וייקרא שמם בישראל

רוקאד יהיה נהר גולן, כורסי יהפוך ללשון הדגה ותל סאקי ישתנה לתל משקה * תכנון משק המים לישראל הגיש ב-1969 הצעות לשינוי שמות בעברית של אתרי טבע ברמת הגולן * מה תפס ומה לא? המסקנות מפתיעות

הסורים עוד כאן? מחנה עליקה על שלט דרכים

אחרי מלחמת ששת הימים, ישראל שילשה את שטחה. מאות ערים, עיירות, כפרים ואתרי טבע צצו פתאום בתחומיה. חלק מתהליך הסיפוח ובשל סיבות מדיניות היה שינוי השמות הערביים לעבריים. ככה זה היה אחרי מלחמת 1948 וככה ביתר שאת היה לאחר מלחמת ששת הימים.

לא כל השמות הערביים ששונו לעבריים אומצו על-ידי הציבור. לא נרחיב בעניין, רק נציין דוגמה אחת שהתפרסמה כאן בשנת 2019 [ראו כאן] – שינוי שמו של המוצב הסורי תל פאחר, שנכבש במלחמת ששת הימים, ל"מצפה גולני". השם העברי שהתקבל ב-1972 בוועדת השמות הממשלתית מצוין מאז בכל מסמך ישראלי רשמי, אבל הציבור הרחב ממשיך לקרוא למקום תל פאחר, וכך הוא מוכר. משפחות שכולות יצאו בזמנו נגד שינוי השם וטענו שיקירם נפל בתל פאחר ולא ב"מצפה גולני", ולכן אין לשנות את הזיכרון.

עם תחילת ההתיישבות הישראלית ברמת הגולן הוחל בשינוי שמות היישובים הסורים לעבריים. הוועדה לתכנון משק המים בישראל הציעה בשנת 1969 שמות חדשים לאתרי טבע ברמת הגולן. לא ידוע איזה וכמה מההצעות הגיע לוועדת השמות, אבל נקדים ונאמר שרובם לא תפסו.

להלן ההצעות ומה מהם נקלט. מקור: ארכיון המדינה. 

אתרי טבע  

אתר אל חמה הוצע לחמת גדר. תפס? חמת גדר תפס.

בוטמיה – מבוא בשן. השם המוצע לא תפס בציבור הישראלי.

בטיחה – ביטחה. לא תפס.

ג'ורניה – גרנות. לא תפס.

חושניה – פרזות. לא תפס.

חאפר – מעלה גונן. לא תפס.

חירבת עיון (על יד מוחייבה) – עיני. לא תפס.

כורסי – לשון הדגה. לא תפס.

כפר חרב – כפר חרובה. כפר חרוב תפס.

עין סנבר לא הרחק מבית המכס. ההצעה לשנות את שמו ל"משב" לא תפסה

לויה – שלוחה.

סינדיאנה – אלונה. לא תפס.

רג'ם הירי – גלגל רפאים. חצי חצי.

ישובים 

להלן מקצת שמות היישובים הישראלים שתפסו את מקומם של יישובים סורים. מטבע הדברים, השמות הסורים במקרה הזה לא שרדו, לעומת מה שקרה עם שמות אתרים, נחלים ומעיינות, שמרביתם נותרו עם השמות המקוריים.

פיק – אפק. בסוף אפיק תפס.

נב – נוב.

ח'ספין – חיספין.

חרבת כנף – כנף.

מעיינות 

בסת ג'וחאדר (בסה) – יפה נוף תחתית. לא תפס.

ג'וחאדר, בג'יה – יפה נוף עילית. לא תפס.

דנניר – דינור. לא תפס.

מוג'היה – מי גהה.

מושרפה – שרף.

מנצורה / שעבניה – רפאים. לא תפס.

סנבר – משב. לא תפס [בהמשך תפס "צנובר" בחלקו].

עדיסה – עדשים. לא תפס.

מעיינות עלייקה – מעיינות נחל מפלים. לא תפס.

סלוקיה – סלווקיה. לא תפס.

תל פארס. השינוי שהוצע לעברות השם לא צלח ברובו

ואדיות 

ג'בין – נחל גבנון. לא תפס.

דבורה – נחל מפלים. לא תפס.

דלהמיה [ליד הר יוסיפון] – נחל זויתן עילי. לא תפס.

דליה – דלית. לבסוף קבעו – דליות.

הווא – נחל משב.

זוויתנין – נחל זוויתן. השינוי תפס.

כבש – נחל דגה עליון.

מסעוד – נחל מיצר. השינוי העברי תפס.

סמך – נחל דגה. לא תפס.

צפא – נחל יהודיה. תפס.

שיח' עלי – נחל שפמנון. תפס.

רוקאד – נהר גולן. לא תפס.

ואדי חמדל – ואדי חמדי. לא תפס.

תלים  

אבו נידא – אביטל. השינוי תפס ברובו.

אחמר – אדום. לא תפס.

אל עמוריה – תל רם. תפס.

אל ע'רם – רעם. לא תפס.

א-מחפי – נסתר. לא תפס.

סאקי – משקה. לא תפס.

א-שיחא – חרמונית. תפס.

בזוק – רפאים. בסוף תפס גבעת בזק.

ורדה – ורד. לא תפס.

חנזיר – נזיר. לא תפס.

סדר אל ערוס – כלה.

עקשה – עכסה. לא תפס.

פזרה – פרזות. לא תפס.

פארס – פרס. לא תפס ברובו.

שיבאן – דבשת. לא תפס.

סיכום:  מתוך 50 הצעות לשינוי שמות אתרי טבע, תלים ונחלים שהוגשו בזמנו על-ידי תכנון משק המים, רק כ-15 אחוז תפסו. מסקנה: רמת הגולן היא ישראלית כ-55 שנה, אבל הרוח נותרה סורית.

—————————————————————————————————————————-