
מפה איזורית של איזור ההבקעה העיקרי בששת הימים. הקו הירוק: גבול ישראל-סוריה. כחול: דרך הפטרולים הסורית. אדום: ציר הנפט [מפה מ"וואלה"]

תצ"א תל פאחר, לוח אירועים – מתוך סיור מפקדים בתל ב-2013 [לחצו כאן לפוסט]: 1) נקודת העצירה של ורדי ב-1967 על דרך ההטיה למרגלות התל הדרומי. 2) המקום בו נפגע הטנק של ברוש. 3) מגרש החניה בכניסה לאתר תל פאחר. 4) השער הדרומי משם רצו חלק מהלוחמים שהגיעו לשחזור 2013 להיכנס למרות שלטי המוקשים. 5) השער הצפוני, מכאן החל יאיר ישי בהסבר שלו. 6) הנקודה בה הסמ"פ סולוביץ' השאיר את יאיר לחיפוי. 7) מעל הספרה וימינה, מקום ההיתקלות של רובקה, מפקד הסיירת, עם חייל סורי. 8) התעלה בה התקדם יאיר ישי. 9) התעלה המחופה בה מצא ישי את גופת אלכס קרינסקי. 10) המקום בו נמצא המג"ד קליין הרוג. מתחת לספרה – התעלה שחסם חמווי בפקודת קרינסקי. 11) פתח התעלה אליה נכנס דני ביזר ושאליה הגיעו גם המג"ד וחמווי. 12) הבונקר במוצב הדרומי החולש לכיוון מערב. 13) מצד שמאל למספר – התעלה ממנה קרא ורדי למג"ד. 14) השטח הפתוח בו הסתער הכוח של מוראד לעבר הסככות. 15) מתחם הסככות ששימשו כמינהלה של המוצב הסורי. 16) מקום עצירת הזחל"ם של עזרא סלע. 17) התעלה אותה טיהר הכוח של שמיל ושוורץ

מסלול כוח הסיירת בכיבוש תל פאחר. 1. שער המוצב הצפוני. לכאן הגיע ג'יפ התול"ר בפיקוד אברהם רימון בשעה 17:20 לערך. 2. מקום הדילוג מהתעלה הרדודה. בשעה 18:00 החל הכוח בפיקוד רובקה בטיהור התעלה לכיוון מערב. 3.תחילת תעלה עמוקה מעבר לשביל שם התרחש המאבק בין רובקה לקצין הסורי. כאן גם נהרג אברהם רימון. 4. פתח בונקר שם נמצא פצוע ברגליו יתכן שזה יוסי רימר מכוח דני. 5. מקום מציאת גופת המג"ד. לאחר שגמרו לטהר את התעלות והגיעו אל הפצוע עלו מוקי ושוקי לנקודה זו. 6. מקום הופעת השבויים בסוף הקרב

כיבוש תל פאחר: מפת תנועה של קש"א גדוד 12, משה הראל. כחול: התנועה של הראל בזחל"ם שלו. ירוק: הזחל"ם של הראל אוסף את אנשי חפ"ק הגדוד לאחר שהכלי שלהם נפגע ונע אל מתחת לתל. אדום: הדרך שעשו הראל והמג"ד מוסא קליין ממקום פגיעת הזחל"ם אל מרומי התל. צהוב: הראל יורד כדי לדווח כי המג"ד נהרג (16:06). סגול: הראל עולה למוצב כדי לפנות פצועים (לחצו להגדלה)

תרשים תנועה של חטיבה 45 ברמה הסורית. מקיבוץ דן עלייה לרמה, היתקלות בבורות יקוש שהסורים פוצצו ב"צומת הטנק" בעלייה לגולן, חזרה אחורה ועלייה מגבעת האם מזרחה, התחברות לציר מסעאדה ומשם מזרחה עד ליעד.

תרשים סיירת גולני וכוח סולוביץ' בתל פאחר. 1) מיקום כוח הסיירת עם הגיעו לתל. 2) המקום בו נהרג רס"ן גולדה. 3) תעלת כוח סולוביץ'. 4) תעלת כוח אלכס. 5) המקום בו נהרג מג"ד 12. 6) מיקום המ"פ ורדי. 7) מיקום כוח הסמ"פים. 8) כוח דני. 9) המבנה שהפך לכיס ההתנגדות האחרון של הסורים. בצהוב: המסלול שעשתה הסיירת לתוך המוצב
—
במפה של "גבול ישראל-סוןריה [כך במקור] עד מלחמת ששת הימים [קו ירוק] בגזרת הכינרת [מפה מוואלה]" הקו הירוק מופיע בתוך מימי הכנרת בצפון האגם. האם אין זה נכון שהקו הירוק, כפי שנקבע בהסכם שביתת הנשק ב-1949, סורטט 10 מטרים מקו המים?
אהבתיאהבתי
נכון, דייגים ישראלים יכלו להתקרב עד עשרה מטר מהחוף אבל בפועל אף אחד לא באמת התקרב לקטע הסורי. מי שכן עשה כך הסתכן או בצרור ירי באוויר לכיוונו במקרה הטוב, או בחיתוך הרשתות שלו במקרה הרע.
אהבתיאהבתי
יש להדגיש את ההבדל בין הגבול הבינלאומי (1923) לבין המצב בפועל בו הסורים נגסו בשטחים ריבוניים של ישראל.
בהסכם שביתת הנשק נדרשו הסורים להסיג את כוחותיהם מזרחה לגבול הבינלאומי. בפועל, הם חזרו לנגוס בשטחים ריבוניים ישראליים.
הגבול הבינלאומי עבר 10 מטרים מקו המים בכנרת במפלס של -208, ובין 50-300 מטרים מקו המים של הירדן.
אהבתיאהבתי
לפי הסכמי רודוס (1949) בין ישראל לסוריה ובחסות האו״ם נקבע קו שביתת הנשק בהתאם למצב הצבאות בתום מלחמת הקוממיות. לאורך חלק גדול מקו שביתת הנשק ומשני צדיו נקבעו שטחים מפורזים ( גם בשליטה אזרחית ישראלית וגם אזרחית סורית). כל הקווים האלה משורטטים במדויק עד היום הזה ב- googlemaps. על המפות הישראליות הרשמיות ( אפילו על המפות שהיו בשימוש צה״ל), כגבול מדינת ישראל צויר הגבול הבינלאומי שנקבע בין א״י/פלסטין תחת המנדט הבריטי לבין סוריה תחת המנדט הצרפתי עוד בשנות ה- 20 של המאה ה-20. במפות האלה כל השטחים המפורזים ( גם הסורי) הוכללו בתוך שטח מפורז אבל בריבונות מדינת ישראל – מה שלא תאם לא את הסכמי רודוס ( 1949) ולא את המצב בשטח. בפועל, ישראל נגסה בהדרגה החל משנות ה50 ועד ערב ״ששת הימים״ מהשטחים שהיו צריכים להיות ,לפי הסכמי רודוס, בשליטה סורית. זו הייתה אחת מהסיבות העיקריות לתקריות הגבול בינינו לבין הסורים במשך שנות ה-50 וה-60 ובמיוחד לקראת מלחמת ששת הימים. ( הסיבה השניה הייתה נסיונותיה של סוריה להטות את מי מקורות הירדן לשטחה). בתקופת שירותי הצבאי באיזור נערכו פגישות בין הסורים לביננו בדרג צבאי ובחסות האו״ם לקביעת שינויים שהיה מכונה ״קו עיבוד האדמות״ בינינו, אבל הקו הזה ושינויים בו מפגישה לפגישה לא פורסמו בישראל – אף לא על המפות הצבאיות ברשות צה״ל, ונשארו מסווגים ובידי חברי המשלחת הצה״לית במסגרת הוועדה לשביתת נשק הישראלית-הסורית בלבד
אהבתיאהבתי