אל תעלימו עין

50 שנה אחרי שכוחות הנדסה של צה"ל החריבו את הכפר עין פית, מתכנן כעת צה"ל לפגוע פעם נוספת בכפר הציורי ולהקים על חורבתיו מבנים לאימונים * אלפי אזרחים מרמת הגולן ומכל הארץ מתגייסים להצלת פנינת הטבע הפראית 

ציורי ומהודר. הכפר עין פית בעבר

נסענו לעין פית, מדרגה אחת מעל תל פאחר. הסתובבנו בכפר הציורי היפהפה, ושאלנו את עצמנו למה צה"ל רוצה להרוס אותו פעם שנייה.

תוכנית בינוי של משרד הביטחון וצה"ל רוצה לבנות בכפר כ-80 מבנים, שישמשו לאימוני לחימה בשטח בנוי של צה"ל. התוכנית דלפה באחרונה לציבור, או שהודלפה, ולא ברור עד כמה המועצה האזורית גולן מודעת לנושא ומה דעתה על כך. לרשויות אחרות כמו החברה להגנת הטבע, או עמותת שומרי הגולן, העניין לא היה ידוע עד לא מזמן.

תוכנית הוכנה בוועדה סודית שעוסקת במבנים ביטחוניים, שם צה"ל עושה כבתוך שלו, בוחר לעצמו קרקעות לפי איך שמתאים לו, ואין כמעט לבעלי עניין או הציבור בכללותו שום יכולת והזדמנות להביע התנגדות ולהסביר למה התוכנית שגויה ומזיקה לסביבה, וגם בגלל עניין זניח כמו נוסטלגיה, שימור ואותנטיות. אחרי שצה"ל סיים להכין את התוכניות, פתאום בדרך נס דבר קיומה נחשף, ועכשיו לך תנסה להחזיר את הסוסים ששוחררו בדהרה.

עין פית, מראה כללי

עגלה ואמא על הדרך הראשית בעין פית

המעיין של עין פית. זורם מערבה ובהמשכו מתמזג עם נחל פרע

הכפר עין פית عين فيت – ובתרגומו מערבית "העין הנפלאה" או "העין החדה", שוכן כ-5 ק"מ ממערב לעיירה מסעאדה וכ-14 ק"מ צפונית מערבית לקונייטרה, בירת רמת הגולן הסורית עד למלחמת ששת הימים. תחתית הכפר נמצאת בגובה כ-470 מטר מעל פני הים והפסגה כ-620 מטר.

הכפר העלאווי הוקם על מורדות המערביים של הגולן, המשתפלים לכיוון עמק החולה. תושביו עסקו בחקלאות – גידולי דגנים, ירקות, פירות, דגנים, צאן ובקר. איזור הכפר משופע במעיינות, שהבולט שבהם הוא עין פית, שהוא נביעת מים צלולים.

קבר עתיק בעין פית

מאתר "גולן" שפעל בעבר, בעריכת איימן אבו ג'אבל, למדנו שעין פית נוסד לפני כ-350 שנה. הנוסע הגרמני שומאכר, שטייל באזור ב-1888, הגדיר את הכפר כמקום יפה ומשגשג, הממוקם ממזרח לנהר הירדן ובו כ-60 בתים וכ-300 תושבים. היו בו גינות יפות של פרי וירק, ובאדמות ביצות אגם החולה גידלו טבק ואורז. ותיקי הכפר סיפרו שאבותיהם הגיעו לכאן מצפון סוריה.

בית מהודר בעין פית של פעם, כאן התגוררה משפחת עבדאללה

בכפר יש מערות רבות, חלקן שימשו לקבורה, אנדרטאות ופסלי אבן. בחלק העליון של הכפר מצאנו בעבר עצמות אדם. ברחבי הכפר פעלו מספר טחנות קמח. בעלי המקצוע יצרו אתים, גרזנים וסלי קש, והיו גם תעשיות זעירות של גבינות, צמר ומשי. שני כפרים עלאווים נוספים בגולן הסורי לשעבר היו זעורה ורג'ר.

חלק מהמשפחות הבולטות שהתגוררו בעין פית היו אל-חמדאן, אחמד, איסמעיל, חוסיין, רוסתם, סאלם, אל חומסי, אבו חסן, שחאדה, עבדאללה, משפחת אל חטיב שהגיעה מהכפר זעורה הסמוך, ועוד.

בכפר היו ככל הידוע גם שתיים או שלוש משפחות נוצריות מרוניות. אחת מהן היתה משפחת חדאד, שאבי המשפחה פואד היה רופא שיניים. בשנים שלפני מלחמת הקוממיות 1948, כשעדיין שררו יחסי שכנות טובים בין היהודים בקיבוצים הצעירים לבין שכניהם הסורים, שחיו תחת המנדט הצרפתי. הד"ר פואד היה יורד עם סוסתו מעין פית אל הקיבוצים ומעניק טיפול לדואבים [ראו כאן סיפוריו של מיכאל בן דרור משדה נחמיה].

בית בעין פית בתקופת השלטון הסורי

מהבלקונים של בתי הכפר המערביים נשקפו נופי הגליל העליון, ואחרי הקמת המדינה גם השדות המוריקים והבריכות של הקיבוצים.

משנת 1950 והלאה, התעמעמה הפסטורליה בעין פית. הכפר השליו מצא את עצמו בחזית המאבק הסורי מול מדינת ישראל, כשהוא במרחק 4 ק"מ מהגבול. מסביבו החלו להיבנות מחנות, מוצבים ואווירה של צבא. למרגלותיו הוקם מוצב תל פאחר, שסוללת המרגמות שלו היתה מזרחה ממנו לכיוון עין פית. מדרום וממזרח לכפר הוקמו מוצבי זעורה. מצפון – מוצבי הבניאס. קציני צבא עלאווים עברו להתגורר בכפר היוקרתי.

קשה להאמין שהתושבים הוותיקים אהבו את השינוי הדרמטי בשגרת חייהם. הכפר השליו הפך מטרה לתותחים, כולל ימי קרב והפגזות שהתחוללו באיזור מפעם לפעם.

עין פית במפה מלפני מלחמת ששת הימים

ערב מלחמת ששת הימים מנה הכפר כ-2,300 תושבים. במלחמה היה עין פית בעין הסערה, אבל לא נפגע ישירות. הזירות שרחשו בסביבתו היו הקרבות על מוצבי תל פאחר ותל עזזיאת, בניאס וזעורה. ממשוכות הסברס של הכפר נורתה אש אל כוחות גולני, שהגיעו לכבוש את מוצב תל פאחר, ואל כוחות חטיבה 8 שעלו לכיוון זעורה.

עם סיום מלחמת ששת הימים ניצב הכפר עין פית דומם ונטוש, כמו ביתר הכפרים הסורים בגולן. התושבים נמלטו מתוך מחשבה שיוכלו לשוב תוך זמן קצר, אבל הם לא חזרו מעולם. בתיהם נבזזו מיד אחרי המלחמה, הם עברו להתגורר במחנות פליטים והכפר שימש לאימוני חי"ר.

תצ"א הכפר עין פית והאיזור

בסביבות שנת 1970 והלאה נהרסו בתי הכפר על-ידי חיל הנדסה של צה"ל, כמו שנעשה לכל הסורים בגולן, במטרה למחוק כל זכר לנוכחות הסורית. החוליות עברו בית בית והניחו במרכזו מוקש נ"ט. עם השנים המשיכו הבתים להיפגע באימוני חי"ר והנדסה.

על אף שהכפר נהרס, חלק מהמראה המיוחד שלו הכולל בעיקר בזלת שחורה, עדיין נראה בשטח. הכפר משמש אטרקציה למטיילים שמכירים את האיזור ומגיעים לפיקניקים, במיוחד בשל נביעת המים הזכה במרכז הכפר, שמדי חורף מציפה את סביבתה.

עין פית 1975 [צילום: יגאל אשוח]

עין פית העצוב עודנו כפר ציורי בסביבת טבע פראית, הכוללת מאות עצים, צמחים ופרחים, ומגוון רב של בעלי חיים – תנים, נמיות, חזירי בר, דורבנים, ועדר הבקר של קיבוץ שניר.

בכניסה הדרומית לכפר, מכיוון ציר הנפט, הוצבה לפני מספר שנים אנדרטה לזכרו של החייל אורי אילן, שנפל ב-1954 בשבי הסורי עם ארבעה מחבריו, כשהיו בדרכם לתפעל מתקן ציתות על עמוד חשמל. אורי התאבד בכלאו.

אנדרטת אורי אילן בכניסה הדרומית לעין פית

לעין פית אפשר להיכנס מכביש 99 מצפון לכפר, או דרך ציר הנפט מדרום. דרך נוספת קיימת מכיוון זעורה, לאלה שמכירים את השטח, והיא תביא אתכם אל החלק הגבוה של הכפר. הכביש החוצה את עין פית משובש קשות ובחלקו בעייתי לרכב רך.

תרגיל של גולני בעין פית

עכשיו צץ צה"ל ומתכוון לפגוע באותנטיות של הכפר, בשם נחיצותו כביכול לקבל שטח לאימוני חי"ר, כאשר קילומטר מעין פית, בתוך הכפר זעורה, שבתיו נהרסו כמעט כולם בצורה שיטתית, יש כבר מתקן לש"ביה שהפך לכזה עוד לפני שצה"ל השלים חודש ראשון לכיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים.

כבר ביולי 1967 חוררו העוזי והמקל"פ את קירות הבתים ופלוגות מזוחל"מות כבשו את הכפר שוב ושוב. עם השנים בנה צה"ל בזעורה מבנים המדמים בתי אויב. לא ברור עכשיו מה הצורך של צה"ל לחמוד דווקא את היפהפיה הנרדמת מעין פית, ולמחוק לגמרי את זכרה.

שרידי בית בעין פית, נוף למערב וכתובות גרפיטי

מאתר צנוע זה נשלחת קריאה למשרד הביטחון ולצה"ל – הסירו את ידיכם מעין פית. אלפי אנשים מתנגדים לפגיעה בו, רבים מהם חתמו על עצומה. אל תקשו לבבכם אל מול אוכלוסיית בעלי החיים והצמחייה המפארים את המקום. תנו להם לנשום בשקט. אל תשחיתו פנינת טבע ואנדרטה אותנטית, מהאחרונות ברמת הגולן, שמנציחה חיים של עם סורי שישב כאן.

ואם במשרד הביטחון לא יפנימו ולא יקשיבו, שווה לארגונים השונים לפנות לבית המשפט. צורך ביטחוני, עם כל הכבוד, לא יכול לדרוס כל חלקת קרקע שנקרית בדרכו. לשימור עין פית במצב הנוכחי מובטחת תמיכה ציבורית רחבה.

להצטרפות לדף הפייסבוק להצלת עין פית לחצו כאן

התוכנית של משרד הביטחון להחרבת עין פית