רמת הגולן – פעם והיום

שמות ומקומות מהגולן הסורי לשעבר, שהשתנו ב-55 שנות שלטון ישראל

שריד מהגולן הסורי לצד הגולן הישראלי

55 שנים של שלטון ישראלי על רמת הגולן מחקו כמעט לחלוטין כל סממן למה שהיה בו עד ל-10 ביוני 1967. סוריה ששלטה על הגולן בגאון, וצפתה על ישראל מגבהים של מאות מטרים, נשברה מול מיתקפה זועמת שעלתה משדות כפר סאלד וגונן, והגיעה אל גב ההר, בואכה קו התלים. כאן התקבע גבול חדש, ועמו כ-1,800 קילומטרים מרובעים של אדמה ומים לשטחה של ישראל.

בשלב הבא, המיידי, אסרה ישראל את שובם של עשרות אלפי אזרחים סורים, שנמלטו מכפריהם מזרחה. על פי ההערכות, בין 70 ל-100 אלף סורים מצאו את עצמם בסיומה של מלחמת ששת הימים ללא קורת גג ובלי אדמותיהם. בשלב השני הרסה ישראל את כל העיירות והכפרים הסורים בגולן, והתירה את הישארותם של התושבים הדרוזים בלבד.

במקביל, החלה ליישב יהודים בעשרות מקומות ברחבי רמת הגולן, שינתה שמות מקומות מערבית לעברית ודרשה מהדרוזים לקבל תעודות זהות כחולות. הדרוזים התעקשו להפגין נאמנות לסוריה, עשרות קיני ריגול נחשפו במהלך השנים ומאות הושלכו לכלא, אבל מאז כבר גדל בגולן דור דרוזי שלא ידע את דיין ודדו. ב-1981 הצביעה הכנסת על חוק רמת הגולן, שסיפח למעשה את חבל הארץ הצפון-מזרחי.

מה היה הגולן הסורי לפני מלחמת ששת הימים, ומה ומי החליפו מיוני 1967 את מה שהיה פעם?

אספנו את המקומות העיקריים שהשתנו – בצורתם, בייעודם ובשמם, כתוצאה מהכיבוש הישראלי של רמת הגולן במלחמת ששת הימים. לא פירטנו חלק גדול מבסיסי הצבא הסורי, שהפכו לבסיסי צה"ל ולשטחי אימונים, כמו זעורה, קלע, נפח ועלייקה.

בניאס: פעם כפר שליו שישב על המעיינות המפכים ומתחת לאתר היסטורי-ארכאולוגי, בסמיכות למחנה מיפקדה אזורי של הצבא הסורי – כיום שמורת טבע פופולארית. השם המקורי נותר.

דרוזי, ישראלים, עתיקות, מעיינות וכפר שנהרס. בניאס 1969 [צילום: יצחק עמית]

תל עזזיאת: פעם מוצב סורי פעיל שישב על קו הגבול – כיום מוצב זנוח ומתפורר. ועדת השמות הממשלתית קבעה את שמו החדש – תל עזז.

תל פאחר: פעם מוצב סורי בשרשרת המוצבים הסמוכים לגבול ישראל – כיום אתר הנצחה ומורשת של חטיבת גולני במלחמת ששת הימים. שמו העברי הוסב למצפה גולני, אבל שמו המקורי נותר מושרש.

רמת הבניאס [טחונת אום-רעי]. פעם מחנה של הצבא הסורי, ששלט על השדות החקלאיים שממזרח לקיבוץ דן – כיום קיבוץ שניר.

ג'ובתא אל זית. פעם כפר סורי גדול סמוך לקלעת נמרוד – כיום מושב נווה אטי"ב שאחראי על תפעול אתר החרמון.

ראוויה: פעם בסיס של הצבא הסורי וכפר מה"ל – כיום איזור של בסיסי אימונים ושטחי אש של צה"ל, וצומת בשם העברי רוויה.

בית המכס העליון: פעם בתקופת השלטון הצרפתי שימש תחנת מעבר מן ואל האיזור הבריטי, ולאחר מכן הפך למיפקדה סורית איזורית – כיום בית מלון בשם "פרא" ואתר הנצחה ל-11 חללי גדוד 13 ממלחמת ששת הימים.

קנעבה. פעם כפר ומוצב סורי, ממזרח לקיבוץ גונן – כיום היישוב קלע-אלון-ברוכים.

קלע אל קרענה. פעם כפר סורי קטן – כיום אתר הטבע בריכת המשושים.

חירבת אל בוטיחה. פעם איזור חיכוך של הצבא הסורי עם צה"ל ממזרח למושב אלמגור – כיום פארק הירדן עם מסלולי מים, בריכות ופיקניק.

שפך הירדן [סדרת אבו זינה]. פעם מוצב סורי שהיה מעורב בתקריות אש עם דייגים ישראלים בכינרת – כיום מוצב הרוס ואיזור של קמפינג על שפת הירדן מתחת לגשר אריק.

מסעודיה. פעם כפר סורי קטן ומוצב על חוף הכינרת הצפון-מזרחי – כיום שמורת הבטיחה [בקעת בית ציידא] שאליה נשפכים נחלים מהגולן אל האגם, מסלולי הליכה וקמפינג.

כפר עקב. פעם כפר חקלאים קטן ומוצב סורי בחוף הצפון-מזרחי של הכינרת – כיום חוף ומלון כינר.

כורסי. פעם כפר מה"ל ומוצב סורי – כיום גן לאומי עם עתיקות ושמורת טבע על חופי הכינרת. השם המקורי נשמר.

נוקייב. פעם מוצב סורי לחופי הכינרת, שהיה מעורב בתקריות רבות עם דייגים ישראלים. נפגע בפעולה של חטיבת גולני ושייטת 13 בשנת 1962 – כיום מצפה הנצחה ומורשת ואיזור של חופי רחצה.

תאופיק: פעם כפר ואיזור של מוצבים סורים ממזרח לתל קציר. צה"ל פשט על הכפר ב-1960 והרס רבים מהמבנים – כיום יער עין עקוב ואיזור של טיולים ופיקניקים.

אל חמה. פעם כפר סורי קטן, מחנה צבאי ומקום נביעת מעיינות חמים – כיום אתר מרחצאות חמת גדר, חוות תנינים ועתיקות.

עמרת עז א-דין. פעם מוצב סורי ששלט מגובה של כ-500 מטר על האון ושדותיו – כיום קיבוץ מבוא חמה.

כפר חרב. פעם כפר סורי גדול – כיום קיבוץ כפר חרוב.

פיק. פעם עיירה ובסיס צבאי סורי – כיום קיבוץ אפיק, עם מספר מבנים נטושים של הצבא הסורי ותצפית אל הכינרת וסוסיתא.

סוקופיה. פעם כפר סורי גדול – כיום היישוב בני יהודה בדרום רמת הגולן.

אלעל: פעם כפר ומחנה סורי – כיום מכינה קדם צבאית חרדית, סמוך ליישוב אליעד.

פעם זה היה אלעל הסורי. כיום הדרכים מכאן מובילות לרחבי הגולן הישראלי

חספין. פעם כפר ומחנה צבאי סורי [עם סממנים יהודיים מתקופת בית שני] – כיום יישוב דתי גדול.

אל מורתפע. פעם מוצב סורי סמוך לגשר בנות יעקב, שהציק לקיבוץ גדות – כיום "מצפה גדות", אתר הנצחה ומורשת של חטיבת אלכסנדרוני [לשעבר חטמ"ר 3].

וואסט. פעם כפר סורי שבסביבתו פזורים בונקרים וחניון רכב של הצבא הסורי – כיום צומת דרכים חשוב בעומק רמת הגולן. זכה לשם העברי צומת האמיר, ע"ש האמיר פעור ושרידי ארמון הקיץ שהקים. אבל השם צומת וואסט עדיין מושרש.

קצרין. פעם כפר סורי בסמיכות למוצבי הצבא הסורי שממזרח לבית המכס – כיום מועצה מקומית גדולה ברמת הגולן. השם לא השתנה.

עין סמסם: פעם כפר ואיזור של מוצבים סורים – כיום המושבה קדמת צבי שהוקמה סמוך לחורבות הסוריות.

תל אבו חנזיר. פעם תל שבראשו מוצב סורי – כיום הר שיפון שלמרגלותיו אתר הנצחה של חטיבה 679 במלחמת יום כיפור [סמוך לשיפון נמצא הר יוסיפון, לשעבר תל יוסוף].

קרחתא. פעם כפר סורי מדרום לתל שיבן – כיום מושב שעל.

עין זיוון. פעם כפר סורי צ'רקסי – כיום קיבוץ שהותיר את השם המקורי.

תל אבו נידה. פעם איזור של מחנות הצבא הסורי באיזור קונייטרה – כיום הר אביטל ועליו בסיס מודיעין ויחידות נוספות של צה"ל.

ג'בל א-שייח: סקירה זו מסתיימת עם המקום הישראלי המזוהה ביותר עם רמת הגולן – הר החרמון. פעם הר טרשים ללא דרכים ומקומות – כיום אתר שלג וסקי, מוקד משיכה אדיר למטיילים, כולל מוצבי צה"ל. מאז כיבושו של החרמון ללא קרב יומיים אחרי סיום מלחמת ששת הימים, הוא עבר במלחמת יום כיפור קרב קשה על השליטה בו בין ישראל לסוריה, והפך לסמל – "העיניים של המדינה". ביום בהיר עם ראות טובה, ומגובה של כ-2,200 מטר, ניתן לראות את הבירה דמשק.

————————————————————————————————————————————————–