סיור בכביש הנפט הצפוני

סיור מודרך בכביש הנפט הצפוני לאורך קטע של 15 ק"מ * כמו ברמה הסורית מלפני מלחמת ששת הימים

דרך הנפט1

נסיעה בכביש צר, שומם ופראי, שעולה ויורד, פונה ומתפתל, ועם זאת ישר בקטעים רבים כמו סרגל. זו החוויה שמחכה בכביש הנפט.

שיפוץ הכביש שהתבצע [כתבה זו התפרסמה בנובמבר 2015, מאז חלו שינויים באיכות הדרך] מאפשר סיור ממונע גם לרכב רגיל בקטע הצפוני שלו – מנקודת הפיצול בכביש 99 מקרית-שמונה למסעאדה ועד צומת רוויה [סמוך לישוב קלע-אלון-ברוכים] בכביש 959 מצומת גונן למרום גולן. אורך הקטע כ-15 ק"מ.

כביש הנפט היה בראשיתו דרך שירות מאספלט במקביל לצינור הנפט שהוביל מערב הסעודית לנמל צידון – כ-1,200 ק"מ! הקו בבעלות חברה אמריקנית פעל בין 1950 עד סוף שנות ה-60. הוא נסגר בגלל חבלות של מסתננים ותקלות שונות, שגרמו לא פעם ולא פעמיים לדליפת נפט לנחלי נהר הירדן ומשם לכינרת, ולנזקים אקולוגיים חמורים.

הכביש בשטחה של ישראל נמשך לאורך כ-50 ק"מ. הוא נכנס מירדן לתל פארס בדרום רמת הגולן, עובר ליד מושב קשת, שמורת יער יהודיה, נפח, וואסט, תל פאחר, שמורת בניאס, תל חמרה, הכפר רג'ר ומשם צפונית למטולה לתוך לבנון. בגלל שהוא נחשב לכביש פרטי ואינו בתחזוקת החברה הלאומית לדרכים, אין לו מספר. מי בכלל צריך מספר לכביש כל-כך מיוחד…

ציר הנפט [דרך כורכר עד 1967] היה יעד מרכזי במסלול התנועה של חטיבות 8 ו-1 במלחמת ששת הימים בדרכן לכיבוש זעורה ותל פאחר. החטיבות היו אמורות להגיע דרכו אל יעדיהן. הביצועים מול התכנון התפספסו. קצת על כך – בהמשך.

תוואי כביש הנפט מדרום הרמה, דרך הגולן - ועד לנמל צידון

תוואי כביש הנפט מדרום הרמה, דרך הגולן – ועד לנמל צידון

נסיעה לאורך הקטע הצפוני של הכביש היתה עד לא מזמן קצת מאתגרת לרכב רגיל בגלל בורות, מהמורות, קטעים שנסחפו בגשם או שלוליות ענק. ב-2015 שופץ הקטע הצפוני ע"י רשות הטבע והגנים בשיתוף רשות ניקוז ונחלים כינרת והמועצה האיזורית גולן, ותקופה מסוימת אפשר היה לנסוע עליו בבטחה ובכיף. אלא שאימוני צה"ל ונסיעת שריון על קטעים מהכביש בתוספת זרימת נחלים דירדרו את איכות הכביש.

יש להיזהר במספר נקודות שבהן הכביש מתרומם ללא אפשרות לראות בטווח סביר אם ממול מגיע רכב. הכביש שומם בדרך כלל ורוכבי אופניים ייהנו בו במיוחד.

להלן הצעת סיור עם נקודות עצירה לתצפיות על הנוף או למקומות הקשורים לקרבות מלחמת ששת הימים.

המסלול הוא מצפון לדרום: עולים לרמת הגולן מכביש 99 – ממזרח לקרית שמונה. אפשר להתחבר גם מכביש 918, כשבצומת חורשת טל פונים ימינה – מזרחה.

[מפת הנסיעה – בסוף הפוסט. התמונות צולמו במספר ביקורים לאורך השנה]

תחנה 1 – צומת תל פאחר / הקצה הצפוני של כביש הנפט

שלט מצפה גולני

הפנייה ימינה ודרומה לכיוון כביש הנפט ותל פאחר

מצומת חורשת טל נוסעים מזרחה. חולפים על פני קיבוץ דן ולאחר מכן על פני הפנייה לקיבוץ שניר, ממשיכים ישר אחרי הפנייה צפונה לרג'ר ועולים לרמת הגולן. מעט אחרי שלט הכניסה למעיינות הבניאס [ולא לשמורה] – מגיעים לפנייה ימינה ודרומה. שימו לב לשלט "תל פאחר". כאן פונים ימינה וממשיכים כ-300 מטר.

תחנה 2 – דרך הפטרולים / כביש הנפט

שמאלה במזלג

אחרי כ-300 מטר מגיעים למזלג דרכים: שמאלה זהו כביש הנפט, ישר – דרך הפטרולים הסורית לשעבר, שקישרה בין המוצבים לפני מלחמת ששת הימים. מי שייסע בדרך זו יגיע אחרי כשני ק"מ למוצבי תל עזזיאת [ממערב] ובורג' בביל [ממזרח] הנמצאים משני צידי הדרך [לא מומלץ לפרייבטים].

כביש הנפט – קטע צפוני. מבט לכיוון דרום

מהמזלג פונים דרומה ולעיניכם יתגלה כביש הנפט במלוא הדרו, ישירותו, צרותו ומראהו כמסלול רכבת הרים בלונה פארק. מי שרוצה לחוש מעט את הנסיעה בקטע הזה עד תל פאחר מוזמן ללחוץ כאן ולצפות בסרטון.

תחנה 3 – תל פאחר / מצפה גולני

מצפה תל פאחר

אחרי נסיעה של כ-2.5 ק"מ מהמזלג דרומה תגיעו לכניסה לתל פאחר (מצד ימין, המערבי, של הכביש). המוצב הסורי לשעבר נכבש ב-9 ביוני 1967 אחרי קרב קשה שהסתבך, שאותו הוביל גדוד 12 של גולני מתוגבר בפלוגת טנקים ובסיירת גולני. 34 לוחמים נפלו בכיבוש המקום, שהפך לאגדה במורשת גולני.

בשנת 2002 שופץ האתר, שזוכה מדי חודש לאלפי מבקרים. אפשר לסייר בתעלות, להתרשם מהביצורים, להתפעל מנוף ישובי אצבע הגליל וכפרי דרום לבנון ולהקשיב להסבר במערכת שמע. בנקודת התצפית המערבית של האתר [בצילום התחתון] אפשר לראות בקצה הרכס לכיוון מערב את מוצב תל עזזיאת. מתחת למוצב תל פאחר עוברת דרך ההטיה שבה נעו כוחות גולני שבשו את המקום בהסתערות חזיתית.

תצפית מערבית תל פאחר

במרכז אתר תל פאחר נמצאת אנדרטה לחללי גולני במלחמת ששת הימים. חלקו הדרומי של המוצב מוקף בגדרות וסגור למבקרים מחמת סכנת מיקוש [כך לפחות ע"פ השלטים]. אתר ששווה ביקור. יצוין כי בתל פאחר נכון לשנת 2019 אין מים ולא שירותים, והמקום איננו מתוחזק. אנא שמרו על הניקיון.

מי שירצה להתעמק במהלכו של הקרב מוזמן ללחוץ כאן ולהגיע לעשרות כתבות שהתפרסמו בבלוג זה.

תחנה 4 – תצפית מעל תל פאחר

פאחר מלמעלה

יצאנו מהחניה של תל פאחר ופנינו ימינה, דרומה, חזרה לכביש הנפט. המשכנו ועלינו בכביש המתפתל עוד כ-800 מטר. בפיתול השני, החד, נעבור ליד הכניסה לכפר הסורי הנטוש והחרב עין פית. מי שירצה יוכל להיכנס עם הרכב עד כמה שניתן [רכבים רגילים יתקשו] לתוך הכפר ההרוס ולהתרשם מהמבנים ומהמעיין העובר במרכזו. בכניסה לעין פית מדרום – סלע לזכרו של אורי אילן, מ"כ גולני שנשבה ע"י הסורים עם ארבעת מחבריו ב-1954 והתאבד בכלאו.

ממשיכים עם כביש הנפט דרומה, עולים ומוצאים את עצמכם בגובה של כ-100 מטר מעל תל פאחר [קבוצת העצים על הגבעה שמתחת]. שווה לעצור בשולי הדרך ולהתרשם מהנוף הכולל את החרמון וקלעת נמרוד בצד צפון מזרח [אינם נראים בצילום], הר דב מצפון, הרי הלבנון, הכפר רג'ר, קיבוץ שניר, בריכות הדגים הנוצצות של דן, קרית שמונה ומוצב תל עזזיאת [לא נראה בצילום]. במקום הזה, השולט טופוגרפית על עמק החולה, ישב הצבא הסורי עד לסיום מלחמת ששת הימים.

תחנה 5 – מצפור הבוקרים

מצפור הבוקרים

בהמשך הדרך תיתקלו מצד ימין, ממערב לכביש, בשלט "מצפור הבוקרים" – נקודת תצפית אל עמק החולה. השלט מספר ששטחי המרעה כוללים 73 אלף דונם ומשמשים כ-3,000 ראשי בקר השייכים לקיבוצים שניר, כפר סאלד, שמיר ולהבות הבשן. נוכחות עדרי הבקר מווסתת את כמות הצמחיה ובכך מסייעת לצמצום שריפות בקיץ.

משאית קטנה על דרך הנפט

המשכנו וכמעט מיד הבחנו שבמרחק כמה מאות מטרים מתקרבת ממול משאית קטנה. היה לנו די זמן לטפס לעלייה הבאה לפני שהיא תגיח אלינו. ירדנו בזהירות לשוליים, שלא תמיד מאירים פניהם למכוניות פרטיות, ולחכנו את העשבים הגבוהים, בעוד שהמשאית נצמדה לגדרות מהצד שלה וכך חלפנו זה על פני זה.

תדירות התנועה על כביש הנפט נמוכה מאוד. לפעמים אפשר לחצות את כל 15 הק"מ של הקטע הצפוני בלי להיתקל אפילו ברכב אחד.

תחנה 6 – אנדרטה לשני מפקדים מחטיבה 8 במלחמת ששת הימים

אנדרטה לשניים מלוחמי חט 8

כ-2.5 ק"מ אחרי מצפור הבוקרים, מצד שמאל של הכביש, המזרחי, מתנשאת אנדרטה לזכרם של רס"ן רפי מוקדי וסגן יובל בן ארצי שנהרגו במהלך לחימת חטיבה 8 לכיוון מוצבי קלע הנמצאים מזרחית לכאן. על הקרב ראו בתחנה הבאה.

תחנה 7 – סיר א-דיב

סיר אדיב

כ-200 מטר אחרי האנדרטה מגיעים לכפר החרב סיר א-דיב. מבני הכפר ההרוסים נמצאים משני צידי הדרך, בעיקר לכיוון מזרח. דרך כפר זה עברה ביום שישי ה-9 ביוני 67' חטיבה 8 בדרכה לכיבוש מוצבי זעורה.

סיר א-דיב, כפר קטן של פלחים ורועים, לא נכלל בתכנון התנועה של החטיבה בדרכה לכיבוש יעדיה. סטייה לא מתוכננת מהנתיב גרמה לחטיבה ולגדוד הטנקים 129 שהוביל אותה מגבעת האם להגיע עד לכאן, ובכך להסתבך בקרב מול מערך נ"ט שישב בכפר קלע הנמצא כשני ק"מ דרומית-מזרחית לסיר א-דיב.

מכביש הנפט אפשר להבחין במזרח ברכס קלע, שממנו נורתה אל כוח צה"ל אש חזקה ומדויקת. הטנקים של גדוד 129 טיפסו מכאן בעקשנות וסיימו את הקרב עם שניים-שלושה כלים שלמים מתוך ה-28 שהחלו, ועם 14 הרוגים. לקורות חטיבה 8 בששת הימים – לחצו כאן.

יד זיכרון לנופלי חטיבה 8

מי שזמנו בידו והוא מצויד ברכב שטח, יכול לסטות מכביש הנפט ולהיכנס שמאלה ומזרחה אל תוך הכפר, להמשיך עם הדרך כמה מאות מטרים בין הבתים ההרוסים ולעלות עוד כקילומטר עד למחסום קוביות הנ"ט, שדרכו עבר גדוד 129. המחסום משמש גם כאנדרטה לחללי חטיבה 8 [בצילום]. מי שימשיך ממחסום הקוביות עם הדרך כלפי מזרח יגיע למוצב קלע ולבתי הכפר ההרוסים המשמשים כיום מטרות לאימוני שריון וחי"ר. ביום שבו יתקיים אימון צה"לי, אמור להיות מי שיעצור אתכם מלהתקדם אל תוך שטח האש.

פיתולי כביש הנפט

פיתול בכביש הנפט
כביש הנפט מצפון לכיוון דרום מציג נוף של בזלת נוטה על צידו.

מאגר מי שמיר
בהמשך הדרך דרומה העפנו מבט לאחור, צפונה – אל מאגר מי שמיר עליון לא רחוק מהכביש בכיוון מערב שנחשף כאן בכל הדרו ופראיותו. ברקע – רכסי החרמון המערביים.

כביש הנפט מראה כללי
צילום מנקודה גבוהה בכביש הנפט, כ-3 ק"מ מזרחית לקיבוץ שמיר.

תחנה 8 – מצפור חלונות שמיר

מצפור חלונות שמיר

שלט בצד ימין, המערבי, בישר על המצפור הנמצא דרומית-מזרחית לקיבוץ שמיר. השם הרומנטי הוא בגלל סלעי גיר חשופים בשל שינויים גאולוגיים. השלט יספר על מקום שמתאפיין בצמחיה נמוכה, שרקרקים שמקננים כאן ומערות קבורה שהתגלו באיזור.

נושמים אוויר פסגות ומצלמים את הכביש ואת הנוף המרהיב שממזרח לו.

תחנה 9 – שמורת נחל עורבים

נחל עורבים

תחנה אחרונה במסלול כביש הנפט הצפוני לכיוון דרום. שלט מימין [לא זה שבתמונה] מבשר על המקום. נכנסים מהשער, יורדים בדרך זרועה בבולדרים ולא נוחה להליכה. מי שכוחו במותניו מוזמן להמשיך כלפי מטה עוד כקילומטר עד לתצפית על המפל בגובה העיניים. המפל נמצא במצב יבש רוב חודשי השנה.

ניתן לרדת בקניון עד לתחתית ואף להמשיך בדרך היורדת ימינה ומתפתלת לכיוון שמיר/להבות [בצילום התחתון].

קיבוץ שמיר

מפת הנסיעה [במבט ממערב למזרח] עם נקודות העצירה

מפת נסיעה כביש הנפט

יצאנו מכביש הנפט אל צומת ראוויה [רוויה] ולכביש 959. אם תפנו ימינה, למערב, תוכלו לרדת לכיוון גונן בכביש שיורד עד לצומת תחת נוף מרהיב של עמק החולה. אם תפנו שמאלה תגיעו לצומת וואסט ובהמשך מזרחה לקיבוץ מרום גולן והר בנטל.

יצוין כי צינור הנפט פעל עד סוף שנות ה-60 ואז נסגר לאחר שעבר מספר חבלות. המשמעותית ביותר ביולי 1969 אז חדרה חוליית מחבלים דרך הכפר רג'ר ופוצצה קטע גלוי של הצינור שעבר צפונית לקיבוץ דן. כתוצאה מהפיצוץ זרם נפט לוואדיות הצפון שהפך לאש זורמת, ומשם הגיע גם לנהר הירדן. במשך שעות ארוכות עמלו כבאים וחברי קיבוצים בכיבוי האש ובניסיון לצמצם את זרימת הנפט לירדן. טונות של נפט נשפכו לכינרת ונדרש מאמץ בינלאומי על מנת להפסיק את זרימת הנפט עד לתיקון הצינור.

בספטמבר 1969 פגע טרקטור שעבד מזרחית לשמיר בצינור וגרם לדליפת נפט לעבר הקיבוץ. זה היה האקורד האחרון של הצינור ההיסטורי. נפט כבר לא זורם בו, אבל הדרך ששימשה את אנשי התחזוקה שלו עודנה עוברת במקביל אליו ונסיעה בה תעניק טעם מיוחד בכל טיול לרמת גולן.

————————————————————————————————————–

8 מחשבות על “סיור בכביש הנפט הצפוני

  1. סיור מרגש שכדאי להכניס לתוכנית טיולים.
    אפרופו דליפת דלק לכנרת בשנת 1969 אציין שזרימת מזהמים לאגם נמשכת. הלילה צינור ביוב התפוצץ ליד המלון הסקוטי, אלפי ליטר ביוב נשפכו לכינרת ואנחנו נשתה את זה מחר.

    אהבתי

    • "במרכז האתר נמצאת אנדרטה ל-60 חללי גולני במלחמת ששת הימים"- – – צריך לעדכן: 61 מגולני, ועוד אחד מהשריון (לפי שעה, רק אחד מששת חללי השריון שנפלו באזור תל-פאחר מונצח באנדרטה הזו).

      "הר דב מצפון, הרי הלבנון, הכפר רג'ר, קיבוץ שניר, בריכות הדגים של קיבוץ דן ומוצב תל עזזיאת [לא נראה בצילום]" – – – רג'ר ובריכות הדגים כן נראים בצילום? נכון לעכשיו את התמונות שבפוסט זה אי-אפשר להגדיל ע"י לחיצה כפולה, ואולי לכן איני מצליח להבחין בבריכות הדגים, אך נדמה לי שגם הן אמורות להיות מזרחית לשטח הנראה בצילום. כך גם לגבי רג'ר, וכפי הנראה בתמונה שהתפרסה בפוסט עליו, שצולמה מתל-עזזיאת:

      לגבי צינור הנפט, הרי שבמקום בו הכביש מתפתל, צפונית לתל-פאחר, ניתן להבחין במורד הגבעה (מערבית לכביש) בהמשך *ישר* של מסלול הצינור (שלמה, בטח יש לך תמונות מזה. המסלול הזה ניכר גם בתמונות שצולמו אחרי המלחמה), וכמדומני שכבר נכתב פה (באחד הפוסטים הישנים, בתגובות) שפיתול הכביש הוא מאוחר, ובשעתו דרך הכורכר המשיכה ישר לאורך הצינור.

      שאלה: האם בהמשך ציר הנפט, במקומות בהם מתפתל הכביש (כמו לדוגמא בין נקודות 7 8 המסומנות במפת הנסיעה) גם אפשר להבחין במסלול ישר של הצינור?

      אהבתי

      • יש בעיה בהגדלת התמונות של פוסט זה, מקווה שזה זמני.

        לא זוכר לגבי המשך הכביש איפה אפשר לראות את מסלול הצינור. אכן פיתול הכביש מעל תל פאחר נעשה לאחר המלחמה. הסיירת ירדה מעין פית לאורך ציר הנפט הישן שאת התוואי שלו ניתן לראות גם כיום בסמוך לתל הדרומי.

        אהבתי

  2. הדרך לאורך תוואי הצינור קיימת גם כיום. ניתן לראותה גם בתצ"א של GOOGLE MAPS.
    ניתן לנסוע עליה (רצוי עם 4X4). נסיעה עליה עשויה לעזור באיתור ציר העליה מציר ההטיה, דרומית לעין א דיסה.

    אהבתי

  3. קראנו על ההמלצה בויקפידיה חבורה של רוכבי אופניים עשינו היום את קטע כביש הנפט , סבבה לגמרי, תודה בשם 27 שרכבו ונהנו.
    , נוף עוצר נשימה, בתים הרוסים של הסורים, היה מרתק ויפה יפה יפה, . . ממליץ לכל המאותגרים.

    אהבתי

  4. בשבת עשינו את המסלול בכמה רכבים ע"פי המתואר ומאד נהנינו.
    אגב מספר קטעי כביש אכולים ונפערו כמה בורות גדולים אולם החויה לא נפגמה. ראינו חיות בר, נופי בראשית. סיור באדרנלין גבוה.
    חסרו שלטי הסבר לאורך הדרך.
    תודה גדולה על ההמלצה,בלוג צבאי ברמה גבוהה מאד.
    אייל

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s