אודות הבלוג

עולים לזעורה לשיחזור כיבושו ב-1967

נעמוש היה מוצב סורי קטן מעל כפר סאלד, ומ-2013  הוא גם שמו של בלוג שחוזר לאירועי כיבוש הרמה הסורית 1967.

מיום הקמת מדינת ישראל היה הגבול הסורי מוקד לסכסוך ארוך, מתיש ומרתק. הסורים ישבו על הרכס הצופה אל ישובי החולה והכינרת, כאשר מתחילת שנות ה-50 הם ביצרו שורה ארוכה של מוצבי חזית ועורף עם יתרון טופוגרפי בולט, שהיו מעורבים באלפי תקריות גבול. כשהתחשק לסורים הם היו מוצאים איזו סיבה לפתוח בירי על ישובים וחקלאים. אבל לא רק בגללם היה הגבול הזה מתוח: צה"ל יזם מעת לעת פרובוקציות במטרה להפגין בעלות על שטחים הסמוכים לגבול, שלגביהם לא היתה הסכמה בשיחות שביתת הנשק 1949. שטחים אלה נקראו מפורזים. התוצאה: גבול שכמעט תמיד היה על להבה קטנה-בינונית, ובמספר פעמים למעלה מכך. במוקד הסכסוך הלאומי-צבאי עמד גם הקרב על מקורות המים – מאבק של שנים נגד הכוונה הערבית להטות את מקורות נהר הירדן במטרה לייבש את הכינרת ואת ישראל.

ובתווך, ישובים ישראלים שהוקמו בשנות ה-30 וה-40 ומצאו את עצמם בני ערובה מרצון: תל קציר, האון, מעגן, עין גב, אלמגור, גדות, משמר הירדן, מחניים, איילת השחר, גונן, כפר סאלד, להבות הבשן, שמיר, יסוד המעלה, חולתה, שאר ישוב, דן, דפנה, שדה נחמיה, עמיר, כפר בלום, נאות מרדכי, הגושרים, בית הלל ועוד. 19 שנים של מלחמת התשה מייגעת.

עד שהגיעה מלחמת ששת הימים.

בעוד שאלופי פיקוד הדרום והמרכז קצרו ניצחונות מפוארים בחזית המצרית והירדנית, התעכבה הפקודה לתקיפת הסורים. אלוף פיקוד הצפון דדו אלעזר חשש מהחמצת הזדמנות היסטורית לחסל את "ההר שהפך למפלצת". רק ביום הרביעי למלחמה, יום שישי ה-9 ביוני 1967, כשהפסקת האש בין ישראל למדינות ערב עמדה בפתח, נתן שר הביטחון משה דיין את האישור המיוחל.

בשעות לפני הצהריים החלה ההבקעה – מתל פאחר ותל עזזיאת בצפון, דרך זעורה, קלע, ראוויה, דרדרה ותל הילאל, ולמחרת בג'לבינה, בניאס, בית המכס העליון, כפר חרב, תאופיק סקופיה ובוטמיה. בשבת אחר-הצהריים הגיעו כוחות צה"ל לקונייטרה ללא קרב לאחר שהצבא הסורי נס על נפשו תוך שהוא מוותר על רמת הגולן וחותר להיערך בקו הגנה במבואות דמשק.

על מה שקרה בחזית הסורית בששת הימים ולאחריה, וגם הרבה לפני כן – תוכלו לקרוא כאן: ראיונות עם מפקדים ולוחמים, דו"חות, עדויות ותחקירים מארכיון צה"ל, מפות, צילומים וסיורים רבים בשטח, תיעוד מפגשי לוחמים, מצוקת ישובי הגבול הישראלים והרס הכפרים הסורים וסילוק תושביהם.

בלוג זה שותף לארגון והפקת כנסי לוחמים בתל פאחר, לשיפוצו של האתר ולהסברים הטקסטואלים והמושמעים בו. התחקירים הרבים שהתפרסמו כאן על אודות קרב מפורסם זה הבשילו בחודש אפריל 2017 לספר "תל התעלות" ובשנת 2022 לספר "תל פאחר". כן מעורב הבלוג בתהליך לשימור מוצב תל עזזיאת ולהנגשתו לציבור, בצוואת עם ותיקי גדוד 51, ולשיחזור קרבות נוספים מ-1967 כמו הקרב של גדוד 129 לכיבוש קלע, שהבשיל לסרטון ביוטיוב [ראו כאן], הקרב של חטיבה 8 בכיבוש זעורה, קרבות חטמ"ר 3 בגזרה המרכזית, הנחתת חטיבה 80 לכיבוש דרום רמת הגולן ועוד.

הבלוג "נעמוש" החל לפעול ביולי 2013 בנושא מלחמת ששת הימים. במהלך שנת 2021 עבר לעסוק גם באירועי מלחמת יום כיפור ברמת הגולן [ראו כאן כל הכתבות שהתפרסמו כאן בנושא].

בעקבות הטבח בשבת 7 באוקטובר 2023 בגבול עוטף עזה, עבר הבלוג לעסוק בעדויות ותחקירים גם מזירה זו.

לרשימת כל הכתבות בבלוג – לחצו כאן.

* * *

על כותב הבלוג: שלמה מן, לשעבר עיתונאי ואיש תקשורת, בעל עבר קצר בגולני (טירונות מחזור אוגוסט 1978). ענייני הרמה הסורית בתקופת ששת הימים ריתקו וסיקרנו אותי מהימים שהייתי ילד ושמעתי בטרנזיסטור על הפגזות גונן וגדות. מכאן יצאתי ביולי 2013 למסע ארוך ומרתק כדי לחקור ולהבין את האירועים.

אתם מוזמנים להגיב ולהוסיף. אם ברשותכם חומר היסטורי, תצלומים ומידע מהחזית הסורית של מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור, או אם תרצו לכתוב טורי-אורח – אנא כיתבו למייל: maktesh@gmail.com

במסגרת הבלוג פועל גם דף הפייסבוק "תל פאחר אז והיום".

19 מחשבות על “אודות הבלוג

  1. בקשה מעורכי הבלוג: האם ניתן להציג שרטוט או תצ"א בהם יצוינו מקום ושער נפילתו של כל אחד מ-33 חללי הקרב בתל פאחר, מנקודת היציאה בגבעת האם ועד אחרון החללים באזור השער המזרחי של התל? לדעתי זה יסייע להבנת תמונת הקרב ולוחות הזמנים.

    אהבתי

    • צפיתי בריכוז רב אודות גדוד 129 בקרב נעמוש וזעורה 1967. קראתי אודות נפילתו של בו נוה חיים – גירנשפן ואלמנתו . שמחתי לקבל דף משוב אודות הסרטון. התאכזבתי מנוסח השאלות – האם נהנתי – הצפייה בסרט. לטעמי מסרט כזה לא נהנים. לטעמי מסרט כזה לומדים! יהיה זכרו הנופלים בקרבות -ברוך!

      אהבתי

  2. בשנים האחרונות, מתקיים טכס מרשים בשיתוף חיילי גולני בתל פאחר ביום הזכרון.
    הטכס מנוהל על ידי אולפנה מקרית שמונה ובכל שנה צצים שם פנים חדשות שיש להם קשר דם לתל הזה שגבה את חיי חבריהם
    לפני כשנתיים התבקשתי לאתר חברים של מיכאל סייג שלחמו איתו וראו כיצד והיכן נפגע מכדור של צלף בראשו.
    מיכאל נפטר כשנה ושבעה חודשים לאחר הפציעה והמשפחה נאבקת להכיר בו כחלל צה"ל
    באתר יזכור, מצויין רק שהיה בכלל החיל תקשוב(מילה שהומצאה רק בשנים האחרונות) ותו לא
    ה"נספחים" שהיו רשומים בתל פאחר, זוכים לאחרונה לצדק הסטורי בגילוי שנהרגו בכלל לאחר המלחמה בבית המכס העליון ובעזרת ה' תיבנה להם אנדרטה מכובדת שם.
    כגולנצ'יק שחונך על הערך החשוב ביותר "אחי" וכתושב רמת הגולן אני שמח על הבלוג ויודע שילדי ישראל בין הטאבלט והפייסבוק גם שואבים ערכים מכם הלוחמים של 67.
    מוזמנים תמיד לגולן לתפוחים ולדובדבנים המתוקים
    אמיר

    אהבתי

  3. מתמונות אלבומי מלחמת ששת הימים לדעתי רואים שבכיבוש תל פאחר השתתפו טנקים צרפתיים מסוג אם_אקס

    אהבתי

    • שמי חוה אחותו של שלמה פסקל הכתבה נעמוש על התפוצצות המרגמה זה היה בגלל אילן סימקה שדרש להגביר את קצב הירי בלי לקבל אישור. לכך שיכנע את אחי שלמה שהיה סגן מפקד צוות מקבל אות הערכה שלא מגיע לו הוא לא היה יחיד שלחם ונגרם אסון גדול על חשבון חבריו לצוות בלי להתיחס לתוצאות הרשה סימקה לעצמו לקבל תעודת הערכה ומה עם שלמה שהיה לוחם מצטיין חוה

      אהבתי

      • נעצבתי מאוד בשבילך חוה יקרה. לשאת את הכאב הנורא מצד אחד אבל להאשים בוודאות כזו את אילן סימקה ולהאמין בכך כל השנים זה עצוב מאוד ולא מדוייק.
        כאיש צוות (טוען/יורה) במרגמות 120, שהיה עם פסקל בגדוד ושעבר בכלי זה גם את מלחמת יום הכיפורים אני מודע לנסיבות שהביאו לאסון, אבל אילן סימקה הוא לא הכתובת.

        אני חי את ששת הימים עד היום. לפני כ 3 חודשים הייתי באנדרטת גדוד 334 בגולן ובתל פאחר.
        לא יכול לשכוח. גדוד תותחנים וכל כך הרבה הרוגים.
        אנא, רגשות האשמה לא מרפאים. מנסיון ארוך.

        סליחה אם פגעתי ברגשותיך !!

        אהבתי

  4. לשלמה שלום רב. אבישי הדרי חברי סיפר לי עליך ועל הבלוג נעמוש. עלי להודות מאד מרשים. נראה שהשקעת עבודה רבה באיסוף ותיעוד,
    כל הכבוד. כמי שהיה מעורב אישית בעיבוד השטחים המפורזים וכן במלחמת ששת הימים, הייתי ברצון מוסיף לך פרטים. אודה לך אם תתקשר בזמנך. יורם מאירי 0503493880

    אהבתי

  5. לשלמה שלום
    נחשפתי לאתר נעמוש רק היום (טוב מאוחר מאשר לעולם לא)ונתקלתי בסיפור מלחמתו של גדוד 121 בפיקודו של אריה
    קרן המג"ד ומוש חביב הסמג"ד ז"ל שימשתי כקמ"ן הגדוד במלחמה ונעתי בזחלם שלי מיד אחרי הזחלם של מוש חביב
    שנפגע יש לי הרבה מה לספר לך אודות האירועים באותו יום שישי !
    יוסי פלטין 052-2348268

    אהבתי

  6. שלמה שלום

    האם תוכל לחקור או למצוא מחקרים על הנעדר היחיד מגזרת רמת הגולן במלחמת יום הכיפורים, זאב רוטשיק ז"ל, כמו כן האם ידוע מי הוא האלמוני שנרצח בנפאח?

    תודה

    אהבתי

  7. ענף אית"ן :
    פירוט אירוע ההיעדרות:
    בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים עלה זאב רוטשיק לגליל לאזור ראש פינה כדי לחפש את יחידת השיריון שלו, אך לא מצא את חבריו וחזר לחיפה למחרת ניסה שוב ומאז אבדו עקבותיו ואין לנו מידע האם הגיע לכוחות הלוחמים.

    אהבתי

  8. שלמה היקר,
    אחת הדמויות המרתקות שנהרגו בגולן ולא מוכרות כמו אחרות הוא מג"ד סא"ל טוביה תורן טרון ז"ל שורד גטו לודג', מנהל בסמת ומג"ד 125 שנהרג ב 16.10.1973, האם תוכל להקדיש לו טור?
    תודה על עבודת הקודש שאתה עושה.

    אהבתי

כתיבת תגובה