כוח נתי 1973

48 שנים למלחמת יום כיפור – כוח נתי ברמת הגולן * המג"ד נתי הורוביץ נפצע קשה מפגיעה בנגמ"ש הפיקוד, תשעה חיילים נהרגו * בתחקיר שעבר במחלקת היסטוריה גילה נתי: "נפגעתי מירי כוחותינו. כשאני עברתי עם הזלדה את הכביש, ברשת החטיבתית שאלו: יש זלדה על הכביש, לדפוק אותה? – ודפקו" * להלן התחקיר

אתר ההנצחה של כוח נתי על כביש 98, סמוך ל"מרפסת קונייטרה"

רקע: עם פתיחת מלחמת יום כיפור ב-6.10.1973 חיפשו ישראלים רבים ששהו בחו"ל את הדרך המהירה ביותר לחזור לארץ ולהצטרף ליחידות המילואים שלהם. הם תפסו את המטוס הראשון ונחתו בלוד. יום אחרי פתיחת המלחמה הוחלט באגף מבצעים במטכ"ל להקים שני גדודי שריון עצמאיים, על בסיס אותם חבר'ה שחזרו מחו"ל והחמיצו את צווי ה-8, ועוד אחרים שלא היו במסגרות צבאיות מסיבות שונות וביקשו להתנדב.

גדוד אחד ירד לגזרת פיקוד דרום, והגדוד השני שעליו פיקד סא"ל נתי הורוביץ [גולן], בעל עיטור הגבורה ממלחמת ששת הימים, בקרב של גדוד 129 לכיבוש קלע [ראו כאן], נשלח לצפון. באוקטובר 1973 היה נתי בגרמניה במסגרת פרויקט פיתוח טנק המרכבה, והיה אחד מישראלים רבים שעלו על מטוס אל-על בפרנקפורט.

כוח נתי הוקם ב-9.10.1973 במחנה ג'וליס ככוח מאולתר, שכלל 30 טנקי צנטוריון, 15 נגמ"שים ו-14 ג'יפי סיור. הכוח היה בהמתנה בבי"ס לשריון עד לשעות הערב של ה-10 באוקטובר 1973. יממה זו נוצלה להשלמת ציוד ולאימון חפוז. בערב הועמסו הטנקים על גבי מובילים והגדוד נע צפונה. משעה 13:00 ב-11 לאוקטובר החלו הטנקים להגיע לנפח, ומכאן הועברו לחניון לילה באיזור ציר "יבשה" ליד קונייטרה.

לאחר ויכוחים ובירורים בהקשר לכפיפות הכוח, כולל אפשרות העברתו לסיני, הוכנס כוח נתי לאוגדה 210 בפיקוד אלוף דן לנר, ת"פ חטיבה 679 של אל"מ אורי אור. הכוח נקרא ברשת "כוח קרול".

אתר ההנצחה של כוח נתי: "קול קרא והלכתי" – מתוך שיר של חנה סנש, שנבחר להדגשת אנשי השריון שהזדרזו להגיע מחו"ל היישר למלחמה

כוח נתי הוביל ב-12 באוקטובר את ההבקעה של חטיבה 679, כבש את הכפר נסג', כ-20 ק"מ ממזרח לקונייטרה ונתקל במארב טנקים. נתי הורוביץ נפצע קשה מפגיעה בנגמ"ש שממנו פיקד על הכוח. מפגיעה זו נהרגו תשעה לוחמים. סך אבידות הכוח במלחמה: 22 הרוגים.

ב-1974 עבר נתי הורוביץ תחקיר במחלקת היסטוריה. מי שתחקרו אותו היו מתי מייזל ואמיתי לביא. שאלותיהם לנתי מודגשות.

חלק ניכר מהתחקיר מתייחס ליום-יומיים שלפני הקרבות, כשהכוח עסוק בהתארגנות ולאחר מכן מסתבך בסאגה למי הוא יוכפף.

להלן התחקיר – מקור ארכיון צה"ל. 

תחקיר נתי הורוביץ, מה"ד היסטוריה 1974

נתי הורוביץ 1967

שאלה: מה הם השלבים עד שהגעתם ללחימה, ומהלחימה נכנסתם למשימות לפי ימים או לפי…

נתי: "אנחנו היינו כוח מאולתר שהוקם בג'וליס ביום שלישי בבוקר והיה מורכב ברובו מאנשים שבאו מחו"ל. זה היה החלק הגדול. נוסף לכך היו אנשים שמסיבות שונות לא היו משובצים, או שרק השתחררו משירות סדיר, או לא שובצו – או בגלל פרופילים נמוכים שלא היו משובצים. היו השלמות של נחל"אים וכל מיני אנשי צוות, קיבלנו השלמות. ההרכב של המפקדים היה, כל המפקדים משום-מה היו אנשי פטון, ואנחנו היינו שוט קל, בפרט הסמג"ד, אני מדבר על המ"פ. המ"פ היה על פטון והסמג"ד היה על שוט. מ"פ א' רס"ן שמואל אבישלום הוא נהרג, מ"פ ב' יעקב קרני, מ"פ ג' דב קוזיקרו. הקמב"צ היה משה לוי, כולם בחטיבה 179. למעשה כל הכוח, מי שלא השתחרר או נפגע, נמצא ב-179.

מתי: אתם הייתם ברשת קרול?

נתי: כן, היינו ברשת קרול.

מתי: והפלוגות?

נתי: איבוד, בורמה וג'לבי. היינו שלוש פלוגות טנקים ופלוגת חרמ"ש.

מתי: מ"פ של פלוגת חרמ"ש?

נתי: מ"פ כוח של פלוגת טנקים, פלוגת חרמ"ש, מחלקת סיור, פלוגה נפרדת בתקן מלא של גדוד. מספר הכלים היו 30 טנקים, 15 נגמ"ש ו-14 ג'יפי סיור.

מתי: מאיפה היו הטנקים?

נתי: עכשיו ככה – בזמן התרגילים קיבלנו 17 טנקים מ-ב.נ.ב. מעץ, ארבעה טנקים משבטה, מקנל צוני אחד, שבעה טנקים קיבלנו מבית ספר בג'וליס מהסדנה. כל מה שנשאר שם. הגענו לכאן 28 פלוס 8 ו-2. הנגמ"שים היו כולם מהסדנה. ההתארגנות שהיתה לנו היתה באחריות הבית ספר. לגיוס הוקמה שם מיפקדת בית ספר מאולתרת. היה שם פול אנשי צוות ולא היו בעיות. באנשי צוות לא היה מחסור. היה מחסור במפקדי טנקים, אבל זה הושלם. לגבי ציוד זיווד ותחמושת, השאלנו הכל על מקורות בית ספר. תחמושת קיבלנו מבאר שבע.

הגדוד היה מוכן לצאת למשימה בסביבות הצהריים ביום שלישי באופן מעשי. זה היה חצי יום. בלילה המפקדים התארגנו וביום התחלנו להתארגן. ביום שלישי בצהריים היינו מוכנים לצאת. לא היה מושלם עד הסוף מבחינת פריטים, אבל לא פריטים טכניים. היינו בהמתנה בבית ספר עד יום רביעי בערב 10 בחודש, במשך התקופה הזאת ניצלנו להשלמת פריטים ממקורות שונים, אילתור כוונות ואימון אנשים ועבודות שונות. כמובן שהם היו קצת חלוצים, באו מחו"ל, הרבה לא ידעו בטנקים. גם בשטח מעשי תרגלנו נהיגה בשטח שליד בית ספר לשריון.

ביום רביעי בערב אנחנו היינו קשורים ישירות לבור, לקשנ"ר, ומתואמים על ידו. ביום רביעי קיבלנו את ההוראה לעלות למעלה לצפון. הגיעו מובילים עם חשיכה. נשארו כל הסגלים, סמ"כים, סמג"ד, לארגן את התנועה למעלה. כל הקצינים כולל מ"מים עלינו למעלה ברכב קל לפיקוד צפון, לראות מה רוצים מאיתנו – מפות, קשר, כל הדברים האלה.

מתי: כשאמרו לכם לעלות למעלה קיבלתם איזושהי הגדרה לאן אתם הולכים?

מתי: היתה לנו הוראה שליד גשר בנות יעקב יחכה לנו נציג הפיקוד, אבל אנחנו לא סמכנו על התיאור הזה, ומשום כך רצנו כולם למעלה לפיקוד צפון לחפ"ק כנען, וזה היה טוב משום שאף אחד לא חיכה להם שם. כשהגיעו המובילים אנחנו כבר לא היינו בשטח. כשהיינו בכנען קיבלנו תדריך לגבי המצב מקציני המטה השונים, עם אג"מ, מודיעין, חימוש, כל אחד ברמה שלו. לא דיברנו עם אף אחד, לא היו בשטח.

מתי: אתה קיבלת תדריך מקצין אג"מ?

נתי: כן, קיבלתי סקירה של המצב ומשימה כללית. אז המשימה הכללית שלנו באותו שלב היתה להיות עתודה לאחת משתי האוגדות של דן לנר, להתמקם באיזור עלייקה, והוצגו בפנינו התוכניות של שתי האוגדות, מה הם הולכים לעשות ביום המחרת. היינו צריכים להתמקם בעלייקה והפיקוד היה צריך להפעיל אותנו לטובת אחת מהאוגדות. משם אנחנו נסענו כל הקצינים, לא היו לנו מפות, השארתי שם את הקמ"ן, שכפלו מפות שם וצילמו במכונת צילום עדינה. נתנו לי מפה אחת טובה. עם המפה הזאת נסעתי עם הקמב"צ וקצין הקשר למעלה, לתפוס את שני מפקדי האוגדות ולראות בדיוק מה הם רוצים, קשר וכל הדברים האלה.

קיבלנו גם הוראות קשר. פעם אחת קיבלנו הוראות קשר מבית הספר ומחיל הקשר. זאת אומרת רק קשר של הרשת הפנימית של הגדוד. הוראות קשר של הכניסה קיבלנו מהפיקוד, קיבלנו ספר כזה. עליתי עם הג'יפ עד למעלה עם קמב"צ, קמ"ן, גם הוא וגם קצין קשר, עלינו למעלה לאוגדה, למיפקדת האוגדה שלנו. הוא ישב בתל יוסוף [הר יוסיפון, 5 ק"מ ממזרח לנפח] באותו זמן, יצא גם שבדיוק כשהגענו היה קבוצת פקודות לגבי מחר, ואז…

שוט קל באתר ההנצחה של חטיבה 679 ברמת הגולן

מתי: לגבי אותו יום, מתי בערך הגעתם?

נתי: אנחנו הגענו אליו בסביבות 10 בבוקר, 9 בבוקר, והוא כבר נתן קבוצת פקודות לגבי הדיפה, משום שהסורים עוד ישבו מעבר לקו הסדיר, לגבי מתקפה שצריכה להדוף אותם מעבר לקו הסדיר. לפי מה שאני הייתי בשטח נאמר לי שכבר ניסו פעם אחת לעשות את זה, ובאותו יום בסביבות הצהריים, ב-10:00 נדמה לי, הם היו צריכים להיכנס פנימה עוד פעם.

אמיתי: למעשה ביום רביעי בבוקר דן לנר, מוסא פלד באוגדה שמדרום, דן לנר בגזרה שממול, ביום רביעי ב-10:00 למעשה הושלמה הדיפת הסורים מכל השטח של רמת הגולן בתחומי הקו הירוק. בסביבות הצהריים כבר קיבלנו משימה להיות למחרת ביום חמישי בפריצה. ביום חמישי היתה הפריצה ב-13:00 בצהריים.

מתי: הם קיבלו הוראה להבקעה?

נתי: יכול להיות, לי נדמה. אני מדבר על זיכרון ואתם מדברים על עובדות.

אמיתי: ביום רביעי בשעה 10:00 פקודה מהפיקוד שתיכנן הבקעה בגזרת מוצב 109 מדרום, דבר שלא בוצע. בשעה 11:00 היתה קבוצת פקודות אוגדתית בתל יוסוף (אני פשוט מזכיר לך). התוכנית היתה – חטיבה 179 לחיפוי הרכסים בין מוצב 109 ו-110. חטיבה 679 מבקיעה בציר פלג, דרומית לקונייטרה. כוחות החי"ר התקפה. ב-13:00 הכוחות מקבלים הפגזה נגדית חזקה. ה-ש' נדחה ל-14:00. מתחילים בהכנה ארטילרית. באותה שעה הוחלט על ביטול ההבקעה והכוחות מתארגנים לחניוני לילה.

נתי: רגע, זה הנייר הזה של מיהו? של הפיקוד או של האוגדה?

אמיתי: של האוגדה.

נתי: והכוח שלי מוזכר פה?

אמיתי: לא, לא מוזכר. יש עניין אחד שלא הבאתי אותו, של דני לנר, שהכוח שלך הוא אחד מהכוחות שהשתתפו בהבקעה. ביום חמישי ב-05:00 בבוקר קבוצת פקודות בחפ"ק האוגדה. לגבי מה שהיה, אני לא רוצה להיכנס לפירוט מה שחסר פה, שבין יום רביעי בשעה 01:00 ליום חמישי ב-05:00 בבוקר הם קיבלו כבר פקודה להתקפה שבוצעה למחרת.

טנק שוט קל במלחמת יו"כ [מן הרשת]

נתי: אני באמת נזכר ש-179 לא היו צריכים להיות שם על הרכסים. טוב, אני לא אתווכח על עובדות, לי יש כבר זיכרון מדולדל. בכל אופן, אנחנו היינו בקבוצת פקודות בשעה 11-10, בשלב הזה צריך הייתי להיות עם רן שריג ב-179 באיזור שלי, בתנאי שהטנקים שלי יגיעו משם, כי עדיין הם לא הגיעו. ואז ירדתי לרן שריג שישב לרגלי תל יוסוף ושמתי אותו גם כן את הקשר, מפות וכו', ועשיתי ממנו גם מפות.

"חזרתי לטנקים לראות מה קורה, אמרו לי שהיה איזה סא"ל שאמר לעלות חזרה למובילים – יורדים לסיני"

מתי: אתה קיבלת פקודה שאתה עובר לאוגדה 210?

נתי: לא, אני הגעתי לדני לנר, הוא אמר לי: כמה טנקים? 30. מה יש לך עוד? נגמ"שים. כמה? 15. איזה הוראות יש עליך? עלייקה, עתודה. אומר לי – תשכח מזה, אתה פה. טוב, אבל יש פיקוד. הוא אמר לי – אני אסדר הכל, אתה יכול לשמוע הרצאת פקודות, אין לי טנקים לשמוע. אני מסכים. שמעתי את קבוצת הפקודות, ירדתי למטה לרן, ראיתי מה הוא רוצה ומה הוא עושה, הוא ירד לקבוצת הפקודות שלו, אז השתתפתי איתו בקבוצת פקודות שלו, תיאמתי איתו קצת קשר. מפות הוצאתי ממנו כמה וחזרתי לאיזור גשר בנות יעקב. חיכיתי לטנקים. הטנקים הגיעו בסביבות הצהריים ב-13:00 בערך.

לגשר בנות יעקב, זאת אומרת לא הגיעו הטנקים. קודם הגיעו האוטובוסים והצוותים. בגשר בנות יעקב מצאנו את הצוותים. היתה לנו שיחה גדודית – מה רוצים מאיתנו ובזמן שחזרנו מתל יוסוף איתרנו מקום להוריד את הטנקים. חיכינו לטנקים והם החלו להופיע טיפין טיפין מ-13:00 ומעלה בערך. במקביל כל הזמן האוגדה של לנר, לא יכולתי לעזור בכלום, עד שהגיעו כל הטנקים והייתי מוכן. ואז העסק בוטל וניתנה לי הוראה להיכנס לחניון לילה באיזור 'יבשה' ליד קונייטרה, מתחת ל-109 שהוא מדרום. בזמן שהגדוד נכנס לחניון לילה, אני הייתי עוד פעם בקבוצת פקודות של דן לנר. למעשה את האוגדה של רפול בכלל לא ראיתי.

את הטנקים אני הורדתי בנפח. עכשיו יש כאן כמה אירועים שאני לא יודע אם המפקדים הגדולים רשמו אותם. אני ירדתי מ-2 באיזור נפח, הגיע אליי איזה סא"ל, אני לא ראיתי אותו כי כל פעם הייתי מנסה להיצמד לחטיבות של דן לנר, ללמוד את השטח. חזרתי לטנקים לראות מה קורה, אמרו לי שהיה איזה סא"ל מהפיקוד ואמר לעלות חזרה למובילים. מי שירד ומי שלא ירד – יורדים לסיני. אמרתי, מה פתאום שזה בא אלינו מחו"ל לנסוע לסיני? נכנסתי לנפח לקתמ"ר, התקשרתי עם הפיקוד, שאלתי מה העניינים ואמרו לי בינתיים אל תזוז, תוריד ותחכה, ואת המובילים תשחרר אותם. טנקים המשיכו להגיע, טנקים בבודדת. תפסתי את רמ"ט פיקוד צפון אורי בר-און יחד איתו.

שאלה: באיזו שעה בערך?

נתי: זה היה בערך ב-04:00, הסברתי לו את המצב הטפשי שאני עומד בו, שאני לא יודע סיני, פה, שמה, מה אם ידחפו אותי לרפול או דן לנר, לשנות את המצב המשונה שאני נמצא בו.

חזרנו לנפח בחזרה, התקשרנו עוד פעם עם הפיקוד. אורי [אור] דיבר איתם, אמר להם להוריד תוך כדי ההורדה הזאת אני לא יודע כמה פעמים – 6, 5, 4, 7, 8 היה מגיע רץ מנפח – בוא לטלפון, הפיקוד רוצה לדבר איתך, וכל פעם תוריד את הטנקים, אל תוריד את הטנקים. כל אחר הצהריים זה היה, עד שאמרתי אני שם פס ומוריד את הטנקים, נראה מה יהיה. קודם נרכז את הכוח. הייתי מגיע בבודדת למטה, כשהיה לי את הברכה של הרמ"ט של פיקוד צפון, בעל הבית, אני מוריד את הטנקים. בקיצור, התרכזנו, ליתר היתה קבוצת פקודות. אני הגעתי אליה והוסברה התוכנית שלמחרת עם שחר…

שאלה: אורי בר-און הוא אמר אתה פקוד, אתה אגב 210?

נתי: כן, אני הסברתי לו בדיוק שזה דן לנר וזה המצב, אז הוא אמר לי היצמד לדן לנר בשלב הזה, והוא כל הזמן היה בתיאום עם הפיקוד.

שאלה: מי ניהל את כל מיני התנועות, התגבורים?

נתי: זה היה בבונקר של נפח והוא סיכם את זה בטלפון איתם וזה מה שסוכם. תוך כדי קבוצת פקודות אצל דן לנר, התקבל בטלפון 'בצל' מהפיקוד, להוריד אותי לסיני. דן לנר לא הסכים בשום פנים ואופן. זאת אומרת, הוא לא היה יכול אם אני [אועבר] אצל רפול. היה לי ויכוח רציני שם עם אנשי המטה. הוא ביקש את האלוף, והאלוף [פיקוד צפון] נתן הוראה חד משמעית לשלוח אותי לסיני, ואני כביכול לא שומע מה שהוא מדבר, אבל שמעתי, כולם שמעו מה קורה. הוא אמר לי – אתה יודע מה, תיכנס לחניון לילה, בבוקר נראה. טוב, כיוון שאמרו לי שאני אצל דן לנר, אז הוא בעל הבית. נכנסתי לחניון לילה, השתתפתי בקבוצת פקודות שדן לנר עדיין נזהר לכלול אותי בתור כוח בסד"כ שלו. מין צופה כזה שאם אני נשאר אצלו שאדע מה קורה. אחרי קבוצת הפקודות חזרתי לחניון לילה באיזור הזה, ולמעשה הספקתי להגיע עוד לפני שהם נכנסו.

שאלה: באותה קבוצת פקודות?

נתי: ככוח שעוד לא קבעו אם הוא נשאר באוגדה או לא.

אמיתי: מה הוגדרה המשימה לך?

נתי: עתודה.

אמיתי: אוגדתית, לא כיוונו אותה לחטיבה?

נתי: עתודה אוגדתית, כאשר אמרו את הנסיבות החטיבתיות והמשימה האוגדתית הכוללת, רצו פה שאני אהיה [זמין] לכל המקרים, גם אם אני אצטרך, גם ישלפו אותי בכוח וגם לא, לא רצו לבנות עליי עד הסוף. בלילה פעם אחת קראו לי לדן לנר, אני לא זוכר, דיברתי עם הקמב"צ אחרי המלחמה אם היתה עוד קבוצת פקודות בלילה או לא, זה אני לא זוכר. בערב היתה קבוצת פקודות לפני החשיכה, והייתי בחושך אצלם בקבוצת פקודות, או בתדריך אם נקרא לזה כך. בבוקר עם שחר הייתי אצלו עוד פעם ונדמה לי שהייתי בלילה עוד פעם, אבל אני לא זוכר. אז נאמר לי שאני הולך לאוגדה. המשימה שלי היתה בשלב הזה להיות כוח עתודה בהבקעה, וברגע שההבקעה הולכת הוא יכניס אותי פנימה.

אמיתי: אתה דיברת על זה שביום רביעי אחה"צ הגעת לפיקוד.

נתי: בלילה הגעתי, הטנקים כבר הגיעו ביום חמישי בצהריים.

אמיתי: אז כנראה שהגעת בשלישי בלילה.

נתי: לא, יום רביעי אחה"צ, אז מה עשיתי ביום חמישי?

אמיתי: יום חמישי כבר נלחמת.

נתי: מה פתאום?

מתי: אם אתה מדבר על קבוצת פקודות להבקעה זה יכול להיות רק יום חמישי, כי ההבקעה היתה ביום חמישי בשעה 02:00.

נתי: אני ביום חמישי לא השתתפתי בהבקעה. אני ביום חמישי קיבלתי את הטנקים מ-2 ומעלה, ביום רביעי בלילה. אמרתי שהטנקים שלי היו על מובילים.

מתי: ביום רביעי בלילה עזבת את ג'וליס?

נתי: כן, מג'וליס.

אמיתי: לא ביום שלישי בלילה?

מתי: אתה אמרת שהמובילים הגיעו לאיזור גשר בנות יעקב בשעה 02:00 בנפח.

נתי: אז מה עשיתי ביום חמישי?

מתי: ביום חמישי תיכף נראה מה עשית, קודם דן לנר מה עשה?

נתי: אני אומר לך מה, נכנסתי ללחימה פיזית, אני נכנסתי בציר 'אמריקה' ליד 107 כאשר הלכתי קודם כל על 'רעיה' או 'רשת', נסעתי על 'רשת', נכנסתי ב'אמריקה' פנימה. כשנכנסתי פנימה האוגדה של דן לנר היתה כבר אחרי הקו הסגול.

אמיתי: נו, זה היה ביום חמישי, ביום שישי כבר לא היתה פה מלחמה.

נתי: אני לא נלחמתי פה.

אמיתי: לא משנה, רן שריג [מח"ט 179].

נתי: בסדר, אבל אני לא. אני נכנסתי למלחמה פיזית ביום שישי עם שחר. זאת אומרת, יצאתי מחניון לילה ביום שישי עם שחר ונכנסתי פנימה.

אמיתי: ביום שישי עם שחר, תזוז לפה, תזוז לפה, יום אחד הלך. זה היה ביום שישי 12 לחודש?

מתי: אז ביום חמישי?

אמיתי: אז ביום חמישי אתה הגעת בצהריים.

מתי: אתה זוכר קבוצת הפקודות לגבי העסק הזה, זה לא יכול להיות.

אמיתי: תביט אצלו באוגדה, בתל יוסוף הוא נתן קבוצת פקודות על יום רביעי.

מתי: יום חמישי. תאמר לי, יום חמישי הוא היה בתל יוסוף?

אמיתי: לא.

מתי: בצהריים הוא היה בתל יוסוף?

אמיתי: לא, יום חמישי בקבוצת פקודות בשעה 05:00 בבוקר בחפ"ק האוגדה. אני לא יודע בדיוק איפה, זה לא משנה. אישור תוכניות ב-10:00 על-ידי האלוף בתל שובל [צ"ל שיבן] בנוכחות הרמטכ"ל. ביום חמישי ב-11:00 קבוצת פקודות שנייה בתל יוסוף, ביום חמישי ב-11:00 הבקעה, 179 פלוס הגצ"ח, חיפוי טנק 679 בציר 'אמריקה', ניתנה פקודה לחפות על החילוץ, יחידה של גיורא, 679 מוכנסת כל אחה"צ בעקבות 179. באותו יום מ-05:00 חטיבה 9 כובשת את דרום, גם מוכנסת אחרי 679, מוטקה בן פורת, בשעה 07:00 חטיבה 9 התקדמה בציר 'ערית', ולמעשה בלילה הצנחנים סורקים את ציר חאן ארנבה, יום שישי בבוקר כובשים את 'צייקן', יאיר כאן לא מוזכר.

נתי: 'כאן יאיר' זה אני. זה הכוח שלי. עכשיו גם נזכרתי כשאתה אומר לי הצנחנים סורקים, אז באמת נזכרתי שהייתי אצל דן לנר בתל יוסוף ביום חמישי בלילה, אז באמת בקשר היה כל הזמן בעיות של דרגים בציר 'אמריקה' ושל צנחנים, ושל יריות ושל חי"ר וכל הבעיות האלה. כשאני הייתי המכשירים עבדו, אני נזכר. זאת אומרת הייתי ביום חמישי בלילה…

אמיתי: זאת אומרת שקבוצת הפקודות שכביכול היו צריכים להבקיע פה לא היית בה ביום רביעי.

נתי: לא, אני הייתי ביום חמישי ב-10:00. עכשיו נשחזר את זה. תל יוסוף, אז רן שריג היה פה, ודובר שבשעה 13:00 בצהריים רן שריג הולך פה על המקום הזה באיזור 109.

כוח נתי תחת אש [מתוך חוברת מור"ק של כוח נתי]

אמיתי: כנראה לא ביום חמישי, כנראה ביום קודם. מה שהיתה התוכנית שביום חמישי כשאתה הגעת היתה כבר מסוכמת שאורי אור תופס עמדות אש כאן, רן שריג מאחורנית באיזור הזה מרוכז, הוא נכנס בציר 'יאיר-קרטון' כשאורי ורן בשלב מחפה, רן פורץ אחרי שהוא פורץ, אחריו נכנס אורי אור, זאת היתה התוכנית ואתה לא נוכחת בה, כשאתה אומר היא כבר נפלה מהפרק 24 שעות.

נתי: יכול להיות, אז אני לא יודע מאיפה יש לי בראש את התוכנית הזאת.

אמיתי: מישהו סיפר לך.

נתי: אולי אמרו לי שהיה מתוכנן לעשות את זה כך.

אמיתי: כי התוכנית הזו אתה היית בג'וליס או בנסיעה, באיזשהו מקום.

נתי: במקרה הטוב בפיקוד.

אמיתי: לא, לפיקוד הגעת ביום חמישי בבוקר.

מתי: בליל רביעי.

אמיתי: בסדר, בליל רביעי. הגעת לפיקוד ואז התוכנית של ציר 'פלג' כבר מתה. אז כבר דן לנר לא מתכנן…

נתי: אז כבר רן שריג אני זוכר ישב פה.

אמיתי: כן, הם היו באיזור הזה ואחר כך נעו ככה.

נתי: אני זוכר שבאמת הייתי מתוכנן להיכנס כעתודה לכיוון 'אמריקה' ואחרי כן אני נכנסתי פה לחניון לילה.

אמיתי: בסדר, נכנסת לחניון לילה באיזור הזה. טוב, אז אנחנו עומדים במצב שקודם איפסנו את הימים ואתה מתוכנן כעתודה בצהריים, רן שריג פורץ, אורי אור מחפה, אתה נמצא עדיין באיזור צומת משטרה צבאית אחה"צ.

נתי: אני בצהריים נמצא בנחל… טנקים. ולקראת לילה אני נכנס לחניון לילה באיזור משטרה צבאית.

אמיתי: אז אתה זוכר שהיית בקבוצת פקודות בתל יוסוף ורן השתתף בה? זה מה שמוזר.

נתי: לא, אני לא זוכר את רן, את רן פעם אחת ביום ראיתי אותו בתל יוסוף ב-10:00 בבוקר.

כוח נתי היה כפוף אליהם. מימין: אורי אור, מח"ט 679, עם סגנו לוי מן [ויקיפדיה]

אמיתי: יש פה נקודה חלשה בכל העסק, אם אתה זוכר קבוצת פקודות כלשהי שנערכה לגבי ההתקפה של ציר 'אמריקה' אפילו, עם רן שריג ואורי אור. לא סביר שזה התבצע ביום חמישי בלילה, כי ביום חמישי בלילה…

נתי: קבוצת פקודות אחת הייתי בשעה 10:00 וכתוב פה ב-11:00, תל יוסוף ביום.

אמיתי: טוב, זה ביום חמישי ב-10:00, הנה יש לך כאן.

נתי: ואז אני הייתי על תנאי, כמו שאומרים. אם הטנקים יגיעו או לא יגיעו. הטנקים שלי הגיעו בסביבות מ-2 ומעלה טיפין טיפין, ואז אני לא השתתפתי בהבקעה.

אמיתי: בסדר, אבל אתה מספר שאחרי זה…

נתי: לא, מזה ירדתי לרן ב-10:00.

אמיתי: זאת אומרת מבסביבות 11:00 היית אצל רן.

נתי: בדיוק. משם, מרן, ירדתי למטה.

אמיתי: זה מסתדר. עכשיו בערב.

נתי: בשעות הלילה המוקדמות אני הייתי עוד פעם בתל יוסוף אצל האלוף, ושם היתה הפרשה הזו עם הפיקוד, אם כן ישלחו אותי לסיני או לא. ואז דן לנר אמר לי – כנס לחניון לילה בצומת משטרה צבאית, נראה בבוקר מה קורה. נכנסתי לחניון לילה בצומת מ.צ, אני כבר לא זוכר אם הייתי עוד פעם אצלו בלילה או לא. עם שחר קיבלתי את הפקודה להיכנס לציר 'אמריקה'. נסעתי על דרך המערכת עד 107, משם נכנסתי מזרחה לציר 'אמריקה', כאשר על ציר 'אמריקה' מהצדדים, אני לא יודע איזה כוחות, אבל היו שם כוחות מעבר לקו הסגול לאורך דרך המערכת. ב-109 היו בצד לאורך הגדר. למעשה מהשלב הזה נכנסנו ללחימה.

אמיתי: שאחת אחת כדי שנתעדכן – אתה עדיין נמצא עם 30 הטנקים עם כל הכוח שלך, אין לך נגרעים.

נתי: אחרי שאני עובר את הקו הסגול, אני מקבל בקשה להוריד לטובת רן שריג פלוגה.

אמיתי: הגיוני.

נתי: עכשיו, את הפלוגה הזו, למעשה עוד בקבוצת פקודות שהיתה ביום קודם ב-11:00 בבוקר, כבר דובר שאם אני אהיה עם הטנקים, אני אוריד לטובתו פלוגה. סיכמתי איתו כבר איזה פלוגה. זאת אומרת פה היה רק העיתוי.

אמיתי: איזה פלוגה?

נתי: פלוגה ג'. הוא רצה ממני את פלוגה א' כי הוא הכיר את המ"פ, אבל נתתי לו את ג'. אמרתי לו אם הוא טוב בשבילך הוא טוב בשבילי, ונשאר אצלי.

מתי: טוב, זה מהעמק.

נתי: לא, הוא רואה מג"ד שלו בגדוד, גם הבחורצ'יק היה בקבע, הוא היה מ"פ שלו כשרן היה מג"ד. טוב, עכשיו אנחנו עוברים את הקו הסגול, ושם יש כוחות לאורך 'אמריקה' ואז קיבלתי הוראה, אז הסד"כ שלי היה שתי פלוגות עם 20 טנקים, 15 נגמ"שים, לא, 14 נגמ"שים. נגמ"ש אחד נתתי לטכני יחד עם הפלוגה.

מתי: נסעת עם הנגמ"שים?

נתי: כן, נכנסתי עם הנגמ"שים. אני זוכר אז היה קצת אי בהירות אם להכניס את הנגמ"שים או לא. דיברתי עם האוגדה, אמרו לי להכניס את הנגמ"שים כי הציר בינתיים שלנו. תוך כדי כניסה עברנו את הכוחות וקיבלנו פקודה להתפרס בציר 'אמריקה' לבלימה, על מנת שהאוגדה תוכל לתחמש, לתדלק ולהתארגן מחדש. למעשה אנחנו היינו פה כבר במגע עם האויב.

אמיתי: כאן במגע עם אויב? זה קצת מוזר.

מתי: באיזו שעה?

אמיתי: בכל מקרה זה ביום שישי.

נתי: עם שחר התחלנו לנוע, כמה זמן תנועה לפה, חצי שעה. בתל שער היו כוחותינו, חי"ר שלנו.

מתי: ואיפה היה האויב? יכול להיות שמ-4579?

נתי: האויב היה בערך 3,000 מאיתנו.

אמיתי: לא משנה המרחק, רק שהתמונה תהיה שלמה.

נתי: למעשה לא היה כוח גדול של אויב.

קרב ש' ב-ש' בתל שער [צילום: מיק אסטל, במחנה/דובר צה"ל]

אמיתי: ביום חמישי בלילה, כדי שתהיה בתמונה, המצב הוא זה: בלילה כשאורי אור אחרי שרן שריג הצליח פה עד חאן ארנבה להגיע, אורי אור מוכנס על ציר 'אמריקה' ועם ערב הוא מתארגן באיזור הזה. זה איזור 38, ואתה אומר שלמחרת בלמת פה אויב. האם לא היית פה ובינתיים בבוקר אורי אור המשיך הנה?

נתי: אורי אור אחרי זה נע אחריי. זה נכנסתי ת"פ והוא נע אחריי. את כל מה שהוא המשיך, תמיד נעתי לפניו.

אמיתי: ומוטקה בן פורת גם כן מוכנס פנימה. חטיבה 9 עוברת את רן שריג בציר הזה, התמקמה עד האיזור של הצומת הזו, כולל תל שער שסיפרת שהיו בו כוחות. מה שלא מסתדר לי ויכול להסתדר, כשביום שישי בבוקר אתה מקבל פקודה ומבצע אותה לתפוס באיזור 'אמריקה' 36.

נתי: למעשה הפקודה לא היתה לתפוס באיזור 'אמריקה' 36, אלא לעבור ולתפוס.

אמיתי: כולל לעבור את אורי אור.

נתי: כולל הכל.

אמיתי: כלומר שאתה עברת את אורי אור פה?

נתי: עברתי אותו, ראיתי אותו פיזית בעיניים.

אמיתי: אתה עברת אותו, ראית אותו, התמקמת, יכול להיות שזה לא 'אמריקה' 36?

נתי: לי זה נדמה שזה 'אמריקה' 36, אבל אני לא חותם על זה היום.

אמיתי: ואז אורי מתחמש ועובר אותך אחר כך?

נתי: ואז אני מקבל פקודה להיות ת"פ אורי אור.

אמיתי: אז זה מסתדר. יכול להיות שאורי הלך אחורה, יכול להיות שהמידע שיש לנו על המקום של אורי אור לא מדויק. יכול להיות שאתה טועה בזיהוי של 3-2 ק"מ. לא משנה, אבל זה מבהיר את התמונה. אתה עברת את אורי אור.

מתי: עכשיו נתי, אתה יכול להיזכר איפה היה האויב במגע הראשון שלך?

נתי: בזמן שהייתי בבלימה היה אויב, אבל לא היה אויב פעיל. זאת אומרת ראינו אותו.

אמיתי: איזה סוג הוא היה?

נתי: הטווח היה בסביבות 3,000. היה חי"ר והיה נגמ"שים, והיו טנקים בלי ספק. משום שהם לא ירו ואנחנו לא היינו דפוקים בכלל, הם היו בין בתים.

אמיתי: בין בתים, זה יכול להיות האיזור של הצומת הזו, יכול להיות פה.

מתי: אני חושב ש-38 זה יותר טוב.

נתי: זה מתאים למצב כי הצעד הבא שלי היה כניסה לכיוון הזה, עברתי ליד תל שער.

אמיתי: ייתכן שרק דן לנר נראה לי יותר כי אורי אור היה באיזור הזה.

נתי: לפי נתוני האויב במפה הזו, במקום שאני תפסתי היה בעורף שלי מחפורות כמו של דרגים.

אמיתי: יכול להיות בהחלט. עכשיו האויב שהיה כאן לא היה אויב פעיל.

נתי: אנחנו למעשה לא נלחמנו בו, ירינו מדי פעם קצת שלא ייכנס להם החושך.

"ירדו עלינו מטוסים, ורק פעמיים חיל האוויר שלנו הופיע והניס אותם, כל הזמן השמיים היו שלהם. ירו שם כמו משוגעים כולם למעלה והפלנו מטוס, הפלנו לכוחותינו"

אמיתי: עוד שאלה אחת – אתה יודע שפה היו הכוחות שלנו?

נתי: כן, ראינו אותם, את הכוחות של יוסי [המג"ד בן חנן], ראינו אותו נוסע, את האבק שלו.

מתי: האם היה לכם איזשהו מגע עם 4579 כאן, צומת מסגד 'אמריקה' עם אויב פה? איתרם איזשהו אויב? היה לכם מגע? ראיתם מכאן שיורים על יוסי?

נתי: ירו, אבל לא ראינו שיורים על יוסי, אנחנו ראינו את יוסי רץ באיזור הזה, את האבק שלו.

אמיתי: הוא מדבר על האבק בלג'ה, זה כבר לקראת צהריים. אנחנו נמצאים בנקודה שאתה תופס על ציר 'אמריקה' באיזור 38 בולם אויב, עכשיו מה קורה?

נתי: בשלב הזה החלו יורים עלינו.

אמיתי: היתה הפגזה דלילה.

נתי: כן, דלילה מאוד ומטוסים שלהם ירדו משם כל הזמן רצוף, אני לא יכול להעריך כמה זמן היינו שם.

מתי: טילים היו עליך?

נתי: במקום הזה אני לא זוכר טילים. טיל או שניים, אבל לא הבחנתי במיוחד. מה שהיה חזק פה במיוחד זה היה המטוסים שלהם. ירדו עלינו זמן ממושך, אותו הסיפור כמו של יוסי, יוסי היה תקוע פה.

אמיתי: מה שהחזיק אותו פה זה היה המטוסים.

נתי: ירדו עלינו מטוסים, ורק פעמיים חיל האוויר שלנו הופיע בשטח והניס אותם, אבל כל הזמן השמיים היו שלהם בשלב הזה. טוב שירו שם כמו משוגעים כולם למעלה, והפלנו מטוס, הפלנו לכוחותינו, אני לא יודע בנקודה של מה ירתה, לא משנה מי, רק שייפול. והתחילו להיות לנו נפגעים מהמטוסים, פגיעות מהמטוסים. פגיעות ישירות לא היו לנו, היתה לנו פגיעה בנגמ"ש אחד על גלגל מנוע וטנק נפגע משתי פצצות 250 ק"ג שנפלו לפני הטנק כמה מטרים. היו לנו נפגעים מרסיסים, לקטו וזרקו פצצות והיו לנו רסיסים, אבל לא זרקו נפלם. זה לגבי המטוסים. בגמר השלב הזה קיבלתי פקודה לנוע…

אמיתי: לפני כן שאלה אחת – האם אתה זוכר כיצד ערכת את שתי הפלוגות?

נתי: שלוש פלוגות, ככה – את פלוגת המיפקדה לא הכנסתי בכלל מעבר לקו הסגול אפילו, כולל ג'יפי סיור. בשלב הזה היו לי שתי פלוגות, פלוגה א' היתה על תל שער ופלוגה ב' היתה מהצומת קצת מהצד השני.

אמיתי: על איזה 4-3 ק"מ היית פרוס?

פלוגה א' היתה הדרומית, פלוגה ב' היתה הצפונית, פלוגת החרמ"ש היתה רכס אחד מאחורינו, היא היתה עם כוח אחר.

אמיתי: ב' כולה מצפון לכביש?

נתי: לא, חלק מצפון לכביש.

אמיתי: את רוב הגדוד מדרום לכביש.

נתי: כן.

אמיתי: גם שם היכן שהמדרונות זה שטח יותר גבוה.

נתי: שם היתה בעיה מבחינת עמדות אש. המדרונות היו בעורפנו.

אמיתי: הייתם במדרון הקדמי לגבי האויב?

נתי: לא, היו שם קפלים, הקפלים שיורדים מתל שער.

אמיתי: כל תל שער משתפל לכיוון הכביש.

נתי: פה תפסנו קפלים לכיוון ההוא, בעורף היו לנו מחפורות שהתחיל פה בקרקע לרכסון, ואחריו פלוגת החרמ"ש, הרופא והטכניים. בשלב הזה קיבלנו הוראה לנוע לתפוס את ציר צייקן-יאיר-תל קרין-נסג' ת"פ אורי אור.

אמיתי: באיזה שלב אתה מקבל את הפקודה שאתה ת"פ אורי אור?

נתי: בשלב אחרי המעבר של הקו הסגול שהתחלנו להיכנס.

אמיתי: זאת אומרת כשאתה מגיע לפה אתה מתחיל לקבל פקודות, ואחר-כך אתה מקבל הפקודה להגיע לכאן.

נתי: כן.

אמיתי: ככוח קדמי של החטיבה.

נתי: כן.

אמיתי: באיזה שעה בערך אתה זוכר?

נתי: אני נפצעתי בסביבות הצהריים בערך ב-10:00.

אמיתי, בסדר, ומה קורה?

נתי: הצרה היא שאין אצלי שום נייר, הכל הלך, הזחל הלך לי.

אמיתי: טוב, קורה.

נתי: קשה לי לזכור.

אמיתי: אם נעיין באורי אור, ביום שישי זה ה-12 לחודש.

נתי: אם כי אני לא מבין איך לאורי אור יש רישומים, כי לו נפגעו שלושה זחל"מים שישב בהם.

אמיתי: 12 לחודש שעה 04:30 משימה לחטיבה להתארגן להיות מוכנה בציר רביד, לתפוס את מערך האויב בצומת יאיר-צייקן. בשעה 08:30 התקבלה הוראה שהתנועה תחל לפי פקודה. כוחות ומשימות: כוח קרול ינוע בפריסה בשלושה צירים, יחצה את ציר 'רביד', ימשיך בין ישימון 51, אתה מכיר את זה?

נתי: כן, זה בין טייחה.

אמיתי: ויחד פה בשטח. לקראת כיבוש צומת 'יאיר'-צייקן' כוחות ג' ד' בפיקוד חפ"ק ינועו בציר דרום לצמוד ליאיר וציר מקביל לכוח ישמשו כעתודה לכיבוש איזור הצומת. ביצוע – אתם רוצים שאני אזכיר לכם?

נתי: בוא נראה את זה אחר כך.

גזרת הפעילות העיקרית של כוח נתי בהבקעה למזרח רמת הגולן ב-12 באוקטובר 1973

אמיתי: טוב, בואו נראה אחורנית אצל אורי. אולי מוזכר קודם. הוא מדבר פה על צורת הביצוע של פריצה בסגול, מעבר מה-ש' הבקעה, באיזור 'אמריקה' יש להם השתלטות על איזור תל שער, תחילת תנועה לפני פריצה. הוא מתאר פה ולא נכנס לכל הפרטים, זה די הרבה. הוא רק מספר שעם חשיכה תקפו נגד כוחות אויב לכיוון איזור תל שער, וציר 'רביד', זה לא חשוב. אני רוצה לראות איפה הוא היה מאורגן.

נתי: יכול להיות שבגלל ההתקפה הוא הלך אחורה קצת?

אמיתי: תיכף נראה, הנה עד יום ראשון 12.10 פינה נפגעים, הדרגים הגיעו לאיזור 'שבתאי', הוא נמצא על 'אמריקה', וב-12 ב-06:30 בבוקר הם הגיעו, התחילו בסיור ולהפציץ את איזור חטיבה. בשעה 06:00 הצטרף לחטיבה ת"פ כוח קרול לסיור טנקים. ואחר כך מגיעה המשימה שדיברנו עליה – כפר נסג', ובזה ראינו מה המשימה שלך, ובסביבות 10:00 אתה מתחיל לנוע…

נתי: אני לא יודע את השעה, באמת שלא. בכל אופן, לפני הצהריים לגבי המשימה לא בדיוק כך בשטח. המשימה היתה לכבוש את 'יאיר-צייקן', אבל לגבי צירי התנועה לא בדיוק. אני לא יודע מה מוכן שם, אבל בכל אופן אנחנו נענו פלוגה אחת, פלוגה ב', 'בורמה', על ציר 'יאיר'. פלוגה א', 'איבוד', נעה יחד עם מיפקדת הגדוד בין 'יריד' ל'ישימון' לכיוון 'צייקן' כאשר פלוגת החרמ"ש נעה מאחור מאחורי 'עיבוד'. אבל ממש מאחור, כמעט ולא ראינו אותו. כאשר מאחורינו נע אורי אור עם החפ"ק מעל יאיר. ואני נעתי עם פלוגה א'. בשלב הזה פעם אחת היה במעבר 'רביד', אנחנו עברנו את 'רביד' כל הגדוד. בורמה נע ממע"צ, פלוגה אחת מימין ופלוגה אחת משמאל.

אמיתי: רגע, יש לך שני תלים, זה שער וזה עיובה, אם עברת משני צידי תל שער זה פה, ופה זה רחוק. יכול להיות שנעת משני צידי תל עיובה, יש פה שני תלים, זה קצת יותר גדול…

נתי: בתל היו חי"ר שלנו.

אמיתי: בשני התלים היה חי"ר שלנו, 317.

נתי: מה זה 317?

אמיתי: צנחנים, מה שהיה פעם 80.

נתי: אני חושב שעברנו דרך תל שער, פלוגת החומה [החרמ"ש?] שלי קצת התברברה לכיוון הזה, זה היה חייב להיות באיזור שער.

אמיתי: טוב, באיזור שער.

נתי: פלוגת בורמה נעה על 'רביד' לכיוון 'יאיר' על הציר שלי.

אמיתי: כשהגעתם לרביד…

נתי: כן, ואנחנו נענו בשטח. לגבי אויב, בורמה נתקל באויב כבר במע"צ, כלומר כשהיה על 'רביד' לכיוון מע"צ.

אמיתי: למרות שחטיבה 9 היתה פה?

נתי: אני לא יודע היכן היא היתה. אני חושב שאז לא ידעתי איפה היא היתה. היא נתקלה באויב באיזור מע"צ, וזה קצת הישהה אותו. אני זוכר טוב כי חיכינו כשעברנו את 'רביד', חיכינו באיזור הזה. המתנו משום שרצינו לצאת ביחד, שלא יהיה דירוג. בשלב הזה שהוא התכתש שם במע"צ ואנחנו היינו באיזור 4280, ב-420 עצמו, במרכז בערך, היו כמה טנקים נטושים שלהם ומכיוון ציר 'צלבון' בצורה כזאת לכיוון 'יריד-ישימון' עברו לפנינו 7 טנקים טי-55 בשדרה, בשטח לא על הדרך. הפלוגה שהיתה פה התחילה לדפוק עליהם. בקשר התחילו לצעוק הפסק אש הפסק אש הפסק אש, כי יורים על כוחותינו. למרות שגם הפלוגה וגם אני הייתי משוכנע שזה כוח אויב הפסקנו את הירי. בבלגן של המלחמה אני לא ידעתי אם יש לנו טירנים בצפון. אף אחד לא אמר שאין, פחות טנק דפוק סורי, שיהיה בטוח.

מפת כוח נתי, ממערב כלפי מזרח [ויקיפדיה, אבי זעירא]

אמיתי: מי אמר שיורים על כוחותינו?

נתי: אחרי זה הוברר שזה בכלל כוח שהיה מצפון ל'אמריקה'.

אמיתי: מישהו נתן לך פקודה?

נתי: לא דיבר אליי איש. שמעתי ברשת שיורים, אם כי היינו גם ב'מוסקיטו', אני לא זוכר.

אמיתי: מוסקיטו זה חירום חש"ן.

נתי: כן, בכל אופן אני לא יודע באיזה רשת, אנחנו הפסקנו אש והחבר'ה האלה הסתלקו, האנשים והטנקים.

אמיתי: הצלחתם לפגוע בהם?

נתי: כן, פגענו בשניים עד שהתברר שבכלל באיזור אחר יורים על כוחותינו. לפני זה היה לנו עוד פעם אחת, כי בתל שער ירינו על כוחותינו. על הצנחנים עוד בבלימה. אנחנו לא ידענו שעד תל אדיס כוחותינו ישנם. הטנקים היו של פלוגה א', הבחינו בתנועה חשודה למעלה וירו. למעשה הם היו לפנינו. הם היו בינינו לבין האויב. אומנם באגף. ירו עליהם ואז בקשר קמה צעקה גדולה והפסיקו.

מתי: מה היתה מידת ההצלחה?

נתי: היו שתי פגיעות, אם אני לא טועה. זו היתה פעם אחת של פאשלה, פעם אחת של פאשלה הפוכה. אולי בגלל זה פחדנו לדפוק את הטנקים ששרצו בשטח, בגלל שירינו בכל המקומות האלה. אנחנו נענו פה בשטח, כאשר ניסינו להגיע ל'יריד' באיזור הזה ומ'יריד' להישפך לצומת. כוח אחד על 'יריב' וכוח אחד שנע בשטח באיזור 'ישימון-יריד' יתחיל להתנקז כדי שתהיה לנו נקודת מאחז שהקט"ש יישב על 'יריד'. אנחנו תוך כדי תנועה בשטח הזה, לא היה לנו אויב. פה על 'יאיר' היה לי כל הזמן אויב, פה במע"צ היה ב'יריד'. פלוגה ב' היה לו… ועשה רושם כאילו יש כוחות משום שהיו שם טנקים, כל פעם שני טנקים, שלושה.

כשאנחנו התחלנו להתקרב, למשל אנחנו דפקנו טנקים מהאיזור שלנו מאיזור 'יריד'. פלוגה ב', אני לא זוכר כמה טנקים היא השמידה סך הכל. אבל פה לכל אורך הדרך הוא השמיד טנקים. האויב שהיה לו זה החי"ר בתוך הכפרים, טנקים. טנק אחד שלו נפגע במשך כל המהלך הזה. כשהגענו לאיזור בערך 4-3 ק"מ לפני 'צייקן' על 'יריד' קצת השתהינו לחכות קצת לבורמה [פלוגה ב']. 679 אורי דחף אותנו כל הזמן קדימה קדימה, כשחשוב מאוד לתפוס את 'צייקן-יאיר' כי יש ידיעות שצפויים לעבור כוחות.

אמיתי: צומת חשובה מאוד.

נתי: מכיוון שהוא נע יחד עם בורמה, אז סוכם בינינו שאני ארוץ קדימה ואחכה לבורמה.

אמיתי: הוא נע אחרי בורמה?

נתי: כן, היו לו כל הזמן שבורמה מתעכב, שצריך לדחוף את בורמה קדימה. סך הכל בורמה עשה עבודה טובה, והוא היה חייב להתערב כי היו לו טנקים בתוך בתים, והוא נע על ציר על דרך אחת. הגענו באיזור ציר 'צייקן', באיזור הזה שהוא די קרקעית, וכשאנחנו נשתטחנו פה הוא הופיע פתאום באגף, הסתובבנו ל'צייקן', הוא היה כבר מאחורינו, הוא ירד אלינו.

כוח נתי מתוך כתבה בערוץ 1

אמיתי: איזה נשק היה לו?

נתי: נשק קל. היה רק חי"ר. אנחנו הסתובבנו, נתנו לו מכת אש, לא עלינו עליו. ושם ממש ברחו אנשים. חלק הרימו סמרטוטים לבנים, חלק ברחו. לא התעסקנו איתם. הסתובבנו בחזרה ונענו לאורך צירים. בשלב מסוים עברנו כולם לצד צפון של 'ציריך' בגלל… שמסומנים פה. לא נכנסנו לתוך הכפר.

אמיתי: עברתם אותו מצפון?

נתי: מצפון, שטפנו מצפון. משך כל התנועה הזאת היתה עלינו כל הזמן הפגזה, והיה עלינו גם כמה פעמים טילים, שלא ידענו מאיפה, לא זיהינו אותם.

אמיתי: סאגרים?

נתי: אני לא יודע.

אמיתי: טילי נ"ט?

נתי: או סאגר או שמל, או אחד מהם, אני לא יודע.

אמיתי: נ"ט?

נתי: כן, בשלב מסוים בכדי לזהות את הצומת ביקשנו מהחטיבה שתיתן על הצומת מכת אש ארטילרית, כדי שנדע בדיוק איפה. בנוסף לכך המח"ט אמר לנו שבאיזור, זאת אומרת שהרשתות שלנו האזינו שהאיזור צריך להיות בערך 10 טנקים שלהם שינסו לבלום, אבל יש להם מורל לא להתעקש. אם לא הולך, אז הם יתקפלו, וללחוץ אותם חזק. עברנו את כפר נסג', עלינו ומתל קרים עוד בזמן התנועה לנסג' קיבלנו טילי נ"ט לא בצורה רצינית. לא היו לנו נפגעים והיתה הפגזה. עברנו את 'יאיר' ליד נסג'.

אמיתי: וכל הזמן אתה נוסע בנגמ"ש?

נתי: באיזור תל שער אני עברתי בנגמ"ש. אני ברשת הקשר עליתי על החטיבה, על הפיקוד, על האוגדה, בטנק היה לי מכשיר לפיקוד, 25 קטן. פה עוד הייתי יכול להיות מתוכנן לאוגדה השנייה [אוגדה 36], אני צריך את הפיקוד. ב-25 אני לא בהאזנה עליו, הוא לא נכנס לי לרשת הקשר של הטנק. אם יכול לדבר, אני לוקח את הסליל. אבל הייתי על הפיקוד והייתי על החטיבה, ועברתי לזלדה, נגמ"ש, בגלל זה הייתי מוכן לעבור לזלדה ולא לטנק. כי טנק אחר לא היה טנק אחר חוץ מנ.פ עם קשר, עם מכשירי קשר. למעשה, גם מבחינת קשר בטנקים לא היה לנו תקן מלא.

אמיתי: טוב, אז אתם מתקדמים לכיוון צפון-מזרח, 'צייקן'.

נתי: אחרי מעבר 'יאיר' השטח מתחיל לעלות, יש איזשהו רכס. מצפון ל'צייקן' התחלנו לעלות את הרכס. הפלוגה שהובילה את הטנקים שלנו למעלה לרכס לא זיהו…

עוד לפני שהגענו לצומת שירו עלינו טילים, זיהינו את הכלי שירה עלינו, כנראה סאגרים, כי אחרי המלחמה אני ראיתי את השריונית הזאת. ריכזנו לאיזור הזה ארטילריה, קיבלנו כמה מטחים והם הסתלקו השריוניות האלה. הפלוגה המובילה שהתחילה לעלות לא זיהתה אויב.

אמיתי: אתם הייתם הראשונים שנעו על ציר 'צייקן'?

נתי: כן, הראשונים שנענו על 'צייקן'. בקטע הזה אני לא יודע מה היה.

אמיתי: פה לא היה כלום.

נתי: מה היה?

אמיתי: פה באו יותר מאוחר, פה ירד 179.

נתי: עלינו שם, הטנקים המובילים, המ"פ היה במחלקה המובילה, הוא לא זיהה אויב. המשימה המוגדרת היתה לתפוס בתל קרים את הארטילריה, פה באיזור הזה. המחלקה המובילה עם המ"פ ירדה בין שאר הטנקים וגם אני התחלתי לגלוש ואז נפגענו. איך שהתחלתי לרדת מהנגמ"ש, אני זיהיתי טנקים באיזור הזה. זאת אומרת, שכאילו הגענו ככה, ממש באגף. הם היו סטטים בתוך מחפורת, אני זיהיתי אותם. נתתי אז ברשת לתפוס חזרה עמדות, עלינו למעלה לעבור לצד שני, לשטח המת. בזמן שעשינו את הלולאה הזאת לחזור, הבחנו בטנקים שנדפקו באיזור הכבוש, שני טנקים של הגדוד, ואנחנו ניסינו לעבור, וממש לפני המעבר נדפקנו. למעשה בשלב הזה אני צריך אותם.

אמיתי: אני מבין. פה הייתי רוצה להבהיר את התמונה. אתם מתחילים לנוע על ציר 'צייקן', בתל קרים אתה אומר שהיה אויב, מה עשיתם, מה התכוונתם לעשות באויב שנמצא בתל קרים? לא בתל קרים עצמו, לא היה אויב, זאת אומרת היו השריוניות שהסתלקו והתל עצמו היה נקי. לא הספקת או לא התכוונת, או כן עשית? העלית כוח למעלה?

נתי: כוח פיזי, נראה שאני לא יכול לעלות עם הטנקים, אני צריך לתפוס באיזור תל קרים. עכשיו, תל קרים אני לא הייתי שם ואני לא יודע אם הסורים ישבו שם למעלה, כפי שהוא נכנס בשטח לעלות, למעלה כלי רכב אני לא ראיתי. יש למעלה כמה חי"ר, רואה כמה חי"ר, אני הייתי צריך לתפוס את האיזור הזה. באותו שלב 'בורמה' היה באיזור [הכפר] סבסבה עוד לפני שנפגענו, ואז אני אמרתי לו לחתוך בשטח לאיזור תל קרים. למעשה הוא עשה את זה, בזמן שאני נפגעתי אחרי זה. ממנו אני יודע שהוא היה פה, ולמעשה הוא הצליח לדפוק את רוב הטנקים שהיו פה.

"אני לא חקרתי מי ירה עלינו ואני לא מנסה לתפוס את האשמים. מספיק שאנחנו נדפקנו. אני צריך לתפוס איזה תותחן שגם יהיה מסכן כל החיים? נהרג, נהרג"

מתי: איזה סדר גודל היה פה?

נתי: 25 טנקים, כשאתה עובר על 'יריד' הם יושבים לך ולמעשה הם יכולים לדפוק אותך עוד לפני כן. זה לא מתבטא בקווי גובה בין הצומת לבין תל קרים. תיכף אחרי ה… מתרומם ואחרי כן הוא יורד. הטנקים היו נמוך, המחפורות היו פה ולכן בגלל זה לא ראינו אותם.

אמיתי: באיזה טווח בערך ממך הם היו?

נתי: 600 מטר, 800.

אמיתי: קצר.

נתי: בגלל זה גם לא ראינו אותם שם. היינו בעמדות תצפית והם ישבו נמוכים. אני נדפקתי מכוחותינו.

אמיתי: מה זאת אומרת אני?

נתי: בנגמ"ש שלי פגעו כוחותינו.

אמיתי: מי זה כוחותינו?

נתי: מהגדוד שנע אחריי.

אמיתי: איך אתה יודע שזה מכוחותינו?

נתי: יש כמה סימנים. הסימן הראשון הוא שנעתי פה ב'ציריך', אחרי שדפקנו על המוצב חי"ר הם היו מאחורינו. בזמן שעברנו את המוצב החי"רי אז הם קיצרו טווח אלינו. ראיתי אותם, לא ידעתי מי זה. ראיתי את הטנקים שלנו, אנחנו היינו פרוסים משני הצדדים של הציר. כשהתקרבנו לשדה המוקשים עברנו כולנו לצד הזה. כשאני עברתי עם הזלדה את הכביש, ברשת החטיבתית שאלו: יש זלדה על הכביש, לדפוק אותה? ודפקו. זה הסימן הראשון. הסימן השני, במקום שנדפקתי, אני מיד נדפקתי בחזית, אני כבר עשיתי את הסיבוב.

אמיתי: למעשה נסעת לכיוון דרום?

נתי: כן, כללית. כשכבר הגעתי לבית החולים ידעתי שזה מכוחותינו. אמרו לי זה החוליות, הייתי אחר כך בשטח.

מתי: הם שאלו – זו זלדה עורפית, לדפוק אותה?

אמיתי: לא היו זלדות בגזרה.

נתי: אני הייתי בזלדה.

מתי: כן, אבל זלדות היו רק לנו, לא היו לא ירדנים ולא עיראקים.

נתי: אני לא יודע, יכול להיות שמישהו ברשת לא ידע שלפניו נע מישהו. אחרי זה הייתי בשטח עצמו. במקום שהנגמ"ש עומד אין קשר עין למחפורת. הוא כבר גבוה מדי והמחפורות נמוכות. הנגמ"ש דפוק גם מאחור משתי פגיעות של 100 מ"מ. אבל זה כנראה נדפק מאחור. נדפק מהחזית ממעיך או נפיץ, יש פה תמונה גדולה של החזית שלו. אז כל החזית נכנסה פנימה ואני חושב שזה היה מעיך, מעיך נכנס פנימה מהחזית.

אמיתי: שמעת מאחד מהמפקדים שמישהו נהרג בטעות?

נתי: לא, אני לא חקרתי את הבעיה ואני לא מנסה לתפוס את האשמים. מספיק שאנחנו נדפקנו. אני צריך לתפוס איזה תותחן שגם יהיה מסכן כל החיים? נהרג, נהרג.

אמיתי: מה שמחה זעירא עשה אצלך? [זעירא היה קצין חי"ר במיל']

נתי: שמחה זעירא בא איתי מחו"ל, ביחד עלינו לאווירון, הכרנו. הסתבר שאני מכיר מישהו מהמחזור שלו, וכשהוא הגיע ללוד, כשהגענו, הוא לא ידע לאן ללכת, אז הוא הלך איתי. בג'וליס שמנו אותו בנגמ"ש פיקוד. יש לך תמיד בנאדם אחד שהוא הנווט, והוא היה הנווט.

אמיתי: איש חי"רניק.

נתי: הוא היה אצל רודי קצת ואחרי זה במילואים בחטיבה איתנו. בגלל זה גם לא היה לו לאן ללכת.

אמיתי: מה הביצועים בינתיים של 'הצעה' (פלוגת חרמ"ש) בשלבים האלה?

נתי: פעם אחת 'הצעה' מתברברת פה באיזור תל שער. ב'הצעה' השתמשנו למעשה בדבר אחד: פעם אחת הוא היה מיועד לתפוס פה באיזור, לא ידענו בדיוק מה, מי, המשימה היתה להגיע לאיזור ואחרי כן לראות מה קורה. לא ידענו איך זה נראה בכלל. בשביל זה סחבנו אותו איתנו. לאחר שאני כמה פעמים שאלתי את ורד – ורד אתה רוצה שאני אקח את 'הצעה' לאפריקה? סוריאלי קראו לו, קודם הוא היה חסר שם כי הם לא היו רציניים. העדפתי להישאר מאחור בזמן שהיו לנו נפגעים לאורך כל הדרך, למעשה אתה קצת רציני. בשלב הזה שהיינו שם ג'יפי הסיור כבר נכנסו ל'אמריקה-יאיר', אני לא יודע אם הם התעסקו בחילוץ.

אמיתי: לגבי האוגדות יש לך שאלות מתי?

מתי: עוד שאלה אחת – לכל המלחמות באיזור של צומת 'מסגד-אמריקה', האם ראית באיזשהו שלב את יוסי בן חנן?

נתי: את יוסי בן חנן ראינו מצפון לנו, אני לא יודע בדיוק איפה. לא ניסיתי לאתר אותו על מפה.

שוטים פגועים ברמת הגולן, אוקטובר 1973 [מן הרשת]

מתי: יש כאן בעיה עם האיזור הזה. היה פה אויב, לא היה אויב?

נתי: היה, בטוח שהיה, יש שם חוליות חי"ר.

אמיתי: אם היו טנקים הוא היה מפגיש אותם.

נתי: בבתים היתה תנועה, חי"ר ראיתי, טנקים לא ראיתי.

"האמת שגם הטנקים לא ידעו לאן הם נוסעים, לא ידעו איפה הם, והם בלילה הגיעו פה לחניון ומתחילים לשדר איפה הם נמצאים ומה לעשות. אצלם בלבול מוחלט, עוד לפני שחר התחילו לדפוק אותה. 50 טנקים עד הבוקר"

אמיתי: מבחינת הכנת הגדוד, מה הלקחים שלך?

נתי: קודם כל זה בעייתי. אני את האנשים לא הכרתי בעיניים אפילו. לא הצלחתי להיזכר מי זה מ"פ ב'. אני בכלל לא מדבר על מ"מ. זה היה מינוס גדול מאוד מבחינת משימה, מבחינת מפעל מלמעלה, מפעל טוב. מה שהיה חסר לנו זה ידיעות מודיעין, לאו דווקא בשטח הקונקרטי, אלא בכלל. אני עד המלחמה הזו לא ידעתי שהסורים תופסים נמוך כל-כך. אני מחפש טנקים, כמו ששאר הטנקים שלנו מחפשים – בעמדות אש. אנחנו היינו שם בעמדות תצפית, אתה מחפש טנקים ואתה לא מחפש אותם בשטח המתאים. סך הכל מבחינת לקחים אין לי לקחים.

מתי: ידיעות על כוחותינו? שלא לדבר על אויב.

נתי: ידיעות על כוחותינו היה חלש מאוד. פעם אחת ירינו על תל שער. נודע לנו שכוחותינו שם אחרי שירינו לשם. אני ידעתי כל הזמן איפה נמצא החפ"ק של אורי אור, זה הכל, שהם נמצאים מאחורינו. איפה הם, מה הם, לא ידעתי בדיוק. לא ידעתי גם את הסד"כ שלי. כמה טנקים יש לי. רן שריג, כשהייתי בתל יוסוף, ראיתי אצלו 15 טנקים, והוא אמר לי שזו החטיבה. התבלבלתי.

אמיתי: לא צריך להגזים.

נתי: אתה יודע מה? אני ראיתי את הטנקים.

מתי: רק ג'יפי סיור שהיו אצלי בשגרה, נכנס עם 19 טנקים.

נתי: חוץ מג'יפי סיור הוא לא היה בכניסה, עם גדוד הסיור היו איתו 50 טנקים.

מתי: חנן נדפק כולו בהבקעה. 17 טנקים מתוך ה-19 נפגעו בהקעה.

נתי: אבי המג"ד סייר אצל אלברט ברפיח, אני הגעתי לפתח ולא הספקתי לדפוק בדרך.

אמיתי: ואז אורי מחליף אותך?

נתי: ואז אורי מחליף אותי.

אמיתי: אתה לא יודע משהו, מתי הוא בחו"ל להמשיך הפעילות של אורי?

נתי: משך הזמן שהיה בין שאני איך שאומרים לקחתי פול גז, אחרי כן הם היו פה באיזור 'צייקן', לפי מה שבורמה אומר אז הוא דפק את הטנקים שהתחפרו. הוא גם מאשר את המספר הזה של 25 טנקים בערך. אחרי זה בלי לוח זמנים באופן כללי באיזור הזה הם קיבלו התקפת-נגד חזקה בלילה, אולי לפנות אור, ואז הם התקפלו אחורה לאורך 'יאיר'.

אמיתי: מה שקורה פה זה דבר כזה: צהריים – הכוחות ממשיכים להתקדם עד האיזור הזה ואז רואים ומקבלים ידיעות שפה עולים העיראקים. הם לא ידעו שאלה העיראקים והתחילה קצת מהומה. 205 הגיעו ככה. אז נכנסו פה ואז מקבלים פקודה לחזור בחזרה, ואז כל האוגדה מתארגנת על העסק הזה כשירדתם פה אמצע 679.

נתי: הצומת לא היה שלנו.

אמיתי: אני לא מדבר על הכוח שלך.

נתי: לא על כוחותינו אחרי הנסיגה כי עכשיו אני בטוח שהיו לנו בעיות עם נעדרים, ואז על הנקודות הזו הלכו דפוקות.

אמיתי: בכל מקרה מה שקרה זה ככה: אחה"צ ולפנות ערב מתקפלים 679 על האגף הזה עם 179. חטיבה 9 על האגף השמאלי, 205 הזעיקו אותם עוד לפני זה. חקה [אלוף פיקוד צפון] מספר שהיתה לו הרגשה שפה האוגדה של דן לנר מתוחה יותר מדי ואם יקרה משהו אין מספיק כוחות, איך אומרים – לידי אמר לי, נתן הוראה ש-205, האוגדה של מוסא, תיכנס לשטחנו, התחיל לקדם אותם ואז פה העסק הזה התחיל. אז נתן אותם לדן לנר והם תפסו את האגף הזה. ואז סוגרים על העיראקים בלילה כאן, ועם שחר ביום שבת מתחילים לסגור פנימה ופה משמידים כ-50 טנקים עיראקיים שהם יוצאים ואז שוב חוזרים דן לנר לגזרה הזו, פה 200, לתקופה של 10 ימים.

נתי: לפי מה שאני יודע, הכוח שלי נשאר כל הזמן בכל ההתקפות באיזור הזה. לגבי 205, הכרתי בחורצ'יק שם מהחימושניקים, והוא אומר לי – אני לא זוכר את היום, כנראה זה היום הזה, הם נכנסו פנימה, אמרו להם העיראקים [בשטח], להוציא את כל הרכב הרך, להישאר רק עם טנקים, ואז החלה בריחה כזאת גדולה וכולם רצו בחזרה ולא יכלו לעצור אותם. אף אחד לא ידע מה הוא ומי הוא.

קונייטרה משמאל (מוקפת בעיגול שחור) והכפר נסג' מימין במרחק 20 ק"מ. מפה כללית של גזרת כוח נתי ב-1973 [ניתן להגדלה]

אמיתי: האמת שהיתה פאניקה.

נתי: האמת היא שגם הטנקים לא ידעו לאן הם נוסעים, כי ההערכה שלנו, אתה אומר יש תנועה כזאת, מה סביר שהאויב יעשה, הוא יראה מה שאנחנו עושים ואז הוא מכניס פה איזה טריז, ואם סוגרים פה את הצירים ככה, אנחנו אוגדה פה בפנים והמצב לא סימפטי. האמת שאחר-כך רק נודע לנו שהם טעו שלא היתה משימה כזו, לא ידעו איפה הם, והם בלילה הגיעו פה לחניון ומתחילים לשדר איפה הם נמצאים, מה לעשות, מה פה ומה שם. אצלם בלבול מוחלט, עוד לפני שחר התחילו לדפוק אותה. 50 טנקים עד הבוקר.

הבנאדם שיכול לתת לך את האינפורמציה הכי טובה לגבי ההמשך זה הקמב"צ שהפך להיות סמג"ד, משה לוי, גדוד 266 או 288. סדירניק. משה לוי הוא היה איתי גם על הנגמ"ש, הוא לא נפצע בכלל, הוא יצא כמו חדש והוא מעודכן. היינו שם שמונה הרוגים ואנחנו יצאנו, והוא כמו חדש, כלום לא קרה לו.

לגבי לקחים: היה לנו קצת חוסר באביזרי קשר, לא היו לנו מכשירים. כל פתיל מחורבן שהולך לך, אתה מוריד כאילו טנק. אתה ממשיך, אבל זה לא זה. היה לנו חוסר רציני ואני מבין גם בגלל מה היה החוסר. אולי אלה שהתגייסו בהתחלה יגידו באנו לכמה ימים, אבל אנו כשהיינו בחניון לילה, כשהטנקים שלנו היו דפוקים והצוות התחילו לאסוף אביזרים, דבר שהציל.

מיפקדת הגייס שהרכיבה למעשה את הכוח והאנשים שאישרו את התפקידים, וכולם מספרי שלוש, וזה עוזר. למי שעובד בגייס, זו התרשמות אישית בלי שום שייכות לענף היסטוריה. עם התחמושת זה דבר יוצא מהכלל. ומי עשה את זה? לא מצלצל אל"מ, תשלח, זה איזה סרן, מהר מאוד. דבר טוב שהיה לנו ומזל טוב שהיה לנו, זה היה יום שהיה לנו בשטח בג'וליס להתארגנות.

הזמנה לטקס אזכרה לחללי כוח נתי ב-30.9.2021

————————————————————————————————————————————–

21 מחשבות על “כוח נתי 1973

  1. אנשי השריון או שרידי השריון שאחרי הבלימה של הסורים על הגדרות העבירו את המלחמה אל אדמת האויב תוך חירוף נפשם וגופם והם שהצילו את המדינה בשתי הגזרות. תחקיר המרואיין חושף את ביקורת השריון והתמיהה המוצדקת איפה אתה חיל האויר הגיבור שלנו? הבעיה שחיל האויר לא הצליח להתמודד עם סוללות הטק,א ונחל כישלון חרוץ בזירה זו. טנקים וארטילריה של צה"ל הופקרו למתקפות אויר קטלניות. המטוסים הסורים לא חלמו על חופש פעולה כזה.

    אהבתי

  2. גם זה קורה במלחמה. אותי מענין לדעת אם מחלקת הסטוריה בעקבות דבריו של הורביץ תחקרה את המקרה הנורא. מי היה הגדוד של חטיבת אורי אור שהופיע באגף וירה בזלדה ללא בדיקה? לא בשביל למצוא אשמים ולתלות אותם אלא בשביל להבין איך קרה. ללמוד ולהפיק מסקנות.

    אהבתי

  3. תיקון: על התחקיר כתוב שהוא נערך ב-14 במרץ 74.

    לגבי הירי לכאורה של כוחותינו על נגמ"ש הפיקוד של נתי: זו טענה מוכרת שעולה מדי פעם, אך ספק אם היא נכונה.
    הטענה הזו מתחילה כנראה בישראל טילן, קצין בכיר בחיל החימוש ואחד מאבות ה"מרכבה". ישראל סבר ששירת תחת טילן בחיל החימוש סיפר שאחרי המלחמה, טילן בחן את הנגמ"ש של נתי באופן אישי וקבע הנגמ"ש נפגע מפגז מעיך, ומעיכים לא היו לסורים, כלומר הנגמ"ש נפגע מירי כוחותינו.
    זה ככל הנראה המקור לטענה של נתי שנפגע מירי דו"צ. ככל הנראה נתי האמין עד מותו שהנגמ"ש נפגע מירי כוחותינו.
    אם אלו אכן העובדות קשה להתווכח איתן. מצד שני, האם יתכן שבהמשך כוחותינו ירו שוב ושוב על פגר הנגמ"ש שהיה מוטל בשטח?

    טיעוני נגד:
    בחטיבה 679 של אורי אור העניין לא מוזכר. נראה שגם אנשי מחלקת ההיסטוריה לא התרשמו יותר מדי ולא הכניסו את העניין לסיכום שלהם. ככל הידוע לא נערך שום תחקיר נוסף על הנושא.
    בקשר החטיבתי אין שום משפט דומה ל"לדפוק את הזלדה".
    הנגמ"ש לא נסע לבד, אלא היה קרוב לשוטים של פלוגה א' מכוח נתי כך שאם היה מי שזיהה את הנגמ"ש כאויב סביר שהיה יורה קודם על הטנקים.
    הנגמ"ש ולפחות 4 טנקים מפלוגה א' נפגעו כמעט בו זמנית (יש עדויות שהנגמ"ש נפגע ראשון ויש אחרות, קשה לדעת). הטנקים נפגעו מהמארב הסורי. כמובן שיתכן שהנגמ"ש נפגע מכוחותינו בדיוק באותן שניות בהם גם הסורים פתחו באש על הטנקים, אבל זה נשמע פחות סביר. הסבר פשוט יותר הוא שהנגמ"ש והטנקים נפגעו בו זמנית מהירי של הסורים.

    אהבתי

    • הייתי שם. כבר 48שנה מהדהד באזני קולו של כמדומני מ"פ פל' ב בקשר. "תפסיקו לירות על הטנקים הבוערים, כל הטנקים הבוערים הם שלנו". לשאלתך למה המשיכו לירות על פגר הזלדה… המבין יבין.

      אהבתי

      • מר מישר שאתה כותב המבין יבין לא כולם מבינים או יודעים, אנא למען ההסטוריה תכתוב למה המשיכו לירות על פגר הנגמ"ש.את מי זה משרת.

        אהבתי

        • אני לא טנקיסט ומעולם לא הבנתי למה הטנקים ממשיכים לירות על פגרים פגועים. לפנים משורת הדין חשבתי שזה כדי לפגוע בצוותים, אבל האמת זה תערובת של התנשאות, שחצנות, פורקן. "אנחנו נשבור להם את העצמות"… דווקא על ההתנהגות הזו לא הייתי מחלק צלשי"ם.

          אהבתי

  4. להוריד בפניהם את הכובע על המוטיבציה לעזוב הכול, חופשות חו"ל לימודים או טיולים, למהר לטיסה לישראל למלחמה שממנה אולי לא ישובו. זה הרוח של עם ישראל.

    אהבתי

  5. התיאור משדר בלבול מוחלט בפיקוד הצה"לי, אי סדר ברמה של גן ילדים ממש, חוסר שליטה בכוחות, הכל. פלא בכלל שיצאנו בניצחון מהמלחמה הזאת. תכלס גם לא ברור לאיזה צורך אסטרטגי בוצעה ההבקעה לתוך שטח סוריה, שעלתה לצה"ל במאות נפגעים תוך כדי המלחמה ובמאות נפגעים נוספים במלחמת ההתשה שהתפתחה אחר כך, מנובמבר 73 עד הסדרי הפרדת הכוחות במאי 74. נדמה כאילו בצה"ל קיים איזה קיבעון שחייבים להבקיע ולפרוץ לשטח האויב, והאמת שלא ממש חייבים, כי זה עולה ביוקר רב באובדן כוח ואנשים, ואם אפשר להשמיד כוחות מרחוק או למנוע מהם להתקדם – מה טוב. וזה היה אפשרי גם ב-73. לגבי ההערה למעלה על חיל האוויר: נכון, חיל האוויר לא הצליח להתמודד עם הטילים הסוריים. מה לעשות? בהרבה דברים צה"ל נכשל במלחמה ובהכנה למלחמה, גם בזה. לא הייתה במצב זה סיבה שמטוסים יעלו לשמיים כדי שיופלו, וטייסים יתאבדו בשביל לפגוע במשאית או בתותח או בטנק. צריך היה לשמור את המטוסים והטייסים לדברים קריטיים יותר.

    אהבתי

    • מדבריך עולה שצה"ל לא צריך להלחם כלל. הקיבעון שאתה מציין בהבקעה היה גם ב67. אם לא לצה"ל לא היתה נקודת זינוק מקוניטרה כי אם מגדות.

      אהבתי

  6. ההבקעה לא היתה קיבעון היה צורך בהכרעה אטסטרטגית תוך כדי תנועה לכוון דמשק (ציר אמריקה). עובדה שגם הכנסנו לונג טומים כדי להפגיז את מבואות דמשק.
    הכישלון של חי"א נבע מהרפיפות המוחית שקדמה למלחמת יום כיפור. ולמעשה שורה עלינו גם היום…

    אהבתי

  7. שאלה

    נכתב על שני גדודי עתודה מטכ״ליים.

    מוכר גדוד 100 הפאטונים של אהוד ברק.
    עם זאת לפצ״ן אני מכיר שנשלח גם גדוד עתודה שוט נוסף מחוזרי חו״ל – כוח עמוס (כץ) שלחם ת״פ חטיבה 7 באוגדה 36 במובלעת בקרב מזרעת בית ג׳אן.

    נתי הוא גדוד שלישי (שני של שוטים)?

    אהבתי

כתיבת תגובה