"ידעו שאפשר לסמוך עלינו"

יעקב ויסברג ופרדי איתן היו סמלי מבצעים בפיקוד צפון לפני ובזמן מלחמת ששת הימים * הם מספרים על עבודתם במרכז העצבים לצידם של דדו, לנר, ג'מקה, יענקל'ה שטרן ויתר בכירי הפיקוד, כולל בחפ"ק כנען בימי הקרבות

לצידו של האלוף. סמל יעקב ויסברג ליד דוד אלעזר באחד החפ"קים של פיקוד צפון בגבול סוריה

זהו סיפורם של יעקב ויסברג ופרדי איתן, שבמלחמת ששת הימים היו סמלי מבצעים בפיקוד צפון. בשני ימי הלחימה לכיבוש הרמה הסורית הם היו בחפ"ק הפיקוד בהר כנען, קרובים מאוד לצמרת קבלת ההחלטות.

שניהם ילידי 1947. נפגשו בקורס מ"כים בשבטה, היו מיועדים להדרכה בגבעת אולגה, אבל לבסוף מצאו את עצמם באותה משאית שלקחה אותם למקום השירות העיקרי שלהם בצה"ל – פיקוד צפון. לכאן הם הגיעו בקיץ 1966 והוצבו במחלקת מבצעים שהיתה אז בפיקודו של סא"ל מנו שקד. הם זוכרים שאיתם היו גם חנן סטניצקי ויחיעם מרשפון, ושתי מזכירות חיילות, ראו תמונה של יפה בחמ"ל הפיקוד.

בתקופת המלחמה הם היו אומנם רב"טים ולאחר מכן סמלים, אבל בהיותם בתפקיד שהיה במרכז העצבים של פיקוד צפון הם ידעו כמעט הכל על הכל, וערכם הסגולי היה גבוה פי כמה מדרגתם הזוטרה. הם עדכנו מפות, רשמו את האירועים ביומן המבצעים ובלילות כשהקצין-מפקד תורן היה הולך לישון, הם אלה שתפעלו את אג"ם הפיקוד. לא פעם בתורנות לילה בפיקוד קיבלו טלפונים מהאלוף דוד אלעזר וסגנו, רמ"ט הפיקוד, דן לנר, שביקשו עדכונים על הנעשה, או לברר "מה יש בארסנל?" – איפה נמצא תותח כזה או אחר, או הוראה לצלצל למח"ט בגזרה ולומר שיעשה ככה וככה. פרדי זוכר שלא פעם צלצל גם הרמטכ"ל רבין, שבמקום לסרבל את התהליך ולפנות לאג"מ מטכ"ל, היה מבקש עדכונים ישירות מחמ"ל הפיקוד. "היינו אומנם חיילים פשוטים, אבל ידעו שאפשר לסמוך עלינו גם כשהלכו לישון".

יעקב ויסברג: "היינו בני 19, ילדים, ישבנו בפיקוד צפון ועשינו עבודה שהתכנים שעסקנו בהם היו דיספורפורציונלים לדרגות שלנו. זה באמת היה תפקיד מאוד מיוחד בהיבט האסטרטגי של פיקוד צפון במלחמתו מול סוריה, ירדן ולבנון. אי אפשר היה לחלום על תפקיד מרתק כל כך לחייל צעיר בשירות סדיר".

תקרית גדולה שזכורה להם היא ספינת המשמר של חיל הים שעלתה על שרטון בחוף הצפון-מזרחי של הכינרת באוגוסט 1966. פרדי שישב אז כתורן בחמ"ל מספר: "ב-5 לפנות בוקר קיבלתי טלפון מחטמ"ר 2 שישבו בצמח. הקצין התורן שם אמר לי שספינת משמר שלנו עלתה על שרטון באיזור של כורסי. אני זוכר כמו היום, צלצלתי מיד למנו שהיה קצין אג"מ שהגיע מיד לפיקוד, ובאותו בוקר הקמנו חפ"ק בגינוסר. אני זוכר שגם יגאל אלון הגיע לשם ודדו שאל איך מחלצים את הספינה תחת אש וסמוך מאוד לגבול הסורי?". בסופו של דבר, הספינה חולצה רק לאחר כשבועיים.

בעצומה של הפרשה, באחד הימים [23.8.1966], היה אמור אחיו של ויסברג להתחתן. החייל ביקש רשות לצאת הביתה, אבל סורב. "איתן ברק [קצין המבצעים] אמר לי שאני לא יכול לצאת. שאלתי למה והוא אמר – כי אתה שותף סוד. אמרתי לו – לאחי יש כוונות להתחתן רק פעם אחת בחיים. לבסוף נכמרו רחמיו ויצאתי לחתונה ומיד חזרתי".

פרדי איתן עם אחת הפקידות בסמבציה

עיקר האקשן בפיקוד צפון באותן שנים היה תקריות מול הסורים על השליטה בשטחים המפורזים והקרבות על מקורות מי הירדן, במיוחד באלמגור ובשדות האון ותל קציר. הפיקוד יזם פעולות שונות שהצריכו פתיחת חפ"קים בשטח, שם גם מצאו את עצמם סמלי המבצעים משקיפים על השטח במשקפות הגדולות, רושמים דיווחי קשר ביומן מבצעים, מעדכנים את המפות ועוד.

"היינו מתגרים בסורים לא פעם", מספר פרדי. באחת הפעמים, הוא זוכר, יצא מהחפ"ק שלהם רפאל איתן [רפול], שהיה אז מג"ד 35, וירה בתת מקלע לכיוון הפרות של תל קציר כדי שייבהלו וינועו אל הגבול ויעוררו מהומה.

פרדי מספר שבתקרית ה-7 באפריל 1967, שבה הופלו שישה מיגים סורים, הוא רשם מהחפ"ק ביומן המבצעים את ההפלה – מטוס אחר מטוס. אגב, מטוסים: לא פעם היו יוצאים לגיחת צילום מודיעינית בפייפרים מבסיס רמת דוד.

היחסים שלהם עם הקצינים הבכירים היה חם ולבבי, הם מעידים. זוכרים שהיו יוצאים מדי פעם לנופש בנהריה עם חיילי ובכירי הפיקוד. "זה היה קשר בלתי אמצעי, מקורב אפילו", מספר ויסברג. "מהערכה עצומה ומיוחדת אני הקטן נסעתי אחרי שנים לקברו של דן לנר בנאות מרדכי, זכר לימים ההם". פרדי: "היינו מעין נושאי הכלים של דדו". הם התלוו לא פעם לביקורי האלוף ביישובי הצפון, שמעו גם הם את תלונות הקיבוצניקים על המצב בגבול ומתי ייפרעו מהסורים.

יעקב ויסברג בפיקוד צפון 1967

עם פרוץ מלחמת ששת הימים עבר ויסברג למוצב הפיקוד בהר כנען, בעוד שפרדי נותר בחמ"ל בבניין הפיקוד בנצרת. הוא זוכר שקיבל מהמבצעים במטכ"ל את הדיווח הראשון על פרוץ המלחמה והעביר את הידיעה לאלוף הפיקוד.

פרדי, שהיה אז תושב המושב ניר יפה ליד עפולה, זוכר את מטוס הטופולב העיראקי שהתרסק סמוך למחנה עמוס על כביש הסרגל, כשבין 14 ההרוגים גם שני חיילים מהמושב שלו. פיקוד צפון השתתף בפתיחת המלחמה בכיבוש צפון השומרון. דדו יצא לשטח בזחל"ם שבו היו בין היתר הקמ"ן הפיקודי ג'מקה גנדלר, הקמב"צ איתן ברק והרל"ש דודי נהרי. הזחל"ם הותקף בירי טנק ירדני בכניסה לג'נין ואחד הפגזים ליחך את אנטנות הרכב.

פרדי: "היו לנו הרבה טלפונים נל"ן [נקודה לנקודה]. אני זוכר ברשת הקשר את אלוף אלעד פלד [מפקד אוגדה 36] שאמור לפוצץ את גשר דמיה ואירוע שבו מטוסי חיל האוויר הפציצו בטעות כוח שלנו [חטיבה 37], שמעתי את הקריאות של המותקפים וישר יצרתי קשר עם קצין אג"מ יענקל'ה שטרן והודעתי לו להפסיק מיד את האש.

"ביום השני של המלחמה היה אירוע מחריד – מטוסינו הפציצו מהאוויר כוחות שלנו. שמעתי מיד בקשר שיורים עלינו, את זה אני זוכר כמו היום, היו כמה טנקים שלא סומנו ואז ירו לעברם וביקשתי מיד מקצין האג"מ יענקל'ה שטרן להפסיק את האש".

ויסברג זוכר את הפלת מטוס מיסטר מעל בית המכס העליון ב-7 ביוני. הטייס אסף בן נון נטש וצנח כשהסורים יורים לעברו והמצנח נסחף ברוח לכיוון השטח הסורי. "בארגזי החפ"ק היה מ"ק של מג"ב. כשהמטוס הופל היתה ידיעה ברשת שהסורים מתחילים להוריד טנקים לכיוון הירדן לנסות לתפוס את הטייס. בשלב מסוים ראיתי שהטייס צנח באיזור ואדי שעיון [כקילומטר מדרום לגשר בנות יעקב] ואז נתנו הוראה לטנקים שלנו להיות בכוננות. הפעלתי את מכשיר הקשר ושמעתי את המג"בניקים מדווחים שהטייס חולץ בשלום. אסף הגיע לאחר החילוץ לחפ"ק ושפכו עליו פה הרבה שמפניה".

בחפ"ק כנען הם היו בשני ימי הקרבות של כיבוש הרמה הסורית, 9 ו-10 ביוני 1967. עקבו אחרי כיבוש המוצבים הסורים ביראה ובחרדה, שמעו את הדי הנפץ והמולת המלחמה, צפו במשקפות אל שדות הקרב שמהם היתמרו ענני עשן.

ויסברג מספר שהם ראו את הדברים בראייה הכוללת. "לא כל כך ידענו מה קורה ברמה פלוגתית, ראינו דברים ברמה של אוגדה וסד"כ. הקשבנו למה שקורה והיינו מעדכנים את המפה לפי התקדמות כוחותינו בצירים ואנשי המודיעין [ג'מקה וחנן חרנ"ם] היו מעדכנים בחיצים אדומים את מצב הכוחות הסורים וזה נתן את התמונה הכללית והיה הבסיס לקבלת החלטות".

יומן המבצעים של פיקוד צפון ביום הראשון למלחמת ששת הימים, שעליו חתום פרדי איתן [משמאל]

בסך הכל המלחמה מול הסורים הסתיימה מהר מאוד. ויסברג: "מלחמת ששת הימים היתה של שגרה כזו – ירי ארטילרי, תגובה, תקיפות מטוסים ולחץ ראשי היישובים על הממשלה לתקוף את הסורים. המלחמה עצמה מול הסורים היתה כ-36 שעות, הכוחות התקדמו ואני לא זוכר אירועים קונקרטיים, חוץ אולי מהמתח הגדול סביב מה שקורה בתל פאחר, והתקלות שהיו שם. מה שאני כן זוכר זו ההתעקשות להגיע לצומת בוטמיה ולתפוס אותה לפני שתוכרז הפסקת האש. תחשוב איך היתה נראית רמת הגולן אם לא היתה אפשרות לשלוט על תל פארס ועל משולש הגבולות. בראייה לאחור זה היה אחד הדברים החשובים אסטרטגית שקרו במלחמה הזו".

פרדי: "גם כיום, 54 שנים אחרי כיבוש הגולן, מהדהדים קולות המלחמה ומתרגשים כל פעם על הזכות הגדולה להיות הראשונים לכתוב את דפי ההיסטוריה. אין ספק כי הודות לעקשנותו של דדו נכבשה הרמה ומאז חיים תושבי הצפון מהכנרת עד החרמון בשקט ובשלווה. אגב דדו שהייתה לו ראייה גלובלית עם אופק מדיני הטביע את חותמו גם בעידוד כתיבת שירים כגון שיר החרמון והאם את בוכה או צוחקת. הוא התגאה בלהקת פקוד צפון, שבה היו ביו היתר גדי יגיל ויגאל בשן".  

חפ"ק כנען שקק חיים במהלך שני ימי הלחימה. אלופים נכנסו, רצו להתעדכן מה קורה. פרדי זוכר שהגיע גם חיים לסקוב ומרדכי מקלף, הרמטכ"לים לשעבר. "אני הקטן הייתי זה שתדרכתי אותם על הכוחות בשטח והמשך ניהול המלחמה", מספר פרדי. "זוכר גם את נוכחותו בחפ"ק של חיים יבין, שהיה אז שדר קול ישראל עם הטכנאי שלו ומכשיר הנגרה, ואת הביקור של אשכול, רבין ודיין".

פרדי [עומד שני משמאל] בסיור לחרמון עם החבר'ה מפיקוד צפון

אחרי המלחמה הם טיילו כמה פעמים ברמה, התגוררו יום-יומיים בקונייטרה ["ראינו את ההרס וראינו גם את הווילות יוצאות הדופן של הקצינים הסורים"] וביקרו במוצבים, בכפרים ובחרמון. ויסברג זוכר שבאחד המקרים הוא נסע עם סא"ל שטרן ועוד קצין, בכניסה לכפר צ'רקסי נראו כמה חיילי מילואים יוצאים עם ביזה. שטרן עצר אותם והורה להם להשיב את החפצים לכפר.

אקורד הסיום שלהם היה במפגשים ממושכים עם אנשי מחלקת היסטוריה בצה"ל, בעיקר כדי לפענח את כתב ידם מיומני המבצעים.

יומן המבצעים של פיקוד צפון אחרי ששת הימים בחתימתו של יענקל'ה ויסברג [משמאל]

ויסברג השתחרר מצה"ל בנובמבר 1968 בעוד שפרדי המשיך לשרת כעוזר קצין מבצעים של פיקוד צפון גם בתקופת ההתשה, עד שדדו עזב את הפיקוד ובמקומו הגיע מוטה גור. דדו מונה לרמטכ"ל ופרדי היה בקשר רצוף עימו בהיותו קצין צנזורה צבאית לעיתונות ותקשורת בבית סוקולוב.

שני החיילים הפשוטים לכאורה מפיקוד צפון 1967 עשו לימים חיל בחייהם האזרחיים. ויסברג הוא כיום פרופסור [אמריטוס] בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת בר אילן, ופרדי איתן היה עיתונאי בכיר בקול ישראל ושנים רבות איש משרד החוץ, דיפלומט ושגריר ישראל. היום הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.

פרדי איתן [משמאל] עם הבדרן גדי יגיל מלהקת פיקוד צפון בחגיגה בראש הנקרה אחרי מלחמת ששת הימים