מצעד גולני בעכו

"מוטטתם את החומה הסורית המבוצרת, הישג מבצעי המשמש וישמש מופת לצה"ל לכולו" – בירך הרמטכ"ל יצחק רבין ונתן את האות לזחל"מים ולג'יפים לעבור בסך * בהמשך חולקו 12 צל"שים ללוחמי החטיבה * רשמים ממסדר הניצחון של גולני בעכו בנובמבר 1967

הבמה המרכזית בעכו

הבמה המרכזית בטקס בעכו. מימין מח"ט גולני יונה אפרת, הרמטכ"ל יצחק רבין, רמ"ט פיקוד צפון דן לנר וראש העירייה יוסף כתראן

מסדרי ניצחון רבים נערכו בתום מלחמת ששת הימים. כל חטיבה והאירוע שלה. ברמה הסורית התקיימו מרבית המסדרים באיזור קונייטרה. כך עשו חטיבות 37, 8, 1 ו-45. לקראת סוף 1967 קיימה חטיבת גולני אירוע חגיגי במיוחד בעכו, העיר המאמצת שלה מאז 1954.

זה התרחש ב-6 בנובמבר 1967 – והיה שילוב של תערוכת נשק שלל, מצעד ג'יפים, זחל"מים ולוחמים, ואף שחזור כיבוש תל פאחר, כשלצורך העניין שימשה גבעת נפוליאון כזירת ההתרחשות. באירוע נכחו הרמטכ"ל יצחק רבין, רמ"ט פיקוד צפון אל"מ דן לנר, ראש העירייה יוסף כתראן, וכמובן צמרת חטיבת גולני בראשות המח"ט אל"מ יונה אפרת, הסמח"ט סא"ל משה גת, המג"דים והמ"פים.

לאחר האירוע נערך בקיבוץ לוחמי הגטאות טקס שבו חולקו 12 צל"שים למצטייני גולני במלחמת ששת הימים, או לבני משפחות החללים. שמונה מהם קיבלו על קרב תל פאחר.

ואלה המצטיינים בתוספת נימוקים קצרים של החטיבה: 1) רס"ן צבי פז ז"ל: יצא במכונית בלתי משוריינת לחלץ פצועים בעיצומה של ההסתערות. 2) רב"ט ברוך צוקרמן ז"ל: חיפה על חברים מסתערים מתוך זחל"ם כשחצי גופו חשוף לפגיעות האויב. 3) סרן ראובן אליעז: יזם השתתפות יחידתו בפריצה ליעד על אף שלא היה מיועד לעשות כך על פי תוכנית התקיפה. 4) סגן בנימין בלה: חילץ נפגעים מזחל"ם בוער עמוס תחמושת מתפוצצת. 5) סגן שמואל גולדברג: יזם התקפה והמשיך לפקד עליה למרות פציעתו. 6) סגן עזרא זכריה: הפתיע את היעד המותקף עם זחל"ם בודד מכיוון בלתי צפוי ובכך איפשר פריצת הכוח הרגלי. 7) סג"מ שמואל מוראד: המשיך לפקד על אנשיו למרות פציעה ואף חילץ פצוע תחת אש אויב. 8) סמל יהושע ישי: פיצח עמדה מבוצרת באמצעות בזוקה למרות היותו גלוי לאש האויב. 9) רב"ט ברוך ברנדס: למרות היותו אפסנאי התנדב לפעולה וחילץ פצועים אף שהיה פצוע בעצמו. 10) טר"ש שמעון אזולאי: המשיך לסייע למסתערים באש מרגמות למרות שקיבל הוראה מן הרופא להתפנות בגלל פציעתו. 11) טוראי שמואל שולמן: יצא חשוף לאש האויב לתקן קו טלפון, לחלץ פצועים ולהביא תוספת תחמושת. 12) טוראי יעקב דואנס: יצא לתקן קו קשר שניתק למרות שראה את חברו טוראי זעירא נסים נהרג בניסיון לבצע פעולה זו.

מגרש מסדרים

צועדים במגרש ריק שהיה אז בין הרחובות הרצל והעצמאות מאחורי בניין ההסתדרות בעכו

העיתונות סיקרה את האירוע, והכתבה הגדולה ביותר (אם כי בלי אף תמונה אחת) התפרסמה למחרת ב"ידיעות אחרונות", מאת צבי טל. הנה היא:

עכו נכבשה אתמול. זרמו אליה באלפיהם "בנים מאומצים", חיילי חטיבת גולני. לפני שש שנים אימצה בירת הגליל המערבי את החטיבה. אתמול היא קיבלה את בניה בזרועות ולב פתוחים, בדמעות גיל ובלבבות רוטטים. נאספו אל קרבה כדי לציין יחדיו, המאמצים והמאומצים.

את הפרק המפואר הנוסף שעשתה החטיבה במלחמת ששת הימים: תל עזזיאת, תל פאחר. אלה התלים ברמת הגולן שהטילו חיתתם עשרות שנים, כרעו נפלו מול חטיבת גולני. הבלתי אפשרי, אבל ההכרחי, היה לאפשרי. הסתערויות, קרבות פנים אל פנים, פגיון מול פגיון, חזה מול חזה. מתכתשים עם סורים מבוצרים, שבהלה אחזתם לנוכח אומץ ליבם של אנשי גולני. דף מפואר נוסף בתולדות החטיבה, שרשמה דפים מפוארים מאז מלחמת השחרור, דרך מבצע סיני, אל פעולות תגמול כמו תאופיק ונוקייב, ועד מלחמת ששת הימים.

אתמול הם הופיעו עטורי ניצחון. רבבות אזרחים נרגשים ליטפו את אריות הגולן במבטי הערצה, נשיקות הופרחו ופרחים הוטלו. "זה גולני, גולני שלנו", הצטווחו אזרחים מאושרים. שלנו, של עכו.

משה יוסף במסדר הניצחון של גולני בעכו

מג"ד 12 סא"ל משה יוסף במסדר הניצחון של גולני בעכו

ברחבה במרכז העיר ים של דגלים. דגלי הלאום והחטיבה: צהוב-ירוק. ים של ראשים, הורים טבעיים והורים מאמצים. אחים ואחיות, משפחה אחת גדולה. במדיהם המנומרים כמעט ונדרסים החיילים ע"י קהל המעריצים. ג'יפים וזחל"מים, מתוכם צצים ראשיהם של הלוחמים חבושי כובעי הפלדה. ענני אבק שיוצרים כלי הרכב נבלעים באהבה. הליקופטר חג ממעל, רעם מחיאות הכפיים נבלע ברעש טרטור המנוע. ההליקופטר נוחת בקרבת רחבת המסדר, יורד ממנו הרמטכ"ל רב-אלוף יצחק רבין. הכל קמים. מחיאות כפיים של הכרת תודה לאדריכל הניצחון.

מעל הבימה נושא הרמטכ"ל את דברו לחייליו ולמארחים: "כנ החטיבה הנערך אחת לשנה משמש מעין סיכום של השנה החולפת. אולם כנס זה הוא מיוחד במינו, משום שהוא מסכם את השנה בה נתרחשה מלחמת ששת הימים. מלחמה זו שינתה את המפה הגיאוגרפית שלנו, אך לא זו בלבד: גם את המציאות שלנו בכלל. אתם ביצעתם את אחד ממבצעי ההבקעה הקשים ביותר שידע צה"ל, אחד ממבצעי ההבקעה הקשים הידועים בהיסטוריה הצבאית בתקופה האחרונה. מוטטתם את החומה הסורית המבוצרת. הישג מבצעי המשמש וישמש מופת לצה"ל לכולו. המאבק היום נטוש לא על מה שהיה, אלא כיצד להפוך את מלחמת ששת הימים לנכס צאן ברזל של ניצחון ושלום. עוצמת צה"ל תקבע במידה מכרעת מה דמות תהיה למדינה ומה המצב הבטחוני שישרור בגבולותיה. החטיבה חייבת להמשיך ולחשל כוחה. צה"ל בוטח בגולני, עלו והצליחו".

מפקד החטיבה אל"מ יונה היה נרגש. ברטט הזכיר את חיילי החטיבה שלא זכו למעמד המרשים. "חבריי הלוחמים והמפקדים! בקיץ האחרון נקראנו לעמוד במבחן העליון. הכושר והרוח של לוחמי גולני שעליהם נתחנכנו עמדו לנו ברגעי הקרב הקשים. ביום שמחתנו נרכין ראש לזכרם של חברינו שנפלו, נושיט יד אחים למשפחותיהם, נשלח ברכה לפצועינו המחלימים ולכל אלה שבזכותם אנו ניצבים היום כאן בראש מורם. החטיבה גאה ומוכנה למשימותיה".

בשם העיר בירך ראש העירייה מר יוסף כתראן. "בשמחה ובגאווה אנו מקבלים את חיילי החטיבה המפוארת – בנינו".

בהצדעה לגולני

בהצדעה לגולני

האות ניתן: חטיבת גולני נוע! המצעד צעד לעבר רחובותיה המרכזיים של העיר. רבבות אזרחים הגיעו ל"גולני שלנו". הכל מצדיעים לאחת מהמפוארות שבצבאנו. יש המוחים דמעה, כמו למשל אחד מראשוני מפקדי החטיבה ששיבה זרקה בשיערות ראשו. הוא מתנצל משנתפס ב"קלקלתו": "אתה חושב שאפשר סתם כך להסתכל בהם ולא להתרגש? מופלאים, מופלאים!".

תם מסדר החטיבה. הרמטכ"ל יוצא אל בית ההבראה של צה"ל, שם ביקר אצל הפצועים המחלימים. ובשעות הערב באמפיתאטרון של קיבוץ לוחמי הגטאות נערכה עצרת החטיבה, תוכנית אמנותית ובילוי – שבת לוחמים גם יחד. בעצרת גםן חולקו 12 צל"שים.

חיילי חטיבת גולני לא נפרדו עדיין מעכו המאמצת. במגרש הכדורגל שלרגלי גבעת נפוליאון עדיין נמשכת התערוכה המוצגת ע"י החטיבה. "תערוכת שלל גולני". התערוכה המאורגנת בטוב-טעם נפתחה בשבוע שעבר ותינעל בסוף שבוע זה. פעילות החטיבה במלחמת ששת הימים מקבלת מימד אחר שעה שמציצים במוצגים. שלל האויב, מה אין בו? השטח הסורי שבתערוכה עשיר ומאלף גם יחד. שלל – תוצרת בריה"מ ו"דמוקרטיות" אחרות. טנקים, מקלעים, מכשירי קשר, תותחים ובזוקות. הכל מכל, והכל ננטש למראה גולני.

קריקטורות מעיתונו סורית מעוררות סלידה וגיחוך. אחת מהן "מתנצלת" על שהצבאות הערביים הובסו ב-1948. לפורעי-קוראי ערב מציגים טנקים מיושנים ממלחמת העולם הראשונה והשנייה, מסבירים כי זה "הישן החלוד" שעמד לרשות "הגיבורים"…

במערכת פלשתין שתבוא יופעל הנשק החדיש… כך הבטיחו-איימו השליטים הסוריים. ואומנם נשק זה מופעל ויופעל. בידיהם של חיילי גולני המאומנים.

——עד כאן הכתבה—–

הצילומים המתפרסמים כאן לקוחים מאלבומיהם של הסמח"ט משה גת, המג"ד משה יוסף ומאתר עיריית עכו בעריכת בני כלפון.

זחל"מי חטיבת גולני בעכו

זחל"מי חטיבת גולני בטקס בעכו

סיור האח"מים ליד נשקי שלל

סיור האח"מים ליד נשקי שלל סורי [כאן – משמיד טנקים SU-100]

בעכו

מסיירים באתר תערוכת הנשק במגרש הכדורגל של עכו [משמאל בכומתה החומה סא"ל קותי אדם, כנראה בתקופת חפיפה לקראת מינויו למח"ט הבא של גולני]

במסדר בעכו

מסדר הניצחון של גולני בעכו

ג'יפים במסדר

הג'יפים עוברים בסך, הרמטכ"ל מצדיע

וככה זה נראה מאחור

וככה זה נראה מאחור

הסמח"ט משה גת

במת הכבוד וטריבונת המכובדים. משמאל בכובע הפלדה: הסמח"ט סא"ל משה גת

בדרך

המח"ט, הרמטכ"ל, הרמ"ט וראש העירייה בדרך לבמה

8 מחשבות על “מצעד גולני בעכו

  1. שלמה שלום רב.
    באחת התמונות מופיע כיתוב המציג את מג"ד 12 משה יוסף , טעות גסה הדורשת תיקון .
    מוסה/משה קליין ז"ל היה מג"ד 12, נהרג בלחימה בתל פאחר.
    משה יוסף , יבדל לחיים ארוכים , היה מג"ד 17 (ביה"ס למכ"ים של החטיבה) .
    בז'ה.

    אהבתי

    • לבז'ה – אין כאן טעות: משה יוסף אכן היה במלחמת ששת הימים מג"ד 17.
      הוא מונה למג"ד 12 כשבועיים לאחר מלחמת ששת הימים והחליף בתפקיד את רס"ן חיים יפרח, שמונה לתפקיד כמה שעות לאחר שמוסא קליין נהרג בקרב תל פאחר.
      בנובמבר 1967 כשגולני צעדו בעכו משה יוסף היה מג"ד 12 והוא זה המצולם מצדיע בזחל"ם.

      אהבתי

  2. שלום רב אני הייתי תושב העיר משמשפחתי עלינו ארצה בשנות ה50 מצפון אפריקה ,הייתי בן 14 לא אשכח את חיילי גולני מסתערים על גבעת נפוליון בצעקות אש אש אש מכמה כיוונים ואחרי זה מישהו מהקצינים צועק תל פחר בידינו והקהל מריע. זה הותיר עלינו בני הנוער רושם עצום ומרביתנו התגייסנו אחורי זה לגולני וחלקנו לחמנו בה במלחמת יום כיפור. המגרש הישן שבו היה המסדר שוכן היום גן קלוזנר. זאת היא עכו הישנה והטובה עיר קטנה וצנועה של פחות מ10 אלפים תושב כולם יצאו לרחובות באותו יום ניפלא , כולם הכירו את כולם והרבה אירחו במשך אותו שבוע הרבה חיילים מגולני בבתים שלהם אפילו שהדירות היו צפופות והפרנסה קשה.

    אהבתי

  3. כתבה נוסטלגית מרגשת. אוסיף כי החייל יגאל כהנא שנפל חלל בתל פאחר שיחק כדורגל בשורות הפועל עכו בנוער עד לגיוסו והיה כישרון אדיר. הבחור גדל בקיבוץ בוסתן הגליל.
    מספרים שיום אחד באימון בעטו פנדלים והוא זינק לכדורים כמו פנתר אולם באחת הבעיטות נתקע עם הראש שלו בקורה והתעלף. לקחו אותו לבית חולים כשהתעורר השאלה הראשונה שלו היתה אם הכדור נכנס או לא נכנס. כזה היה יגאל זכרו לברכה אף פעם לא פוחד מעימות וככה נפל בלחימה. אם לא היה נהרג היה יכול להתפתח לשוער טוב מאוד.

    אהבתי

כתיבת תגובה