פיסגה בקונייטרה

משה דיין, דוד אלעזר, מוטי הוד, רחבעם זאבי, דן לנר, יובל נאמן ועוד * סיפורה של תמונה – פגישה בטחונית בקונייטרה מיד לאחר המלחמה * מי ומי, ומה הוחלט שם

קונייטרה 1967. מימין: במשקפי שמש רחבעם זאבי, משה דיין, דוד אלעזר ומוטי הוד [קרוב למצלמה] [צילום: דובר צה"ל / ארכיון צה"ל]

אלה צילומים שנראים כנראה לראשונה – דיון פיסגה בטחוני בקונייטרה, יום אחרי סיום מלחמת ששת הימים.

בצילומים נראים שר הביטחון משה דיין, היועץ שלו אל"מ במיל' יובל נאמן [שבסוף שנות ה-50 היה לזמן קצר ראש אמ"ן], אלוף פיקוד צפון דוד אלעזר, ראש מטה פצ"ן אל"מ דן לנר, קצין המודיעין של הפיקוד סא"ל זלמן גנדלר [ג'מקה], מפקד חיל האוויר אלוף מוטי הוד, עוזר ראש אג"מ אלוף רחבעם זאבי [גנדי]. כן השתתפו סא"ל משה פרלמן, שהיה עוזר מיוחד לענייני תקשורת חוץ לשר הביטחון דיין, ואל"מ לא מזוהה. מעל דיין וגנדי עמדו שני חיילים. הדיון התקיים בחצר בית בקונייטרה.

לא נתקלנו מעודנו בצילומים הללו. למיטב ידיעתנו וזכרוננו, הם לא הופיעו בשום עיתון, ספר או פרסום הקשור לכיבוש הרמה הסורית או מלחמת ששת הימים. הם מופיעים בסרטון שמצאנו בארכיון צה"ל, שצולם על-ידי יחידת ההסרטה של דובר צה"ל. הסרטון באורך כ-30 דקות מציג את היערכות צה"ל בצפון לפני מלחמת ששת הימים, כולל קבוצת פקודות של חטיבת גולני, שיירות רכב שעולות לרמה, המעבר בסמוך לזחל"מים הפגועים ליד גבעת האם ולאחר מכן תמונות של חיילי צה"ל מקונייטרה, וצילומי המפגש הנ"ל ששודרו בסרטון למשך כ-30 שניות. חלק מהצילומים בסרטון זה הופיעו בסרט "אחריי" של מלחמת ששת הימים שיצא בתחילת 1968 מטעם משרד ההסברה ובמקומות נוספים.

מפגש פסגה בקונייטרה. מימין: סא"ל ג'מקה קצין מודיעין פיקוד צפון, אלוף הוד, אל"מ לנר, דדו [עם הגב], אל"מ לא מזוהה וסא"ל משה פרלמן 

דיין הגיע לראשונה אל הרמה הסורית בבוקר יום ראשון ה-11 ביוני 1967, יום אחרי סיומה של המלחמה. יום קודם, בשעות הבוקר המאוחרות, הוא היה במוצב הפיקוד הקדמי של פיקוד צפון בהר כנען ביחד עם ראש הממשלה לוי אשכול. כאן הוא שמע מהאלוף אלעזר סקירת מצב על התקדמות הכוחות בגזרות השונות, ויחד עם אשכול טיכס עצה איך להספיק לכבוש את הגולן כמה שיותר הרבה ורחוק, לפני כניסתה של הפסקת האש. דדו הבטיח לאשכול לכבוש את קונייטרה עד לשעה 16:00, ודיין בהתאם לזאת הבטיח לראש משקיפי האו"ם במזרח התיכון לחדול את האש בשעה 16:00. העסק דפק, צה"ל עמד ביעדים.

הקצינים בקונייטרה. מימין: דן לנר, יובל נאמן, סא"ל משה פרלמן, רחבעם זאבי

סימוכין לביקורו של דיין ולפגישה כאן עם דדו ולנר, אפשר למצוא בראיון שערכנו בשנת 2015 עם אלוף אלעד פלד, מפקד אוגדה 36 [לקריאה לחצו כאן], שבאותן שעות מונה למפקד הצבאי של כל רמת הגולן. פלד סיפר שבפגישה מלבד דיין היה גם עזר ויצמן, אלא שראש אג"מ דאז לא נראה בצילומים, אלא אלוף זאבי שהיה עוזר ראש אג"מ. ביקור זה מוזכר גם בספר "המערכה על הגולן 1967".

פגישה בקונייטרה. שני חיילים עומדים מעל דיין וגנדי

על מה דיברו באותה פגישת צמרת, שממנה נעדרו הרמטכ"ל רבין וסגנו בר לב? קודם כל, כאן כנראה ניתנה הפקודה לתפיסת כתף החרמון. על פי האגדה דאז, הבקשה היתה של מפקד חיל האוויר. דיין שאל את האלוף הוד אם יש לו בקשות מיוחדות לגבי חבל ארץ חדש זה. הוד אמר שהוא היה רוצה את החרמון. דיין שאל לשם מה הוא צריך את החרמון, והוד שהביט מאותו מפגש על פסי הקרח של מרומי ההר, נזכר היטב איך בהיותו ילד, כשנסע מדגניה לסבא שלו במטולה, היה מביט על ההר המושלג ומקווה שיום אחד יוכל להחליק עליו.

הוד לא מצא לנכון להשיב לשר הביטחון, כי הוא רוצה את החרמון למטרות סקי וכיף. הוא אילתר באותו רגע תשובה, שהחרמון ישמש העיניים של צה"ל אל דמשק. דיין השתכנע ובו במקום הורה לדדו לתפוס אחיזה על ההר. ואכן למחרת המריא הליקופטר מקונייטרה, ביצע מספר סבבים והנחית על ההר מחלקה קטנה של לוחמי גדוד 13.

11.6.1967 בקונייטרה. מימין: אל"מ לא מזוהה, דן לנר, יובל נאמן, סא"ל משה פרלמן, אלוף זאבי [ארכיון צה"ל]

באותה שיחה כאן, להערכתנו, הוחלט על דבר גדול יותר מתפיסת החרמון: המדיניות לגבי האזרחים הסורים שנמלטו מקונייטרה ומהכפרים, ועכשיו ירצו לחזור אליהם.

פרופ' יובל נאמן, שהיה יועצו של דיין במלחמת ששת הימים, לבטח השמיע כאן דעה המתיישרת עם קו ארץ ישראל השלמה שבה ידגול לימים ועימה ייבחר לכנסת ויכהן כשר המדע והאנרגיה. אל דעתו יצטרף מן הסתם אלוף זאבי, לימים אבי רעיון הטרנספר לאוכלוסיה הערבית בשטחים, שהיה אז מקורב מאוד לדיין ובמהלך המלחמה נראה לצידו בכמה הזדמנויות.

נראה שכל הגנרלים המופיעים בצילומים כאן מאוחדים סביב שמירת ההישגים הגיאוגרפיים-צבאיים של אותה מלחמה, שבעיניהם חיוניים לעתידה של המדינה.

אם כך, להערכתנו הוסכם בעל-פה בדיון הזה, שאין לאפשר לאזרחים הסורים תושבי הגולן להמשיך להתגורר בו. ניצלו את העובדה שרמת הגולן היתה מבודדת והררית, וניתן לסגור אותה בפני כניסת תושבי ישראל [כך אכן עשו במשך כשלושה חודשים, בעיקר מסיבות ביטחוניות כמו ניקוי השטח מאמל"ח] ולכן קל ליישם את מדיניות הגירוש השקט והרס הכפרים.

בסופו של דבר, גם כ-500 תושבי קונייטרה מתוך למעלה מ-20 אלף שנותרו בעיר למרות כיבושה, סולקו מבתיהם ומאדמותיהם כעבור מספר חודשים. הכפרים הדרוזים הם היחידים שהורשו להישאר. המדיניות הזו נאמרה באותה פגישה, מפה לאוזן, וכך היא ירדה ליישום בשטח. פקודות מבצע כתובות לא נמצאו עד היום, וכנראה לא יימצאו.

דיין ודדו בקונייטרה מיד לאחר המלחמה [ארכיון צה"ל]

זו להערכתנו היתה תמצית הפגישה, שוודאי עסקה גם באבטחת הגבול החדש, הוראות פתיחה אש, השלטת ממשל צבאי, מי הכוחות שיושארו ברמת הגולן ואיזה חטיבות מילואים יוכלו להשתחרר.

לא הצלחנו לזהות מיהו האל"מ במשקפי שמש שישב לצדו של יובל נאמן, וסא"ל פרלמן

בעתיד אנחנו מקווים שנוכל לשדר את חצי הדקה הזו בתוספת יתר הצילומים, שכאמור מתארים את השעות שלפני הקרבות ואת אלו שלאחריהן.

לא הצלחנו לזהות מיהו האל"מ במשקפי שמש. אם מישהו מזהה – שיכתוב.

יצוין שכנראה במהלך אותו יום הגיע לקונייטרה בהליקופטר גם הרמטכ"ל יצחק רבין, שנפגש בבניין מיפקדת החזית הסורית עם אלוף אלעד פלד ועם מח"ט גולני אל"מ יונה אפרת.

————————————————————————————————————————————–

9 מחשבות על “פיסגה בקונייטרה

  1. באתר זה קיים פוסט מ 2015, בו מובאות גירסאות משלימות.
    גנרלים שהתראינו שם, זוקפים לזכותם הרחבה של גבול הרמה שבשליטתינו. דדו, אלוף פיקוד צפון, מספר כי דיין הורה לו (דרך גנדי) להיעצר "על קו מסעאדה-קונייטרה-בוטמיה." ודדו השיב שירחיב מעט מזרחה מכביש זה, ושהורה ביזמתו לקחת גם את מג'דל שאמס.

    אל"מ יובל נאמן מספר ששכנע את דיין לקחת את פסגת החרמון.

    https://naamoush.wordpress.com/2015/02/14/%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%97%D7%96%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA

    אהבתי

  2. על תפיסת החרמון למחרת כיבוש הרמה הסורית:
    בהיותי בגדוד 13 באותם הימים איך אפשר שלא לספר את סיפור כיבוש החרמון (שעליו אני כותב, בין השאר, בספר שיצא לאור בקרוב).
    חיל-האוויר מייחס לעצמו את כיבוש החרמון: מתוך "ספר טייסת "114": "ב-12 ביוני הופעלה הסירנה בטייסת. דגן, שפי ואהרוני זינקו למסוק הכוננות והמריאו צפונה. המשימה האחרונה במסגרת סיום המלחמה היתה תפיסת … החרמון שלמעשה היה בשליטה כמעט מוחלטת שלנו… נחתנו בקונייטרה ולקחנו חיילים כדי להנחית אותם במוצב החרמון, המקום היה נטוש ו"כבשנו" את החרמון".
    אוקיי… שיהיה כך… "לניצחון אבות רבים" אומר פתגם עתיק יומין…
    החיילים שדגן ושפי "לקחו" היו חיילי המסייעת של גדוד 13.
    גדעון מאירי המ"פ קיבל את הפקודה לתפוס את החרמון על מנת לסמן את הגבול החדש. זה היה בעקבות אותה פגישת מפקדים ובקשתו של מפקד חיל-האויר (סקי? נקודת שליטה??). יוסי רטובסקי הרס"פ הכל-יכול ארגן את האנשים והציוד. לא שהיה להם ממש ציוד לקור שציפה להם על ההר שנותרו בו מצבורי שלג.
    אלוש המג"ד ודני הררי הסמ"פ וקשר עלו לסיור מפקדים במסוק סיקורסקי קטן. הם בחרו את המקום וסימנו אותו בדגל. שם נחת הכח במסוק-משאית סופר-פרלון. הכח מנה ככל הידוע 40 לוחמים מהמסייעת ובהם אנשי המיוחדת ומפקדם איתמר. דני ארגן את הלוחמים בעמדות. בבוקר למחרת הניפו דגל ישראל על תורן באורך 2 מטר שהרכיבו מארגזי "ברוס" של ירקות.
    הסופרפרלון הזקן והכבד לא עשה גיחות נוספו. לא היה לו כח וגם לא זמן אור.
    כעבור מספר ימים עלה כח נוסף ברגל עם פרדות עמוסות ציוד. ועלו אחריהם עוד אחרים. אפילו מספר טירונים מפלוגה ד' זוכרים שהיו על החרמון באותם ימים. גרשון זוכר שב-15 ליוני שמעו פיצוץ מרוחק. זה היה הפיצוץ במתחם בית-המכס-העליון שבו נספו 11 חבריהם לפלוגה.

    Liked by 1 person

    • 1. הסופר-פרלון ב-1967 לא היה "זקן", אלא חדיש לגמרי, שרק כמה חודשים קודם לכן יצא משערי המפעל הצרפת. אכן, לטפס לגובה של כ-2300 מטר עם עשרות חיילים היה לו קשה, כמו לכל מסוק.
      2. מעניין לקרוא שביוני 1967 עוד היו מצבורי שלג על החרמון. ביוני 2022, עם ההתחממות הגלובלית, אפשר כנראה רק לחלום על שלג בחרמון הישראלי בחודש יוני.

      אהבתי

  3. דיין הזחוח " מר סבירות נמוכה", פותח פתח לזחיחות הידועה שהסתיימה כעבור 6 שנים בפיאסקו. אבל דיין לא נתן את הדין.

    אהבתי

  4. התמונות בפוסט הזה אכן היסטוריות. היו עוד קצינים חשובים שלא צולמו למשל מיחידת המודיעין {איסוף 154בזמנו} והחשוב מה הוחלט באותה פגישה. האם לבצע את גירוש האוכלוסיה האזרחית מהרמה מיד. ומי יבצע את הגרוש.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s