חטיבה 80 על ההליקופטרים

ההנחתה בהליקופטרים בעורף המצרי של אום כתף, ביטול הפעולה לטיהור ציר בית לחם-חברון, פקקי התנועה בציר יבנאל-צמח שגרמו לביטול התקפה לילית, וההנחתה בכפר תאופיק מעל הכינרת שהתגלה כנטוש * סיכום פעילות חטיבה 80 של דני מט בגזרה הסורית

80 פותח

הפוסט הבא מסכם את חלקה של חטיבה 80 (חטיבת הצנחנים במילואים) בכיבוש הגזרה הדרומית של הרמה הסורית.

החטיבה הגיעה לצפון לאחר מסע תלאות מיומה הראשון של המלחמה. היא השתתפה ב-5 ביוני 1967 בקרב על אום כתף בסיני. שני גדודים הוטסו בלילה בהליקופטרים מניצנה לעורף סוללות הארטילריה המצריות, הונחתו במרחק רב מהיעד ובמהלך תנועה רגלית בתנאי שטח קשים הם התגלו. התפתח קרב שבמהלכו הכוחות הצליחו לפגוע במספר תותחים ובתגבורות מצריות. הנסיגה תוך סחיבת שישה הרוגים ומספר פצועים היתה קשה, אבל לבסוף הצליחו הצנחנים לחבור להליקופטרים שפינו אותם עם אור ראשון, לאחר זמן ממושך שבו לא מצאו את המקום הנכון.

החטיבה נותרה ללא מזון ומים כמעט יום שלם, עד שקיבלה אספקה בהצנחה שבוצעה 4 ק"מ מהכוחות. לאחר מכן קיבלה החטיבה הוראה לחזור למחנה הקבע ברמלה, ועשתה את הדרך בציר אל עריש-רפיח.

ב-6 ביוני בערב קיבלה החטיבה פקודה להגיע לירושלים ולסייע בטיהור העיר העתיקה וסביבותיה. בצהרי ה-7 ביוני שונתה הפקודה לטיהור ציר בית לחם-חברון. במהלך התנועה לאיזור ירושלים, כשהחטיבה היתה במעלה החמישה, התקבלה הודעת ביטול משימה ועל העברת החטיבה ת"פ פיקוד צפון.

לפנות בוקר של ה-8 ביוני הגיעו הכוחות לשטחי הכינוס באיזור יבנאל, ומכאן מתחיל סיפורה של חטיבה 80 בהשתלטות על גזרת דרום הרמה הסורית.

דני מט

אל"מ דני מט, מח"ט 80

פוסט זה מתבסס על דו"ח סיכום של החטיבה מארכיון צה"ל, על יומן רשת קשר של פיקוד צפון ועוד.

יצויין כי באוקטובר 2013 צלצלתי לדני מט, מח"ט 80 במלחמת ששת הימים כדי לקבוע איתו ראיון על חלקה של החטיבה. מט אמר שהוא עסוק כעת בפסטיבל 40 שנה למלחמת יום כיפור ושנדבר בסוף נובמבר. אלא שבזמן הזה הוא כבר לא היה במיטבו, וב-5 בדצמבר הוא נפטר, בגיל 86.

המשימה שקיבלה חטיבה 80 היתה כיבוש תאופיק ופתיחת הציר מתל קציר לתאופיק, על מנת לקדם כוחות שריון לרמה הסורית, תפיסת שטחי מפתח על הרמה על מנת להחיש את ההתמוטטות וטיהור ציר אל חמה וכיבושה.

האויב בגזרה כלל חטיבה ועוד חטיבה אחת בעומק על ציר אל-על/בוטמיה/קונייטרה. על ציר אל-על/בוטמיה נמצאה פלוגת סיור סורית על כלי BTR-152. במוצבים הקדמיים ישבו כוחות בסדר גודל של מחלקות ופלוגות שהתבססו על הקרקע הנוחה להגנה. מערך הביצורים היה מאורגן וחפור היטב, מגודר וממוקש כלפי החזית וכן ארטילריה אורגנית וחזיתית שהתמקמה בנקודות שונות מאחורי המוצבים וכוונה ע"י קת"קים שישבו על שפת הרמה.

רק שני צירי תנועה איפשרו עלייה לרמה: ציר צמח/אל חמה/תאופיק לצומת בוטמיה, וכן דרך עפר שעולה מרכס תל קציר לתאופיק, מתחברת לציר העיקרי מעל לכפר שע"פ צילומי אוויר נראה היה כי פעולת הכשרה של שלוש עד שש שעות תאפשר לשריון לעלות דרכו.

הכוחות שעמדו למשימה היו גדוד 71 מחטיבה 55 (נקלחה מהחטיבה תוך כדי ביצוע), גדוד 202 מחטיבה 35, פלוגת טנקים מוגברת מהגש"פ, פלוגת סיור מחטיבה 35, כ-50 לוחמים משייטת 13, סיוע ישיר של ארטילריה על הגזרה וכן 15 הליקופטרים S-58 (סיקורסקי) ושלושה סופר פרלון.

הפקודה הורדה לחטיבה על-ידי אוגדה 36 והתבססה על תכנונים מתקדמים של האוגדה ושל הפיקוד. צירי התנועה, כיווני התקיפה וסדרי גודל של הכוחות כללו בתוכנית, שעברה מספר שינויים כדי לנצל את ההליקופטרים שהועמדו לרשות האוגדה. התוכנית הראשונה היתה תוכנית לילה שאח"כ שונתה לביצוע ביום ולמעשה שונתה תוך כדי הביצוע ע"י החטיבה בתיאום ואישור האוגדה בהתאם לתנאים שנוצרו.

התוכנית לביצוע לילה: גדוד 57 יכבוש את תאופיק מצפון כאשר מוצב הנ"ט יאבטח את הכשרת הדרך עבור השריון. גדוד 90 יטהר את המוצבים לכיוון צפון: ביטין, מזרעת א-דין וכפר חרב ואת החלק המזרחי של רמת כפר חרב. הגדוד יעבור את גדוד 57 לאחר שזה תפס את שטח הרמה. מחלקת הסיור תחסום את צוואר הבקבוק בין כפר חרב לתאופיק, תנוע בשביל העולה מדרום לכפר חרב. פלוגת הטנקים תעלה לפי פקודה לאחר שהמוצבים ייכבשו, תכשיר את הדרך בעזרת יחידת הנדסה, תעלה על ציר הכביש ותתחבר עם יחידת הסיור באיזור צוואר הבקבוק.

תוכנית בסיסית זו השתנתה מספר פעמים לאור הנתונים המשתנים והנסיונות למצוא אפשרות לשיתוף ההליקופטרים בפעולה.

תוכנית היום היתה: גדוד 57 בסיוע פלוגת טנקים, ארטילריה ומטוסים, יעלה בציר המתוכנן לתאופיק, יכבוש ויאבטח את עליית השריון, יאטבח לדרום ויטהר לכיוון צפון את הצד המערבי של הרמה עד כפר חרב. יסמן מקום מתאים להנחתת גדוד 98 בהליקופטרים בסביבת תאופיק. גדוד 98 יטהר את הצד המזרחי של רמת כפר חרב ואת צוואר הבקבוק. גדוד 71 ינחת באיזור פיק ויכבוש את מחנות פיק. הסיירת על רכבה תנחת עם גדוד 98, תעלה על ציר הכביש לאבטחה ותנוע צפונה עם הטנקים שיעלו בציר תאופיק.

מפה כללית חאופיק חרב

מפה כללית של יעדי חטיבה 80 (מקור: ארכיון צה"ל)

מוצבי תאופיק ואיזור צוואר הבקבוק, מפת מודיעין פיקוד צפון 1967

מוצבי תאופיק ואיזור צוואר הבקבוק, מפת מודיעין פיקוד צפון 1967

תוכנית זו שונתה תוך כדי מהלך הקרב כשהתברר שהסורים בנסיגה ודי בגדוד 57 כדי לטהר את רמת כפר חרב שנראתה ריקה. גדוד 98 הועבר ישירות לפיק בהליקופטרים כשגדוד 71 ולאחר מכן גדוד 202 שהחליף בהמשך את גדוד 71, יועבר במקרה הצורך לטווחים רחוקים יותר.

הביצוע: מח"ט 80 והמטה הגיעו למיפקדת פיקוד צפון ביום רביעי ה-7 ביוני בלילה. הוטל על החטיבה לרענן את חלקה בפקודת המבצע "מלקחיים" ולתכנן את התוכנית הלילית בווריאציות שונות.

החטיבה התכנסה בשטח כינוס בחורשת זיתים בשרונה (ליד יבנאל) ורוכזה כולה על שטח של חצי ק"מ על חצי ק"מ, שהיה נתון לתצפית מהרמה הסורית. החטיבה הגיעה כולה לשטח עד לאור יום של יום חמישי ה-8 ביוני, ללא גדוד 98 ויחידת הסיור שנשארו עדיין במרחב פיקוד מרכז, והגיעו רק בערב. במשך היום המצב היה לא ברור ונבדקו מספר אפשרויות עם טייסת 124 באפשרויות הפעלת יום ולילה.

ביום שישי בצהריים, כשהחלה פעולת ההבקעה בגזרה המרכזית והצפונית של גבול סוריה עברה חטיבה 2 ת"פ אוגדה 36. גדוד 65 הועבר בשלב זה ת"פ חטמ"ר 3 ובהמשך היום השתתף בכיבוש דרבשיה וג'לבינה בגזרה המרכזית.

מח"ט 2, קצין המטה ומפקדי הכוחות נקראו לאוגדה בשעה 1830, שם קיבלו את הפקודה לביצוע מיידי עוד באותו הלילה של התוכנית. בפיקוד צפון לחצו מאוד על ביצוע עוד באותו לילה מחשש להפסקת אש עם הסורים שעמדה להיכנס בכל רגע.

עם סיכום התוכנית עלו המח"ט עם מפקדי הכוחות לתצפית על היעדים וצירי התנועה. במקביל ניתנה הוראה לכוחות לרדת לצומת צמח על מנת להעביר משם כוחות לאיזור האון לתחילת העלייה לרמה. התצפית באור אחרון איפשרה לראות את היעדים כרבע שעה בלבד ממרחק עצום – רכס פוריה.

ציר התנועה מיבנאל לפוריה ולטבריה נחסם באופן כמעט מוחלט כתוצאה מכך שבמקביל לחטיבה 80 נצטוותה גם חטיבה 10 וחטיבה 45 לרדת באותו ציר במקביל. בנוסף לכך עדיין לא הגיעו כל כלי הרכב כדי לאסוף את הכוחות ומספר אוטובוסים היו בתנועה מערבה אל שטחי הכינוס. כן לא הופסק על-ידי שום גורם תנועת כלי רכב אזרחיים על הציר. מכוניות אזרחיות עלו מטבריה מערבה. כאשר נכנסו גם הטנקים של חטיבה 10 לציר וממול הגיעו האוטובוסים לקחת את כוחות החטיבה משרונה נוצר פקק עצום עד כדי חשש לביטול הפעולה שנועדה להתקיים בלילה (דבר שאכן קרה).

קצין האפסנאות של החטיבה תיאר את הברדק בדו"ח סיכום משלו: "החטיבה חנתה בציר יבנאל-כינרת-תל קציר, אולם תוך כדי תנועה נכנסו לשיירה החטיבתית כוחות מחטיבה 10 ו-45. נוצר פקק תנועה אשר עיכב את ירידת החטיבה. כך השכוחות הגיעו לאיזור צמח רק לקראת חצות. בינתיים בוטלה המשימה והחטיבה הוחזרה לשטחי הכינוס בחורשת שרונה. ההוראות להחזרת החטיבה היו רבות ומשונות, וכתוצאה מכך נעה החטיבה בשלושה צירים לשטחי כינוס בציר צמח-בית שאן-עפולה, בציר טבריה-פוריה ובציר צמח-יבנאל".

יצוין כי רוב הצירים הללו נצפו מהרמה הסורית ועקב התנועה הגדולה מכל הכיוונים היה הכרח במרבית המקרים להדליק אורות קטנים ואורת מעצורים, כך שחלק מהתנועה נצפתה על-ידי הסורים. הציר נפתח לאט לאט לאחר התערבות ראש מטה האוגדה והסמח"ט, והכוחות החלו לרדת לכיוון האון מהשעה 21:30.

בין השעות 23:00 ל-23:30 קיבל מח"ט 80 הודעה על ביטול הפעולה על-ידי אלוף הפיקוד. הכוחות נצטוו לשוב לבסיס היציאה ביבנאל.

ההליקופטרים מעל הכינרת

כמו במטס יום העצמאות. ההליקופטרים מעל הכינרת בדרכם להנחית את לוחמי חטיבה 80 בצד הסורי (צילום מארכיון צה"ל)

למחרת, שבת ה-10 ביוני, נקרא המח"ט למפקד האוגדה שהטיל עליו לבצע את תוכנית היום לפי המתוכנן. פלוגת הסיור של חטיבה 35 קיבלה זחל"מים והצטרפה ת"פ פלוגת הטנקים לעלייה לרמה.

במהלך הבוקר בוצעו יעפי תקיפה של חיל האוויר על איזור תאופיק. בשעה 1100 התקבל בפיקוד צפון דיווח: "יש בריחה מתאופיק, חיל האוויר יורד על הנסוגים". וב-1217: "תושבים סורים בורחים מחופה המזרחי של הכינרת".

בשעה 1215 קיבלה אוגדה 36 את הפקודה לעלות לרכס תאופיק. גדוד 57 יצא לדרך לאחר טיווח ארטילרי. מאחר והמוצבים הסורים לא הגיבו על האש ועל התנועה של גדוד 57, הורה המח"ט לפלוגת הטנקים לעלות לפני כיבוש היעד על מנת להגיע מהר לציר. הכשרה נוספת בדרך איפשרה לשאר הטנקים והזחל"מים לעלות לרמה. פיצוץ נוסף של מחסום נ"ט על הכביש איפשר לטנקים לעלות לכביש ולנוע צפונה.

מחלקת טנקים אחת הגיעה לכפר תאופיק ולציר הדרך ללא הכשרה, ביחד עם ראשוני החיילים של גדוד 57, בפיקודו של סא"ל אפרים בר, שעסקו בטיהור התעלות הצפוניות. השעה היתה 1400. מאחר ותאופיק וכן רמת כפר חרב נראו ריקים החליט אלוף אלעד פלד, מפקד האוגדה, לבצע את הדילוג הראשון של ההליקופטרים ליד פיק, במטרה לפתוח את הציר דרך חספין לעבר בוטמיה (איזור רמת מגשימים). את כפר חרב הותירו לטיפולו של גדוד 57. מג"ד 98 סא"ל אלישע שלם קיבל פקודה לטוס לאיזור פיק ולנחות שם.

המסלול של גדוד 57 בזחל"מים ובטנקים מיבנאל לכפר חרב, ותנועת ההליקופטרים של יתר החטיבה לתאופיק

המסלול של גדוד 57 בזחל"מים ובטנקים מיבנאל לכפר חרב, ותנועת ההליקופטרים של יתר החטיבה לתאופיק

שלוש פלוגות מגדוד 98, מיפקדת החטיבה ועוד חלק משייטת 13 שהיה ת"פ הגדוד הועברו בטיסה דרומית לפיק כאשר הגדוד מטהר את פיק והמחנות סביבו.

לאחר הנחתת המטס הראשון של גדוד 98 החלה הנחתת הסיירת (בפיקודו של רס"ן מיכה בן ארי "קפוסטה"), מחלקת ג'יפים ומחלקת תול"ר. בשלב זה הגיעו לאיזור פיק גם הטנקים, שלאחר ציוותם עם הסיירת המשיכו לפי הוראה לנוע צפונה לכיוון אל-על.

מפקד האוגדה הגיע בהליקופטר למיפקדת החטיבה בפיק ונפגש עם המח"ט. באישורו סוכם להקפיץ סיור בהליקופטר עם יחידת סימון מגדוד 98 לאורך הציר ולתר את המקום שעד אליו נסוגו הסורים. השלישייה הראשונה המריאה ודיווחה מהאוויר כי הכל נראה עזוב. החוליה הונחתה בצומת בוטמיה, שם נראו עדיין מספר חיילים סורים. מיפקדת החטיבה נחתה בצומת בשעה 18:00.

המחלקה הראשונה נחתה בשעה 17:30 והחלה בטיהור הצומת. מספר מכוניות משא סוריות הגיעו מכיוון קונייטרה. היו בהן עשרות חיילי החי"ר של חטיבה 80 הסורית שהיו בנסיגה אל איזור שייח מסכין (לכיוון קונייטרה, שבאותה שעה כבר נתפסה ע"י צה"ל). באור אחרון התפתח קרב עם הכוח הישראלי בצומת. כוח צה"ל ירד מהרכבים והתפרש לכיוון שטח הנחיתה של ההליקופטרים.

נחיתה רכה על הרמה

אחה"צ של ה-10 ביוני 1967 – תאופיק בידינו. הצנחנים בנחיתה רכה על הרמה הסורית (ארכיון צה"ל)

הנחיתה הורחקה כקילומטר לאחור. בזמן זה הגיעה יחידת הסיור עם התול"רים ובעקבותיהם הטנקים. בסיוע הסיירת והטנקים הסתיים כיבוש הצומת.

כוחות נוספים המשיכו להגיע בהליקופטרים במשך כל הלילה: פלוגה מוגברת של גדוד 98 בפיקוד הסמג"ד יאיר לין, כוחות קטנים מגדוד 71, כוחות משייטת 13 וגדוד 202 שהתעתד לקבל את הפיקוד על הצומת. באיזור הזה היתה במשך מספר שעות תנועה של חיילים סורים שנסוגו בכוחות קטנים ובלתי מאורגנים.

בסך הכל הוטסו כאלף לוחמים מהאיזור המערבי של הכינרת לתוך הרמה הסורית, בכלל זה 8 ג'יפי סיור, 8 ג'יפי תול"ר ושני ג'יפי טילי קוברה ("אשף"). להערכת מיפקדת החטיבה נהרגו בפעולה זו של מקבת-דרום כ-100 חיילים סורים ו-110 נלקחו בשבי. לחטיבה סיימה את היום עם שני הרוגים ושלושה פצועים.

המח"ט קבע למג"ד 202 סיור באור ראשון ובעקבותיו הכנסת כוחות להגנת הצומת. כוחות הטנקים והסיירת שעברו בציר פיק-בוטמיה דיווחו על מספר חיילים סורים לאורך הדרך ובכפרים ובחורבות. לקראת בוקר ניתנו הוראות לכוחות השונים לטיהור כפרים באיזור הצומת עד אל-על. גדוד 90 טיהר את היעדים והכפרים באיזור פיק-סקופיה-אל על. גדוד 37 ירד לאל חמה לטיהור ולאבטחת ציר הכביש.

בשעה 0800 נראו טנקים מכיוון קונייטרה. האוגדה הניחה כי מדובר בטנקים של צה"ל, אבל לא הצליחה ליצור איתם קשר. אחרי מספר נסיונות נוצר קשר ואז התברר שזו חטיבה 10 שירדה מאיזור קונייטרה להתחבר עם הכוח בצומת.

בשעה 14:00 הגיעו קציני קישור מהאוגדה עם פקודה להעביר את איזור הצומת לאחריות חטיבה 2 וחטיבה 10, וכי על החטיבה לזוז לאחור להתארגנות. בזמן הזה הגיע גדוד 65 מכיוון קונייטרה לחטיבה. לקראת הלילה ירדה החטיבה לאיזור כפר חרב ובבוקר פינתה את הכוחות דרך בית שאן, יריחו וירושלים לבסיס הקבע ברמלה.

סיכום הפעולה: כל המשימות בוצעו על-פי התוכנית. לכוח המוצנח ניידות טקטית ואופרטיבית המאפשרים לו לבצע משימות בעומק מערך האוייב ובמהירות. זו היתה הפעם הראשונה בתולדות צה"ל שכוחות גדולים הונחתו בעורף האויב. חטיבה 80 עשתה זאת פעמיים, אם כי בפרק של החזית הצפונית היא לא נדרשה להילחם בעקבות המנוסה הסורית.

עוד מפת תאופיק

ההשתלטות על תאופיק (במרכז המפה), כפר חרב (משמאל) וסקופיה (למעלה)

לו"ז חטיבה 80 ביום ה-10.6.1967

1000: פקודה לכיבוש תאופיק ע"י מיפקדת האוגדה, הורדת גדוד 57 לשטחי כינוס במטעי האון.

1030: צוות סיירת 35 על זחל"מים והכפפתם למ"פ טנקים.

1300: תחילת תנועה גדוד 57 ממטעי האון.

1315: טיווח ארטילריה וטנקים על תאופיק והיעדים.

1355: כניסת פלוגת טנקים לתאופיק.

1515: גמר כיבוש תאופיק והיעדים.

1530: פקודה לסימון גדוד 98 באיזור פיק והנחתת כוחות.

1600: הנחתת מיפקדת החטיבה וחלק מיחידת הסיור.

1730: סימון ושלישייה ראשונה בצומת בוטמיה.

1800: נחיתת חפ"ק בבוטמיה.

1910: הסיירת והחפ"ק מגיעים לצומת.

1915: הטנקים בצומת.

1930: התארגנות להגנה על הצומת.

2030-1930: המשך הורדת כוחות ע"י הליקופטרים.

2330: גמר הנחתה בבוטמיה.

מראה מתצפית השלום בכפר חרוב (לשעבר כפר חרב הסורי) לעבר קיבוץ עין גב ושמורת סוסיתא (לצפייה מיטבית - לחצו על התמונה)

מראה מתצפית השלום בכפר חרוב (לשעבר כפר חרב הסורי) לעבר קיבוץ עין גב ושמורת סוסיתא (לצפייה מיטבית – לחצו על התמונה)

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “חטיבה 80 על ההליקופטרים

  1. סוף ברברת.בקצור כול הכבוד לגדוד12 לאחר כבוש תל פאחר כול הרמה ננתשה הסורים ברחו עד דמשק ולכולם נשאר לטהר לטהר לטהר ולאסוף כמה סורים !ולפיקוד לספר על אימת הרמה הסורית שנפלה בעשר שעות! ואפשר גם להמשיך עם ניתוחים מלומדים של אלא שלא היו שם !!!

  2. טיסה נעימה מגיע לחטיבה שלא היתה צריכה להקיז דם גם בסוריה
    מספיק להם התופת שעברו באבו עגיילה

  3. חטיבה 80 כבשה כמעט ללא התנגדות את דרום רמת הגולן, אבל היה עליה לחץ עצום לגמור בזמן אפס את כל השטח לפני שהפסקת האש תיכנס לתוקף. הפעולה החלה למעשה רק בשעה 1400 של יום שבת ה-10 ביוני כשהפסקת האש היתה אמורה להיכנס לפנות בוקר ממש בכל רגע. עלול היה להיווצר מצב שבו צפון ומרכז גזרת הרמה נכבשו לפנה"צ לעומק של כ-10 ק"מ או יותר (צה"ל עוד לא הגיע לקונייטרה), אבל אז הפסקת האש נכנסת וכל הרמה שיושבת מעל הכינרת נשארת בשליטה סורית. אפשר להעריך מה היתה המשמעות למצב כזה במלחמת יו"כ.

    דדו, מרגע שקיבל את הפקודה מדיין לתקוף, ירה לכל הכיוונים עם כל הכלים ביודעו שהוא חי על זמן שאול: ההתקפות על תל הילאל ודרדרה היו הראשונות, אח"כ חטיבה 8 לזעורה וקלע, חטיבה 1 אל עזזיאת ופאחר, ופקודות בהולות לחטיבה 45 וחטיבה 10 להגיע מיד לצפון. גם בגזרת הכנרת נעשה ניסיון לתקוף עוד לפני חטיבה 80: זהו גדוד הנח"ל 908 שבצהרי ה-9 ביוני נע מצמח לתל קציר בדרכו לעלות אל תאופיק, אבל הפגזה מדויקת של הסורים אל שטחי הכינוס בתל קציר גרמה לגדוד לסגת, שלא לומר לנוס על נפשו, כשהמג"ד וקצין הקשר נהרגו.

    לגבי פקק התנועה העצום שהתרחש בלילה בכבישים המובילים לטבריה ובציר לאורך הכינרת כתוצאה מהחטיבות שהגיעו מהשומרון והסתבכו זה בזה: בספרו של מתי מייזל "המערכה על הגולן" מתוארת האפיזודה שבה משה דיין מורה לרמטכ"ל שלא לכבוש את תאופיק באותו לילה (של ה-9 ביוני). דיין, עם כל זה שנתן בבוקר פקודה לתקוף, לא היה סגור על עצמו, חשש מתגובה סובייטית והיה נתון ללחצים של ארה"ב.

    אז דיין-כן ודיין-לא מבטל את תאופיק ורבין מצלצל לדדו ואומר לו את ההוראה, אבל בשלב הזה כבר לא היה איש שיעצור את דדו. אלוף הפיקוד אומר לרמטכל שמאוחר מדי וחטיבה 80 כבר בתנועה ליעד ואין טעם לעצור אותה.

    דדו נתן לרבין את התחושה כאילו החטיבה בדיוק מטפסת במעלה המתלול והצוקים שמעל תל קציר בדרכה לרמה, אבל האמת היא שהחטיבה היתה בסך הכל תקועה איפשהו בירידות מיבנאל לכינרת.

    דדו סיפר בעדותו אחרי המלחמה: "כל חצי שעה רבין מצלצל ואומר לי – מה הולך עם תאופיק? מה הולך עם תאופיק? אני כבר יודע באותו הזמן שהצנחנים בתנועה מיבניאל להאון ויש להם פלונטרים על הכביש. כשאני שומע שיצחק מודאג אני מחליט לא להדאיג אותו יותר ואני אומר לו שהצנחנים בתנועה. זוהי האמת, אני רק לא אומר לו איפה הם. אני אומר לו שהם בתנועה. כי אני חושב שהם בטח יגיעו בכל רגע ואז הם יילכו להתקפה".

    רק כעבור כשעתיים כשרבין צלצל שוב והפעם דרש לדעת מיקום מדויק של חטיבה 80, דדו נאלץ לומר לו שהחטיבה בסה"כ הגיעה (שעה 2300) לקיבוץ האון. למעשה באותה שעה רק ראש השיירה הגיע להאון ועיקר החטיבה עוד נשרכה 2 ק"מ מאחור. רק אז הורה רבין בהחלטיות על ביטול התקפת הלילה.

    ולמחרת זה כבר יום חדש וסיפור אחר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s