [מג"ד 98] נחת בבוטמיה?

תשובה: בסביבות 18:30.

צומת רפיד/בוטמיה וברקע תל פארס. צילם רן חכים, שהיה מ"מ בגדוד 98, שהונחת ראשון במקום על-ידי הליקופטר שהטיס צ'יטה

הערה: הנקודה היא פשוטה – לקראת הערב סיכמנו שאנו הולכים לסמן את נתיב הכביש, שתי נקודות של נצנצים ונקודה אחת של סימון להנחתה. החבר'ה יצאו במטוס שהנחית באור אחרון, וירדו בדרך. מה שקרה שם, למישהו נאמר להתקדם עם מיפקדת החטיבה ולסמן שם, אתם לא הייתם, הוא תפס יוזמה וסימן.

יגאל מינצר [מ"פ מסייעת גדוד 57]: "ברור לי שיש פה איזה ליקוי בקשרים בין הבסיס והחטיבה בכל פרשת ראש אוויר. א) לא ברורה כל הפרשה, כמה אנשים ראש אוויר מביא איתו וכמה אנשים החטיבה? ב) מה אחריות החטיבה לגבי הסימון ומה האחריות של ראש אוויר?".

אל"מ מט: "יום לפני זה נפגעו שני אנשים ברמלה, וסוכם מראש שהכל ת"פ החטיבה שלי. באשר לשטח הטענה עורפי, אחריות הפיקוד היא של החטיבה, במקרה זה הסמח"ט. אז היה שם שמעון זלמן, וזו היתה האחריות שלו".

יגאל: "עובדה היא שהסימון לא מצא את מיפקדת החטיבה".

תשובה: זה קרה משום שהכל אולתר ברגע האחרון.

יגאל: "זה שייך לפק"ל, לא לאלתורים. במלחמה צריך לשבת קצין קישור שלי בשטח מיפקדת החטיבה, ולא צריך לחפש אותו כל הלילה".

משה לוי [רס"ן "משה וחצי", קצין מטה בחטיבה 80]: "הנקודה היא פשוטה – כל כוח ראש אוויר הוא חלק מהחטיבה. במיפקדת החטיבה לא צריך לשבת קצין קישור מגדוד 98, צריך לשבת שם קצין קישור של ראש אוויר. שמוליק היה איתי ואנו סימנו שאנו מוציאים כוחות לסימון. למה האיש ניגש בצורה כזו איני יודע, בזמן שזו הטסה פשוטה בקו הטסה של כוחות. מה שעשה יגאל היה נכון. הוא הכין כוח אלטרנטיבי מאחר והיה עיכוב. כשבאו האנשים הוא לא הפעיל את האלטרנטיבה. עמדנו להיכנס ללילה, הכנו כוח של ניתוב וסימון, וזה לא פעל".

יגאל: "אני חושב שאם שלחתם, הייתם צריכים להודיע למיפקדת החטיבה".

תשובה: "הניתוב הוא דבר שצריך לראות בקנה מידה שלך, הוא לא היה צריך ליזום את הסימון, כי הוא כל הזמן הפעיל סימון אחר".

יגאל: "כשאתם אמרתם לשנות את הסימון זה היה אחרי ששלחתי אנשים עם קומנדקר למצוא אותו. הם לקחו אותו והזזנו את הסימון".

משה לוי: "זה היה עניין שיהודי תפס יוזמה נוספת, וזה דבר שפשוט לא צריך לסבך אותו".

שאלה לצ'יטה [רס"ן אליעזר כהן, מפקד טייסת הסיקורסקי]: מתי נחת הסימון בפיק?

צ'יטה: "ב-14:30 ניגשתי למטוס. שמוליק עיכב אותי, הוא דיבר איתם בקשר (היתה בעיה אם להעביר אותם), ב-14:45 עוד הייתי על יד הזחל"ם. אני חזרתי בסביבות 15:10, הנחיתה היתה בסביבות 15:30. בבוטמיה עשיתי שני סבבים, אני חושב שזה היה בסביבות 17:30.

"אני הייתי צריך להיות לפי הסבבים האלו ב-16:45 [בבוטמיה], אבל בגלל שניגשתי אליהם זה לקח עוד 20 דקות. אחר-כך עוד הסתובבתי בשטח, ורק כשראיתי שהציר נקי, רק אז מצאתי פנייה. כשמצאתי פנייה ניגשתי לסיירת, ואמרו שיש עוד מבנים בדרך. הגעתי אליהם. סך הכל נחתו 60-55 איש, ואז חזרתי אליך, ואתה אמרת שאתם רוצים להעביר אותם קדימה. אבל לא אמרת שאתה רוצה לפנות עוד כוח".

שמוליק: "יש פה דבר שאני מוכרח להגיד, אני חוזר על שאמרתי בזה: א) ראשית כל הכבוד בפני העבודה שלהם [של ההליקופטרים], אבל אני אומר שאני פשוט רואה את הדברים קצת אחרת מכפי שאתם רואים אותם. אני רואה את ההצנחה כדבר משני להטסה, ואת ההטסה כדבר עיקרי. הנושא שלהם הוא הרבה יותר פשוט מכפי שעשו את זה עד עכשיו.

"ב) אתם עם סד"כ ההליקופטרים צריכים לשנות משהו בגישה שלכם לנושא הזה. אתם צריכים לקבל יותר ביטחון, ולא מפני שאני חושב שאתם פחדנים, אלא בגלל החינוך שקיבלתם לשמור על הטייסים והמטוסים. והגישה שלכם כל הזמן היתה כזו – אם נעשה את זה, מה יקרה למטוס? האם אפגע, או לא. וזה לקח קצת זמן עד ששיניתם את הגישה, ואני מודה כי ביום האחרון כשצ'יטה בא הוא כבר היה מוכן לכל עבודה, ואתם נחתתם על יד הנ"צ. עובדה שיש לכם ארבעה מטוסים מנוקבים. הם הגיעו, והיום אתם מאמינים שלא כל כדור מפיל מטוס.

"אם תשאלו אותי ואת כל אותם האנשים, היתה פה משימה והיו פה שתי אפשרויות: א) לקחת את הרגליים ולטפס על הרמה עם שני גדודים, ואני יוצא מתוך הנחה שאם היו למעלה, לא היה מגיע יותר מגדוד וחצי, וגם כאן איני יודע באיזה צורה, והשאלה היא איך ומה היו עושים. ואני בטוח שאיך שלא יהיה – בהליקופטרים הביצוע ייעשה הרבה יותר מהר וטוב, מכיוון שהוא לא יגיע אחרי ארבע שעות. החבר'ה מגיעים למעלה ללא מאמצים. אני משוכנע שבעזרתכם אפשר היה לבצע את הביצוע הזה ועוד כמה ביצועים אחרים הרבה יותר טוב.

"אני לא הייתי מעלה על דעתי להשמיץ אותכם, אני פשוט רוצה שהגישה שלכם בנושא זה תשתנה. כי צריך הרבה יותר מ-18 הליקופטרים ועוד 20 'סופרים' [פרלון] ועוד 53 [סיקורסקי] ועוד 64, אבל לא כזה שלוקח א.מ.ל ומפרק אותו לשניים. אני חושב שהכוחות המוצנחים צריכים להילחץ לזה, ואתם יחד איתם צריכים להיות שותפים לזה, ויחד איתכם נהיה מוכנים לבצע דברים הרבה יותר מסוכנים, להחליט על דברים יותר מסוכנים".

הערה: קונקרטית לשאלה הזו, אני בהחלט מסכים שבסד"כ הזה היו שתי אפשרויות: א) לבצע ביצוע אחד מושלם. ב) לבצע פעולות באופן שהמלחמה תוכל להמשיך עוד שבוע. אני בהחלט מקבל שבסד"כ ההליקופטרים הנוכחיים צריך לשמור על מטוסים, אבל הייתי רוצה שזו תהיה הגישה".

שבת אחר הצהריים 10 ביוני 1967, שני סיקורסקי ולוחם צנחנים אחד בשדות הכפר פיק [צילום: בניה בן-נון]

צ'יטה: "היה לנו ויכוח גדול מאוד עם המיפקדה. כי מיפקדת חיל האוויר טענה שאנו לא לוקחים שום סיכון במלחמה. הם אמרו – תלך עם הראש אל הקיר, והיה לנו ויכוח גדול מאוד, ומסתבר שכזו היא הגישה מכיוון שלא נפגענו.

"אני הגשתי תוכנית למפקד ובה פירוט הסכנות, ואמרתי – אם הבנת את הסכנות, אנו נעשה כך. הבעיה שלי היתה שנתתי סכנות בתכנונים, וזה לא עבר לרמטכ"ל מכיוון שהדגשתי שזה יגיע אליו הוא ביטל מיד שני תכונונים. אתם יודעים את הסכנות ומחליטים לעשות כך, אז נעשה".

לגבי היום נסכם [לא ברור מי המדבר, אולי צ'יטה]: "בהתפרצות לתעלה פתוחה, זה לא חשוב שיהיו הרבה הליקופטרים, כי כולם רוצים שיהיו. אני חושב שגם בצד המצרי וגם מצידנו הגענו למצב של רווח בטנקים. ואני חושב שאם היו שואלים מה היה מוסיף יותר – חטיבה ממוכנת משוריינת או חטיבת צנחנים, אני חושב שחטיבת צנחנים.

"המטרות מושפעות ממה שיש לך, כך שאם היו לך שניים חשבת אחרת, ואם יש עשרה אתה חושב אחרת. ככל שאתה מתחזק אתה חושב אחרת. היום אני חושב שהאמריקאים מתקדמים יותר מהצרפתים, וסיפרו לי שבאלג'יריה יש ….עם גדוד קטן עם 20 הליקופטרים כולם היו קשורים בחבלים ועשו שם הרבה נסיונות עם נשק.

"לדעתי אם נצרף 'אלואט' [הליקופטר קל] עם 11 אם.איקס, ההליקופטר 'אלואט' טוב יותר מאשר אם.איקס. השאיפה שלנו היא שנגיע למצב שנוכל לקנות הליקופטרים כשתיגמר המלחמה בוייטנאם. שמעתי הרצאה של משה דיין שהיה בוייטנאם, והוא סיפר לי שלא נשאר ג'ונגל במקום ששם בעזרת מטוסים זרקו טונות של תחמושת ולא נשאר כלום.

אל"מ דני מט ב-1967

"מה לעשות ואיך לעשות זה מותנה במצב האויב. במצב ההתקפה שהוא היה שם לא הייתי נוחת בפיק, אלא אם כן הייתי מוריד שם לפני כן כמויות של תחמושת, כפי שעושים האמריקאים. יש לך היום מספר מוגבל של מטוסים, ולפי זה תחליט אם להסתכן וללכת ברגל. אבל אם אומרים לי לרדת עם גדוד בתאופיק, אם זה בלילה והתוצאות הן מצב פיזי גרוע פלוס 50 מתים, או אם זה ביום, המצב הפיזי מצוין, כי באתי בטיסה. אבל חמישה הליקופטרים נופלים כקופסאות – אני מעדיף ללכת ברגל".

דני מט: "אני רוצה לסכם. מבחינתי האישית, אני חושב שהיום הרבה יותר ברור לנו מה אנו מסוגלים לעשות עם הליקופטר. כמו כן אני חושב שיש צורך בתכנונים משולבים, בקביעת שטח נחיתה, בקביעת קדימויות לגבי בניין הכוח, ואז אין בעיות. ואם במקרה מחלקה אחת נדחפה והגיעה לפני מחלקה אחרת, יהיה מישהו מאחור שיידע על כך, אבל בסך הכל הדבר הוא הרבה יותר פשוט והאפשרויות מרובות.

"לגבי יעד הכוחות המוצנחים: יש לנו שלוש חטיבות סך הכל, חוץ מחטיבה 35. כולם רצו כמו עכברים מסוממים. אנו ישבנו בבונקר ולא היו לנו שום ספקות לגבי מוצנחים ומטפסים. למרות שהיה אבל כללי בחטיבה 55 על שביטלו את ההצנחה, ובתרגיל מטכ"ל יש מקום לחטיבה מוצנחת, אני רואה את המלחמה כמלחמה של הכוחות המוצנחים. לדעתי לחי"ר לא יהיה מקום במלחמה הבאה. זה צריך להיות כוח שנע על זחלים ומבוסס בעיקר על הנחתה, כשההצנחה היא דבר משני. ואם לפני שלושה שבועות היו ספקות בדבר הזה, אני חושב שהיום הוא כבר בא על ביטויו".

————————————————————————————————————————————————————–

7 מחשבות על “"לא כל כדור מפיל מטוס"

  1. שורה תחתונה, ומסקנה שנכונה גם לימינו: צריך סד"כ מספיק של מסוקים כדי לנייד כוחות גדולים לפעולה משמעותית, ולא רק איזו יחידה מיוחדת לביצוע קטן. וכשחיל האוויר קונה בימים אלה לצורכי העתיד רק 12 יסעורים חדשים לעומת סד"כ פעיל של יותר מ-30 יסעורים שהיה ב-2 טייסות עד לפני כ-15-12 שנים, לא ברור מה ניתן יהיה לבצע ביום הדין, ואת מי ומה ניתן יהיה להטיס בכלל. חזרנו 50 שנה לאחור.

    אהבתי

  2. קשה להבין. המשפטים עילגים ולא ברורים.
    הסמח"ט פרסבורגר מחנך בקלות דעת את טיסי המסוקים להסתכן. אבל אם צוות תותח הנ"מ הסורי שקפא על מקומו, היה יורה, יתכן שהיה קורה אסון והמסוק היה מופל.

    אהבתי

  3. הטסת הכוחות במסוקים לפיק היתה סיכון מחושב לאור הבריחה הטוטאלית של הצבא הסורי מכל הרמה מה שמתחבר עם הראיון עם דני אשר והתצא של מחנות קוניטרה ריקים כמה ימים אחורה. בכל זאת צוות נ"ט סורי עקשן שהיה נותר על משמרתו היה יכול להפוך את מבצע ההטסה לטראגי אבל המזל שיחק לנו במלחמה הזו מהיום הראשון עד האחרון.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s