חטמ"ר 3 – דו"ח הגנה (חלק א')

חטמ"ר 3 נשאה בעיקר העול של ההגנה על הגבול עם סוריה * דו"ח סיכום של ענף היסטוריה מפרט את היערכותה מתקופת הכוננות ועד לסיום המלחמה – הכוחות, המוצבים והכלים * זהו חלק א' של הדו"ח העוסק גם בהדיפת ההתקפות הסוריות ב-6 ביוני 67 על קיבוץ דן ומוצב אשמורה * בחלק ב' – חטיבה 3 כובשת את הגזרה האמצעית של הרמה הסורית 

מתכננים הגנה. סא"ל מנו שקד, מח"ט 3 (מימין) עם אלוף הפיקוד דוד אלעזר (במרכז) באחד הקיבוצים לפני המלחמה

מתכננים הגנה. סא"ל מנו שקד, מח"ט 3 (מימין) עם אלוף הפיקוד דוד אלעזר (במרכז) באחד הקיבוצים לפני המלחמה

לפניכם דו"ח סיכום של ענף היסטוריה על פעולות חטמ"ר 3 במלחמת ששת הימים ולפניה. חטמ"ר 3 היתה חטיבה מרחבית שכללה בעיקר כוחות חי"ר במילואים בתוספת גדוד שריון פיקודי (גש"פ 181) ויחידות נוספות שתפקידה היה הגנה על הגבול עם סוריה בגזרה שבין מטולה, דפנה ודן בצפון [וגם יותר מערבה, בחלק מהגבול עם לבנון] ועד שפך הירדן לכינרת באיזור אלמגור. בימיה הראשונים של המלחמה היתה החטיבה עסוקה עד מאוד בחילופי אש ארטילריים עם הארטילריה הסורית ובהדיפת התקיפות על קיבוץ דן ועל מוצב אשמורה.

אלא שלמח"ט מנו שקד היו שאיפות מעבר לתפקידו המוגדר מאוד: הוא רצה לקחת חלק בתקיפה הרמה הסורית, אם וכאשר תינתן הפקודה. במהלך ימי ההמתנה הכין מספר תוכניות כלליות מאוד לתקיפת יעדים שונים לאורך הגבול. ב-9 ביוני 1967, כשאלוף הפיקוד דוד אלעזר צלצל אליו ושאל מה הוא יכול לתפוס כחלק מפעולות ההטעיה לפני המאמץ העיקרי בצפון הגזרה – חטמ"ר 3 נרתם בששון למשימות על אף שרבות מיחידותיו ואנשיו לא היו בנויים לכך, לא בציוד מספק ולא במודיעין. הפקודה העיקרית היתה – קדימה הסתער – ומה שיבוא יבוא.

על קורות החטיבה, התארגנותה, פעולותיה ההגנתיות ורגעי התהילה שלה כשנשלחה לכבוש את הרמה – בדו"ח זה שיתפרסם בשני חלקים: חלק א' – ההגנתי, עד ה-8 ביוני 1967, חלק ב' – ההתקפי, מה-9 ביוני. הטקסט בכחול – הערות הבלוג.

להלן הדו"ח המלא [מקור: ארכיון צה"ל]:

_______________________________________________________________________________________________________________________

גיוס והתארגנות

באמצע מאי 67 הוחזק הקו הסורי על-ידי כוח תעסוקה מחטמ"ר 2 ואילו פלוגה מחטמ"ר 3 היתה בקו העירוני בירושלים. ב-16 למאי עם הכרזת מצב "בריח" [מצב כוננות ב'] בפיקוד ובחטיבה ניתנה גם פקודת התראה מוקדמת לגיוס החטיבה. לאור הנ"ל נבדקה רשת הגיוס החטיבתית ונבדקה כשירות הימ"חים. במקביל הוגברה פעילות הביטחון השוטף שכללה ביצוע סיורים ממונעים, אבטחת עבודות ו"חוסם מוגבר".

החל ב-18 למאי 67 גוייסה החטיבה כשראשון התגייס גדוד 34 ולמחרת היום שאר יחידות החטיבה פרט למערך הג"א, הגמ"ר וגדוד 920. עד ק' ועוד 24 הגיעו 86% מכלל הנקראים, ועד ק ועוד 48 הגיעו 92%.

הגיוס כלל את היחידות הבאות:

א) מיפקדת החטיבה בפיקוד סא"ל עמנואל שקד (מנו) כשלצידו מסייע הרמ"ט סא"ל ברשי גבריאל והסמח"ט סא"ל ריינר אפרים.

ב) גדוד חי"ר 32 בפיקוד סא"ל בן דרור משה.

ג) גדוד חי"ר 33 בפיקוד סא"ל חלפון יצחק.

ד) גדוד חי"ר 34 בפיקוד סא"ל אסף שמחה.

ה) גדוד חי"ר 92 בפיקוד רס"ן בן גיורא רן.

ו) גמ"כ 337 בפיקוד סא"ל דיבון יעקב.

ז) יחידת סיור 78 בפיקוד רס"ן אוריון עזרא.

ח) יחידת קשר 356 בפיקוד סגן שני גיורא.

ט) יחידת חה"נ 858 בפיקוד סגן ארז אמנון.

י) יח' חר"פ 493 בפיקוד רס"ן מנסור שמואלי.

שלושת הימים הראשונים לאחר הגיוס הוקדשו להתארגנות ומיד לאחר מכן יצאו היחידות לשטחי אימונים על מנת לרענן את הידע שלהן. היחידות שהו בשטחי האימונים הבאים:

גדוד 32 – שטח אימונים 115.

גדוד 34 – מטווח סן ג'ין.

גדוד 92 – שטח אש 110 צפון (חוקוק).

גמ"כ 357 – שטח אש 110 דרום.

יחידת סיור 78 – שטח אש 110 רובדיה.

גש"פ 181 שהיה כל המלחמה ת"פ חטמ"ר 3 גויס החל ב-190200. ביום 201900 היה הגש"פ מוכן לתזוזה עם 42 טנקים M-1. הגש"פ כלל את פלוגות מ', ג', פ'. האחרונה נשלחה לחטמ"ר 2.

אלמגור

תצפית מאלמגור אל איזור שפך הירדן לכינרת, בקעת בית ציידה והשטח שהיה בשליטה סורית

תוכנית האימונים התבססה על 4 ימי אימון 24-21 למאי 67, שבהם צריך היה להדגיש את הנושאים הבאים: א) נק"ל. ב) מטווחים בכל כלי הנשק פרט לתול"רים. ג) אימון מקצועי לפלוגות המסייעות. ד) אימון מארבים. ה) אימון פרט וכיתה.

למפקדי הגדודים ניתנה אפשרות לבצע אימונים לפי שיקולם, בנוסף לתוכנית האימונים שאושרה ע"י הפיקוד ונוסתה באמצעים. מכיוון שכבר ב-20 למאי הצביע דו"ח מודיעין פיקוד צפון לחטמ"ר 3 על ריכוז כוחות סוריים בגזרת ראש הגשר, הורה המח"ט בתגובה לפלוגת טנקים מגש"פ 181 לנוע משטח אש 110 לכיוון בני צפת [איזור משמר הירדן]. כמו כן נקטו בצעדים הבאים:

א) חטיבת חי"ר 1 תיכננה התקפות נגד בגזרת חטמ"ר 3.

ב) יחידת הסיור והחה"נ ירדו לכיוון גשר בנות יעקב על מנת להכינו לפיצוץ. כמו כן קיימו תשמועים באיזור.

מכיוון שהחטיבה היתה עסוקה בהתארגנות ואימונים ורבץ עליה נטל הגנת האיזור היא קיבלה ב-21 למאי את גדוד 51 ת"פ. כמו כן קיבלה שתי פלוגות מנח"ל 908 ל"חוסם". בסיועם של כל אלה הושכבו מדי לילה בלילה כ-35-30 מארבים.

בנושא הביטחון השוטף נעשו גם הפעולות הבאות:

א) כוח תעסוקה מחטמ"ר 2 בסיוע כיתות מק"כ מחטיבת גולני אבטחו העבודות בחלקות הקריטיות הבאות: 1) איכרי מטולה – בחלקות שבין גשר הפקק ועד בית הקברות. 2) משק דן – במפורז הצפוני. 3) משק דפנה – בשאוקה פוקא [צפונית לקיבוץ].

ב) נערכו סיורים ממונעים יומיומיים בגזרת תל דן-גונן, ורגליים באיזור שאוקה-חצבני ומעיינות דרבשיה.

ג) ב-25 למאי נכנסו גדוד 32 וגדוד 34 לתעסוקת ביטחון שוטף בגזרותיהם, וכוח התעסוקה של חטמר" 2 חזר לחטיבה.

בליל ה-1 ליוני נתקלה חוליה סורית במארב של יחידת הסיור של חטמ"ר 3 בוואדי טובא. בחילופי האש נהרגו שניים מאנשי המארב וחייל סורי.

בתקופת האימונים שנמשכו כאמור עד ל-24 למאי נערכו גם הכנות ראשוניות בנושא "סדן". במסגרת הכנות אלה ועדיין מבלי שיהיה ברור עד תום אופיו והיקפו של "סדן" בגזרת החטמ"ר, נערכו סיורי מפקדים עד רמה של מפקדי מחלקות לרענון החומר שהיה ידוע בנושא הבלימה.

ב-210500 הוציא המח"ט פקודות ראשונות בנושא "רוגל" ו"צריח", לפיהן נערכו למחרת תכנונים לארגון שטחי הריגה שבהם ירוכז נשק נ"ט וארטילריה. סיורים שנעשו ע"י גדוד החה"נ 602 קבעו שיטה וציוות להנחת מוקשים במסגרת "צריח".

ב-230745 הורה פיקוד צפון להפסיק את האימונים ולהיות מוכנים לתזוזה מיידית לתפיסת מערך "סדן". רבע שעה לאחר מכן הוציא המח"ט פקודה שנייה בנושא "רוגל" ו"צריח". באותו יום גוייס מערך הגמ"ר וחלק ממערך הג"א. בערב ה-232100 ביטל הפיקוד את פקודת הכוננות לתזוזה מיידית והעמיד אותה על כוננות של שעה אחת לתזוזה. כן אושר להמשיך באימונים. ההתארגנות, ההכנות והתכנונים ל"סדן" הסתיימו ב-24 במאי והחטיבה מוכנה היתה להיכנס למערך "סדן".

היערכות "סדן" בחטמ"ר 3

מפה כללית של גזרת חטמ"ר 3 מול המוצבים הסורים העיקריים

מפה כללית של גזרת חטמ"ר 3 מול המוצבים הסורים העיקריים

ב-251610 נתן הפיקוד התראה להיערכות "סדן" פרט לשטחים המפורזים ולהפעלת "צריח" במלואו. ב-1900 הופעל "סדן" בחטיבה והורדה פקודת התבצרות שלב א'. מעתה ועד ה-6 ביוני היו רוב חיילי חיילי החטיבה ויחידות החה"נ הכפופות להן עסוקות בנושא ההתחפרות.

היערכות ה"סדן" של החטיבה עברה מספר שינויים וגלגולים עד ה-6 ביוני. זאת ועוד – כתוצאה משינויי סד"כ בין "סדן" ל"רוגל" נאלצו לקיים את כל התכנונים לפי נוהל קרב מלא שכלל: קבוצות תכנון, קבוצות פקודות ולבסוף פרסום פקודה חדשה שתאמה את "רוגל".

על כך שנוהל הקרב היה צריך להיות מלא השפיעה בין השאר העובדה שבשלב ההתדרדרות היתה פקודת "סדן" חטיבתית ותוכנית "צריח" חטיבתית בשלב בחינה. כן השפיעה על כך העובדה שפרט לגדוד 33 שתורגל בשנה החולפת בתפיסת המערך כולו, לא נערכו לפני הגיוס סיורי מפקדים, לפחות מדרגת מ"פ.

הסד"כ שעמד לרשות חטמ"ר 3 ל"סדן":

א) חטמ"ר 3 על יחידותיה למעט מערך הגמ"ר.

ב) גדוד 51 מחטיבה 1.

ג) סוללה 30 מ"מ, […] קנים.

ד) גונדת איכון 4:1.

ה) פלגת זרקורים מיחידה 521 (3 זרקורים).

ו) מחלקת מג"ב משמר הירדן.

ז) גדוד חה"נ 602 (הופיע יותר מאוחר לקראת הפעלת סדן).

ח) גד"ש 833 בעמיר.

ט) תומ"ת 827 (מתנייע) באיילת השחר.

י) גד"ב 871 בשדה נחמיה.

יא) גמ"כ 335 – סוללה בגונן, 2 סוללות בכפר סאלד.

יב) גמ"כ 334 (פחות סוללה) בדפנה.

יג) גד"ב 402 ליד כפר הנשיא.

יד) גש"פ 181 פחות 2 פלוגות טנקים.

טו) 2 פלוגות טנקים מגדוד 377 חטיבה 37.

היערכות הכוחות החל מ-251810 היתה:

גדוד 34

1) פלוגה ועוד מחלקה בתל דן.

2) מחלקה ועוד 2 תותחים 30 מ"מ בשאוקה תחתא [מצפון לדפנה].

3) מיפקדת פלוגה ועוד מחלקה בחורשה אחראית גם לביטחון השוטף בגזרה.

4) פלוגה במוצב גונן.

5) פלוגה בגבעת האם.

6) פלוגת טנקים מגדוד 377 ליד דפנה.

7) מיפקדת הגדוד בדפנה.

8) פלוגת מיפקדה בהגושרים.

9) לא נתפסו – צוקי סאלד.

גדוד 92

1) פלוגה פחות מחלקה באשד כנרות (ועוד סוללה 20 מ"מ ועוד מח' מג"ב).

2) מחלקה בצומת כביש טבחה-כפר נחום.

3) מחלקה במוצב העיט.

4) פלוגת פחות מחלקה במוצב הדמות (מדרון אחורי מחוץ למפורז) [מעט דרומית לתל מוטילה].

5) פלוגה בגבעה קלע [הנקודה המזרחית של אלמגור] ועוד 5 […]

6) פלוגה בגבעת זומזום [מערבית לאלמגור].

7) מיפקדת הגדוד ופלוגת מיפקדה באלמגור.

גדוד 33

1) פלוגה פחות מחלקה ביסוד המעלה עילית, מחלקה בכתף שדה אליעזר.

2) פלוגה בחוסניה [מערבית ליסוד].

3) פלוגה ועוד מיפקדת הגדוד בחצור ב'.

4) פלוגה בפילון – התמקמה רק בתאריך 26 למאי כשחזרה מקו ירושלים.

גדוד 32

1) פלוגה פחות מחלקה בנחלאים במדרון אחורי מחוץ למפורז.

2) מחלקה בטובא.

3) מחלקת מג"ב ת"פ הגדוד במשמר הירדן.

4) פלוגה בבני צפת בבתים מחוץ למפורז.

5) מיפקדת הגדוד בבני צפת.

6) מחלקה בחולתה אחראית לביטחון שוטף ומחלקה בדרדרה.

7) יתרת הגדוד ועוד 2 קנים 30 מ"מ באיזור מחניים בהמתנה.

יחידת סיור 78: בסיס יציאה – חורשת אליפלט. משימה – סיור בגזרת נחלאים-אלמגור.

גדוד 51: מרוכז בקרית שמונה במשתלת קק"ל.

כביש מעצ

כביש מע"צ (918) בין גדות ללהבות הבשן. נסלל ב-1958 ע"י מע"צ, עובר בין שדרת עצים סבוכה שהסתירה אותו מעיני הסורים

הגמ"ר

מערך הגמ"ר נפרס כולו, כולל תותחי נ"ט בישובים. ישובי הגמ"ר תוגברו בכ-400 איש – פלוגה בא"פ, עתודה אקדמית, קצינים ושליטה מחטיבה 9.

מוצבי חוץ: אויישו ע"י הגמ"ר בליל 26-25 למאי.

1) גבעת עגל – כיתה מוגברת ממשק כפר גלעדי.

2) חיאם אל ואליד – מחלקה מאיזור להבות הבשן.

3) שייח עבד – כיתה מוגברת באיזור מנרה.

4) הר צופיה – כיתה מוגברת מאיזור מטולה.

5) בית מכס מלכיה – כיתה מוגברת ממג"ב, מחלקה בנבי יושע.

כפיפויות

1) חבלים, דן, חוליות – ת"פ מג"ד 34.

2) חבל חולתה קדמי – ת"פ מג"ד 32.

3) חבל חולתה עורפי – ת"פ מג"ד 32.

4) חבל עמיעד – ת"פ מג"ד 92.

5) חבלי יפתח וכפר גלעדי – עצמאיים.

מיפקדת חטמ"ר 3 ויחידות חטיבתיות – בראש פינה.

יחידות נ"ט

1) גש"פ 181 – פחות שתי פלוגות באיזור שדה אליעזר ושטח אש סמוך.

2) זרקורים – בנבי יושע ו-2 זרקורים בבני צפת ובמחניים.

3) גונדת איכון 681 – מרכזיה בחורשת אליפלט. מרכזית מגלר בחצור ב'. חוליות פרוסות על רכס כנען מאלמגור עד נבי יושע.

תותחי 90 מ"מ לקראת הובלתם לשטחי הגבול

תותח 90 מ"מ לקראת הובלתו לשטח הגבול [צילום: אוסף "במחנה, ארכיון צה"ל]

תותחי נ"ט – סה"כ 47 קנים לפי הפירוט:

א) תל דן – 4 קנים מהמגנט [גדוד תותחי 90 מ"מ שנגררו ע"י טרקטורים].

ב) משק דן – 2 קנים מהאיזור.

ג) שאוקה – 1 קנה מאיזור דפנה.

ד) שאר ישוב – 3 תותחי גנ"ט + 1 מהישוב.

ה) תל אבו חנזיר – 2 תותחי גנ"ט.

ו) גונן – 2 תותחי גנ"ט.

ז) כל הנ"ל ת"פ גדוד 34.

ח) ת"פ גדוד 32

ט) כפר הנשיא – 1 תותח מהאיזור.

י) בני צפת – 2 תותחים מהאיזור, 2 מהגנ"ט.

יא) פרדס חורי – 2 תותחי גנ"ט.

יב) גדוד – 2 גנ"ט, 21 מהאיזור.

יג) ת"פ גדוד 33

יד) איילת השחר – 2 תותחים מהאיזור.

טו) מחניים – תותח מהאיזור.

טז) חולתה – 2 תותחים מהאיזור ו-2 תותחים מהגנ"ט.

יז) מגנן חטיבתי

יח) 8 תותחי נ"ט מהמגנ"ט.

יט) 2 תותחים 30 מ"מ.

כ) ת"פ חבל כפר גלעדי

כא) מעיין ברוך – 2 תותחי איזור.

כב) כפר יובל – 1 תותח מהאיזור.

כג) מטולה – 1 תותח מהאיזור.

כד) ת"פ חבל יפתח

כה) יפתח – 2 תותחים מהאיזור.

כו) מלכיה – 1 תותח מהאיזור.

גונן

מבט מקיבוץ גונן אל עבר הרכסים ששלטו עליו, בהם מוצב 8100 הסורי

ארטילריה – נגד ארטילריה בסיוע ישיר

בהיערכות זו חלו שינויים כגון: חטיבה 1 הוכפפה לחטמ"ר 3 לצורך התקפות נגד בגזרת ראש הגשר. חטיבה 9 הוכפפה לחטמ"ר 3 לצורך תפיסת מערך עומק שיהווה קו עצירה.

במסגרת "צריח" הונחו בחטיבה כ-8,000 מוקש ב-32 שדות במשך כ-10 ימים ע"י מקשני הגמ"ר, מחלקת חה"ן חטיבתית, מחלקות חבלה גדודיות וגדוד חה"ן 602. פירוט נושא "צריח" לשדות ראו דוחות מיקוש ותשקיפים.

במסגרת "צריח" הוכנו לפיצוץ הגשרים הבאים: גשר בנות יעקב, גשר הפקק, גשרי הבניאס. גשרי דרדרה לא הוכנו לפיצוץ. המטענים לא הופעלו והוסרו פרט לגשר הפקק בו הופעלו 2 מטענים כתוצאה מהפגזה וגרם לשיתוק הגשר, פרט לרכב קל.

היערכות הכוחות לקראת ה-5 ביוני שעה 0600 היתה:

גדוד 32

1) מיפקדת הגדוד ועוד פלוגה בבני צפת ופלוגת מיפקדה.

2) פלוגה בגדות – מוצב חוסן.

3) פלוגה פחות מחלקה בפרדס חורי – גשר הפקק.

4) מחלקה באשמורה.

5) פלוגה פחות מחלקה בנחלאים.

6) מחלקה בטובא.

7) פלוגה מסייעת ב[…]

8) מחלקת מג"ב במשמר הירדן.

9) 2 קנים 30 מ"מ בגדות.

גדוד 33

1) פלוגה בחולתה.

2) פלוגה פחות מחלקה ביסוד עילית.

3) פלוגה פחות מחלקה בחוסניה.

4) פלוגה פחות מחלקה בפילון.

5) מחלקה בכתף שדה אליעזר.

6) מיפקדת הגדוד ופלוגת מיפקדה ליד בריכת מקורות ביסוד.

7) מחלקה באבטחת מיגנן נ"ט חטיבתי ברשות החולה.

8) מחלקה ת"פ חבל כפר גלעדי לתפיסת מוצבים הצטרפה לגדוד בו ביום.

גדוד 34

1) מיפקדת הגדוד בדפנה.

2) פלוגת מיפקדה בהגושרים.

3) פלוגה בתל דן.

4) פלוגה פחות מחלקה בגבעת האם.

5) פלוגה במוצב גונן.

6) מחלקה במוצב סומן.

7) מחלקה במוצב הפילבוקס בשמיר.

8) שני כוחות בגבעת האם בכוננות לתפיסת צוק סאלד.

9) מחלקה בשאוקה.

10) בסיס אש נ"ט במטע שאר ישוב.

גדוד 92 – ללא שינוי, חיכה קודם במדרון אחורי.

מערך הגמ"ר – גויס מחדש ונפרס כולו (כולל הג"א).

טנקים – ללא שינוי.

התבצרות

ההתבצרות החלה בגדודים בתאריך 25 למאי ונמשכה עד 6 ביוני בבוקר עת החלה ההתקפה הסורית על תל דן, משק דן ושאר ישוב בצפון, ועל דרדרה (אשמורה) בגזרה המרכזית.

האחריות לשלב א' בהתבצרות היתה של מיפקדת החטיבה, אשר עסקה בתכנון הביצורים עד תאריך 1 ביוני כשבמשך כל השלב לא ניתן אישור להתחפר במפורזים ביום ולא להפעיל חומרי נפץ בכלל.

כוח בשאר ישוב

כוח בכניסה לשאר ישוב. ע"פ דו"ח החטמ"ר – הישוב לא הותקף פיזית ב-6 ביוני [צילום: אלכס אגור, "במחנה"/ארכיון צה"ל]

לצורך ביצוע המשימה הועבר ת"פ חטמ"ר 3 גדוד החה"ן 602 אשר תוגבר בצמ"ה מגוייס נוסף. הביצורים במוצבים ובמיוחד אמצעי הדיפון בוזבזו בחלקם בחוסר ידע מספיק בנושא זה. מרבית החומרים (עצים) הושגו ע"י כריתת חורשות במרחב החטמ"ר כאשר עצים אלו לא התאימו בכל המקרים לדיפונים, ובמיוחד לא לבונקרים. הקרקע הסלעית לא אפשרה כניסה מספיק עמוקה באדמה ללא פיצוצים, והמדחסים נמצאו בכמות מצומצמת דבר אשר מצא את ביטויו בהספקים הנמוכים ובהתקדמות האיטית של ההתבצרות.

שלב א' לאור ההישגים יכול להיחשב כהתבצרות חפוזה. שלב ב' בהתבצרות התחיל בתאריך 1 יוני והסתיים בתאריך 9 יוני עם המעבר להתקפה. המבצע התחיל כתוצאה מיוזמה חטיבתית בזמן ביקור האלוף, כשבעקבות זה נרתם הפיקוד למאמץ והשקיע מירב החומרים והאמצעים. לשלב זה רוכזו מנהלי עבודה ממפעלים, הוכשרו מפעילי צמ"ה נוספים והחטיבה תוגברה בכמות ניכרת של צמ"ה. תוצאות המפעל נראו מיד בהספקים ובהישגים, במיוחד לאור תגבור הכוח ההנדסי בשתי פלוגות נוספות של פלסי משמר מגדוד 251 שצורפו לגדוד 602 וניתנו כסיוע נוסף לגדודים. הכוח התייצב בליל 2-1 ביוני 67 והשתלב מיד בעבודה.

ההישגים בהתבצרות לקראת 6 ביוני היו כדלקמן:

1) כל המוצבים היו מכוסים בבונקרים ומקלטי לוחמים פרט למוצבים שבאיזורים המפורזים, בהם לא הספיקו להכין לאור ההגבלות.

2) מצב תעלות הקשר היה כדי מחצית כשבמצבים מסויימים הגיע לעומק ואילו בסלעיים כדי מחצית המטר בלבד.

תכנון הביצורים והפיקוח בשלב ב' נשאר בידי החטיבה כשהביצוע בשטח הופקד בידי גדוד 602. החומרים לבונקרים, מסגרות מעץ, מושלמים למוצב והוכנסו לאדמה דבר שחסך זמן ואמצעים נוספים. הוא התאפשר במיוחד הודות להתקשרות החטמ"ר עם מסגריה ונגריה ראשיים בקרית שמונה, אשר הכינו החומר לגדודים וליחידות חטיבתיות.

גדוד 602 שגוייס ב-23 למאי 67 חולק בצורה הבאה:

פלוגה א' של יגאל – ת"פ גדוד 34 עבד באיזור תל אבו חנזיר/גונן/שאוקה.

פלוגה ג' של יוסי – ת"פ גדוד 92, עבדה באיזור אלמגור.

הפלוגות הנ"ל עסקו בנושאי ההתבצרות בלבד ואילו פלוגה ב' עסקה גם במיקוש.

שינויים בסד"כ ובהיערכות בין "רוגל" ל"סדן":

א) בתאריך 26 מאי צורפה פלוגה א' מגדוד 33 לגדוד בפילון.

ב) באותו תאריך גוייס גדוד 920, התארגן ודילג לתל חי. דבר זה איפשר את החלפת כוחות הגמ"ר והכנסת גדוד 920 ב-27 למאי 67 למוצבים.

ג) שני קנים 30 מ"מ שהיו באיזור שאוקה הועברו לידי גדוד 92 באלמגור.

ד) בתאריך 27 למאי הועברה פלוגה מחצור ב' לחולתה. מיפקדת הגדוד הועברה מחצור ב' ליד גשר החינדג' בכניסה ליסוד. גבולות הגזרה בין גדוד 32 ל-33 שונו. חולתה ויסוד נכנסו אל תחום 33.

מיפקדת חטיבה 9 ועוד גדודים 11 ו-91 נכנסו ת"פ חטמ"ר 3. בו בלילה הגיע גדוד 266 מחטיבה 37 והוכנס ככוח התקפת נגד עיקרי באיזור חורשת המייסדים לעבר גיא ההריגה במשולש חוסניה-גדות-חולתה. החטיבה [37] ירדה מגזרת חטמ"ר 3 בתאריך 5 ביוני 67 והועברה לגזרה הירדנית.

בתי כפר סאלד

מבט מכיוון מזרח: בתי קיבוץ כפר סאלד. גדוד 51 התמקם כאן ב-6 ביוני לאחר ההתקפה על קיבוץ דן

ו) בתאריך 28 מאי הועברה מחלקת טנקים מפלוגה 1 שבדפנה לתל דן. יום לאחר מכן צורפה פלוגה ו' מגדוד 377 והתמקמה באיזור קרית שמונה.

ז) בתאריך 30 מאי שוחרר גדוד 920 ומערך הגמ"ר וכתוצאה גדוד 33 העביר מחלקה אשר תפסה בכוח של כיתה מוגברת כל אחד ממוצבי הגבול הלבנוני שייח עבד, הר ציפיה, גבעת עגל. גויס ת"פ מערך בתאריך 5 יוני 67.

ח) בתאריך 31 מאי הוחלט להוציא מכל גדוד פלוגה לחופש, כדי לקיים את הביטחון השוטף והאבטחה לעבודות. גדוד 13 מחטיבה 1 העביר שתי פלוגות, אחת לחולתה ואחת לחורשה [כנראה חורשת המייסדים ביסוד], גדוד 51 כולו עבר מקרית שמונה לאיזור שמיר לביום מערך גדודי. פריסתו כדלקמן:

1) פלוגה פחות מחלקה ליד כפר סאלד.

2) פלוגה בגבעת סומן.

3) מחלקה בחירבת סומן.

4) פלוגה בגבעת הפילבוקס בשמיר.

5) מיפקדת הגדוד בשמיר.

ט) הפלוגות חזרו מהחופש כעבור 48 שעות. גדוד 13 פינה את התעסוקה וחזר לחטיבה 1. גדוד 51 נשאר במערך כפר סאלד/שמיר כשאת גזרת כפר סאלד עזב והתרכז כולו במתחם גדודי מרוכז באיזור סומן/שמיר, בו נשאר עד ליל 5-4 יוני 67 כשהוחזר לקרית שמונה. במקומו נכנס גדוד 34 עם כוח של שתי מחלקות, אחת הורדה מתל דן ואחת מגבעת האם.

י) בתאריך 3 ליוני שונתה הכפיפות המבצעית של גדוד 266, 377 והגש"פ, והועברו ת"פ חטיבה 37 כשהכלים נשארו במקומם.

יא) בתאריך 041930 נתקבלה הוראה מהפיקוד לתפוס את המפורזים בכוח מלא, ובעקבות פקודה זו גדודים 32 ו-92 נערכו במפורזים.

הגנה

ניהול קרב ההגנה בגזרת חטמ"ר 3

החל ב-4 ליוני 67 נעשו בחטמ"ר 3 ובמרחב פיקוד צפון כולו מספר פעולות לנוכח העובדה שהמלחמה עמדה ממש בשער. ב-041930 נתן הפיקוד אישור לתפיסת עמדות בשטחים המפורזים, דבר שלא בוצע עד אז כדי לא לגרות את הסורים יתר על המידה. זאת ועוד: מכיוון שההיערכות הפכה להיות צמודה לגבול, ניתנה בחטיבה 3 הוראה לפתוח באש על כל ניסיון של סורים למעבר גבול.

ב-050100, כשבע שעות לפני התחלת מיתקפת כוחות היבשה שלנו בסיני, היה ברור כי הפור הוטל, לכן הודגש בקבוצת פקודות אחרונה בחטיבה בנושא "סדן" הצורך המיידי בהמשך וגמר ההתחפרות בזמן הקצר שעוד נותר עד לפרוץ המלחמה.

לפיקוד ולחטמ"ר היה ברור שיעמדו בפניו בתקופת הלחימה שלוש בעיות עיקריות:

א) ספיגת הנחתות ארטילריות.

ב) מניעת ובלימת התקפות סוריות, בין שתהא להן צורה של מחטפים ובין שיהא זה ניסיון לחדר למרכז הגליל.

ג) מעבר להתקפה באם תינתן פקודה לביצוע הדבר.

התשובות שניתנו לשלושה נושאים אלה היו:

א) הצבה ופריסה של ארטילריה ברובה בסיוע ישיר לחטמ"ר 3.

מספר עקרונות קבעו את מיקום הסד"ב הארטילרי:

1) הסוללות נפרסו סמוך ככל האפשר לגבול תוך סיכון עצמי רב, על מנת להשיג טווח יעיל למטרות ברמה הסורית ועל מנת לחסוך זמן במעבר מהגנה להתקפה.

2) המח"ט נמנע למקם את יחידותיו בעמדות ארטילריות שהיו ידועות לסורים מתקופת התקריות (אכן העמדות שנודעו לסורים בתקופת התקריות הופגזו).

3) הארטילריה הוצבה ואורגנה כך שניתן היה להעסיק מטרות על-ידי מספר יחידות באותו זמן.

4) הוכנו עמדות חליפין לארטילריה.

הרמה הסורית מבעד לעיניים של קיבוץ גדות

הרמה הסורית מבעד לעיניים של קיבוץ גדות

ארגון הכוחות שבמתחמים לעמידה בהתקפות והצבת הכוחות הניידים כולל שריון וזחל"מים בנקודות זינוק כוחות, מהן ניתן להגיע לכל מקום באיזור לשם התקפות נגד.

ביצוע תוכנית "מקבת" שהורדה מהפיקוד לחטיבה ביוזמת הפיקוד, וכן תכנונים אחרים שנעשו לפי יוזמת המח"ט והורדו לגדודים.

הוראת המח"ט לפתוח באש על ניסיון חדירה נבע גם מהעובדה שבמסגרת הכנות הסורים להתקפה נשמע ב-042300 רעש מאיזור המוצבים בית המכס, דוריג'את ועלמין. כמו כן נראו שיירות סוריות הנעות מכיוון קונייטרה ומתפרסות בין המוצבים הסורים.

ב-5 ביוני הופסקו עיבודי הקרקע והסיורים השגרתיים לאורך הגבול. לפי פקודה הוכנסו אנשי הישובים האזרחיים שבאיזור למקלטים. אך למרבית הפלא עבר היום הראשון למלחמה בגזרה הסורית כמעט ללא חילופי אש. רק ב-051838 נורו שני פגזי טיווח לעבר ראש פינה.

הסיבות לאי פתיחה באש מצד הסורים ניתנות להשערה בלבד. ייתכן וחיכו להתבהרות ערפל הקרב כדי שיראו לאן נוטה כף המאזניים ואז יוכלו לכלכל את מעשיהם בחוכמה. אפשרות אחרת היא שכדי לארגן את כוחותיהם למיתקפה נמנעו הסורים מלפתוח באש ארטילרית על כוחותינו ב-5 ביוני, כדי שלא יופגזו על ידינו שטחי כינוס וההתארגנות שלהם.

בלילה שבין 5 ל-6 ביוני הושלמה אבטחת עורפה ואגפה של החטיבה. כלומר, הגזרה הלבנונית.

גדודי החי"מ 920 ו-931 תפסו מערכי הגנה למול הצבא הלבנוני שהחל ב-25 למאי נכנס למערך פרוס.

גדוד 920 נערך כדלקמן:

א) פלוגה בהר ציפה.

ב) פלוגה בגבעת עגל ונחל אבל.

ג) פלוגה מינוס בשייח עבד.

ד) מחלקה במרגליות.

ה) פלוגה במצפה פאר [דרומית למנרה]

ו) מיפקדת הגדוד ופלוגת מיפקדה בתל חי.

גדוד 931 נערך כדלקמן:

א) פלוגה בנבי יושע.

ב) פלוגה בנחל קדש.

ג) פלוגה במלכיה.

ד) פלוגה ביפתח.

ה) מחלקה בהר זמר.

ו) מיפקדת הגדוד ועוד מחלקה ברמות נפתלי.

ב-6 ביוני עם שחר החל קרב ההגנה בגליל כשהסורים החלו להפעיל ארטילריה לעבר מוצבים, מיפקדות וישובים בשטחנו. המוצבים שהופגזו היו: תל דן, נוטרה, תל אבו חנזיר, דרדרה, פרדס חורי וחורשת טל. הישובים שהופגזו היו: כפר הנשיא, שמיר, גדות, יסוד המעלה, חולתה, כפר סאלד, שאר ישוב, דפנה, דן, הגושרים וראש פינה, כולל מיפקדת החטיבה.

ההפגזות נמשכו לסירוגין משך כל שעות היום, כשמדי פעם מעתיקים ומרכזים הסורים את האש לגזרה אחרת. הארטילריה שלנו השיבה אש נ"ט וכמו כן הופעל חיל האוויר נגד הסוללות הסוריות.

ב-7 ליוני הורה הפיקוד להפסיק את פעילות הביטחון השוטף בגזרת חטמ"ר 3. ב-071145 ועד חשיכה נמשכו ההפגזות והונחתה אש טנקים על מוצבי צה"ל בגזרה ועל הישובים דן, כורזים, גדות, שדה נחמיה, מעיין ברוך ודפנה.

בערך ב-071800 נפגע מטוס מיסטר ישראלי בגזרת ראש הגשר [בנות יעקב]. הטייס ניסה לחזור לשטחנו עם מטוסו אך נאלץ לנטוש את המטוס ממש על קו הגבול. היה זה רגע דרמטי כשהסורים יורים לעבר הטייס הצונח ואילו כוחותינו מנסים לחפות עליו ולחלצו.

הטייס נראה הן על-ידי החפ"ק והן על-ידי גדוד 32, גדוד 33 וגש"פ 181. המח"ט הורה לקדם כוחות מגדוד 32 ומהגש"פ לעבר גשר בנות יעקב על מנת לחפות על חילוץ הטייס שנפל מטרים ספורים מהירדן מערבה. סמג"ד 32 וקמב"צ הגדוד יצאו לשטח וחילצו את הטייס מתחת לאפם של הסורים.

הדיפת ההתקפה הסורית על משק דן ותל דן

עיקר האש הסורית בהפגזות ה-6 ביוני היתה מופנית לגזרת גדוד 34, הצפוני מבין גדודי החטיבה. ולא במקרה. שכן היא שימשה ריכוך להתקפת כוחות שריון וחי"ר הסיוע ארטילריה על משק דן ותל דן. התקפה זו היתה כזכור חלק מתוכנית ההתקפה הסורית והיתה צריכה לשמש הטעיה למאמצים העל-חטיבתיים בגזרת ראש הגשר ובגזרת השפך.

מטרה נוספת שהיתה לסורים בהתקפה על דן היתה תעמולתית. הסורים קיוו להפיק תועלת תעמולתית מכיבוש משק דן ותל דן בהאמינם שהם יפלו לידיהם כפרי בשל. הם האמינו כי במקרה כזה יוכלו להציג עצמם כחוד החנית של צבאות ערב, אלא שפני הדברים התגלגלו באופן שונה.

ההתקפה הסורית הוטלה על חטיבת חי"ר 11. זו הקצתה לצורך זה גדוד אחד ועוד פלוגת טנקים שהיו צריכים לתקוף את תל דן ומשק דן, במגמה לרתק כוחות צה"ל לגזרה ולהעתיק כוחות מגזרת המאמץ העיקרי בראש הגשר.

ב-5 ביוני לא גילו הסורים שום פעילות מיוחדת במוצביהם באיזור רמת הבניאס. הם המשיכו בהתחפרות. רק ב-060200 נשמעו במשק דן קולות טנקים. המשק דיווח על כך לחטמ"ר. ענו להם משם שאלה כנראה טנקים סורים הנערכים במשימת הגנה.

ב-060400 דיווח מ"פ ו' (ורמוט) מגדוד 377 על תנועת טנקים בנוחיילה וקיבל הוראה לנצור את האש. במשק דן היו 110 לוחמים, מהם 70 בגיל צבא, 10 תלמידי שמינית וכ-30 מבוגרים. הגנת המשק התבססה על 4 מוצבי הגנה מהם 3 מחלקתיים ו-1 כיתתי. כלי הנשק נוסו ע"י החברים שירו בהם באחד המבנים שנאטם לצורך זה. בתל דן היתה פלוגה מגדוד 34 ופלוגת טנקים מגדוד 377 חטיבה 37.

ב-060545 החלה הפגזה על מערך העמדות במשק. מכיוון שהושקע עמל רב בשיפור העמדות ובביצורן לא היו נפגעים בהפגזה זו. העמדות שבמשק אויישו מיד. ההתקפה על המשק ועל התל נערכה במקביל על-ידי כשישה טנקים וכפלוגת חי"ר בת 80 איש בכל גזרה.

דן עזזיאת

תעלות מוצב משק דן ששימשו את חברי הקיבוץ בזמן הדיפת ההתקפה הסורית. ברקע – תל עזזיאת

הקשר במשק נותק עם המטח הראשון. האש נורתה ישירות מתל עזזיאת, תל חמרה ומרמת הבניאס. כמו כן נורתה אש מרגמות 120 מ"מ ואש תותחים 122 מ"מ ואש תותחי נ"מ שכוונו ישירות למשק ולתל.

חברי המשק היו בבונקרי הלוחמים עד שהתצפית גילתה את הטנקים והחי"ר נעים לעבר המשק. הטנקים ירדו מרמת הבניאס עצמה ואילו החי"ר ירד מכיוון תל עזזיאת. בין אנשי החי"ר נראו בבירור חוליית בונגלור וחוליות עם שני תול"רים מסוג B-10. כמו כן הפרישה הפלוגה של האויב כוח של מחלקת מק"כ שהתמקם מעל לאפיקו של ואדי עסל.

למפקד המוצב, יוסי לב-ארי, היה ברור שעולים על המשק והוא דיווח על כך ישירות למא"ז. הטנקים הסורים, למזלם הרב של חברי המשק, לא הובילו את ההתקפה אלא שימשו כבסיס אש וירו לעבר המשק. מכיוון שחברי המשק נתנו דעתם לעובדה שיש במשק מספר עמדות בטון בולטות הם לא איישו אותן, ואכן הסורים ירו דווקא לעמדות אלה בהיותן בולטות. בהגיע החיילים הסורים לטווח יעיל של 300 מטר מגדרות המשק, פתח עליהם המוצב באש מקלעים. הפעלת הנשק ביעילות הצמידה את אנשי החי"ר הסורי לקרקע והם נתקעו באפיק ואדי עסל. מכיוון שהרגלים הסורים נמצאו בשדה חיטה יבש החליט מפקד המוצב להבעיר את השדה בעזרת פצצות זרחן וכדורים נותבים. פצצות הזרחן נורו ע"י מרגמות 81 שהיו מוצבות במשק.

הטכסיס הצליח: מחד גיסא הסורים נלכדו בשדה הבוער [כאן נמחקו מספר מילים כנראה ע"י הצנזורה] ומאידך גיסא מנע השטח הבוער כל ניסיון סורי לנוע לעבר המשק דרך השדות הבוערים בחום הקיץ.

לנקודת התורפה בהגנת המשק הפכו השבילים שהובילו למשק מכיוון ואדי עסל דרך שדות החיטה הבוערים. על מנת לחסום את הדרכים הללו בפני הטנקים הסורים הופעלה אש מרגמות 81 מ"מ. כ-300 פגזים נחתו על דרכי העפר, דבר שהבהיל את הטנקים הסורים.

החי"ר רותק למקומו ואז פנה המזל עורף גם לטנקים. טנק שניסה לעלות על דרך הפטרולים עשה זאת מהר מדי והתהפך לוודאי עסל. טנק שני נפל לתוך הבניאס כשהטנקים הסורים החלו לסגת. טנק שלישי ניסה לסגת אך התקלקל והצוות נאלץ לנטוש אותו. מאוחר יותר הובער הטנק ע"י אש טנקים שלנו.

גם החי"ר הסורי החל לסגת כשאש מרגמות 81 מ"מ רודפת אחריו. בשטח הושארו כ-10 הרוגים, שני תול"רים ומספר גוריאנובים וציוד אחר. במוצב שהדף את ההתקפה נגמרה בשלב זה התחמושת. תחמושת חדשה נדחפה על-ידי תלמידי השמיניות תחת הפגזה.

מפת התקפת

מפת ההתקפה הסורית על קיבוץ דן ותל דן

באותו זמן נערכה גם התקפה על תל דן. ובכך נוצר מצב שהמוצב לא יכול היה לסייע למשק בהדיפת הטנקים הסורים בעזרת הטנקים שלו או בדרך אחרת. המוצב שבו ישב כוח מגדוד 34 השיב באש נק"ל, טנקים וארטילריה ובלם את ההתקפה לעברו.

הדיווחים שהגיעו לחטמ"ר על ההתקפות באיזור דן הביאו לשתי פעולות: א) המח"ט עם החפ"ק שלו החלו לנוע על זחל"מים לכיוון משק דן. בדרכו עבר בקרית שמונה, קרא אליו את מג"ד 51 והורה לו לצאת עם פלוגה לכיוון דן. ב) במקביל ניתנה הוראה לפלוגת טנקים מחטיבה 37 שישבה בתל חי לצאת לעבר המשק. כמו כן התמקמה סוללה דגם ד' של גדוד 377 והחלה לירות לעבר הכוחות התוקפים. ב-060800 ניסו הסורים לתקוף שנית ושוב בחיפוי טנקים. אך גם הניסיון השני לא עלה יפה: 2-3 טנקים נפגעו והכוח הרגלי החל להיסוג לאחר שהשאיר את הרוגיו ופצועיו בשטח על נשקם וציודם.

מחלקת טנקים מגדוד 377 סייעה בהדיפת ההתקפה על משק דן לאחר שרץ שהגיע למג"ד סיפר לו שהמשק מותקף ושהתחמושת אוזלת. בעקבות ידיעה זו נשלחה מחלקה למשק.

בסיוע ארטילריה ומטוסים נשברה לחלוטין המגמה הסורית התוקפנית כשאש כבדה הונחתה על ידנו לעבר מוצבי הסורים בגזרת תל עזזיאת, הבניאס, תל חמרה וחורשת הזיתים. בהדיפת ההתקפה השתתפו גם טנקים שלנו שהיו מוצבים במשק דפנה.

דיווח לא מדויק ממא"ז שאר ישוב, שהועבר דרך מפקד החבל, רס"ן מרדכי בודלו, למיפקדת החטמ"ר אמר שגם שאר ישוב מותקפת. המא"ז שחשש לצאת לשטחים בגלל ההפגזה הכבדה שניתכה על המושב דיווח שהמושב הותקף ע"י טנקים ורגלים. ייתכן שהוא התייחס להתקפה שבאה למעשה על משק דן וייתכן שחשב שאומנם שאר ישוב מותקפת.

כך או כך, מח"ט 3 קידם כוחות לעבר שאר ישוב ואז התברר שהיתה זו אזעקת שווא.

דברים דומים אמורים לגבי "ההתקפה" על כפר סאלד. משני מקורות נודע למח"ט על התקפה או על ניסיון להתקפה העומד להתבצע מצד הסורים כלפי כפר סאלד. הן פיקוד צפון והן חברי המשק דיווחו על ריכוזי צבא במצוקים שממזרח למשק ועל כוונה לתקוף את המשק. הערכת מצב שערך המח"ט קבעה שאין סכנה מיידית נשקפת לכפר סאלד, וכי דן ושאר ישוב נתונים לסכנה חמורה יותר. בכל זאת וליתר ביטחון החליט לקדם את הפלוגה מגדוד 51 ועוד מחלקת טנקים לעבר כפר סאלד, ובו בזמן הנחית אש ארטילרית לעבר מצוקי סאלד משם נראו ריכוזי הסורים. הללו נפוצו לכל עבר מבלי שיהא ברור אם היתה להם משימת תקיפה.

[לתחקיר שפורסם כאן על קיבוץ דן מול הסורים – לחצו כאן]

הדיפת התקיפה הסורית על אשמורה (דרדרה)

מוצב אשמורה הוחזק על-ידי מחלקה מוקטנת מגדוד 32, כשכיתה אחת ושני מאגים ממוקמים לחיפוי על המוצב בשדרת מע"צ. שאר הפלוגה והמ"פ היו בפרדס חורי, בסביבות גשר הפקק.

בליל ה-6-5 ביוני קידמו הסורים בחסות החשיכה כוח בסדר גודל של פלוגה לעבר אשמורה. עם שחר ה-060600 התקדמה הפלוגה הסורית לעבר אשמורה, כשהיא נעזרת באש שטוחת מסלול ותלולת מסלול שהונחתה לעבר המוצב בג'לבינה ודרדרה.

אשמורה היתה מוצב למטרות ביטחון שוטף ומתוכה ניהלו לעתים קרבות אש עם מוצבי הרמה. לכן היו המ"קכים והמקלעים מוצבים בעמדות בטון כשהם מכוונים למוצבים הרחוקים ולא ניתן להפעילם לטווחים קרובים יותר. סיבה נוספת שהפכה עמדות אלו לבלתי יעילות לחלוטין היתה העובדה שהסורים ירו אש מדויקת ממש לתוכן.

המ"מ שקל והגיע למסקנה שיש להוציא את הנשק והאנשים לתעלות, אולם אז החלו הללו לסבול נפגעים מההפגזות. לרוע המזל נותק בשלב זה, בגלל ההפגזות, הקשר הקווי והאלחוטי עם המוצב. המח"ט היה באותו זמן באיזור דן ולפעולה נכנס החפ"ק של הסמח"ט, סא"ל ריינר. ממוצב הפיקוד ב"תמר" ראה הסמח"ט היטב את הפגיעות באשמורה, ומכיוון שלא השיג קשר עם מפקד המוצב הורה למג"ד 33 לשלוח אליו רץ כדי לקבל פרטים על הנעשה במקום.

בהגיע הרץ לאשמורה התבררה לו התמונה הבאה:

א) מתוך כ-25 חיילים וקצינים שהיו במוצב נפגעו 15 חיילים שפונו לשדרת מע"צ.

ב) במוצב עצמו נשארו רק 4 חיילים ומפקד המחלקה, כולם פצועים.

ג) הקשר במוצב עצמו מנותק.

ד) המוצב תחת הפגזה קשה.

ה) וחמור מכל – חיילים סורים מנסים לחדור את גדרות המוצב.

מוצב אשמורה

מוצב אשמורה. ב-6 ביוני הסורים היו על הגדרות שלו ובפיקוד צפון היו בטוחים שהוא נכבש

לאור הדיווח הנ"ל שמסר הרץ הורה הסמח"ט למג"ד 33 להיכנס למוצב אשמורה ולכבשו מחדש אם יהא צורך בכך.

סא"ל חלפון ז"ל אירגן מיד מחלקה מוקטנת בחולתה, וכוח שהיה באיזור בית הלל. בדרכו לעבר אשמורה עצר דרך גש"פ 181 ודרש מהסמג"ד שני דברים: א) זחל"ם לכוח שעולה על דרדרה. ב) פתיחה באש על-ידי הטנקים על ג'לבינה ודרדרה כדי למנוע אש לעבר הכוח העולה על אשמורה.

סמג"ד 181 לא הכיר את חלפון וסירב לתת לו את הזחל"ם, כמו כן סירב לפתוח באש לפי בקשתו, כי חזקה עליו פקודות המח"ט שאין לירות בלי אישורו כדי שלא לגלות את מיקום הטנקים.

לאחר דין ודברים קצר, כשחלפון הסביר לסמג"ד שהוא מפקד הכוחות באיזור ומהי משימתו, נעתר לו הסמג"ד ונתן לו את הזחל"ם וקיבל ממנו את גבולות גזרת הירי.

בשלושה זחל"מים עלה חלפון על היעד כשהוא בטוח שהיעד תפוס על-ידי הסורים. בהגיעו לשם מצא רק את המ"מ וארבעה מחייליו הפצועים. הסתבר שהחיילים הסורים ברחו מגדרות המוצב עוד קודם לכן. כשנכנס כוח התגבורת למוצב החל לספוג אש מכיוון המוצבים הסורים. המג"ד חילק את הכוח לגזרות השונות של היעד מחשש להתקפה חוזרת, וכדי לרתק את אש הסורים קרא ב-061500 לכיתת התול"ר להיכנס ליעד. תול"ר אחד שהחל לירות לעבר מקורות האש הסורית נפגע ישירות ע"י תול"ר סורי, עלה באש ושניים מאנשי צוותו נפצעו.

הכוח נשאר במוצב תחת צליפות עד הערב כשהמג"ד נמצא יחד איתו. רק בחסות החשיכה נתפס המוצב על-ידי כוח מפלוגה ג' של גדוד 33. המחלקה מגדוד 32 הצטרפה לפלוגה בפרדס חורי, והמוצב עבר להיות בגזרת גדוד 33 ובאחריותו.

בהפגזה הסורית נפגע גשר הפקק. גשר זה היה בעל חשיבות רבה בכל התכנונים ההתקפיים של חטמ"ר 3. אך היה גם חשש שהסורים ינסו להשתמש בו לצרכיהם. לכן הוכן הגשר על ידינו לפיצוץ. אחד הפגזים שנפל על הגשר או בקרבתו הפעיל את המטען והגשר הפך לבלתי עביר לרק"מ.

לניסיון הסורי לכיבוש אשמורה יכולות להיות שתי סיבות. האחת, אקט זה היה ניסיון להקמת גשר על-פני הירדן ולאבטח את המעבר בו. והשנייה, שהסורים ניסו שוב לכבוש מוצב שלנו לצרכים תעמולתיים גרידא.

לחצו כאן לקריאת חלק ב' של דו"ח חטמ"ר 3 – התקפה

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “חטמ"ר 3 – דו"ח הגנה (חלק א')

  1. "הסורים על הגדרות" הוא ספר על מלחמת יום כיפורים מנקודת מבט של פיקוד צפון, אבל כבר שש שנים קודם לכן הסורים היו על הגדרות, ואף אחד לא כתב על זה. בפעם הראשונה הם היו על הגדרות של משק דן, אבל רק כמעט: הם הצליחו להגיע עד למרחק של כ-200 מטר בלבד ואז נהדפו על-ידי חברי הקיבוץ.

    חמור הרבה יותר מה שהתרחש במוצב אשמורה שהיה מבודד יחסית, בשום-מקום על הדרך שבין גונן לגדות. החי"ר הסורי במקרה הזה כבר ממש התחכך עם הגדרות, אבל כאן קצת היסס אם לפרוץ פנימה, לא היה בטוח בעצמו, וחוסר הביטחון הזה ואי האמונה והעוד 100 גרם של תעוזה שחסרו לסורים, הם שמנעו את נפילת המוצב בפועל.

    דו"ח חטמ"ר 3 אינו יורד לכל הפרטים, אבל באתר אלכסנדרוני אפשר לקרוא על טבח המוצב שמחפה במקלע על נסיגת לוחמים פצועים וסוחב על הגב את מפקד המוצב הפצוע, כשכמעט כל המחלקה שאיישה את המקום נחלצת מתעלות ההשמדה בשן ועין ונסוגה 300 מטר לעבר כביש מע"צ.

    אשמורה היה מוצב שנשלט בכיף מהרמה, כל הפיצוח שלו והטיווח עליו היה קלי קלות עבור הסורים, אבל כאמור חסר להם הגרוש ללירה כדי להשתלט פיזית על המוצב, לתקוע בו דגל, להצטלם ולהכריז – כבשנו מוצב ישראלי, אנחנו בדרך לצפת ולטבריה.

    הסיפור של אשמורה מעיד על דלילות הכוחות שהחזיקו את קו הגבול. כזכור, חטיבה 37 (מינוס גדוד) וכוחות נוספים (גולני) הופנו ב-5 ביוני ללחימה בג'נין ושכם, הגבול עם סוריה היה על כרעי תרנגולת ומדובר על קו באורך כ-60 ק"מ (מדן ועד תל קציר). מי שישווה כמותית בין כוחות צה"ל שהחזיקו את הקו מול הכוחות הסורים, החל בקו הראשון שלהם ועד לבסיסיהם הגדולים בעלייקה, ראוויה, חפר, שם עמדו לרשותם טונות של ארטילריה ושריון – יכול רק לברך על המזל שהסורים לא פעלו בנחישות הראויה. שאם לא כך, לא רק את דן ואשמורה הם היו חורטים באותו יום על החגורה.

  2. התארגנות, ציוד וניהול הגנה ולחימה בערך ברמה של מלחמת העולם הראשונה. לפי היומן נראה שצה"ל לא ממש ידע מה הוא רוצה לעשות, שלא היו תוכניות מוסדרות להגנה, שפקודות סותרות הונחתו על הכוחות בשטח בכל שעה בערך. שלא לדבר על תותחים ממלחמת העולם שנגררו לעמדות על ידי טרקטורים חקלאיים, על קשר שהפסיק לעבוד ברגע בו נפתחה אש ועל אילתורים ברמה נקודתית ממש. שום דבר מערכתי או פיקודי. כל מה שקרה בקטן בקרב ההגנה של חטמ"ר 3 קרה אחר כך בענק בקרב ההבקעה של חט' 8 וגולני. ושוב – חוזרים לניהול של הפיקוד, על ידי האדונים הנכבדים דדו אלעזר ודן לנר. ושוב – למדינת ישראל היה יותר מזל משכל, ואילו הסורים היו תוקפים באמת – שום דבר לא היה עוצר אותם. לא ב-6 וב-7 ביוני מול קו דליל ומאולתר, לא מצויד וכמעט לא מאויש, ולא ב-9 ביוני, אחרי שחטיבות ההבקעה התרסקו על מצוקי קלעה וזעורה ותל פאחר, ואף אחד לא היה מאחוריהן למשך חצי יממה לפחות.

  3. התיאור די נכון, הייתי ממ המחלקה שגוייסה מיסוד המעלה ע"י המגד חלפון לתפיסה של מוצב אשמורה (דרדרה הישאלית) הגעתי בראש חיילי עד למיצדית האחרונה לאחר מכן ניהלתי חילופי אש מול החיילים הסורים שהיו כנראה בשטח שבין המוצב לתל הילל. נקראתי למוצב הפיקוד שם היה חלפון שארגן את המחלקה בעמדות השונות. את הפגיעה בג'יפ התולר שמעתי מתוך העמדה.
    ניהלנו חילופי אש, השתמשתי במק"כ שמצאתי בעמדה. ראיתי טנדר סגור עם דגל האום מתנוסס מעליו, לא יריתי עליו, איש קפץ ממנו וניסה לאסוף פצועים סורים מהשטח, מכ מהמחלקה שלי ירה כמה יריות אזהרה ו"אנדי האום" הסתלקו. בערב התפנינו.
    ביום שישי בבוקר נפגעתי כאשר הובלתי את הפלוגה של איציק פרידין לכיבוש אל פאג'ר.
    יאיר כהנוביץ

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s