טירונים, הקשב

רק בעוד שנים יבינו טירוני גולני 2014 את עוצמת החוויה, כשלוחמי תל פאחר 1967 הגיעו לתל כדי לספר להם ממקור ראשון על הקרב * דני ביזר ושמיל גולן התרגשו לא פחות 

תל פאחר 2014, דני ביזר (משמאל) ושמיל גולן מול טירוני בא"ח 1

ספטמבר 1978, מחנה משה – בסיס טירוני גולני בזק, אי שם בין ג'נין לשכם. זה היה חודש אחרי תחילת הטירונות שלי. בקושי ידענו מאיזה צד מרוח הקנה. ישבנו בסככות פתוחות, גג האזבסט להט, היינו עייפים מעוד לילה של איזה טרטור ריצה מסביב לבסיס ("שתי דקות כולם בחוץ בחגור מלא, זוז!"). המ"מ שלנו עמד ודיבר על קרב תל פאחר. מבעד לערפילי העייפות, כשהראש נשמט מדי פעם, צצו ועלו עלילות הגבורה של גולני 1967. המ"מ לא חסך במילות שבח ופאר, עד שכבר היו כאלה שהצטערו שלא נולדו איזה 15 שנה מוקדם יותר.

למרות העייפות וההקשבה החלקית, מורשת הקרב של גולני ותל פאחר בראשה, עשתה רושם עז על רוב הטירונים. כל טירון בחטיבה עם העץ הבודד והבוכה, שמתוודע לראשונה ל"גולני שלי" ולסיפורי תל פאחר והחרמון, והוא חדור מוטיבציה בסגנון קרבי זה אחי, שואף להיות כמוהם.

המ"פ נחמיה וחייליו. הקריא להם את מכתבו של סמל יהושע ישי שדרש מהמג"ד להחזירו לגדוד כדי שלא יפסיד את המלחמה המתקרבת

ספטמבר 2014, תל פאחר, – מצפה גולני. בסיס הטירונים של חטיבה 1 התקבץ כאן ובאיזור (תל עזזיאת וזעורה), כדי לשמוע עלילות מורשת קרב. נחמיה המ"פ נתן סקירת הקדמה ואף הקריא בפני החיילים את מכתבו של יהושע ישי מ-1967, ששלח למג"ד מוסא קליין ובו ביקש-דרש לא להחמיץ את המלחמה לאחר שנשלח ל'שרגא' להמתין למשפט על אי-מילוי פקודה. הוא הביא כדוגמה ומופת את החיילים הוותיקים שניצבים בפניהם, שהקריבו את גופם למען המשימה.

לאחר מכן תפס את רשות הדיבור דני ביזר, מ"מ 1, פלוגה א', גדוד 12, חטיבה 1 במלחמת ששת הימים. הוא נפצע כמה מטרים אלכסונית מהמקום שבו הוא עומד ומספר לחבר'ה איך, מה ומי. וכמו אז, גם הפעם – אותם טירונים עם כובעי עבודה, צמודים לרובים, המורעלים מביניהם כבר עם אצבע על הדק, משתדלים להיות בהקשבה מלאה. אפשר לזהות לא מעטים שנלחמים בעייפות, פה ושם דאג מ"כ להעיר אותם. עוד שעה קלה מצפה להם מסע מזורז מכאן לגבעת האם. בסיומו של היום המפרך הם יקבלו את תג החטיבה, שיעלים מעט את מראה הטירון המושתן ויעלה אותם לדרגה של חיילים.

סרטון: דני ושמיל מול טירוני גולני. לצפייה לחצו על הצילום

ביזר ("כבוד גדול בשבילי") סיפר להם על ההכנות לקרב תל פאחר, על המוצבים האחרים בסביבה, על המודיעין שקיבלו, על התנועה שהשתבשה, על הנפגעים בדרך ההטיה, ואחר כך על הכוחות שהתנפלו על היעד הזה בגלים קטנים, כולל הוא עצמו ביחד עם קילמן ופופוביץ', רימר וזבדי.

מול הטירונים האלה עמד גם הסמ"פ שמיל, שהוביל בזחל"ם חצוף עוד שני זחלים אחריו במה שזכה לכינוי "כוח הס"מפים", עם שוורצי והמ"מ גרונר, ואחר כך סולוביץ', שלמזלו הרע לא הגיע ליעד הדרומי כמו חבריו, אלא נעצר מול הכניסה ביעד הצפוני ומשם נשלח פנימה לתעלות העמוקות שמהן לא חזר.

תל פאחר במורשת גולני נתפס כקרב מיתולוגי והרואי. הוא הבסיס לכל הקרבות במורשת החטיבה. לא פלא שקצינים בכירים בגולני של היום, כולל מגדוד 12, מתכוונים להגיע בשבוע הבא (יום שלישי, 16.9.2014) לאירוע שבו חוזרים לוחמי תל פאחר לתל כדי להיזכר ולשחזר.

דני ביזר מראה לדור העתיד של גולני איך ומאיפה הכל החל

וכשדני ושמיל סיימו להסביר וקיבלו תעודת הוקרה וכובע, כל הטירונים עמדו ומחאו להם כפיים. ואני רציתי לומר להם ככה: ב-1978 הייתי טירון כמוכם ששמע את סיפור הגבורה של תל פאחר בשיעור מורשת קרב. ישבנו בסככות בבסיס בזק, היה חם, היינו עייפים, ושמענו את סיפור תל פאחר מחצי האלוהים שלנו – המ"מ. אתם זכיתם שאת מורשת הקרב של גולני תקבלו לא בבסיס, אלא במקום שזה קרה ומפי האנשים שעשו את זה. תל פאחר הוא היסוד לכל מורשת גולני. בעוד כמה חודשים כשתסיימו טירונות ותגיעו לגדוד ותתפסו קו, ואחרי זה תתקדמו ותהיו מ"כים וסמלים וקצינים, ואולי תשתתפו באיזה מבצע או במלחמה, ואחרי זה תשתחררו ותעשו מילואים – קרב תל פאחר עבורכם כגולנצ'יקים יהיה טבוע בכם כחלק מההזדהות שלכם עם החטיבה וגאוות היחידה שלה. ובגלל שזה יישב לכם באיזשהו מקום בראש, זה יהפוך אתכם לחיילים טובים יותר עם מוטיביציה גבוהה. היום שבו הייתם בתל פאחר וזכיתם לשמוע מה קרה כאן מפי הלוחמים עצמם, מפי אגדות חיות, ייצרב אצלכם בזיכרון. המטען שספגתם ועוצמת החוויה יהיו חלק ממורשת הקרב שלכם, מורשת גולני שאיתה יוצאים לקרב במוראל גבוה וחוזרים בשן ועין, אבל תמיד, תמיד, מבצעים את המשימה.

מפגש של דורות. שמיל עם הטירונים ועם הסמל שלהם