שישה מיג 21 הופלו

הסורים התכוננו לעוד יום שגרתי של ירי בעקבות עיבוד חלקות ליד קיבוץ האון, אבל צה"ל היה הפעם נחוש ללכת רחוק והכין פקודת מבצע מקיפה * בשיאו של יום קרב עם טנקים וארטילריה אושר למטוסי חיל האוויר לתקוף יעדים ברמה: הווטורים הפציצו והמיראז'ים רדפו אחרי מיגים לירמוך ולפאתי דמשק והפילו שישה * ה-7 באפריל 1967 היה יום מכונן בצה"ל, ובדיעבד מעין חימום של פיקוד צפון לקראת מלחמת ששת הימים

צילום מיקי אסטל

ניצחון ביבשה ובאוויר: חפ"ק פיקוד צפון בפוריה, 7 באפריל 1967. מימין אל"מ אברהם אדן [ברן] סגן מפקד אוגדה 31,  אלוף ישראל טל מפקד גייסות השריון, אלוף דוד אלעזר אלוף פיקוד צפון, רב אלוף יצחק רבין הרמטכ"ל ואל"מ יעקב שלמון יועץ אוויר של פיקוד צפון [צילום מיקי אסטל, במחנה / ארכיון צה"ל]

את היום הזה אפשר לכנות "מלחמת ששת הימים הקטנה". הוא היה החימום לקראת הדבר הגדול שיגיע חודשיים לאחר מכן. כילד קטן אני זוכר במעומעם את החדשות המדהימות ברדיו ואת כותרות העיתונים, שבישרו על הפלה של שישה מיגים סורים. שישה מטוסי אויב במכה אחת! את הצילומים המפעימים ממצלמות המטוסים – "לפני הפגיעה, בפגיעה, אחרי הפגיעה", ואת הידיעה שמיראז'ים ישראלים עשו בשמי דמשק כבשלהם. אלה היו ימים של אופוריה והתרוממות רוח.

תחושת הכוח התחלפה כעבור חודש וחצי בחרדה ועצבנות מפני הבאות. הכרזת הכוננות בעקבות סגירת מיצרי טיראן, צחצוחי החרבות של מדינות ערב, גיוס המילואים הכללי, שקי החול בכניסות למקלטים. לא רבים כבר זכרו את ששת המיגים שהופלו. ואז באה המלחמה ועימה טוויסט נוסף בעלילה. מעצמה צבאית נולדה במזרח התיכון.

את ה-7 באפריל 1967 אפשר לצרף לשולי האירועים של פיקוד צפון במלחמת ששת הימים. זו היתה תקרית הגבול החריפה ביותר עם סוריה עם כל סממני הלחימה לאורך 19 שנה: התכתשות בלתי פוסקת על השטחים המפורזים [תקופה מסוימת גם "הקרב על המים" – ניסיונות סוריה להטיית מקורות הירדן], ירי סורי על חקלאים, הפגזת קיבוצים, ומאידך פרובוקציות מכוונות של צה"ל שנועדו להצהיר כי ישראל לא תוותר על אף סנטימטר, תלונות הדדיות אצל האו"ם – ומעל כולם התזמורת המוכרת הכמעט שגרתית בניצוחם של הנגנים הראשיים – ארטילריה, מרגמות וטנקים. ההדרן הפעם היה שייך למטוסי חיל האוויר, שלאורך מרבית השנים היו מחוץ לתחום והורשו להצטרף רק במקרים נדירים. כמו באותו יום שישי.

פוסט זה מבוסס על מסמכי אג"מ מבצעים ופיקוד צפון מארכיון צה"ל, כתבות מ"במחנה", בטאון חיל האוויר, מעריב, דבר, אתר פרש [לענייני צבא וביטחון] ומל"מ.

מיג 21 על הכוונת

רגע לפני הסוף. מיג 21 על כוונת המיראז'

יום ראשון 2 באפריל 1967, טרקטור ישראלי יוצא לחרוש בחלקה 53 של קיבוץ האון. התסריט הצפוי מתרחש גם הפעם: נפתחת אש נק"ל לעבר הטרקטור. החלקה נמצאת באיזור מריבה. ישראל רואה בחלקה זו שטח ריבוני שלה, הסורים טוענים שהשטח מפורז. על פי הסכם שביתת הנשק מ-1949 אין לשתי המדינות ריבונות על השטחים המפורזים, אולם שתיהן אינן שלמות עם העניין. הסורים אף תופסים בכוח את שטח תל עזזיאת שקו הגבול שורטט בלב-ליבו.

מו"מ מתיש לאורך השנים לא צולח. ישראל ראתה באדמות המפורזות לאורך גבול סוריה שטחים בבעלותה, המותרים בעיבוד חקלאי ללא נוכחות צבאית. הסורים טענו שהשטחים הללו נייטראליים לחלוטין. כך החלה מלחמת התשה שהתרחבה בהמשך לעימותים על איזורי דיג בכינרת ולקרב על המים. לחילופי האש התלוו אינספור תקריות של הסתננויות סוריות, מיקוש וחבלות בציוד.

אירועים בולטים בחזית ישראל-סוריה מ-1948 ועד למלחמת ששת הימים: שבעה חיילי צה"ל נהרגו במארב באיזור אל חמה [חמת גדר] ב-1951, קרב תל מוטילה (1951), נפילתם בשבי של חמישה חיילי צה"ל [פרשת אורי אילן – "לא בגדתי"] ב-1954, פשיטת צה"ל על מוצב וכפר תאופיק (1960) ועל מוצב וכפר נוקייב (1962), הקרב על המים שבו חיסל צה"ל את הניסיונות להטיית מקורות נהר הירדן על-ידי פגיעה בציוד ההנדסי. במסגרת זו הפציצו מטוסי חיל האוויר ב-14 ביולי 1966 דחפורים וציוד הנדסי. כן ייזכר אירוע ספינת המשמר של חיל הים שעלתה על שרטון סמוך לחוף הסורי (1966) וחולצה רק לאחר כשבועיים במהלכם היו חילופי אש עם הסורים כולל הפלת מיג 17 לכינרת ועוד מיג 21. ואז מגיע האירוע הנוכחי.

סיפור החלקות של קיבוץ האון

חלקות המריבה בין ישראל לסוריה

באדום: חלקות המריבה בין ישראל לסוריה באיזור האון

חלקה 51: בבעלות קק"ל, על שטח 60 דונם. רקע: מ-1963 ועד 1 ינואר 1967 לא היו תקריות בחלקה זו. בשבוע של 20-13 ינואר 67 החלקה הושקתה ללא תקרית. בשבוע של 17-10 במרץ 67 החלקה דושנה ללא תקרית.

חלקה 52: בבעלות קק"ל, על 60 דונם. רקע: מ-1963 ועד 1 ינואר 1967 לא היו תקריות בחלקה זו. בשבוע של 20-13 ינואר 67 החלקה הושקתה ללא תקרית. בשבוע של 17-10 במרץ החלקה דושנה ללא תקרית.

חלקה 53: בבעלות קק"ל, על 90 דונם. רקע: מ-1963 ועד 1 ינואר 1967 לא היו תקריות בחלקה זו. ב-29 במרץ 1966 היתה תקרית כתוצאה מעיבוד החלקה לאחר שהישראלים חרגו מהקו השחור. ב-13 באפריל 1966 היתה תקרית בעת ביצוע פסי אש. ב-22 באוקטובר 1966 נורו מספר כדורים לעבר טרקטור שחרש בחלקה. ב-1 בינואר 1967 היתה תקרית כתוצאה מעיבוד החלקה. בשבוע של 17-10 במרץ 1967 דושנה החלקה ללא תקרית.

פירוט תקריות בחלקות הבעייתיות

מראה מתל קציר צפונה, אל איזור רכס האון וחלקות המריבה [לצפייה מיטבית - לחצו על הצילום]

מראה מתל קציר צפונה אל איזור רכס האון וחלקות המריבה שתחתיו [לצפייה מיטבית – לחצו על הצילום]

תקרית ה-2 באפריל: אש מקלעים נפתחה על חלקה 53 בשעה 1730 ממוצב מזרעת א-דין לעבר טרקטור זחלי D-4 השייך למשק און. בעת פתיחת האש קפצו הטרקטוריסט והקשר מהטרקטור ותפסו מחסה. הסורים ירו 70-60 כדור ב-10 צרורות במשך כחמש דקות. לא היו פגיעות בטרקטור ולא נפגעים. הטרקטור הוצא מהשטח בשעה 1808 בחיפוי זחל"ם. צה"ל לא השיב אש במהלך הירי. הוגשה תלונה לאו"ם וישראל דרשה חקירה.

תקרית ה-3 באפריל: ביום זה המשיכו לעבד את חלקות 51, 52, 53 בחיפוי תותחי 30 מ"מ, מק"כים ותגר. במשך היום הסתיימה העבודה בחלקה 53 והטרקטור עבר לחלקה 52. בשעה 1446 נפתחה נורו אל הטרקטור שלוש יריות מק"כ צפונית למזרעת א-דין ופגז מתותח נ"ט דרומית למזרעת א-דין. הטרקטור החל לצאת מהשטח. בשעה 1448 נורו 40 כדור מק"כ ממזרעת א-דין, צה"ל השיב באש מק"כ (68 כדור). בשעה 1451 נורו שלושה פגזים מתותח נ"ט באיזור מזרעת א-דין וכן צרורות מקלעים ופגזי תותח 37 מ"מ ממוצב בטין. בשעה 1456 פסקה האש. נמצאה פגיעה במסגריה של האון ובשטח התגלה פגז 75 מ"מ. צה"ל הגיש תלונה.

פקודת מבצע: עיבוד החלקות במפורז הדרומי

בעקבות שתי התקריות הוחלט להמשיך לעבד את החלקות, רק שהפעם אף אחד לא מסתלק מהשטח. יתרה מכך, הוכנה פקודת מבצע מקיפה ומסודרת שלקחה בחשבון את כל ההתפתחויות והכינה את כוחות צה"ל לתגובה נחושה וחד משמעית.

הממוענים לפקודת המבצע שהוציא אג"מ מבצעים במטכ"ל, בחתימת רס"ן משה פלדמן, קצין מטה מבצעים בשם הרמ"ח אל"מ יצחק חופי, היו פיקוד צפון וחיל האוויר. המכותבים היו: רל"ש הרמטכ"ל, רל"ש ראש אג"מ, רמ"ח מחקר באמ"ן, רמ"ן איסוף, רע"נ ביטחון שדה, רמ"ח בי"ס אמ"ן, פעילות באמ"ן, מקהנ"ר, אג"א אמצעים, מיפקדת קצין תותחנים וסגנו, מקשר"ר מבצעים, קמ"ט ועש"נ, ענף כשירות באג"מ תוא"ר, גיי"ש אג"מ, ענף 5 באמ"ן, רמ"ח הגמ"ר באמ"ן, אג"מ פיקוד דרום, אג"מ פיקוד מרכז, ענוה"ד באכ"א, תיקייה מבצעית.

להלן התוכנית:

הכוונה: עיבוד חלקות 51, 52, 53 ביום שישי 7 באפריל 67 בשעה 0800. השיטה: עיבוד החלקות עם טרקטורים רכים והכנסת טרקטורים משוריינים עם התפתחות תקרית בחיפוי בסיסי אש של טנקים ותותחי 30 מ"מ. פירוט השיטה: עיבוד החלקות באמצעות שני טרקטורים רכים בחיפי בסיסי אש, תוך כוננות למסך השטח בנרות וחביות עשן והמשך העבודה באמצעות שני טרקטורים משוריינים.

שני טרקטורים משוריינים D-4 בכוננות לכניסה לעבודה. טרקטור משוריין TD-24 וסופר D-4 בכוננות לחילוץ. העיבוד יתחיל רק בתנאי שתנאי מזג האוויר יאפשרו הפעלת חיל האוויר.

פקודת המבצע לעיבוד החלקות

פקודת המבצע לעיבוד החלקות

כוחות: שתי מחלקות טנקים מסוג שוט ממוקמות ברכס תל קציר/האון. ארבעה תותחי 30 מ"מ ממוקמים באיזור החלקות ואחד ברכס תל קציר/האון, כיתת מרגמות 81 באיזור החלקות, שני צוותי מק"כים 0.5, האחד באיזור החלקות והאחד ברכס תל קציר/האון. זחל"מים בכוננות לחילוץ. מקהנ"ר תקצה שישה מפעילי טרקטורים.

חיל האוויר יבצע את הפעולות הבאות: ייכנס לכוננות עם תחילת העיבוד. יציב הליקופטר עם צוות רפואי בכוננות 15 דקות בשדה התעופה רמת דוד, חצי שעה לפני תחילת העיבוד. יציב מטוס דרור (בנוסף למטוס הפיקודי) בשדה רמת דוד שעתיים לפני תחילת העיבוד. פיקוד צפון יאייש את המטוס בקצין קישור וימתקן את המטוס עם מכשירי קשר. כן יקצה יועץ אוויר לחפ"ק בתיאום ישיר עם פיקוד צפון ופקח אוויר עם ג'יפ קס"א לחטמ"ר 2 שעתיים לפני תחילת העיבוד. חפ"ק טכני בגבע.

הוראות פתיחה באש: אש שטוחת מסלול לחילוץ עובדים, כולל 30 מ"מ באישור חפ"ק הפיקוד. אש טנקים באישור המטכ"ל, אש 81 עשן באישור הפיקוד, חנ"מ באישור מטכ"ל.

כוננות ישובים: החל ממועד תחילת העיבוד תופסק כל פעילות אזרחית בשטח לפי קביעת הפיקוד. הפיקוד יבצע את כל הפעולות הקשורות של ספיגת הפגזות על ישובים באיזור. כמו כן יחסום כבישים לתנועת רכב במידת הצורך.

מנהלה: הפיקוד יגייס/ישכור שני טרקטורים ושלושה דיסקוסים/מחרשות לצורכי העבודה. אג"א יפשיר שני נו"נים למשך 24 שעות.

שליטה: חפ"ק פיקודי ביעל, חפ"ק טכני של חיל האוויר בגבע, חפ"ק חטמ"ר 2 ברכס האון/תל קציר, מצפ"ע מצומצם באג"מ מבצעים.

ביום שישי ב-7 באפריל חודשה העבודה בחלקות בחיפוי הנ"ל. כתוצאה מעיבוד החלקות התפתחה תקרית שהחלה בשעה 0946 ונמשכה עד 1630 לערך, בה הופעלו טנקים ומטוסים.

הטרקטוריסטים: הקליעים רדפו אותם

כך זה החל. הטרקטורים מתחילים בעבודות בחלקה 52

כך זה החל. הטרקטורים מתחילים בעבודות בחלקה 52 [צילום: "במחנה"]

היה זה יום בהיר. הגשמים שירדו בימים הקודמים פסקו. אפשר היה להתחיל במלאכה. קובי מטבעון היה הטרקטוריסט הראשון שיצא לשטח. הוא, כמו חבריו שיבואו בעקבותיו, היו אנשי חיל ההנדסה. הוא עלה לטרקטור הפתוח, D-6 ירוק, ונכנס לשטח החלקה. עם היכנסו לשטח עלו הכוננות והמתח בציפייה לבאות. צה"ל כבר היה ערוך ומוכן. כתבים צבאיים הוזמנו כדי לצפות במתרחש ולתעד.

לאחר כמה דקות פילחו צרורות של מקלע את השקט. ברגע זה הורדו ילדי האון למקלטים. המטפלות יציגו בפניהם בפעם המי-יודע-כמה תיאטרון בובות.

קובי היפנה את הטרקטור מערבה והחל לצאת מהחלקה כשהקליעים רודפים אותו. מרדכי הגיע מולו בטרקטור משוריין כדי להמשיך במקומו. כעבור שעה קלה החל צה"ל להשיב אש מטנקים ומרגמות. הסורים עברו לירי תותחים וצה"ל בעקבותיהם. אש ירדה במקביל גם על מעבדי החלקות של תל קציר. סביבת הטרקטורים היתה אפופת עשן, מכתשונים נפערו במקומות שבהם נפלו פגזים. טרקטור משוריין החליף את הכלים הרכים. העבודה נמשכה תוך גילוי אומץ לב.

המטוסים מגיעים: הקיבוצניקים יוצאים מהמקלטים ומריעים

המיראז' - חוד החנית של חיל האוויר במלחמת ששת הימים

המיראז' – חוד החנית של חיל האוויר במלחמת ששת הימים

היום כולו היה יכול להסתיים בירי הדדי מתיש של מרגמות וטנקים, אבל אז התקבלה ידיעה כי קצין שריון מחטיבה 7 שנפצע קשה מפגיעת רסיסים נפטר בדרכו לבית החולים, וכל העסק השתנה. ראש הממשלה ושר הביטחון, לוי אשכול, אישר בעקבות כך להפעיל את חיל האוויר לשיתוק הירי הסורי. מפציצי הווטור המריאו מיד לדרכם. כשנשמע רעם המטוסים חוצה את הכינרת יצאו חברי הקיבוצים מהמקלטים בתרועות ובמחיאות כפיים.

עד מהרה כוסה מוצב מזרעת א-דין בפטריות עשן. "השכן שלנו מדגניה ב', מוטי הוד [מפקד חיל האוויר], בא לפגוע באלה המנסים לפגוע בשכניו", אמר אחד מחברי תל קציר.

ב"במחנה" תיארו את ההפצצה: "הווטורים מחליקים בזה אחר זה מדרום לצפון, מלמעלה כלפי מטה, ומבצעים צלילת תקיפה תלולה לעבר העמדה ממזרעת א-דין, הבולטת על קו הרקיע. הראשון שבהם מגיע מעל למטרה ומשחרר פצצה. אנו רואים בבירור כיצד מרחף המיכל השחור ומתפוצץ במרכז המטרה. רעם ההתפוצצות מתגלגל בכל העמק וגובר על יתר הרעמים. להבה עצומה מתלקחת ופטריית עשן שחור מתנשאת לגובה רב. בתוך עמוד העשן מגיחים בזה אחר זה שלושת הווטורים הנותרים ומיד נשמעות התפוצצויות נוספות ולהבה כתומה מבזיקה בתוך האובך השחור. מצד דרום נשמע טרטור תותחי נ"מ, אך הווטורים נוסקים וחוזרים במבנה לתוך שטח ישראל […] בכביש היורד מפוריה לטבריה נעצרים שני אוטובוסים אדומים. התיירים ממהרים לרדת ולהנציח במצלמותיהם את החזיון הנדיר".

הפצצת מוצב מזרעת א-דין שמעל האון [צילום:במחנה, ארכיון צה"ל]

עבודה של מטוסי הווטור. הפצצת מוצב מזרעת א-דין שמעל האון [צילום:במחנה, ארכיון צה"ל]

ההפגזה הסורית השתתקה בעוד שמרגמות צה"ל המשיכו לרעום. לחלקות בהאון ובתל קציר נכנסו כעת טרקטורים רכים אחרים. על חלקה 52 חזרו לעבוד במרץ. בסביבות השעה 1600 החלה ההצגה הגדולה כשארבעה מיגים סורים הוזנקו לעבר מטוסי חיל האוויר. השמיים נזרעו בפיצוצי רקטות ותותחים.

טייסי המיראז' וההפלות: מס' 2 זז הצידה ואז שיגרתי את היהלום

ואלה טייסי המיראז' 3 שהשתתפו בקרבות האוויר של ה-7 באפריל 1967: רס"ן עזרא דותן, סרן אבי לניר, סרן אבנר סלפק, סרן יפתח ספקטור, סרן בנימין רומח, סרן רן פקר, סרן אברהם שלמון [אחיו של אל"מ יעקב שלמון, שהיה איש הקשר בין פיקוד צפון לחפ"ק חיל האוויר], רס"ן מרדכי ישורון, רס"ן עודד שגיא וסרן אמנון שמיר.

הראשונים שנכנסו לקרב היו ספקטור ומספר 2 שלו, רומח. סקפטור פגע בתותח במיג ה-21 מעל שמי קונייטרה והפיל אותו. לאחר מכן הוא ורומח הורידו מיג נוסף בקרבת דמשק. כעת הגיע תורו של רן פקר [רונן] שפגע בתותחיו במיג שלישי. שלמון הצליח לפגוע במיג נוסף, שנמלט והצליח לנחות בבסיסו. דותן הוריד את הרביעי מעל הירמוך, וזה נפל בשטח ירדן. לניר שפגע מטווח קרוב במיג נוסף, נכנס לתוך ההתפוצצות והחופה שלו התמלאה בפיח שחור מבלי יכולת לראות. הוא חזר לארץ בליווי צמוד של דותן שהשגיח עליו וניווט אותו. מעל בקעת בית נטופה התנקה הפיח ולניר נחת בשלום. סלפק הוריד את השניים האחרונים, גם הם נפלו בשטח ירדן.

שישה מיגים בשלושה מצבים. צילומי ההפלות

שישה מיגים בשלושה מצבים. צילומי ההפלות

ספקטור סיפר ל"מעריב": "קיבלנו הוראה לפטרל מעל קונייטרה. בעת שעשינו סיבוב בכיוון דרום קיבלנו הודעה מהבקר – 'יש מטרה, לכו עליה'. פנינו מיד לעבר המטוסים שאותם עוד לא גילינו. המהירות שלנו היתה 1.2 מאך. כמוביל הפעלתי את מכשיר המכ"מ במטוס ואיתרתי את המטוסים הסורים בטווח של כ-16 ק"מ. התקרבנו אליהם ומס' 2 שלי, בני, שהוא בן זוג מצוין, נתן לי התראה לאחר שאיתר אותם במרחק של שלושה ק"מ והתחלנו לסגור עליהם. לא ראיתי שהם מבצעים איזו תנועה לקראת קרב למרות שגילו אותנו. השארתי את מספר 2 והלכתי לירות במיג שהיה קרוב אליי. הצלחתי לסגור מהר. בצרור הראשון עפה לו כנף. ראיתי את המטוס מתגלגל באש ועשן, אבל לא ראיתי את הפגיעה בקרקע.

"המיג השני נעלם. שנינו היינו מרוכזים במטוס הראשון. לא היה לי מושג אם המטוס השני ידע כי חברו כבר הופל. חיפשנו את השני. הבקר דיווח שהוא בשטח. סרן בני גילה את השני. אמרתי לו – לך אחריו. הוא התיישב עליו וירה בו. נראו פגיעות. גם אני וגם הוא ראינו את המיג שנפגע. נשאר לנו מעט דלק במיכלים והיינו צריכים לסיים במהירות את המלאכה. הוריתי למספר 2 לסור הצידה וגמרתי את העניין".

על לחימת הטייסים הסורים אמר ספקטור: "הם לא נלחמו כמו שאנו מכירים את המושג קרב". ספקטור, שאת ההפלה השנייה ביצע לא הרחק מדמשק, סיפר עוד: "כן, ראיתי את דמשק, עיר הנראית כמו כפר ערבי שגדל מאוד".

תחקיר הקרב של ספקטור זמן קצר לאחר שנחת חזרה ברמת דוד

תחקיר הקרב של יפתח ספקטור זמן קצר לאחר ששב משמי קונייטרה ודמשק לבסיס רמת דוד

צילום הפלת אחד המיגים

סרט צילום מהפלת אחד המיגים הסורים

מוביל הרביעייה, רס"ן עזרא דותן, סיפר: "פיטרלנו מעל הכינרת בגובה 12 אלף רגל, טסנו צפונה מעל דרום הכינרת. גילינו ארבעה מיגים טסים בגובה נגדי בגובה נמוך. הודעתי לבקרה שאני רואה מיגים בשעה 1. קיבלתי את האישור להיכנס למבנה. התארגנו בפינה ימנית מעליהם. ממצב זה החילונו צוללים עליהם לכיוון דרום. תוך כדי הצלילה בחרנו לנו אני ומספר 2 שלי [לניר] את הזוג המזרחי ביותר מתוך רביעיית המיגים. הטייסים הסורים גילו אותנו בערך בטווח של אלף מטר. תוך כדי הטיה ימינה ראיתי את מספר 3 שלהם משנה כיוון (חוזר לדמשק). המשכתי לעקוב אחריו. התקרבתי למצב של ירי תותחים. הסורי ניסה לבצע פעולות התחמקות, אך אלה לא היו תכליתיות. המיג שבר מצד לצד. התקרבתי לטווח 300 מטר, יריתי בו צרור ארוך. מיד לאחר תחילת הירי הוא התפוצץ. ראיתי הרבה חלקים עפים".

סרן רן רונן [פקר] תיאר בספרו "נץ בשחקים": "אני מתחיל לסגור טווח על מספר אחד, שמגלה אותי מאחוריו ופונה ימינה ושמאלה, תוך הפיכות הטיה והנמכה חדה. הדבר מסייע לי לסגור את הטווח ביתר מהירות ולהתכונן לירי. השמיים מעוננים והמרדף מתנהל בין שני גושי עננים לבנים וגדולים. פתאום המיג פונה ישר לעבר ענן גדול ותוך שניות נבלע בתוכו. אני מאחוריו במרחק של 400 מטרים ובמהירות סגירה יחסית גבוהה.
"אני שובר חזק שמאלה, כדי לא להיכנס לתוך הענן הסמיך בעקבות המיג, ולאחר מכן הופך הטיה ימינה למרכז המרווח שבין שני גושי העננים. אני ממשיך להנמיך במהירות גבוהה תוך כדי עקיפת הענן מצידו המערבי, ולפתע אני רואה את המיג נפלט מהענן החוצה כמו קליע שיוצא מתותח וניצב בשעה 2 שלי, מימין וקצת קדימה. יפה, כל הכבוד, כך אני אוהב את זה. בתוך שבריר שנייה אני שם עליו את האף, לפני שהוא יגלה אותי. הגובה כ-2000 רגל. משגר עליו טיל שפריר. הטיל רץ לעברו ופתאום משנה כיוון כלפי הקרקע. הטייס מזהה כנראה את מעוף הטיל ופונה חריפות ימינה תוך הורדת האף בחריפות כלפי מטה ופתיחת מבער אחורי. ככה, מתפרע, לא אתן לך לברוח.
"המיג מגביר מהירות ומנמיך לגובה הקרקע, נמלט בכיוון צפון מזרח לעבר דמשק הבירה. המרחק בינינו גדל לרגע ל-400 מטרים. המיג טס עכשיו בגובה האדמה, מלחך את צמחיית רמת הגולן. המהירות שלו מעל 600 קשר. שומר איתו על קשר עין וטס מאחוריו. אני משגר את הטיל השני שהלך גם הוא לעולמו כדרך השפריר הראשון. "לעזאזל"!
"אני נכנס לאמביציה חזקה. הפלת המיג הזה הופכת כעת לאתגר אישי עליון. ממשיך לרדוף אחריו והוא טס במהירות גבוהה ובגובה נמוך. אני סוגר בקושי את המרחק ל-300 מטרים. שנינו טסים בשורה עורפית כשאנו מתרחקים מזרחה ומתקרבים לבירת סוריה. אני בעקבות המיג שלי, עוקב אחריו בגובה נמוך כשהוא נמלט כמו ארנבת רדופה. השעה מאוחרת, העננות המוגברת מסתירה את השמש והראות בגובה נמוך לקויה. קשה עכשיו לעקוב אחרי המיג הבורח. לאחר כמה דקות טיסה מזרחה לתוככי סוריה, הוא כנראה מרגיש בטוח יותר, מכבה מבער וקצת מגביה את נתיב טיסתו. חשב שעזבתי אותו. המרחק בינינו הלך ונסגר. הטווח אופטימלי, כ-250 מטר. אני שם את מרכז הכוונת על המיג ומוביל בעדינות את הפיפר לחופת תא הטייס. המתנה קלה. צרור ארוך של 2 שניות ו…בום! פגיעה! מהמטוס יוצא עשן, פיצוץ, ועוד אחד. אנחנו כבר עמוק בתוככי סוריה. אני פונה בחריפות שמאלה ומערבה וממשיך בגובה נמוך ובמהירות גבוהה לכיוון הגבול".
——-
וכך נראה הקרב מלמטה לפי תיאור כתב "במחנה": "מעמדת התצפית מתגלה תמונה שלא תישכח (16:28). כהרף עין חולפת מעל הרמה הסורית מצפון לדרום רביעיית מטוסי אויב. מטוסינו מבזיקים אחריהם ועטים עליהם באיזור שמדרום לירמוך. פתאום נשמע רעם ובזה אחר זה בהפרשי זמן של 15-10 שניות נדלקים באוויר שלושה לפידים גדולים. במשקפות אנו מבחינים בשני מצנחים הנישאים לשטח ירדן. מאזן המיגים המופלים עולה לשישה".

בעיתונות לא חסכו שבחים מהטייסים ומחיל האוויר בפרט. הגדירו את הקרב כהישג גדול בקנה מידה עולמי. תחילה המפציצים שתקפו 12 מטרות ארטילריה ופגעו בהן, ולאחר מכן שלושה קרבות אוויר שבהם הופלו שישה מיג 21, שנחשבו אז למטוסים המעולים ביותר של ברית המועצות.

תאופיק העליונה תחת הפצצה. למטה: תל קציר [צילום:במחנה, ארכיון צה"ל]

תאופיק העליונה מעשנת. מתחתיה: תל קציר [צילום:במחנה, ארכיון צה"ל]

לו"ז אירועי ה-7 באפריל 1967

0931: טרקטור נכנס לחרוש את חלקה 52. כעבור מספר דקות מוצב מזרעת א-דין נכנס לכוננות והכיסויים ממרגמות 120 מ"מ הוסרו.

0946: נפתחה אש מעמדת 37 מ"מ לעבר הטרקטור, כוחותינו השיבו אש 30 מ"מ ומק"כ. במקביל הוכנסו התושבים למקלטים.

0949: כוחותינו הפסיקו את האש והטרקטור הרך הוחלף במשוריין.

0955: הוגשה תלונה לאו"ם.

כותרת דבר1000: חמישה פגזי 37 מ"מ נורו לעבר הטרקטור המשוריין, כוחותינו השיבו אש 30 מ"מ. נראו פגיעות בעמדת ה-37 מ"מ.

1008: מוצב מזרעת א-דין פתח באש לעבר שדות האון. מק"כ צפונית לפילבוקס הצפוני יורה לעבר הטרקטור. טרקטור משוריין נוסף נכנס לחלקה.

1021: נפתחה אש טנקים מאיזור בטין ומזרעת א-דין. כוחותינו הכניסו את הטנקים לעמדות.

1024: טנקים של צה"ל פותחים באש לעבר הטנקים של האויב.

1024: הוגשה תלונה נוספת על ירי טנקים.

1025: הטרקטור הוצא מהשטח בגלל קלקול במחרשה, הטרקטור נפגע מרסיסים.

1030: נורו שני פגזים לעבר תל קציר, נראות פגיעות בטנק של האויב.

1037: האש פסקה.

1044: האש חודשה, טנקים שלנו יורים לעבר טנק באיזור בטין.

1044: האו"ם מבקש הפסקת אש לשעה 1115.

1056: נפתחה אש טנקים מחירבת תאופיק, כוחותינו משיבים באש טנקים, פגז נוסף פוגע במשק תל קציר.

1056: אש מרגמות 120 לעבר החלקה והטרקטור, פגז אחד פוגע בכביש הראשי.

1111: טרקטור נפגע מרסיסים ומוצא מהחלקה. טנק מחירבת תאופיק ממשיך לירות.

1124: הוגשה תלונה נוספת, הסורים ממשיכים להפגיז בטנקים ובמרגמות.

1144: ניתנת פקודת 'חדל' לכוחותינו. טרקטור נכנס לחלקה. בחירבת תאופיק נראה בית בוער, כמו כן נראות התפצוצצויות, ההפגזה על החלקה נמשכת.

1157: הוגשה תלונה נוספת על המשך אש הסורים.

1208: נכנס טרקטור TD24 משוריין להביא מחרשה לחלקה, אש הסורים נמשכת.

1230: טנק פנצר נפגע בבטין.

1240: טרקטור TD-24 משוריין נכנס לחלקה 52 לחלץ טרקטור שנפגע מרסיסים בדלת ובפילטר שמן. טרקטור אחר ממשיך לחרוש. בתחנת טרקטורים סמוכה מפעיל הטרקטוריסט פאול סבח טרקטור משוריין כדי לחלץ את הפגוע. הם גוררים אותו לעמדת הטרקטורים ושם מכשירים אותו מחדש לפעולה.

1242: קצין מחטיבה 7 נפגע בראשו מרסיסים בעמדות הטנקים. הוא מובהל לבית החולים פוריה.

סג"מ ישראל גלברזון ז"ל

סג"מ ישראל גלברזון ז"ל

1310: המצב החריף כשנודע שהחייל הפצוע מת בדרכו לבית החולים: סג"מ ישראל גלברזון מחיפה, ע' קמ"ן בחטיבה 7.

ישראל שנולד בצרפת ועלה לארץ עם הוריו בגיל שמונה חודשים, התייתם מאביו כשהיה בן 16. הותיר אחריו אמא ואחות בת 14. "ביום שישי צילצל הטלפון בבית אמו וקול מהעבר השני של הקו הודיע לה: 'ישראל לא יוכל לבוא לחופשה השבת, הוא עסוק מאוד'. לבה של אמא גלברזון ניבא לה רעות, שלמרבית הצער נתאמתו עם הופעת נציגי יחידתו בביתה, אשר הביאו לה את הבשורה המדאיבה. מכרים רבים הקיפו מכל עבר את האם ששכבה המומה במיטתה וניסו לנחמה, אבל היא לא שמה לב לאיש. עיניה היו נעוצות בתמונת דרכון קטנה שהחזיקה בשתי כפות ידיה ויבבה בקול: הוי ישראל בני המסכן, איך אוכל להמשיך לחיות בלעדיך?". [מתוך מעריב].

מכתבו של סמח"ט 7 למשפחה השכולה

מכתבו של סא"ל ברוך הראל, סמח"ט 7, למשפחה השכולה

1315: טרקטורים נוספים נכנסו לשטח. קרב שריון בשריון נמשך במלוא העוצמה, פגזים רבים נופלים בשטח, רבים מהם מאש שטוחת מסלול.

1332: ראש הממשלה ושר הביטחון לוי אשכול מאשר להפעיל את חיל האוויר. אש הסורים נמשכת. הכנות להכנסת טרקטורים נוספים.

1335: רביעיית מטוסי ווטור נכנסת במבנה לתקיפת מטרות: מוצב מזרעת א-דין, עמדת מרגמות 120 מ"מ באיזור חירבת תאופיק, סוללת תותחים בינונית באיזור אל יקוצה וסוללת תותחים בינוניים קצרי קנה באיזור פיק. מוצב מזרעת א-דין מותקף פעמיים.

1356: פעולת המטוסים נמשכת (עד 1415) תוך הפלת שני מטוסי מיג 21.

1356: הטנקים יורים לעבר הפילבוקס הצפוני. כעבור שתי דקות נפגע הפילבוקס. ב-1403 ניתנה פקודת 'חדל' לטנקים.

1500: רביעיית מיג 17 מתקרבת לאיזור המזרחי של הכינרת. שני מיראז'ים שחגים מעל טבריה פונים אליהם ומניסים אותם.

ילדי גדות קוברים את הכלב צח שנהרג בהפגזה

ילדי גדות קוברים את הכלב צח שנהרג בהפגזה

1515: הסורים ירו ממסעודיה על הנמ"כ [ספינת חיל הים], הנמ"כ השיב אש, הנמ"כ הוחזר לאחור. באותה עת מתחילה הפגזה על משקי עין גב וגדות. ההפגזה על עין גב היא מאיזור סקופיה וההפגזה על גדות מאיזור בית המכס. על גדות נוחתים תוך זמן קצר כ-150 פגזים. מטוסי חיל האוויר נכנסים מחדש לתקיפת עמדות ארטילריה ומוצבים בגזרה הדרומית והמרכזית כדי לשתק את הארטילריה של האויב.

1520: הוגשה תלונה על תקיפת עין גב וגדות, מאוחר יותר הוגשה תלונה נוספת על יריות על הנמ"כ.

1553: קרב אוויר באיזור בית המכס העליון שבסופו הופל מיג 21 נוסף.

1630: שלושה מטוסי מיג 21 נוספים הופלו באיזור הירמוך, שני טייסים סורים נראו צונחים לשטח ירדן.

1610: לחלקה הוכנסו טרקטורים נוספים, סך הכל עבדו באותה עת חמישה טרקטורים.

1800: העבודה בחלקה הסתיימה.

סיכום האירוע בסוריה ובישראל

ציטוט מתלונת סוריה לאו"ם שנמסרה בשעה 1605: "בשעה 9:45 לערך החלו שני טרקטורים ישראלים משוריינים בעיבוד אדמות שהבעלות עליהן שנויה במחלוקת, בחיפוי חיילים אשר פתחו באש כבדה לעבר שטח סוריה. טנקים ישראלים שנמצאו בשטח המפורז הדרומי פתחו באש לעבר סוריה בסיוע טילים מונחים SS-10. הסורים הסכימו לשתי הצעות להפסקת אש של האו"ם, אך הישראלים לא קיבלו אותן והמשיכו לירות. ארבעה מטוסי סילון ישראלים הפגיזו אדמה סורית. הם נראו על-ידי משקיפי האו"ם מנקודת התצפית שלהם".

כותרות עיתוני סוריה למחרת: "כוחותינו האמיצים הפילו חמישה מטוסים ציונים ותותחינו הפגיזו בסיסי תוקפנות והשמידו אותם כליל".

רה"מ ושר הביטחון לוי אשכול, הרמטכ"ל רבין ואלוף הפיקוד דדו מבקרים באחד הקיבוצים שנפגעו [צילום: במחנה / ארכיון צה"ל]

רה"מ ושר הביטחון לוי אשכול, הרמטכ"ל רבין ואלוף הפיקוד דדו מבקרים באחד הקיבוצים שנפגעו [צילום: במחנה / ארכיון צה"ל]

כשעה לאחר סיומו של האירוע כינס הרמטכ"ל יצחק רבין מסיבת עיתונאים בתל-אביב ובה סיכם: "הטרקטוריסטים, השריונאים וחיל האוויר עשו את מלאכתם למופת. הוכחנו לסורים כי יש גבול לחוצפה ויש גבול להסגת גבול. לא הסורים יכתיבו לנו את בחירת דרכי התגובה על הפרובוקציות שלהם. את האמצעים, ההיקף והעוצמה של פעולותינו קובעים אנו לפי שיקולינו ולפי צורכי המצב והזירה. הוכח כי עמדות הארטילריה ושאר בסיסי הכוח התוקפני הסורי אינם מחוסנים מפני פגיעותינו. אירועי היום נתנו לסורים שיעור חשוב ביחס לצפוי להם בהתמודדות רצינית עם צה"ל. אני מקווה שהם תלמידים טובים שלמדו את זה בשיעור אחד".

החפ"ק עוקב באלמגור

החפ"ק בפוריה עוקב אחרי אירועי היום. מימין: אל"מ יונה אפרת מח"ט גולני, הרמטכ"ל רא"ל יצחק רבין, יועץ האוויר של פיקוד צפון אל"מ יעקב שלמון [צילום: מיקי אסטל, במחנה, ארכיון צה"ל]

על נושא הפרובלמטיות של חלקות האון אמר רבין: "שטחים אלה לא הוגדרו מעולם כשטחי מריבה. לראשונה ירו הסורים על עובדים בחלקה 52 ב-30 בדצמבר אשתקד, אך למחרת נמשכה העבודה בחלקה זו ללא הפרעה מצד הסורים. ב-2 וב-3 לאפריל הפריעו הסורים לעבודה בחלקה זו. להפתעתנו פתחו הסורים באש מכלי נשק מסוגים שונים בחושבים שניתן להזיז את הסטטוס-קוו ועל ידי כמה יריות להפוך גם את חלקות אלה לשטחי מריבה, בעוד האו"ם פועל במקרים כאלה לפי קו התנגדות חלש. הסורים חשבו שבגלל יתרונם הטופוגרפי ובגלל הימצאות ישובים מאוכלסים סמוכים לגבול לא תרצה ישראל להגיב באיזור זה. אבל יש לנו פתרונות טובים גם לגבי מה שנראה לסורים כיתרון. לפי הוראת ראש הממשלה הופעל חיל האוויר לשיתוק עמדות הארטילריה הסוריות".

מסע"ת ויצמן, רבין והוד

מקווים שהסורים למדו לקח. אלוף עזר וייצמן ראש אג"מ, הרמטכ"ל יצחק רבין ומפקד ח"א אל"מ מוטי הוד במסיבת עיתונאים לאחר האירוע [צילום: במחנה]

מוטי הוד אמר באותה מסיבת עיתונאים: "חיל האוויר תקף 17 עמדות סוריות ושיתק אותן לחלוטין. כל הקרבות עם מטוסי האויב נערכו בטווח קצר ובכולם הופעלו תותחי המטוסים בלבד. אף מטוס ממטוסי האויב לא הצליח להגיע לכלל פעולה ממשית. לא ניתנה להם האפשרות להפעיל את נשקם נגד מטרות קרקע בישראל, וגם בקרבות האוויר לא הגיעו לכלל ירי".

בעקבות ההצלחה המסחררת של חיל האוויר ולאות הוקרה העלה רבין מיידית את מפקד החיל, אל"מ מוטי הוד, לדרגת אלוף לפני המועד.

מחיר הניצחון: הוקפץ בדרגה [מתוך "במחנה"]

מחיר הניצחון: הוקפץ בדרגה [מתוך "במחנה"]

ראש הממשלה ושר הביטחון, לוי אשכול, שביקר בשבת בקיבוצים שנפגעו – האון, תל קציר, עין גב וגדות – אמר לחברים כי יפעל להחשת שיקום ההרס ולהוספת אמצעי ההתגוננות, ושלח אזהרה לסוריה כי ישראל לא תבליג על פגיעה בנפש וברכוש. הוא הוסיף כי עיבוד האדמות בהאון נקבע לפי צרכים חקלאיים בלבד, וכי מדובר בחלקה שעובדה בשנים האחרונות ולא היתה שנויה במחלוקת.

הירדנים ארגנו סיור עיתונאים במקומות בשטחם בהם נפלו מטוסי המיג הסורים. שתי המדינות היו באותה תקופה בסכסוך. בירדן פורסמו ידיעות לפיהן נשיא מצרים נאצר הזהיר את ראש ממשלת סוריה זועיין ואת שר החוץ הסורי מאחוס, שביקרו לאחרונה במצרים, כי יפסיקו לשגר חבלנים לישראל מפני שאין באפשרותה של מצרים לסייע לסורים במקרה של תגובה ישראלית.

מוצבים סורים שהשתתפו בתקרית: מזרעת א-דין, בטין, איזור הפילבוקס הצפוני, חירבת תאופיק, מרגמות 120 באיזור תאופיק, מרגמות 120 באיזור סקופיה-פיק, מרגמות 120 מאיזור בית המכס.

אבידות לסורים: שישה מיג 21, שני טנקים מסוג פנצר באיזור חירבת תאופיק, מחסן תחמושת באיזור חירבת תאופיק, סוללת ארטילריה ומוצבים שהותקפו על-ידי חיל האוויר.

נפגעים לכוחותינו: קצין הרוג באיזור האון, חבר משק גדות פצוע קל. תל קציר: פגיעה בשני בתי מגורים, פגיעה ברפת, פגיעה בלולים. עין גב: שני בתי מגורים נפגעו קשה, צריף האולפן נפגע קשה, תשע פרות נהרגו, שמשות שבורות במשק, רשת החשמל נפגעה, כ-70 פגזים כוונו למשק, רובם נפלו לכינרת. גדות: ארבעה בתי מגורים נפגעו בפגיעות ישירות, מערכת החשמל נהרסה, פגיעה בחדר האוכל, צריף נשרף, רפת ישנה נשרפה, רוב השמשות נופצו, מכתשים בתוך הישוב, למעלה ממחצית המבנים נפגעו מרסיסים, פצוע קל ברגל, כ-150 פגזים כוונו למשק.

במהלך האירוע ירה צה"ל 240 פגזי 105 מ"מ, 600 פגזי 30 ו-144 פצצות מרגמה 81.

שני טרקטורים משוריינים נפגעו מרסיסים. שלושה טרקטוריסטים זומנו ללשכת הרמטכ"ל וצויינו לשבח על אומץ לב תחת אש: יעקב יעקובי בן 22 מקרית טבעון, חיים קובי בן 20 מפרדס חנה ופאול סבח בן 20 מעכו.

ארבעה מאנשי השריון זכו מאלוף ישראל טל לכרטיסי כניסה למשחק של מכבי תל-אביב בכדורסל. שלושה מהם היו צוות טנק שהשמיד טנק פנצר סורי בחירבת בטין, והרביעי קצין בדרגת סגן שגילה אומץ לב וקור רוח [כנראה בפינוי הקצין שנפצע ומת לאחר מכן].

מפת הקרב של ה-7 באפריל 1967. הנקודות באדום - מקום משוער של הפלות המיגים

מפת הקרב של ה-7 באפריל 1967. הנקודות באדום – מקום משוער של הפלות המיגים

הסורים לא למדו את הלקח

היום המכונן של ה-7 באפריל 67 סיים תקופה של כעשרה חודשים מאז ההסכם האחרון של הפסקת האש בין ישראל וסוריה. בישראל האשימו את שלטונות סוריה שניצלו את הפסקת האש כדי לאפשר לחקלאיהם לעבד בבטחה את אדמותיהם בעוד הם סוחבים את המו"מ ומונעים בדרך זו מחקלאי ישראל לעבוד. תקרית ה-7 באפריל באה לאותת לסורים כי פקעה הסבלנות.

הניצחון של ה-7 באפריל נתן ביטחון למתכנני כיבוש הרמה שהדבר אינו בשמיים. זו כנראה אחת הסיבות שדוד אלעזר, אלוף פיקוד צפון, דחף במלחמת ששת הימים להתקפה בגזרה הסורית, על אף שחלק מהכוחות שעמדו לרשותו עם פרוץ המלחמה הועברו לגזרת צפון השומרון.

החפק באלמגור

חפ"ק האלופים והרמטכ"ל בפוריה [צילום: מיקי אסטל, במחנה, ארכיון צה"ל]

הפרשן הצעיר לענייני ערבים, אהוד יערי, כתב ב"דבר" כי הפעולה הישראלית הפתיעה את הסורים: "דמשק הניחה כי ישראל תגיב רק לאחר שרשרת רצופה של תקריות באיזורים המפורזים. אולם ישראל היכתה הפעם לאחר שני ימי תקריות בלבד באיזור המפורז הדרומי. לדעת פרשנים ערביים, נפלה דמשק לתוך מלכודת מתוכננת".

אחרי הניצחון ביום הזה כבר יצאה פקודת המבצע הבאה לעיבוד חלקות בעייתיות בתל קציר [הקטניות והסלק], ב-11 באפריל 1967. הסורים, מסתבר, לא למדו את הלקח, כפי שחשב רבין, וירו במשך כחצי שעה אש מרגמות 120 מ"מ מתאופיק. צה"ל בחר הפעם להבליג.

עבודות בחלקת הסלק והקטניות, וכן באף של דה גול. פקודת המבצע ל-11 באפריל 1967

עבודות בחלקת הסלק והקטניות, וכן באף של דה גול. פקודת המבצע ל-11 באפריל 1967

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “שישה מיג 21 הופלו

  1. המיג21 עלה בביצועים על המיראז הצרפתי, הבעיה שהטייסים הערבים היו דרעק ורעדו להם הביצים. מפקד חיל האויר הסורי באותם ימים היה חפז אסד.
    זוכר שפורסמו בעיתוני עולם תמונות של הטייסים הסורים שצנחו ונפצעו שוכבים בבית חולים , יפתח ספקטור מצוטט כאומר שהטייסים הסורים לא נלחמו כמו שמצופה מהם, סביר בעיני שאותם טייסים נשלחו בהוראת ממשלת הבעת לעולם שכולו טוב אחרי הבושות שעשו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s