של מי הפוטוסטט הזה?

תצ"א של תל פאחר והאיזור שסביבו עם מידע מודיעיני מפורט וסימוני חיצים התגלה בשטח כשבוע לאחר הקרב * למי היה שייך ומה אומרים הסימונים   

תצ"א של תל פאחר והאיזור שממערב ומדרום לו. להגדלה - לחצו על הצילום

תצ"א של תל פאחר והאיזור שממערב ומדרום לו. להגדלה – לחצו על הצילום

מאת דני ביזר

הפוטוסטט הנדיר הזה נשמר במשך 46 שנים בביתו של זמיר כהן, חובש פלוגה א' בגדוד 12, שטיפל ברבים מפצועי גולני והשריון במהלך כיבוש תל פאחר. זמיר מצא את הפוטוסטט כשבוע אחרי הקרב, בגאיון שלמרגלות התל, קצת מעל לתוואי ההטיה במקום בו טופלו הפצועים ("גיא ההריגה" כפי שהוא מכנה את המקום). ניתן לזהות את המקום בפוטוסטט עצמו מדרום לכיתוב "תוואי ההטיה" היכן שהוואדיון חוצה את הדרך. זמיר מעיד שאיש לא נגע בפוטוסטט והוא כיום בדיוק כפי שמצא אותו.

זהו תצ"א מפוענח של תל פאחר וסביבותיו שהוכן ע"י מודיעין פיקוד צפון והמפענח אפרי, כפי שמצוין במקרא. על הפוטוסטט צויין מודיעין רב ואיכותי על עמדות לחימה ועמדות לנשקים השונים, תעלות, בונקרים, גדרות ואזורים ממוקשים כפי שפוענח כשנה לפני הקרב על התל (2.6.66). הוא מוכיח שהמודיעין של הפיקוד עשה עבודה טובה וסיפק מידע חשוב ללוחמים.

מישהו סימן בעיפרון אדום חץ המוביל מדרך ההטיה ליד עין א-דייסה לכיוון מזרח לעיגול המסומן סביב הגבעה שקמב"צ הגדוד יוסי פרידמן כינה בסיור האחרון שערכנו במקום "גבעת הרתק". מהעיגול מסומן חץ המוביל לדרך הנפט ומתפצל לשניים. האחד מוביל לתוך התל הדרומי והשני לתל הצפוני.

התל עצמו מחולק ע"י עיגולים לארבעה מתחמים, אחד בחלק המזרחי של התל הדרומי, שלושה בתל הצפוני. החיצים האדומים דומים מאד לתוכנית התקיפה המקורית.

מי הוא הקצין שהחזיק את הפוטוסטט?

כפי שזכור לי, לאהרון ורדי, מ"פ א', היה תצ"א שעליו סומנו בעט שחור או כחול מספר עמדות מקלע ולא פוטוסטט מפורט נשוא הכתבה הזו. אני יכול רק לשער שגם למ"פים האחרים היה תצ"א ולא פוטוסטט.

אם כך, נותרו המג"ד או הסמג"ד כמי שיכלו להחזיק בו. המג"ד מוסא קליין נהרג בראש התל כשעליו מפה. גופתו פונתה לפתח המוצב מצד מזרח. ייתכן שהמג"ד שמט  את הפוטוסטט לפני שעלה לתל. אלא שייתכן גם שזה היה בידי הסמג"ד זוהר נויפלד שנפצע באיזור שבו נמצא הפוטוסטט ע"י זמיר וגם טופל באותו מקום. יצוין כי הפוטוסטט לא זכור למ"פ ורדי או לקמב"צ יוסי פרידמן.

להלן מספר תגובות שקיבלתי מאנשים שהעברתי לעיונם את הפוטוסטט

מפקד בקרב כתב: "הקווים האדומים מסמנים ניתוח של דרכי פעולה אפשריות של האויב ולא תוכנית מבצעית לתקיפת התל".

קצין מודיעין בכיר בפיקוד מנתח את התצ"א: "הפוטוסטט מתאר ברמה הכללית מיצוב גאוגרפי של תל פאחר וסביבתו. את הפוטוסטט פיענח מש"ק המודיעין אפרים אטיאס (אפרי). זהו צילום באיכות טובה של גיחה אנכית. מפה שבה כל 2.5 ס"מ שווה 60 מטר.

המפענח מצא דברים יפים כמו המיקוש האנכי מתל פאחר לכיוון בורג' בביל. בשביל המוביל מדרך ההטיה מערבה לתל פאחר יש כיתוב "מעבר", זהו עדכון של המפענח שזיהה שימוש בדרך העפר הזו להיכנס לגיא שבין חלקי המוצב. הדרך הזו חוצה שני שדות מוקשים.

אין בו סימונים של גודל כוחות, רק של כיווני תנועה, זאת אומרת שמישהו ישב על התצ"א הזה ולמד אותו, או שישב עם התצ"א מאיזור תצפית ואירגן לו את השטח. זה תכנון לימודי שמתכונן למשהו ומבין איפה הגרעין הקשה של המוצב.

מי שלמד את התצ"א וסימן את הסימונים אירגן לעצמו את המוצב. הוא הקיף בביצים את הסככות הדרומיות וממערב להן את החלק המרכזי של המוצב. מעניין למה סימן אותן, אבל לא סימן את המוצבון בחלק הדרום-מערבי.

הסימונים שנוספו לפוטוסטט הם ברמה של מג"ד. זה מבט כולל על גזרה שלמה ולא על החלק הטקטי. זה חומר לארגון כוח, הקצאת כוחות ובחינת צירי גישה.

המיקוש מסתיים בשעה 4 של תל פאחר, אבל נמתח קו מזרחה שחוצה דרך עפר. אם נעלה בדרך העפר הזו לכביש הנפט, נגיע לשני קווים אדומים מקבילים המסמנים כניסה לדרך עפר שמובילה לעין א-דייסה. ייתכן שמישהו הסתכל על האפשרות לבוא מדרום ולהיכנס לחצרות האלה של עין א-דייסה.

בתחתית התצ"א רואים את החלק המזרחי של בורג' בביל. המפענח חושד שזה שטח ממוקש מפני שהוא רואה שלא דורכים שם. איפה שיש חשד למיקוש- אין עיבוד של הקרקע.

"גבעת הרתק" מימין, תל פאחר משמאל. להגדלה - לחצו על הצילום

"גבעת הרתק" מימין, תל פאחר משמאל. להגדלה – לחצו על הצילום

שני החיצים לביצה השמאלית, אחד מעין א-דייסה והשנייה מסיר א-דיב מביאים למתחם השולט בגובה על תל פאחר. שני החיצים מסמנים כיווני גישה אפשריים. זה מקום קלאסי להצבת מק"כים או טנקים. מישהו חשב שאפשר לתת משם חיפוי, אולי אפילו להציב שם חפ"ק. הוא רואה יפה את המקום לתת רתק וגם את הדרך להגיע אליו.

שני הקווים המקבילים בתוך המוצב מסמנים כנראה מצב שהכוחות שנכנסים מדרום וממזרח נתקלים בבעיה של תיאום כשהם נכנסים ללב המוצב ועלולים לירות זה על זה.

החלק הצפון מערבי של המוצב צבוע בצבע כחול. איזור הסככה מוקף בקו ירקרק כביצה פנימית. לאורך הגדר הצפונית קו כחול מוארך – זהו קו תעלות תחתון שמקביל לקו תעלות גבוה ממנו. ושוב, מעניין שחסרה ביצה במוצבון הדרום מערבי.

כדאי לשים לב לסימון איקס בכחול במוצב הדרומי מערבי: האם מישהו חשב לעבור משם? זהו חלק מהערכת מצב אישית שמישהו עשה, שראה בנקודות האלה איזו אפשרות.

קו אדום מקיף בחצי עיגול את התעלות שבלב המוצב ומבליט גרעין ביצורים – אולי עמדת נ"ט 57 מ"מ. הדרך הלבנה (ממזרח למערב) היא כבישון שבו גררו את התותח לעמדה.

יש אפשרות שמי שסימן את החיצים באדום שקל אולי דרכי פעולה של האויב (דפ"א), אבל אין שום ודאות מסיבה פשוטה: לא היה שום כוח סורי נייד משמעותי שיכול היה להגיב  בצורה אפקטיבית. אם הכוונה להתקפת נגד מקומית על ידי חי"ר, גם זה מוטל בספק כי הרי מדרום לחטיבה 1 פעלה חטיבה 8 ומוצבי הקו הקדמי הותקפו בו זמנית. לכן מי שהכיר את התוכנית המבצעית לא  צריך היה להגיע למסקנה שהתקפת נגד סורית צפויה ממזרח". עד כאן ההסבר של איש המודיעין.

אורי שמחוני: הפוטוסטט לא של גולני. שמיל גולן: הסימונים הוכנו ע"י מ"פ בגדוד 12 

פנינו לתגובתו של קמ"ן החטיבה דאז, רס"ן אורי שמחוני (לימים אלוף), וכך ענה: "הפוטוסטט לא של גולני. אצלנו כוחותינו תמיד כחולים והאויב אדום. לחטיבה לא היתה יכולת לייצר פוטוסטטים, הם יוצרו במודיעין הפיקוד בלבד. הציור אינו מתאים לתוכנית ולא ככה מסמנים תוכנית. חיצים עבים וכלליים מסמן מישהו שמדבר בכללי, אולי סיור של איזה קורס או קצינים אחרי המלחמה. צירים של תוכנית אמיתית מצויירים בקו דק ומפורט, בדייקנות מלאה, כי לפי זה הטור צריך לנוע, לא סתם כיוון תקיפה. אני יכול לומר בוודאות שזה אינו קשור למלחמה".

תגובתו של שמיל גולן, סמ"פ א' בקרב תל פאחר (לימים תא"ל): "הפוטוסטט הוא הגביע הקדוש ומהווה גושפנקה לידוע על התוכנית המקורית. הסימון באדום תואם את התוכנית המקורית של הגדוד והוסף בצורה מאולתרת. כנראה שהוכן ע"י אחד המ"פים כיוון שסימן בלי לפרט איזו פלוגה מיועדת לאן, כי זה היה ברור לו. מציאת הפוטוסטט במקום הטיפול בפצועים רומז שכנראה לא היה של ורדי, שלא היה שם. אין לי הסבר לחץ בציר הנפט מכיוון סיר א-דיב. אולי הפוטוסטט היה של הסמג"ד והסימון שעל ציר הנפט עשוי להיות של כוח שאמור היה להגיע משם".

שמיל מבטל את הפרשנות שהסימון בצבע אדום מוכיח שזה ניתוח של דרכי פעולה אפשריות של הסורים לנסיגה: "לא היו לסורים כוחות משמעותיים בסביבת תל פאחר, והחץ מוביל עד לחלקו המערבי של המוצב הצפוני. לא סביר שזה כביכול ניתוח דפ"א של הסורים, שניחש שהסורים ייסוגו לתעלה מסוימת במוצב. כלומר, זוהי תוכנית התקיפה של גדוד 12.

"שני הקווים האדומים על החץ משטח המוקף במעגל אדום מעל עין א-דייסה הם לצורך הדגשה ואינם מסמנים מחיקה של החץ. הקו בתחתית התעלה באמצע המוצב הדרומי מסמנת קו עצירה לצורך חיפוי לכיוון מערב. אותו פירוש יש לקווים לרוחב ביתר המקרים. אלו הם קווי עצירה או שלבים לצורך תפיסת רתקים וחיפוי".

18 מחשבות על “של מי הפוטוסטט הזה?

  1. אני לגמרי עם ההשערה של שמיל – הסימונים הם של אחד המ"פים. ואם ללכת צעד קדימה – של שלמה סגל מ"פ ב' שעליו הוטל לנווט את הכוח לעבר ציר הנפט.
    ע"פ התיאוריה הזו, סגל מקבל את הפוטוסטט מהמג"ד ומתכנן את ציר העלייה לכוח. אפשר לראות סימון אדום מוחלש כבר מדרך ההטיה לעבר עין א-דייסה (נקודת הפיצול).
    ליד עין א-דייסה עצמה אפשר לראות חצי עיגול – כנראה סימון לרתק עבור הטנקים. בהמשך – קו התנועה עולה מזרחה ואז מצפין אל הגבעה החולשת (הביצה הימנית). בגבעה הזו יש עוד 4-3 סימונים לתנועה אפשרית אל דרך הנפט כשהיציאה אליה מסומנת באותם שני קווים מקבילים (בשעה 11 של הביצה).
    כידוע, סגל טיפס למעלה בעצמו ולאחר מרחק-מה חזר והודיע למג"ד שהדרך עבירה. אלא שהמג"ד החליט לבסוף להמשיך בתנועה על דרך ההטיה.
    סגל נפצע קשה למרגלות התל ופונה לאיזור שבו נמצאה המפה.

    אהבתי

  2. שתי עובדות חשוב שתלקחנה בחשבון.
    1. זה "פוטוסטט שטח" המפרט תא שטח שלם יחסית כשהדגש הוא תל פאחר.
    2. פוטוסטט זה אינו תחליף לפוטוסטט המפורט המיועד לתכנון מפורט (סד"כ ,כיווני תנועה ותקיפה) אשר הופץ גם הוא לכוחות.

    המשפט של מ"פ הטנקים, שנע מעין א-דיסה לציר הנפט, ומודיע כי הציר עביר הוא משפט מפתח לכל התחקיר. הציר נמצא עביר, העובדה נמסרה למג"ד והמגד מסיבותיו עמו ,החליט להמשיך ולנוע על ציר הנפט ותקף ממערב.

    הפוטוסטט ממחיש בצורה הברורה ביותר את דיוקה
    של עבודת הפענוח. המפענח זיהה שביל החוצה את הגאיון שבין המוצב הדרום מערבי והמוצב הצפון מערבי של תל פאחר וסימן אותו. הוא לא המתין לשרטטת אלה סימן במו ידיו על האורגינל, וכתב "מעבר" אני חושב שבכך נמצאו דברי אמת.

    אהבתי

    • מחזק את דעתו של שלמה ומוסיף שיתכן שהסימונים של המג"ד קליין עצמו ונמסר למ"פ שלמה סגל או שנעשה במשותף איתו מעמדת תצפית.

      לחלוטין לא מסכים עם קביעתו של האלוף שמחוני שזה לא פוטוסטאט של גולני. אולי העפרון הכחול נשבר והם השתמשו באדום, ברור לגמרי שהסימונים התקפיים והם של כוחותינו.

      אהבתי

  3. שבוע טוב.

    ישר כוח על פירסום הפוסט / הפוטוסטט עם ההסברים הנלווים. תקוותי שזהו סימן להמשך טוב בעתיד, שתצליחו למצוא ולפרסם עוד חומר מעניין.

    אחרי שמפקדים בקרב וקצין מודיעין בכיר כבר אמרו את דברם, באמת לא מתאים שאכתוב גם אני את הגיגיי. ובכל זאת, אחר בקשת סליחה מכבודכם, אשרבט משהו:

    על התצ"א שפירסמתם בנובמבר כתבת "אפשר לשער שצולם ב-1965 או 1966", וכפי שבוודאי זכור לך, הערתי שם
    https://naamoush.wordpress.com/2013/11/22/%D7%AA%D7%A6%D7%90-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%9C-%D7%A4%D7%90%D7%97%D7%A8/comment-page-1/#comment-274
    על פגיעות הנראות בגג הסככה, שבגללן נטיתי לומר שהתצ"א הזה צולם לאחר המלחמה, אך הוספתי הסתייגות: "אך כאן אפשר לומר שאלו פגיעות מהפגזות הצד הישראלי במהלך עימותי האש בשנים שקודם ששת הימים. אולי". כעת נראה לי נכון שאקח חזרה את ההסתייגות, זאת משום שבפוטוסטט הזה, שנה לפני המלחמה, נראית הסככה הזו שלמה.

    כתבת שאתה מוצא שעל הפוטוסטט הזה "צויין מודיעין רב ואיכותי על עמדות לחימה ועמדות לנשקים השונים, תעלות, בונקרים, גדרות". ייתכן ואתה מתכוון לפירוט שבמשבצת המקרא? אך האם אטעה אם אומר שמשבצת המקרא הזו הודבקה לפוטוסטט הזה, למרות שלא כל המפורט בה נמצא בו?

    רק בשבוע שעבר הזכרתי כאן את העדויות המסובכות על מבנה הגדרות
    https://naamoush.wordpress.com/2014/01/08/%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%96%D7%97%D7%9C-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%AA-%D7%9C%D7%92%D7%93%D7%A8/comment-page-1/#comment-441
    "היו שם שתי גדרות דו-שיפועיות, ובין שתיהן, ברוחב של חמישה עד שמונה מטרים, היתה פרושה גדר-עכביש"; "שלוש חגורות של גדרות – דו-שיפועית, אחריה עכבישית, אחריה תלתלית"; "שלוש גדרות דו-שיפועיות, מסובכות בגדרות "עכביש" ו"תלתל" מקיפות את המוצב". והנה, במקרא המודבק כאן יש סימון נפרד ל"גדר דו שיפועית", "גדר תלתלית" ו"גדר עכביש", אך לפועל, על הפוטוסטט איני מבחין בסימון התלתלית והעכביש. מה זה אומר?

    בין שני התלים, הדרומי והצפוני (במקום שאתה, דני, נכנסת עם חיילך) מופיע רישום: "גדר בספק". האם קראתי נכון את הכיתוב?

    מקריאה בפוסט התרשמתי שכמעט כולם מקבלים שהפוטסטט הזה שימש את הלוחמים בקרב. זה שהוא נרשם שנה (ושבוע, למען הדיוק) לפני הקרב, זה בסדר? בעיניי – לא. במשך השנה לא היו שום שינויים? והאם למלחמה הזו לא קדמה תקופת כוננות? לא יכלו להעביר לכוחות פוטוסטט מעודכן? (ואחזור לדבריי לעיל: האם ב-67' צריכים לתת לכוח התוקף פוטוסטט מלפני שנה, שבו הספק על הגדר עוד לא נפשט?)

    יש בפוטוסטט הזה עוד רישומים מעניינים: בתל הדרומי רשום ליד אחד התעלות: "רדוד" (כנראה צ"ל: שזו תעלה רדוד[ה]). ומה כתוב על הכביש המזרחי: "סוכת [השומר]"? איני מצליח לקרוא ברור.

    האם הבחנתי נכון שבצד הצפוני של התל יש סימון של "עמדת טנק"? (כמחפורת שהובחנה בתצ"א, כנרשם כאן
    https://naamoush.wordpress.com/2013/11/22/%D7%AA%D7%A6%D7%90-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%9C-%D7%A4%D7%90%D7%97%D7%A8/comment-page-1/#comment-293 ).

    האם תוכל לציין מה גודלו של המוצב, בסנטימטרים, על הפוטוסטט הזה? (מעניין אותי לדעת באיזה קלות אפשר לזהות בו את הסימונים)

    דני, כתבת שאתה זוכר שלמ"פ ורדי היה תצ"א ולא פוטוסטט, ואתה משער שכך גם למ"פים האחרים. זה נורמאלי? לא יכלו להשיג העתקים מהפוטוססט לכולם?

    ועכשיו כמה מילים על בעל המפה:

    המשפט שכתבת: "המג"ד מוסא קליין נהרג בראש התל כשעליו מפה. גופתו פונתה לפתח המוצב מצד מזרח. ייתכן שהמג"ד שמט את הפוטוסטט לפני שעלה לתל", סותר עצמו מרישא לסיפא. ברישא הרי התכוונת לעדויות בזה (כמו זו של משה פטלוק: "ראינו את מוסא קליין שוכב עם דרגות הסגן אלוף, עם המשקפת הגדולה ועם המפה שהיתה לו מלפנים", זו של מנחם רובינשטיין: "היה לו את השקף עם הניילון, מפה על החזה ומשקפת" [אגב, מה זה "השקף עם הניילון"?] וזו של אבי מ': "המפה תקועה בחולצתו הפתוחה"). אז מה רצית לומר בסיפא – ש"ייתכן" שהעדויות בדויות והפוטוסטט נשמט למטה?

    לכשלעצמי, לא ברור לי עד כמה המקום בו נמצא הפוטוסטט (לפי עדות זמיר) חשוב לגבי המיקום בו בעליו נפצע או נהרג. רוח מצויה הרי עשויה להעיפו ממקום למקום! (בזמן האחרון הרי אתם נוסעים הרבה לתל-פאחר, אז הייתי מציע שתשימו על התל, או בכל מקום אחר באזור, דף נייר בגודל דומה, ותחפשו אותו בפעם הבאה…).

    והיו עוד מפקדים שבשלב מסויים היו באזור, לדוגמא: המח"ט… (ומה עם הקש"א, הוא לא צריך להחזיק אצלו מפה?).

    לגבי טיב הסימונים על המפה, כפי שכבר כתבתי, אני מבטל דעתי מול דברי המומחים. אך לולא דבריהם, הייתי רואה בסימונים האדומים כאלו שנרשמו במהירות, כאשר אחד רוצה להסביר לשני משהו על המפה, והוא עושה זאת במהירות, ולאו דווקא שמדייק. ומכיון שבמילא יש כאן הרבה השערות, אין צורך שאוסיף עליהן (להנחה שרישום הנ"ל נערך לפני או במהלך הקרב). עם זאת, אגלה כי דווקא דבריו של אורי שמחוני הכי מתקבלים על דעתי: "אולי סיור של איזה קורס או קצינים אחרי המלחמה". גם מפני שאם זה כך, הרי שלהדרכה בקורס קצינים אפשר להשתמש בפוטוסטט ישן מ-66 [ולקוות שהכוח הלוחם צוייד בשעתו במשהו עדכני, כנ"ל], וגם מפני שזה הרושם שעושים הרישומים באדום:

    בקוים המאוזנים, ממערב למזרח, אפשר לירות סימון של ירי מהתל הצפוני על הדרומי, דבר שהיה לו השלכה כבדה על תוצאות הקרב. ואילו העיגול על הגבעה הדרומית, אולי נועד לסמן את הנראה לאותו מדריך בקורס קצינים שנכון היה להשתמש בגבעה זו, כפי שכתב כאן גם קצין המודיעין, מפני ש"זה מקום קלאסי להצבת מק"כים או טנקים. מישהו חשב שאפשר לתת משם חיפוי, אולי אפילו להציב שם חפ"ק". מכיון שלא ידוע לי שהדבר נעשה, ובמחשבה בדיעבד איני מבין מדוע, אולי גם זה מצביע על סימון מאוחר שנעשה אחרי המלחמה.

    לדעת שמיל, "שני הקווים האדומים על החץ משטח המוקף במעגל אדום מעל עין א-דייסה הם לצורך הדגשה ואינם מסמנים מחיקה של החץ". אם הוא יודע שכך מדגישים, אזי הוא צודק. אך אם, כפי שנראה לי, זו מחיקה, הרי שכאן התכוון המסמן, אחרי המלחמה, רק להראות למודרכיו שלפועל לא הגיעו לתל (כמתוכנן) ממזרח.

    בכל אופן, כדאי לברר אצל זמיר עד כמה אפשר למתוח את הגדרת "כשבוע אחרי הקרב", אך גם אם זה תיאור מדוייק, כלל לא נמנע שכבר אז נערך במקום סיור קצינים (אגב, ממתי התמונה בה נראים המפקדים הבכירים על התל?).

    עוד משהו: במערבו של התל הצפוני יש שני סימונים בצבע אדום, הנראים לי כמס': 4 (מימין) 3 (משמאל). מעליהם, בכניסה לתל הצפוני, עוד סימון, הנראה כסיפרה 2 [ואולי 1].

    מענין לענין, בתגובה למעלה כותב יהודה שפר: "המשפט של מ"פ הטנקים, שנע מעין א-דיסה לציר הנפט, ומודיע כי הציר עביר הוא משפט מפתח לכל התחקיר".

    האם ידוע לכם היכן אמר מ"פ הטנקים את משפט המפתח הזה? – לי מוכר בשמו המשפט הבא: "אולם בהגיע הפלוגה כשמחלקת החוד לפניה לעין אדיסה התברר שאין דרך סביבה לעלות לציר טרומבוזה" (ראו כאן http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=542422#post4429343 ).

    גם ההמשך שכותב שפר: "הציר נמצא עביר, העובדה נמסרה למג"ד" – לחלוטין לא ברור, זאת מפני שיש מספיק עדויות על כך שבסביבתו דובר על שהטנקים לא יכולים לעלות.

    אהבתי

    • אחר העיון בהעתק שבאיכות טובה:

      מה כתוב בשולי הפוטוסטט: "זחל / 4 קני[ם]"?

      "גדר בספק", אין ספק שזה מה שנרשם כאן.

      הכיתוב על הכביש המזרחי: "סוכת משמר" – ומכיתוב זה נמשך קו עד לבודקה שבכניסה למוצב. [ה"סוכה" הזו נראית מלבנית. כך נראה גם בתצ"א שהדפיס מגד, ושהיה יותר מבנה מסוכה. בתצ"א שפורסם כאן בנובמבר האחרון היא יותר רבועה ממלבנית].

      במוצב הצפוני משורטטים, במערבו, ארבעה איקסים כחולים. שניים כאלו משורטטים גם במזרחו. שלושה איקסים כאלו גם במזרח המוצב הדרומי, ואחד (שהזכירו קצין המודיעין הבכיר) במערבו. פס כחול קצר (אולי איקס שלא נגמר) גם על התעלה הרדוד[ה]. אם הם מסמנים היתקלות עם האוייב, הרי שנרשמו אחרי המלחמה, כנ"ל.

      חלק מהעיגולים הירוקים סומנו במס'. הבולט שבהם הוא מס' 3 שבצדו הצפוני מערבי של התל הצפוני.

      מה אמורה לסמל האות N הירוקה בצדו המערבי של התל? האם המסמן לא הכיר את הצפון? (כוון הצפון נסמן כהוגן במקרא).

      [תשובה על שאלתי למעלה: גודל המוצב, בסנטימטרים, על הפוטוסטט הזה: כ-12X18]

      מופיע פה בכמה מקומות פעמים סימון החסר במקרא (קו שבתחתיתו האות v ובהמשכו, משני צידי הקו, קוים קצרים. לפעמים הוא מופיע עם חץ בסופו, ולפעמים בלי). גם בכניסה למוצב, אחרי "סוכת המשמר", משמאל לדרך, יש סימון מודגש (נראה כמו האותיות Lנ) החסר במקרא.

      בצדו הדרומי מזרחי של התל הדרומי מסומנת עמדת טנק. על מחפורת באזור זה, הנראית בתצ"א, כתבתי ב https://naamoush.wordpress.com/2013/11/22/%D7%AA%D7%A6%D7%90-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%9C-%D7%A4%D7%90%D7%97%D7%A8/comment-page-1/#comment-307

      על הגבעה שלדרום התל, קרוב יותר לציר הנפט, נראים ארבעה מבנים. קיימים עד היום? מה היה שם?

      אהבתי

      • שמואל"ק> בין שני התלים, הדרומי והצפוני (במקום שאתה, דני, נכנסת עם חיילך) מופיע רישום: "גדר בספק". האם קראתי נכון את הכיתוב?
        דני> קראת נכון ואכן עברנו שם בקלות.
        שמואל"ק> דני, כתבת שאתה זוכר שלמ"פ ורדי היה תצ"א ולא פוטוסטט, ואתה משער שכך גם למ"פים האחרים. זה נורמאלי? לא יכלו להשיג העתקים מהפוטוססט לכולם?
        דני> כפי שכבר פורסם כאן, גם המפות היו מפות אזרחיות 1:20000 שעליהן מודיעין פצ"ן רשם מעט מידע. גם המפות הנ"ל עודכנו כשנה קודם. לגבי התצ"א זה מה שזכור לי ועד שלא יוכח אחרת אשאר עם דעתי.
        שמואל"ק> "המג"ד מוסא קליין נהרג בראש התל כשעליו מפה. גופתו פונתה לפתח המוצב מצד מזרח. ייתכן שהמג"ד שמט את הפוטוסטט לפני שעלה לתל", סותר עצמו מרישא לסיפא. ברישא הרי התכוונת לעדויות בזה (כמו זו של משה פטלוק: "ראינו את מוסא קליין שוכב עם דרגות הסגן אלוף, עם המשקפת הגדולה ועם המפה שהיתה לו מלפנים", זו של מנחם רובינשטיין: "היה לו את השקף עם הניילון, מפה על החזה ומשקפת" [אגב, מה זה "השקף עם הניילון"?] וזו של אבי מ': "המפה תקועה בחולצתו הפתוחה"). אז מה רצית לומר בסיפא – ש"ייתכן" שהעדויות בדויות והפוטוסטט נשמט למטה?
        דני> אני לא מפקפק בעדויות שמוסא נמצא הרוג בראש התל כשעליו המפה. הטענה היא שיתכן והיה לו בנוסף את הפוטוסטט הזה ושנשמט למרגלות התל.
        שמואל"ק> רוח מצויה הרי עשויה להעיפו ממקום למקום!
        דני> בעונה הזו של אמצע הקיץ אין רוח (יתקנו אותי המומחים למזג אויר). כדי שהמפה תגיע למקום שנמצאה נדרשת רוח מזרחית. אם הפוטוסטט היה נשמט על התל היה בלי ספק נמצא ע"י החיילים הרבים שהסתובבו שם לאחר הקרב בשעות בין ערביים.
        שמואל"ק> והיו עוד מפקדים שבשלב מסויים היו באזור, לדוגמא: המח"ט… (ומה עם הקש"א, הוא לא צריך להחזיק אצלו מפה?).
        דני> הללו אכן הסתובבו האיזור.
        שמואל"ק> דבריו של אורי שמחוני הכי מתקבלים על דעתי: "אולי סיור של איזה קורס או קצינים אחרי המלחמה".
        דני> באותו זמן פורקו כל הקורסים והחיילים שובצו ביחידותיהם המקוריות. עובדה שאפילו זמיר שהיה מהיחידה שהשתתפה בקרב וחנתה בקרבת מקום (מסעדה) הגיע לשם רק כעבור כשבוע.
        שמואל"ק> אולי נועד לסמן את הנראה לאותו מדריך בקורס קצינים שנכון היה להשתמש בגבעה זו, כפי שכתב כאן גם קצין המודיעין, מפני ש"זה מקום קלאסי להצבת מק"כים או טנקים. מישהו חשב שאפשר לתת משם חיפוי, אולי אפילו להציב שם חפ"ק". מכיון שלא ידוע לי שהדבר נעשה, ובמחשבה בדיעבד איני מבין מדוע, אולי גם זה מצביע על סימון מאוחר שנעשה אחרי המלחמה.
        דני> זו התוכנית של גדוד 12 כפי שזכורה לשמיל ויוסי פרידמן וגם דומה לתוכנית שזכורה לורדי. עובדה שהגדוד ניסה לטפס בדיוק במקום המסומן. עובדה שיוסי פרידמן, מבלי שידע שהפוטוסטט הזה קיים, הצביע בדיוק על הגבעה המסומנת כמקום בו אמור היה להיות החיפוי של הטנקים.
        לי נראה מרחיק לכת להסביר את כל זה בהנחה שאיזה קורס קצינים הסתובב במקום כמה ימים אחרי הקרב והמדריכים כבר ידעו לתת הסבר שכל כך דומה לתוכנית שלא בוצעה. אומנם תל פאחר נכבש אבל לא בגלל מפה כזו או אחרת אלא למרות כל הכשלים.

        אהבתי

        • [דני] "באותו זמן פורקו כל הקורסים והחיילים שובצו ביחידותיהם המקוריות. עובדה שאפילו זמיר שהיה מהיחידה שהשתתפה בקרב וחנתה בקרבת מקום (מסעדה) הגיע לשם רק כעבור כשבוע" – – – לא יודע מה היה בצפון. בירושלים התחיל התחקיר יומיים אחרי סיום המלחמה.

          הזכרתי למעלה את התמונה הזו: http://www.ynet.co.il/PicServer2/02012008/1656022/08_ot.jpg
          מיהו השני מימין? (מחזיק ביד משהו שנראה כמו…)

          [דני:] "שאיזה קורס קצינים הסתובב במקום כמה ימים אחרי הקרב והמדריכים כבר ידעו לתת הסבר שכל כך דומה לתוכנית שלא בוצעה." – – – ואולי רק ניסו "לתת הסבר" ולא כ"כ הצליחו (במפגש הבכירים הנ"ל, עם רבין ודודו, השתתף גם יונה אפרת. מי הם שאר הנראים בתמונה?)

          אהבתי

  4. איך פוטוסוטט מ1966 מחולק כחומר מבצעי לכוחות?
    לא היו שינויי סד"כ במשך שנה שלמה שלא לדבר על שינויי בכוחות הסורים מפתיחת המלחמה?

    אהבתי

  5. איני יודע איך זה אצלכם, אבל אני חש שנמצאה ראיה מקורית, מזמן אמת, היכולה ללמדנו על כוונת הכוח עפ"י התכנון המקורי.
    לצערי, הפוטוסטט אינו יוצא ברור דיו באתר, כך שרק מי שמחזיק בו בפועל יוכל להסיק ממנו מסקנות.
    הייתי מת לצאת היום לשטח עם פוטוסטט כזה וזחלם וייט.

    אהבתי

  6. לאחר שדני העביר אלי עותק מוגדל של הפוטוסטט, ניתן לראות עד כמה ערכו, כחומר עזר למחקר ההיסטורי גדול.
    ראשית, אני מניח כי הפוטוסטט היה ברשות מפקד מדרגת מ"פ ומעלה או קצין מטה (האם פרידמן ושמחוני נשאלו לגביו). על כן, אני מניח כי החיצים ששורבטו עליו, גם אם אינם מהוים מרשם קרב כדבעי, מלמדים על כוונות או פקודות שניתנו בזמן אמת ומצאו ביטוי בשרבוטים אלה. אני כשלעצמי מניח (מתחושת בטן) כי מאן דהוא שרטט אותם אגב שמיעת פקודה, או בעת מתן פקודה.
    שנית, ניתן ללמוד על צירי התנועה המתוכננים (2 צירים)- צירים המתאימים לעדויות אחרות שנשמעו, ולכוונה הראשונית לתקוף את התל מאחור. השוואת הפוטוסטט עם המפה הטופוגרפית מלמדת כי הכוונה הייתה לנוע מעין-א-דיסה מזרחה במדרון אחורי, מוסתר מהתל, מאחורי גבעת הרתק. תוואי השטח נראה מתון יחסית, ולטעמי מאפשר תנועת רקם ובמיוחד זחלמים לעבר ציר הנפט. הציר השני, הינו בעקבות חטיבה 8 מזרחה ותנועה מסיר-א-דיב צפונה על ציר הנפט.
    שלישית , וזה אולי החשוב ביותר, אנו רואים כי כבר שנה לפני המלחמה היה ידע ברור אודות עצמת האש של המוצב. כל עמדות כלי הנ"ט, שכביכול הפתיעו את הכח התוקף היו מסומנות במפה.
    אנו רואים בבירור 3 עמדות טנקים. הצפונית מצויה באגף הצפוני של המוצב, בדיוק במקום שאיתרתי בשעתו בתצ"א, וראיתי במו עיני בסיור שערכתי באתר ב1971. (ושוב אני שואל: האם זו לא מחפורת הamx.?). השניה מצויה במרכז, מעל הגאיון, באגף הדרומי של המוצב הצפוני. השלישית נמצאת בדרום המוצב הדרומי, סמוך לביצה הירוקה המקיפה את הסככות.
    בנוסף, אנו רואים הרבה נ"ט במוצב:
    בצפון מזרח המוצב הצפוני מצוי תולר, המכוון גם חצי מזרחה לעבר הבאים מצפון מציר הנפט. בחזיתו המערבית, יש 3 עמדות תולר, המכוונות מערבה.
    במרכז, מצוי התנ"ט המפורסם ולידו תולר. (וגם עמדת טנק).
    בדרום המוצב הדרומי זיהיתי 2 תולרים נוספים. האחד פונה לדרום מרע, והשני לדרום מזרח.
    לסיכום: כל מי שאמור היה לתקוף את המוצב, חייב היה לדעת על כח האש נ"ט האדירה שיש למוצב כלפי מערב. ציר ההטיה עבר ממערב למוצב בתוך שטח ההריגה שלו. אין תימה איפוא שהתכנון לתקיפה נעשה ממזרח. כניסה ממערב הייתה התאבדות. הסיכון היה גדול יותר נוכח כח האש של המוצבים האחרים שעדיין לא נבחנה כראוי, ומה עולל הטנק של תל עזזיאת שכבר שמענו כי ידע לצאת מהמחפורת שלו לצורך צליפה לטווח רחוק.

    אהבתי

  7. בהסתמך על google earth לצורך מדידת מרחקים אני חושש שנעשתה טעות בסרגל המופיע במקרא של הפוטוסטט.
    בסרגל יש לקרוא במקום 40 מטר 60 מטר ובהתאם במקום 20 30.

    אהבתי

כתיבת תגובה