הטנק והמחאה

מאות מלוחמי מלחמת יום כיפור התגייסו באחרונה למאבק על דמותה של מדינת ישראל * למחאה שלהם הם גייסו צנטוריון מאיזור תל סאקי וגרמו לסערה * איל יפה, ממארגני המחאה, מסביר את השימוש בטנק לעניינים פוליטיים ויוצא נגד המשטרה שעצרה להם את השיירה ["הדיקטטורה כבר כאן"] * מנחם אנסבכר, מפקד תל סאקי ב-1973, מגיב: "הם צריכים להתנצל על השימוש בטנק"  

פברואר 2023, מחאת הטנק בצומת גדות [צילום "לוחמי כיפור"]

ביום חמישי בבוקר הגיעו סמיטריילר ודחפור לאיזור אתר תל סאקי בדרום רמת הגולן, ושלפו מהשטח טנק צנטוריון אכול וחלוד. הטנק הורם על המשאית, נעטף בבד שעליו נכתבו מילות מגילת העצמאות, ונע דרך קצרין וגשר בנות יעקב בדרכו למשמר הירדן הישנה.

כך החלה "מחאת הטנק" על המצב הפוליטי-חברתי ששוטף בימים אלה את המדינה, שאותו יזמו עשרות מלוחמי מלחמת יום כיפור, ואליו שותפים ותומכים עוד מאות רבות של לוחמים נוספים.

בתום טקס מרגש, שבמהלכו נישאו נאומים ומאות הגיעו לחתום על "מגילת העצמאות", הגיעה לפתע המשטרה, עצרה את המסע שהיה אמור להמשיך לקיבוץ דגניה ועיכבה לחקירה את המארגנים. התערבותה של המשטרה תדלקה את האירוע והעניקה לו פרסום ארצי, אולי אף יותר משציפו לו.

השוט קל אחרי שהועמס סמוך לתל סאקי. מימין: רוני לפבר, איל יפה, ינון דרור ושרלי עייש

יוזמה זו של אותם לוחמי יום כיפור נמשכה ביום שבת, 18 בפברואר 2023. נגמ"ש בריטי מתקופת המנדט הועמס בקיבוץ גשר על סמיטריילר והוסע אחר כבוד לחצר דגניה, כאן התקיים אירוע נוסף. מכאן היתה השיירה אמורה להמשיך לקיבוץ אלונים, לקיסריה ומשם להפגנה הגדולה בקפלן תל-אביב, אלא שעם סיום הטקס בדגניה הגיעו למקום שוטרי טבריה, שעצרו את המארגנים.

לפני שנמשיך, הערה חשובה: לאורך קרוב לעשר שנות קיומו של אתר "נעמוש", לחקר מלחמות ששת הימים ויום הכיפורים ברמת הגולן, השתדלנו להוציא מהעיסוק ומהשיח כאן כל דבר שקשור לפוליטיקה. אלא שברוח הימים שאחרי בחירות 2022 קשה להיות מנותק, בפרט כשלמחאה ההולכת וגוברת נגד הרפורמה המשפטית, או "ההפיכה המשטרית", השתרבבו לוחמי מלחמת יום הכיפורים, לרבות אחד הטנקים שהשתתפו בקרבות הבלימה בדרום רמת הגולן.

חשבנו שזה עניין מספיק חשוב כדי שנחרוג ממנהגנו. מחאת הטנק של דור מלחמת יום כיפור גרמה לסערת רוחות, בעיקר מצד רבים מלוחמי 1973, שאינם מזדהים עם המחאה וטוענים שהיא פוגעת בצה"ל ובכבודם של החללים.

הצנטוריון שהוחזר להילחם, רגע לפני שהשיירה נעה מדרום רמת הגולן למשמר הירדן הישנה

אחד ממארגני "מחאת הטנק" הוא איל יפה, מג"ד במילואים, שתחילת מלחמת יום כיפור מצאה אותו בסיום קורס קצינים. בקרבות הבלימה בגזרה המצרית הוא פיקד על טנק בגדוד 198 [אחיו עמיר יפה היה המג"ד] ונפצע קשה בקרבות היום השני, עם כניסתם להגנת מעוז מפרקת. לסיפורו המלא של איל יפה במלחמת יו"כ – לחצו כאן.

היוזמה נולדה בין חבריו לנשק, החל מהטירונות וקורס קצינים, שחברים כיום בקבוצת ווטסאפ. איל יפה: "דיברנו בינינו וראינו לאן הולכת המדינה, עם הגשת חוקים חדשים, שבעינינו ולא רק בעינינו הם דרקוניים. חיפשנו עשייה משמעותית במסגרת מאבק על דמותה של המדינה והחלטנו שצריך לחדד את הצורך לחזור למגילת העצמאות, שהיא הבסיס החוקי להקמת המדינה, ובעת החדשה היא המסמך הלאומי הכי חשוב אחרי התנ"ך".

הם חשבו לקחת מיתוס לאומי שאותו יציגו במחאתם, כמו האריה השואג מתל חי, או הטנק הסורי בדגניה. לבסוף החליטו על שוט קל מ-1973, שרבים ממנו פזורים ברחבי הגולן. "הטנק שאיתו נלחמנו במלחמת יום הכיפורים היתה האפשרות הטובה ביותר", מספר יפה, "הוא יהווה בסיס מצוין למגילה שאיתה נעטוף את הטנק ונצא למסע ברחבי הארץ, שבו האנשים יחתמו על המגילה".

דיקטטורה? על גופותינו. מתחת לגלגלי הסמיטריילר, מימין: שרלי עייש, אלישע דביר ואירית אביר מצוות ״ביחד עם לוחמי כיפור״

בתקשורת פורסם שהם לקחו את הטנק מאתר ההנצחה בתל סאקי, אבל יפה מכחיש בתוקף: "זה פייק ניוז מוחלט. אני עצמי אב שכול, חבריי הטובים נהרגו ברמת הגולן, אנחנו לא נוגעים באתרי הנצחה".

הם עשו סיור מקדים, בדקו 15 טנקים ולבסוף בחרו בטנק שעומד כמה מאות מטרים מצפון לתל סאקי. יצוין כי אחד מיוזמי המחאה הוא ניר עתיר, מט"ק בגדוד 74, שהשתתף בקרבות הבלימה של מוצב 116 ותל סאקי. יפה מספר שהם הופתעו לגלות את מימדי ההרס של הטנקים בשטח: "גנבי ברזל חתכו מהם חתיכות, כולל זחלים, והתברר לנו מתושבי הגולן שהם הגישו על זה תלונות רבות למשטרה ולא עשו עם זה כלום. הכלים האלה פזורים בשטח ונאכלים על-ידי גנבי מתכות".

בחזרה ל-1948. נושא הברן הבריטי מועמס בקיבוץ גשר בדרכו לדגניה

לאחר שהחליטו ללכת על הטנק ממלחמת יום כיפור, הם קיבלו פניות רבות מחברים להשאיר את צה"ל מחוץ לפוליטיקה. אבל יפה וחבריו היו נחושים, כפי שהוא מספר: "לכל אלה שפנו, כולל קצינים גבוהים, הסברתי את הרציונל. התלבטנו בזה הרבה האם זה טוב, האם זה רע, האם זה לא יתהפך עלינו, והחלטנו שהעשייה הזו מבורכת. זה טנק, או גרוטאה של טנק פגוע, שמחזיק את המגילה ומעצים את כוחה. זה הדבר החשוב כאן, ואין בזה שום פגיעה בערכי צה"ל או פגיעה בזיכרון של חברינו, להיפך. הטנק במסע שלנו הוא שריד ממלחמת יום כיפור, שמייצג את התגייסותנו מול השבר הגדול שאיים עלינו ב-1973".

הם התכוונו לקחת את הטנק למסע של כמה ימים ולאחר מכן להחזיר אותו למקומו, אלא שהמשטרה קטעה את התוכניות. השיא היה בשבת עם סיום האירוע בדגניה, שבמהלכו נאמו גם ותיקי הקיבוץ שהיו בקרב מול הטנקים הסורים ב-1948. השיירה עם הנגמ"ש הבריטי, שהיתה אמורה להגיע בשעות הערב לתל-אביב, נעצרה על-ידי שוטרים, ואיל יפה וארבעה מחבריו נלקחו לחקירה במשטרת טבריה.

אירוע מחאת דור לוחמי מלחמת יום כיפור בקיבוץ דגניה

"נעצרנו בטענות סרק", סיכם יפה את החוויה הלא נעימה. "התחושה של כולנו מהחקירה היתה שזה נעשה במתכוון, במטרה לעצור את המחאה הלגיטימית שלנו. הנגמ"ש הבריטי הזה נמצא בהרבה מקומות בארץ, הוא חולק בעיקר אחרי מלחמת הקוממיות לקיבוצים רבים שיושבים בגבולות, כולל הקיבוץ שממנו אני בא, מעוז חיים. את נושא הברן קיבלנו מקיבוץ גשר ברשות ובאישור בכתב, ולקחנו אותו כחוק על גבי סמיטריילר. לדעתי, מה שעשתה המשטרה בא מהוראה פוליטית".

אנחנו אומרים לו שיש כלפיהם טענות רבות, שהם מכניסים פוליטיקה לצה"ל, טענות שמגיעות מלוחמים וממשפחות שכולות. יפה: "זה קשקוש מקושקש. אני לא קונה את זה. כמו שאני חייל, ככה אני אזרח, וכמו שאני אזרח ככה אני חייל. אנחנו נילחם על זה שהמדינה לא תהפוך לדיקטטורה. עצם זה שמפקד המחוז הצפוני הגיע להפגנה פקקטע של לוחמי יום כיפור, עם איזה נגמ"ש ממלחמת העולם השנייה, דיבר אלינו בזלזול, וכל משטרת טבריה היתה סביבנו, מוכיח שהמשטרה פועלת באופן פוליטי ושאנחנו כבר נמצאים בתוך דיקטטורה. לא נוותר גם אם יעצרו אותנו. זה מאבק צודק והכרחי".

מנחם אנסבכר: "שיבואו אליי לגינה בבית ואני אחבק אותם"

אתר תל סאקי. רבים מלוחמי מלחמת יום כיפור מתנגדים לשימוש בסמלים צה"ליים 

פנינו למנחם אנסבכר, שבמלחמת יום כיפור היה מפקד תל סאקי, וביקשנו את תגובתו למחאת הטנק. "אני לא רוצה להתייחס לעניין הזה כמפקד תל סאקי", אמר לנו, "אבל כאזרח אני יכול לומר שעניין הטנק היה לא ראוי והוא פשוט מעשה של היסחפות. אני מבין שהם חבורה של אנשים שמאוד מפוחדים מאיתנו, ואותי זה מעליב".

מי זה "מאיתנו"?

אנסבכר: "מאיתנו זה אלה שהצביעו בעד הימין. הם פוחדים מאיתנו מאוד, הם אחוזי אימה. אני מדבר עם חברים שלי שאני מכיר עשרות שנים. הייתי חבר שלהם, הייתי פקוד שלהם, הייתי מפקד שלהם, הייתי קולגה שלהם, הייתי איתם בצבא, במשטרה ובימ"מ, ופתאום אני שומע שהם פוחדים ממני נורא, כי קיבלנו את הרוב בבחירות. הם לא פחדו ממני כל השנים ואני לא פחדתי מהם. אני ידעתי שאין סיכוי שאני אוציא להורג ג'ינג'ים, והם חוששים שאני אחוקק חוק להוציא את כל הג'ינגים להורג. אני לא יודע מאיפה זה בא, זה מעליב אותי, זה פוגע בי. אני מבין שיש חשש, ואני רוצה לבוא ולחבק, אני רוצה לאכול ולשתות איתם, ולדבר על זה. נורא מפתיע אותי שהם כאלה אחוזי אימה ממני. כשאני שואל אותם – אתם באמת מאמינים שזה מה שאני אעשה לכם, הם אומרים לי – לא מנחם, זה לא אתה, אתה בסדר, זה מהדתיים האחרים, אבל איזה דתיים אלה? הם מציירים שדים על הקיר".

לסיכום עניין מחאת הטנק: "הם צריכים להחזיר את הטנק למקום, הם צריכים להתנצל. טנק זה לא בדיוק הסמל שהייתי בוחר למחאה. ראיתי שהם גם לקחו נגמ"ש מקיבוץ גשר ואני לא יודע מה יהיה הצעד הבא שלהם. אולי צריך לאבטח את הקרון שנמצא ביד ושם. בקיצור, הם צריכים להרגיע. אני מזמין את כולם אליי לגינה במעלה אדומים, ואני חוזר על מה שכתבתי בווטסאפ לחבר'ה שלי מתל סאקי, שהזדעזעו מהמעשה. כתבתי להם להרגיע, ולמי שלקח את הטנק אני קורא תחזירו אותו למקום, תגיעו לטקס יום הזיכרון הקרוב בתל סאקי, ומקסימום נרתק אתכם שבת, אבל לא יותר מזה. הם צריכים חיבוק גדול".

——————————————————————————————————–