של מי הפוטוסטט הזה?

תצ"א של תל פאחר והאיזור שסביבו עם מידע מודיעיני מפורט וסימוני חיצים התגלה בשטח כשבוע לאחר הקרב * למי היה שייך ומה אומרים הסימונים   

תצ"א של תל פאחר והאיזור שממערב ומדרום לו. להגדלה – לחצו על הצילום

מאת דני ביזר

הפוטוסטט הנדיר הזה נשמר במשך 46 שנים בביתו של זמיר כהן, חובש פלוגה א' בגדוד 12, שטיפל ברבים מפצועי גולני והשריון במהלך כיבוש תל פאחר. זמיר מצא את הפוטוסטט כשבוע אחרי הקרב, בגאיון שלמרגלות התל, קצת מעל לתוואי ההטיה במקום בו טופלו הפצועים ("גיא ההריגה" כפי שהוא מכנה את המקום). ניתן לזהות את המקום בפוטוסטט עצמו מדרום לכיתוב "תוואי ההטיה" היכן שהוואדיון חוצה את הדרך. זמיר מעיד שאיש לא נגע בפוטוסטט והוא כיום בדיוק כפי שמצא אותו.

זהו תצ"א מפוענח של תל פאחר וסביבותיו שהוכן ע"י מודיעין פיקוד צפון והמפענח אפרי, כפי שמצוין במקרא. על הפוטוסטט צויין מודיעין רב ואיכותי על עמדות לחימה ועמדות לנשקים השונים, תעלות, בונקרים, גדרות ואזורים ממוקשים כפי שפוענח כשנה לפני הקרב על התל (2.6.66). הוא מוכיח שהמודיעין של הפיקוד עשה עבודה טובה וסיפק מידע חשוב ללוחמים.

מישהו סימן בעיפרון אדום חץ המוביל מדרך ההטיה ליד עין א-דייסה לכיוון מזרח לעיגול המסומן סביב הגבעה שקמב"צ הגדוד יוסי פרידמן כינה בסיור האחרון שערכנו במקום "גבעת הרתק". מהעיגול מסומן חץ המוביל לדרך הנפט ומתפצל לשניים. האחד מוביל לתוך התל הדרומי והשני לתל הצפוני.

התל עצמו מחולק ע"י עיגולים לארבעה מתחמים, אחד בחלק המזרחי של התל הדרומי, שלושה בתל הצפוני. החיצים האדומים דומים מאד לתוכנית התקיפה המקורית.

מי הוא הקצין שהחזיק את הפוטוסטט?

כפי שזכור לי, לאהרון ורדי, מ"פ א', היה תצ"א שעליו סומנו בעט שחור או כחול מספר עמדות מקלע ולא פוטוסטט מפורט נשוא הכתבה הזו. אני יכול רק לשער שגם למ"פים האחרים היה תצ"א ולא פוטוסטט.

אם כך, נותרו המג"ד או הסמג"ד כמי שיכלו להחזיק בו. המג"ד מוסא קליין נהרג בראש התל כשעליו מפה. גופתו פונתה לפתח המוצב מצד מזרח. ייתכן שהמג"ד שמט  את הפוטוסטט לפני שעלה לתל. אלא שייתכן גם שזה היה בידי הסמג"ד זוהר נויפלד שנפצע באיזור שבו נמצא הפוטוסטט ע"י זמיר וגם טופל באותו מקום. יצוין כי הפוטוסטט לא זכור למ"פ ורדי או לקמב"צ יוסי פרידמן.

להלן מספר תגובות שקיבלתי מאנשים שהעברתי לעיונם את הפוטוסטט

מפקד בקרב כתב: "הקווים האדומים מסמנים ניתוח של דרכי פעולה אפשריות של האויב ולא תוכנית מבצעית לתקיפת התל".

קצין מודיעין בכיר בפיקוד מנתח את התצ"א: "הפוטוסטט מתאר ברמה הכללית מיצוב גאוגרפי של תל פאחר וסביבתו. את הפוטוסטט פיענח מש"ק המודיעין אפרים אטיאס (אפרי). זהו צילום באיכות טובה של גיחה אנכית. מפה שבה כל 2.5 ס"מ שווה 60 מטר.

המפענח מצא דברים יפים כמו המיקוש האנכי מתל פאחר לכיוון בורג' בביל. בשביל המוביל מדרך ההטיה מערבה לתל פאחר יש כיתוב "מעבר", זהו עדכון של המפענח שזיהה שימוש בדרך העפר הזו להיכנס לגיא שבין חלקי המוצב. הדרך הזו חוצה שני שדות מוקשים.

אין בו סימונים של גודל כוחות, רק של כיווני תנועה, זאת אומרת שמישהו ישב על התצ"א הזה ולמד אותו, או שישב עם התצ"א מאיזור תצפית ואירגן לו את השטח. זה תכנון לימודי שמתכונן למשהו ומבין איפה הגרעין הקשה של המוצב.

מי שלמד את התצ"א וסימן את הסימונים אירגן לעצמו את המוצב. הוא הקיף בביצים את הסככות הדרומיות וממערב להן את החלק המרכזי של המוצב. מעניין למה סימן אותן, אבל לא סימן את המוצבון בחלק הדרום-מערבי.

הסימונים שנוספו לפוטוסטט הם ברמה של מג"ד. זה מבט כולל על גזרה שלמה ולא על החלק הטקטי. זה חומר לארגון כוח, הקצאת כוחות ובחינת צירי גישה.

המיקוש מסתיים בשעה 4 של תל פאחר, אבל נמתח קו מזרחה שחוצה דרך עפר. אם נעלה בדרך העפר הזו לכביש הנפט, נגיע לשני קווים אדומים מקבילים המסמנים כניסה לדרך עפר שמובילה לעין א-דייסה. ייתכן שמישהו הסתכל על האפשרות לבוא מדרום ולהיכנס לחצרות האלה של עין א-דייסה.

בתחתית התצ"א רואים את החלק המזרחי של בורג' בביל. המפענח חושד שזה שטח ממוקש מפני שהוא רואה שלא דורכים שם. איפה שיש חשד למיקוש- אין עיבוד של הקרקע.

"גבעת הרתק" מימין, תל פאחר משמאל. להגדלה – לחצו על הצילום

שני החיצים לביצה השמאלית, אחד מעין א-דייסה והשנייה מסיר א-דיב מביאים למתחם השולט בגובה על תל פאחר. שני החיצים מסמנים כיווני גישה אפשריים. זה מקום קלאסי להצבת מק"כים או טנקים. מישהו חשב שאפשר לתת משם חיפוי, אולי אפילו להציב שם חפ"ק. הוא רואה יפה את המקום לתת רתק וגם את הדרך להגיע אליו.

שני הקווים המקבילים בתוך המוצב מסמנים כנראה מצב שהכוחות שנכנסים מדרום וממזרח נתקלים בבעיה של תיאום כשהם נכנסים ללב המוצב ועלולים לירות זה על זה.

החלק הצפון מערבי של המוצב צבוע בצבע כחול. איזור הסככה מוקף בקו ירקרק כביצה פנימית. לאורך הגדר הצפונית קו כחול מוארך – זהו קו תעלות תחתון שמקביל לקו תעלות גבוה ממנו. ושוב, מעניין שחסרה ביצה במוצבון הדרום מערבי.

כדאי לשים לב לסימון איקס בכחול במוצב הדרומי מערבי: האם מישהו חשב לעבור משם? זהו חלק מהערכת מצב אישית שמישהו עשה, שראה בנקודות האלה איזו אפשרות.

קו אדום מקיף בחצי עיגול את התעלות שבלב המוצב ומבליט גרעין ביצורים – אולי עמדת נ"ט 57 מ"מ. הדרך הלבנה (ממזרח למערב) היא כבישון שבו גררו את התותח לעמדה.

יש אפשרות שמי שסימן את החיצים באדום שקל אולי דרכי פעולה של האויב (דפ"א), אבל אין שום ודאות מסיבה פשוטה: לא היה שום כוח סורי נייד משמעותי שיכול היה להגיב  בצורה אפקטיבית. אם הכוונה להתקפת נגד מקומית על ידי חי"ר, גם זה מוטל בספק כי הרי מדרום לחטיבה 1 פעלה חטיבה 8 ומוצבי הקו הקדמי הותקפו בו זמנית. לכן מי שהכיר את התוכנית המבצעית לא  צריך היה להגיע למסקנה שהתקפת נגד סורית צפויה ממזרח". עד כאן ההסבר של איש המודיעין.

אורי שמחוני: הפוטוסטט לא של גולני. שמיל גולן: הסימונים הוכנו ע"י מ"פ בגדוד 12 

פנינו לתגובתו של קמ"ן החטיבה דאז, רס"ן אורי שמחוני (לימים אלוף), וכך ענה: "הפוטוסטט לא של גולני. אצלנו כוחותינו תמיד כחולים והאויב אדום. לחטיבה לא היתה יכולת לייצר פוטוסטטים, הם יוצרו במודיעין הפיקוד בלבד. הציור אינו מתאים לתוכנית ולא ככה מסמנים תוכנית. חיצים עבים וכלליים מסמן מישהו שמדבר בכללי, אולי סיור של איזה קורס או קצינים אחרי המלחמה. צירים של תוכנית אמיתית מצויירים בקו דק ומפורט, בדייקנות מלאה, כי לפי זה הטור צריך לנוע, לא סתם כיוון תקיפה. אני יכול לומר בוודאות שזה אינו קשור למלחמה".

תגובתו של שמיל גולן, סמ"פ א' בקרב תל פאחר (לימים תא"ל): "הפוטוסטט הוא הגביע הקדוש ומהווה גושפנקה לידוע על התוכנית המקורית. הסימון באדום תואם את התוכנית המקורית של הגדוד והוסף בצורה מאולתרת. כנראה שהוכן ע"י אחד המ"פים כיוון שסימן בלי לפרט איזו פלוגה מיועדת לאן, כי זה היה ברור לו. מציאת הפוטוסטט במקום הטיפול בפצועים רומז שכנראה לא היה של ורדי, שלא היה שם. אין לי הסבר לחץ בציר הנפט מכיוון סיר א-דיב. אולי הפוטוסטט היה של הסמג"ד והסימון שעל ציר הנפט עשוי להיות של כוח שאמור היה להגיע משם".

שמיל מבטל את הפרשנות שהסימון בצבע אדום מוכיח שזה ניתוח של דרכי פעולה אפשריות של הסורים לנסיגה: "לא היו לסורים כוחות משמעותיים בסביבת תל פאחר, והחץ מוביל עד לחלקו המערבי של המוצב הצפוני. לא סביר שזה כביכול ניתוח דפ"א של הסורים, שניחש שהסורים ייסוגו לתעלה מסוימת במוצב. כלומר, זוהי תוכנית התקיפה של גדוד 12.

"שני הקווים האדומים על החץ משטח המוקף במעגל אדום מעל עין א-דייסה הם לצורך הדגשה ואינם מסמנים מחיקה של החץ. הקו בתחתית התעלה באמצע המוצב הדרומי מסמנת קו עצירה לצורך חיפוי לכיוון מערב. אותו פירוש יש לקווים לרוחב ביתר המקרים. אלו הם קווי עצירה או שלבים לצורך תפיסת רתקים וחיפוי".