קולות מ-67 / קב' פקודות גולני

תיעוד מיוחד: הקלטה מקבוצת פקודות של חטיבת גולני לפני צאתה לקרבות ההבקעה * המח"ט יונה אפרת: "התקפת חיל האוויר תתחיל תוך שעה או פחות, אחרי זה מתבצעת התקפה כשהמגמות שלה הכלליות אינן משתנות, אבל הרכב הכוחות שונה לחלוטין. חטיבה 8 נכנסת כאן עם כוחות גדולים" * מג"ד 51 בני ענבר: "אורי – טנק אחד ייסע לפניו, והוא מיד עם כל הפלוגה מאחור" * הקמ"ן שמחוני: בחירבת סודה יש 10 טנקים טי.34" * דן שילון, כתב קול ישראל, תיעד את התדרוך, כולל ראיון קצר עם רובקה, מפקד הסיירת

**** להאזנה לקבוצת פקודות של חטיבת גולני מיוני 1967 – לחצו על הצילום ****

ההקלטה הנוכחית במסגרת "קולות מ-67" היא אחת המעניינות והמרתקות שמצאנו עד כה מהחזית הסורית במלחמת ששת הימים, מתוך מאות שידורים והקלטות שבוצעו על-ידי שדרי הרדיו של קול ישראל בתקופה זו. מדובר בתיעוד קבוצת פקודות של חטיבת גולני, שייתכן מאוד התקיימה ביום היציאה למלחמה, בוקר יום שישי 9 ביוני 1967 בחורשת תל-חי. היא ודאי חשובה היסטורית מפני שהיא מתעדת את קולות המפקדים לפני היציאה לקרב.

לא ידוע אם ההקלטה הזו שודרה מתישהו. מי שהקליט אותה היה דן שילון, שלמחרת היום סיפק חומר דרמטי עם דיווח טלפוני מקרית שמונה על כיבוש תל פאחר שבו השתתף [בחלקו הראשון של הקרב].

דן שילון בסוף שנות ה60

דן שילון בסוף שנות ה-60

בראיון שפורסם כאן עם שילון לפני כשלוש שנים הוא זכר שבאותה קבוצת פקודות, המח"ט יונה אפרת שפע ביטחון עצמי גבוה. "הבנתי מהנאמר מעט מאוד", סיפר שילון, "שפה צבאית מאוד כבדה, זה נשמע לי כמו סינית".

בסיום אותו תדרוך בתל-חי נסע שילון לקרית שמונה, העביר את החומר בטלפון ולפני הצהריים חזר ופגש בחטיבת גולני בחורשת טל לפני צאתה לקרבות, שם עלה על הזחל"ם של המג"ד מוסא קליין, על-פי החלטת המח"ט יונה אפרת.

בדיעבד, העברת ההקלטה של קבוצת הפקודות למערכת קול ישראל היתה מעשה נבון, גם לנוכח העובדה ששילון עמד להצטרף לקרב. שילון חזר מתל פאחר בריא ושלם – אבל בלי הטייפרקורדר. זחל"ם חפ"ק 12 ספג פגז במנוע מתחת ליעד והכתב ויתר הנוסעים נהדפו החוצה. שילון הותיר בזחל"ם את מכשיר ההקלטה שהיה מונח על ידו במהלך הנסיעה, תפס מחסה ולאחר מכן סייע בטיפול בנפגעים ובהמשך חזר עם זחל"ם עמוס בפצועים לתאג"ד בהגושרים.

מכשיר ההקלטה נמצא לאחר המלחמה מפויח ופגוע ונשלח למערכת הרדיו בתל-אביב. לא ידוע מה עלה בגורל סלילי ההקלטה. שילון סיפר כי במהלך התנועה אל תל פאחר הקליט את סיפורי הקצינים והחיילים – חייהם האישיים ותחביביהם. הטייפ שהקליט מן הסתם גם את קולות הקשר וחילופי הדברים בתנועה אל היעד, עשוי היה להוסיף פרטים ולברר תמיהות ושאלות שצצו אחרי הקרב הזה.

נשארנו בינתיים עם הקלטה של קבוצת הפקודות של גולני, שהיא עדות חשובה ומשמעותית. היא מלמדת למשל מה ידעו בחטיבה על מיקומי טנקים סורים שהיו בקרבת תל פאחר ותל עזזיאת וסיכנו את הכוחות ואת תנועתם ליעד, ולבחון האם הוכן מענה הולם כלפי האיומים הללו.

חבל שבהמשך היום לא היתה הקלטה גם מזחל"ם החפ"ק החטיבתי בזמן הקרבות. ולא שזה היה בלתי אפשרי. כתבי קול ישראל בגזרת פיקוד דרום – ירמיהו יובל, מיכה שגריר ועמוס אטינגר, העבירו למערכת כמה וכמה הקלטות חשובות מהחפ"קים השונים שניהלו את כיבוש חצי האי סיני, כולל קולות מכמה קרבות.

דן שילון היה היחידי מהכתבים הישראלים בצפון שהצטרף לכוח לוחם. היתר – חיים יבין, מייק הולר ויחזקאל המאירי, נעו לסירוגין בין דן לגונן, דיווחו על מה שראו עיניהם – הרמה בוערת, הבזקי ירי ובעיקר ערפל קרב וקטעי דברים. אף אחד מהם לא היה ב-9 ביוני בחפ"ק של חטיבה 1 או של חטיבה 8, וגם לא בחפ"ק פיקוד צפון. רק מיום המחרת יש הקלטה מחפ"ק הפיקוד בהר כנען, שם שהה חיים יבין. אלא שהיה זה יום של התקדמות לעומק הרמה ללא התנגדות וללא קרבות, כך שההקלטה הזו מינורית מבחינת המשמעויות הצבאיות.

קבוצת פקודות של חטיבבת גולני לפני היציאה לקרב [צילום: ארכיון צה"ל]

יוני 1967, קבוצת פקודות של חטיבת גולני לפני היציאה לקרב [צילום: ארכיון צה"ל]

תמלול האירוע

הקלטה זו נפתחה במילים של שילון – "אנחנו יוצאים עכשיו אל עבר הרמה הסורית", מה שעשוי ללמד כי ההקלטה בוצעה בבוקר יום שישי 9 ליוני. אפשרות אחרת היא שקבוצת הפקודות המוקלטת הזו נערכה יום קודם לכן, ב-8 ביוני. ביום זה קיבלה חטיבת גולני בשעה 09:00 התראה לקראת פעולה לביצוע מוגבל של מקבת-צפון וקיימה קבוצת פקודות. כעבור שעה וחצי הגיעה פקודת ביטול.

עוד לפני תחילת הקלטת קבוצת הפקודות של גולני קיים שילון ראיון קצר עם טנקיסט מחטיבה 8, שסיפר על ההגעה מכונתילה ועל בטחונו שעוד מעט ייצא הכוח שלו לכבוש את הרמה ושיהיה זה קל יותר מאשר בגזרה המצרית [הקלטה זו תובא בנפרד מתישהו]. גם המח"ט אפרת מזכיר בדבריו את חטיבה 8 כמי שתבצע את ההבקעה מגבעת האם. יצוין כי חטיבה 8 הגיעה לאצבע הגליל לפנות בוקר ה-8 ביוני מהגזרה המצרית שבה לחמה ב-5 וב-6 ליוני.

להלן תמלול הקולות מהאירוע, על רקע ציוצי הציפורים. ייתכנו אי דיוקים בתמלול מכיוון שלפעמים הקולות התערבבו וקשה לשמוע מי אמר ומה.

——————————————————————————————————————————————————————

מבט על קבוצת הפקודות

קבוצת הפקודות. משמאל המח"ט יונה אפרת, נשען על עץ – הקמב"צ שחר, מתחתיו מעיין במפה המג"ד מוסא קליין [מתוך סרט שחזור המלחמה – "אחריי"]

מישהו: הוא ישב שם כל יום לראות…

המח"ט אל"מ יונה אפרת: בלאו הכי הטנקים ירוצו שם קדימה. הם יתנו את החיפוי ואחר כך תשלח אותם קדימה.

מישהו: באור יום… ככה שזה לא הכי בטוח.

מג"ד 51, סא"ל בני ענבר: טנק אחד אני אכניס לתוך בחריאת, אם זה שלושה מטר [כנראה מתכוון לרוחב של דרך הפטרולים], שייכנס.

מישהו: אז זה יהיה סתום, אם לא תוריד אותו מהציר.

ענבר: לא לא, הוא ייכנס, פה בפנים יש לו… ואחריו אנחנו נכניס את זה.

[מעיינים במפות]

מישהו [אולי הקמ"ן אורי שמחוני]: זה בורג' בביל… הנה זאת דרך ה….

עוד קבוצת פקודות

בשורה הראשונה מימין: קצין קישור לשריון שלום סלע, מג"ד 51 בני ענבר, מפקד הסיירת רובקה אליעז ומג"ד 334 מרגמות אלי עשת. עומד משמאל (מימין למח"ט) – סרן דוד כהן מהסיירת

ענבר: הנה הנה…

מישהו: כאן תיכננו לשים את החסימה.

ענבר: בדרך הניצחון על ההישג…

מישהו: זאת דרך הפטרולים.

אפרת: שני טנקים נעמיד פה… קרוב לדרך, בסדר.

ענבר: לא, על יד הדרך, בסדר.

אפרת: אחד נכניס פנימה לפני ה…

מישהו: כן בדיוק כך.

מישהו [ייתכן אליושה, מ"פ הטנקים ת"פ גדוד 51]: בשני ה… האחרים הייתי שם אחד שמאלה אחד ימינה.

ענבר: רגע אבל בשלב הזה אתה אומר שיש לי רק מחלקה.

מישהו: שלושה טנקים… אחד ימינה ואחד משני צידיו.

ענבר: כן, אבל אולי את האחד שעובר צפונה לא כדאי להכניס כי יש פה באיזור הזה נשק נ"ט.

קבוצת פקודות

המח"ט יונה אפרת ומאחוריו הקמ"ן אורי שמחוני בקבוצת פקודות חטיבתית ב-8 או ב-9 ביוני 67

מישהו: אתה מבין, אבל כאן… מכאן יהיה לך חיפוי גם לאגף הזה.

-למי?

-מהטנק שיישב כאן. ומכאן חיפוי הנה… וחוץ מזה כשייכנסו פנימה, איך שלא ירוצו יוכל גם כן לתת להם חיפוי.

ענבר: כן, כן.

ענבר: שני טנקים חיפוי, טנק נכנס לפני הזחל"מים שלו, הוא מיד נכנס. ברגע שהוא עובר את הפתח פה עם הגדרות…

מישהו: מוריד את האנשים.

ענבר: מוריד, שיישפכו לתוך התעלות, ציר אחד בתעלה הזו וציר אחד בתעלה הזו, ואחד למרכז.

מישהו: יש אפילו דרך…

הסמג"ד זוהר נוי ומ"פ נספח אלכס קרינסקי, שהיה בזחל"ם של המג"ד מוסא קליין

הסמג"ד זוהר נוי ומ"פ נספח אלכס קרינסקי, שבקרב תל פאחר היה בזחל"ם המג"ד מוסא קליין. קרינסקי נהרג, נוי נפצע קשה

מישהו: אתה לא הולך לתל עזזיאת?

ענבר: אני הולך, אבל אולי בשלב שני.

מישהו...: … לבורג' בביל.

ענבר: אז מיד לאורי [הכוונה למ"פ ב' אורי אייזנברג]. טנק אחד ייסע לפניו, והוא מיד עם כל הפלוגה מאחור, ציר לחימה התעלה הזו, ציר לחימה התעלה הזו וציר מרכזי, תן לו שיישב בצד וילמד את זה כבר.

שילון מתאר: הקצינים יושבים עכשיו כאן על ארגזים, מציצים במפות ובמפה גדולה התלויה כאן בחורשה על לוח עץ ענק, לידה עומד עתה מפקד החטיבה אשר פוקד את קציני הפלוגות, מפקדי הפלוגות, ומיד ימסור להם תדרוך אחרון.

המח"ט יונה אפרת: …החוצה צעד, פולק [קצין אפסנאות חטיבתי, סגן ישראל פולק] אם אתה לא רוצה שאני יצעק היום – שב בשקט, אוקיי? את הקרביים אני לא רואה… טוב, שימו לב אליי, אני רוצה לקפל את העניין הזה עוד יותר, כי זה אל"ף, עוד פעם אחת לגבי הרבה דברים, אותו הדבר מה שדיברנו, ודבר שני אין לכם הרבה זמן להכנות. נתחיל מזה שאני מעריך שהתקפת חיל האוויר תתחיל תוך שעה או פחות.

דן שילון בקבוצת הפקודות

דן שילון מימין במשקפי שמש בקבוצת הפקודות

מישהו: 12.

המח"ט: תוך שעה וחצי. והיא מיועדת להוות לעבודה די יסודית בקטע הזה, ואני חושב שבמשך מספר שעות תהיה פה הכנה יסודית. אחרי זה מתבצעת התקפה כשהמגמות שלה הכלליות אינן משתנות, אבל הרכב הכוחות שונה לחלוטין. חטיבה 8 נכנסת כאן עם כוחות גדולים, ולמעשה מאיתנו נכנסים אך ורק כוחות מנויידים, מנויידים בשריון. יש פה מספר קטן מאוד של דברים שעליכם לדעת מבחינה מודיעינית שהם חידוש, הם גם עשויים להשתנות אחרי הפעולה של חיל האוויר ואני מקווה שישתנו, שימו לב אליהם ואחרי זה אני…

הקמ"ן אורי שמחוני: יהיה פה שינוי אם השריונים נוסעים, משנים עמדות, כל פעם צצים במקום אחר. סך הכל בגזרה שלנו כרגע יש כגדוד טנקים. ומה שאני אומר ייתכן ופה, ואחר כך אני אסביר שחלק מהטנקים מתייחסים פעמיים לאותו מקום, עוברים פה טנקים ופה טנקים וייתכן שהם עוברים ממקום למקום. אז ככה, נתחיל מנוחיילה. נוחיילה – שני טנקים בסימן שאלה. בחורשת הזיתים בין נוחיילה ובין מחסום הנ"ט – שלושה טנקים. רמת הבניאס – ארבעה טנקים. למעלה על התוואי שלושה טנקים, ומתחת לכביש במטע העצים עוד שני טנקים. בגשר ואדי עסל שני אס.יו- 100. עכשיו בחירבת סודה עשרה טי.34.

מישהו: כמה?

הקמ"ן: עשרה, כאשר הם ערוכים לכיוון רמת הבניאס. תל עזזיאת – טנק אחד. במיגנן הנ"ט הזה בין בורג' בביל ובין עזזיאת שלושה טנקים. אני מבקש שהקמ"ן… רק תרשמו את הדברים האלה.

מפת הטנקים

תרשים פריסת סדר גודל של גדוד טנקים סורים: 14 טנקים בכל אחד משני גדות נחל בניאס. הריכוז הגדול בחירבת סודה, בעורף של תל עזזיאת

המח"ט: יש פה למטה דבר יותר טוב? … חטיבה 8 הוא באיזור גור אל עסקר, זה לא כולל מעבר, אם אנחנו נצטרך לעבור דרך פה נעבור דרך פה, אבל ללחימה הוא לוקח את נושא גור אל עסקר, נעמוש, זעורה, עין פית, ומנקה את הכביש עד כאן. החטיבה כובשת את היעדים האלה ומיועדת לכבוש ולטהר גם את זה.

שילון מתאר: כשאני מסתכל עכשיו על הקצינים, על מפקדי הפלוגות, ניתן לראות בחורים צעירים, סגן אלוף צעיר, לידו סרן, חבושים בכובעים-לא-כובעים לפי שעה, דרוכים, מלאי רצון לפעול לאחר ימים ולילות של ציפייה. אחד מהם כאן לידי מעלעל במפות אשר בידיו, שני מקשיב בדריכות לדברי מפקד החטיבה, אחד אחר נשען על עץ, שואף את עשן הסיגריה. אחד בודק את העוזי שבידיו. הג'ינג'י שמולי קצר רוח [כנראה אלכס קרינסקי], רוצה לצאת. כולם כאחד, גוש אחד, כולם נכונים. על כל פנים, זה הרושם שמתקבל כאן בחורשה.

תוך כדי התדרוך אני פונה כאן לקצין צעיר. מה שמך בבקשה?

-"הלפרין גדעון".

גדעון, האם השתתפת אי פעם בקרב?

-"לא, עדיין לא".

והיום זה הקרב הראשון שאתה עומד להשתתף בו?

-"אני מקווה שהוא יהיה".

מדוע אתה אומר 'אני מקווה'?

-"אני בטוח שהוא יהיה".

האם בימים האחרונים הייתם דרוכים מאוד?

-"כן, היינו דרוכים ומוכנים".

אמור לי מה הרגשתו, אבל ככה מתוך הבטן, של מישהו שעומד לצאת פעם ראשונה בחייו לקרב והוא קצין והוא מפקד על פלוגה שיוצאת למשימה, שלכל הדעות איננה קלה.

-"ההרגשה טובה, מלאת ביטחון, מקווים להצליח".

רובקה אליעז:  אנחנו מיועדים לתקוף כל אחד שיפריע בתנועה, ואחר כך לנוע במהירות עמוק לתוך השטח. החייל הסורי יותר פרימיטיבי מהירדני

רובקה אליעז, מפקד הסיירת

רובקה אליעז, מפקד הסיירת

דן שילון: אני פונה כאן אל סרן ראובן שהוא מפקד הסיירת של חטיבת גולני. סרן ראובן, יש לך כתובות חקוקות על ידך, מה זה?

-"אלה הן מילות דיווח ומילות קוד שאותן נצטרך להפעיל בשעת ההתקפה".

מדוע אתה חוקק אותן על ידך?

-"על היד זה המקום הטוב ביותר, הנוח ביותר, אפשר להציץ לדווח ולא לשכוח שום פרט שהוא חשוב בזמן ההתקפה".

אחד הקצינים לחש לי כאן שליחידה שלך קוראים המקצוענים או הנמר המעופף, מדוע?

-"החבר'ה הם נבחרת של מיטב הנוער שהתרכזו ביחידה, לכל אחד יש מספר תפקידים ומספר מקצועות, אם זה חבלנים, נהגים, סיירים, צלפים ועוד ועוד".

אולי אתה מוכן בשפת אדם מן הישוב לומר לי מה מוטל עליך בשעות הקרובות?

-"אנחנו ממתינים כבר מספר ימים לתפקיד שמיועד לנו. בשלב א' להבקיע ואחר כך לרדוף ולהשמיד".

את מה ואת מי?

-"כמובן את הפרטנרים הקבועים שלנו, זה הסורים".

אולי אתה מוכן רק לפרט את המוצבים שעליהם אתה עולה.

-"המוצב שאנחנו עולים כרגע הוא לא מוגדר, אנחנו מיועדים לתקוף כל אחד שיפריע בתנועה, ואחר כך לנוע במהירות עמוק לתוך השטח".

מפקד החטיבה דיבר כאן במשך שעה ורבע ומסר כאן פרטי פרטים, ממש לוח שחמט. כיצד אתה זוכר את כל מה שהוא אמר?

-"יש לנו את הכלים שלנו, שלא מן הישוב, זה מרשמי הקרב, מילות קוד, מילות דיווח, לוח זמנים מפורט ביותר, שלפיו אנחנו יודעים בדיוק מה לעשות ואיך לעשות".

אני מוכרח לשאול שאלה מאוד מאוד רגילה לבסוף – מה הרגשתך?

-"ההרגשה שלי שהגיע הזמן שאנחנו בהמתנה כבר כמה ימים וזה מוכרח עכשיו לבוא.,ההרגשה שלי שאנחנו לוקחים, רק אני חושש שיעצרו אותנו".

אתה חושש או לא חושש?

-"אני חושש מאוד שיעצרו אותנו באחד השלבים, זה החשש היחידי שיש לי בשלב זה".

מי עלול לעצור אתכם?

-"כל מיני גורמים שלא תלויים בחטיבה שלנו".

על כל פנים, לא הסורים.

-"הסורים זה המקום האחרון בדירוג הזה".

אני מאחל למקצוענים ולנמרים הצלחה.

-"תודה רבה".

ובהמשך – רובקה: "אני חושש מהסורים שיכולים לעשות פתאום מהפכונת קטנה, ולהגיד שהם בסדר, מעכשיו והלאה יהיה משטר סוציאליסטי של באמת. זה מתאים מאוד לאופי הסורי הזה של שקרנות ודו פרצופיות, על ידי זה הם ימנעו את ההכנסה שמגיעה להם לכל הדעות".

כלומר, אתה חושש מזה שהם ירצו לא להילחם?

-"בהחלט, הם מרגישים שהכל מרוכז, הכל מוכן, הם רק מצפים והם לא יודעים לשעה שתתחיל ההתקפה".

אתה אומנם צעיר מאוד, אבל לפי מה שאני שומע יש לך ניסיון קרבי גדול. אתה יכול להשוות את החייל הסורי לחייל אחר בצבאות ערב, לפני הקרב היום?

-"אני חושב שהחייל הסורי הוא יותר פרימיטיבי מהחייל הירדני, הוא ניזון מכל מיני דברים ותעמולה לא שלמה".

—————————————————————————————————————————

24 מחשבות על “קולות מ-67 / קב' פקודות גולני

  1. כל ההקלטה מריחה קונספירציה
    לא נראה מוזר שהקלטה זו מצויה אבל איפו ההקלטה מהקרב תל פחר שעשה שילון
    תבדוק טוב למי היה אינטרס להעלים את ההקלטה מהרדיו
    סיפרו מעשיות שהטפרוקורדר התקלקל והסלילים עלו באש
    כן גם סבתא שלי רקדה על גלגלים בתעלות של תל פחר
    יש גבול עד כמה הציבור מטומטם

    אהבתי

  2. שוב שלמה עשה זאת.

    מדברי דן שילון בשיחתו עם מפקד הסיירת אפשר לדעת שהתדריך נמשך שעה ורבע.
    בהקלטה שלפנינו התדריך נשמע במשך כשש דקות.
    לכן חסרים כאן כ-70 דקות מהתדריך.
    נקווה שימצאו גם קטעים נוספים.
    בסרט Follow Me שהופיע בבלוג זה, יש שימוש בוידאו מן התדריך המוקלט בכתבה זו.
    ניתן לזהות שם את מוסה קליין ז"ל, אלכס קרינסקי ז"ל ודוד כהן.
    הקטע שבהקלטה עוסק בתנועה על דרך הפטרולים של גדוד 51 ובכניסה לתל עזזיאת.

    לאכזבתי אין כאן קטע התדריך של גדוד 12 תל פאחר.

    אהבתי

  3. מעניין מי הלוחם האנונימי שאם הוא בטוח בדבריו למה אנונימי (אולי זה סלוגן).
    ההקלטה נשמעת אמינה אבל נכון, איפה ההמשך מפריצת הכוחות את הקו הירוק ועד שנפגע זחל המג"ד (מוסה קליין ז"ל) שאיתו היה שילון וגם אני שואל איפה הסלילים? הרי הזחלם לא נשרף, וגם הטייפ אולי ניזוק אבל "הסלילים הגנוזים" זו באמת שאלה גם שלי.
    (אתייחס לקונספירציה אם לא תהיה אנונימי ואם היית שם בזמן אמת)

    ברוש עזרא גדוד 377

    אהבתי

  4. הערותי לגבי המידע המודעיני שמסר הקמ"ן בתדריך

    "קמ"ן אורי שמחוני: יהיה פה שינוי אם השריונים נוסעים, משנים עמדות, כל פעם צצים במקום אחר. סך הכל בגזרה שלנו כרגע יש כגדוד טנקים."
    ד: סה"כ הוא מנה 28 טנקים שמקומם היה ידוע.
    ….
    "נוחיילה – שני טנקים בסימן שאלה. בחורשת הזיתים בין נוחיילה ובין מחסום הנ"ט – שלושה טנקים."
    ד: המקומות האלה לא רלוונטים לגדוד 12 כי אין אפשרות לירי משם לציר התנועה של הגדוד.

    "רמת הבניאס – ארבעה טנקים."
    ד: אם אלו היו מסוג T-34 הם לא יכלו לפגוע בגדוד 12 בזמן התנועה בגלל שלתותח שלהם אין טווח מספיק.

    "למעלה על התוואי שלושה טנקים,"
    ד: בזמן התדריך כנראה הצביע על המפה אבל כיון שאין כאן אלא הקלטת שמע הרי שאין לדעת אם הכוונה לחלק הצפוני של תוואי ההטיה או באיזור דרומי יותר שעלול היה לסכן את תנועת גד' 12 ו-51.

    "ומתחת לכביש במטע העצים עוד שני טנקים. בגשר ואדי עסל שני אס.יו- 100."
    ד: כל אלה אני מניח באיזור תל חמרה וכביש מסעדה.

    "עכשיו בחירבת סודה עשרה טי.34."
    ד: כלומר פלוגה שלמה. יש שתי נקודות שמצביעות על כך שהירי על גדוד 12 לא היה מטנקים מסוג T-34 אלא T-54:
    1. הטנק שנמצא שם ע"י גדוד 51 היה מסוג T-54
    2. בניתוח שעשינו לשרידי ראש הח"ש של הפגז שנמצא ליד זחל מ"פ השריון \ דרימר הגעתי למסקנה שהפגז בקוטר 100 מ"מ דהיינו של פגז שנורה מטנק T-54

    "במיגנן הנ"ט הזה בין בורג' בביל ובין עזזיאת שלושה טנקים."
    ד: לא מוכר לי מגנן במיקום הזה. אני מניח שהכונה לעמדות הטנקים שמדרום למוצב בורג' בביל.
    ביומן המבצעים יש הודעה בשעה 12:00: "תודיע ל-48 ש-5 טנקים יורדים מבורג' בביל לאיזור הקרב ". הטנקים של וורמוט בגבעת האם לא מגלים את הטנקים האלה. עפ"י הודעה מ-12:11, כנראה שהמשיכו מזרחה בגור אלאסכר.

    ואלה שאר ההודעות מיומני המבצעים העוסקות בטנקי האויב לפני שהחל ירי טנקים על גדוד 12:
    12:17 "כמות שיריון סורי טי-54 נערך לרדת למטה (7) מכיוון זעורה. האם אלו הופיעו בחירבת סודה?
    12:28 מג"ד 12 למח"ט "6 טנקים מאוגדה לנעמוש (לכיוון צפון)"
    12:30 רמ"ט צפון למח"ט "שואל האם בורג' בביל פנוי והאם לא יודע על הטנקים"
    12:36 אולר למח"ט "צופים שב"ש על הכח שלנו"
    12:41 מג"ד 12 למח"ט "כמות הטנקים כ6 מעסיקים את נעמוש"
    13:11 רמ"ט לאולר "לתת אש על 9124" זה מוצב טנקים דרומית לבורג' בביל.
    13:45 רמ"ט צפון למח"ט "טנקים במוצב 9141" רמת הבניאס כיום שניר. וורמוט לא מזהה כי אין קו ראיה לשם
    14:01 זיוה לחנה "… טנקים מסתלקים מרמת הבניאס "
    14:10 נחשול למח"ט "החבר'ה מהצד השני קיבלו הוראה לא לעזוב את המקום הטנקים שלהם מגיעים לעברנו" כנראה מהאזנה

    אהבתי

    • "למעלה על התוואי שלושה טנקים,"
      ד: בזמן התדריך כנראה הצביע על המפה אבל כיון שאין כאן אלא הקלטת שמע הרי שאין לדעת אם הכוונה לחלק הצפוני של תוואי ההטיה או באיזור דרומי יותר שעלול היה לסכן את תנועת גד' 12 ו-51.

      – – – התשובה נמצאת בהאזנה להקלטה, דקה 5:31: "עכשיו, בתל-חמרה למעלה, על התוואי, שלושה טנקים"

      אגב, לפני זה, אחרי ששמחוני דיווח "רמת הבניאס ארבעה טנקים", שומעים מישהו אומר: "אתמול לא היה", ושמחוני מגיב: "[נכון, אבל] זה המצב כרגע".

      אהבתי

  5. חברים יקרים גיבורים שלי בלי צינות ,מזה יותר מעשור אני לומד ,את השעות ההן והקרב העז והקשה שניהלתם ,קראתי כאן תגובה צינית של כותב אנונימי
    "כל ההקלטה מריחה קונספירציה
    לא נראה מוזר שהקלטה זו מצויה אבל איפו ההקלטה מהקרב תל פחר שעשה שילון
    תבדוק טוב למי היה אינטרס להעלים את ההקלטה מהרדיו
    סיפרו מעשיות שהטפרוקורדר התקלקל והסלילים עלו באש…."
    תמליל ההקלטה מדבר בעד עצמו ומלמד כי הראיון של שילון עם רובקה התקיים טרם הקרב ,אך איש מהלוחמים בתפקיד פיקודי שלחם על התל ,ידע לספר לי כי מעט אחרי הפגיעה בטנק של יעקב העליון ,או של ברוש ,התפנה שילון עם כח החילוץ לכיוון הגושרים ומשם המשיך את השידור , גם שידור זה ותאור הקרב על ידי שילון צריך להיות מעניין לדעתי -אם אכן סיפורו של הקצין מדויק הוא ,

    אהבתי

  6. אנסה להשלים באופן כללי את קבוצת הפקודות החטיבתית שרק חלק קטן ממנה נשמע בהקלטה, אני מצטט מתוך דוח של חטיבה 1 או שמא מחוברת מור"ק ראשונה בנושא תל פאחר שיצאה ב-1967, בכל אופן זהו מסמך רשמי מטעם חט' 1, כדלקמן לגבי גדוד 12:

    "ב-090720 פקד אלוף פיקוד צפון על חטיבה 1 לבצע את משימתה. 10 דקות לאחר מכן נערכה קבוצת תכנון חטיבתית ובשעה 0830 נערכה קבוצת פקודות חטיבתית, כאשר במקביל ניתנה פקודה לתזוזת הכוחות לשטחי המתנה באיזור הגושרים – חורשת טל. התוכנית עליה התבסס מח"ט 1 אל"מ יונה אפרת היתה זהה לתוכנית שהוכנה כבר ב-1 ביוני שעיקריה היו כדלקמן:
    א) השיטה – כללי: התקפת יום דו גדודית על גבי זחלמים בשני צירים וב-3 שלבים בסיוע שריון, ארטילריה ואוויר, גדוד רגלי המהווה עתודה מיועד בשלב ד' לטיהור בניאס תל חמרה.
    השלבים: 1. כיבוש בחריאת ותל פאחר. 2. כיבוש בורג' בביל. 3. כיבוש תל עזזיאת וחירבת סודה. 4. כוננות לכיבוש מוצב מחנה הבניאס ותל חמרה לפי פקודה.

    הכוחות והמשימות היו כדלקמן:
    גדוד 12 בפיקוד סא"ל משה קליין ובהרכב 3 פלוגות מוקטנות מוסעות בזחלמים ועוד פלוגת טנקים ז' מוקטנת מגדוד 377 חטיבה 37 ומחלקת הנדסה ינוע בשלב א' אחרי חטיבה 8 דרך גור אל עסקר, ימשיך לעין א-דייסה, יגיע לתל פאחר מדרום ויתקוף אותו ממזרח. בשלב ב יכבוש את בורג' בביל, ירתק משם את תל עזזיאת ובכך יסייע לגדוד 51 לכבוש את התל, כן יהיה נכון לכבוש את מחנות הבניאס, הכפר בניאס, תל חמרה ועין פית".

    עד כאן ציטוט. כמובן שהיה נחמד מאוד אם היינו יכולים להקשיב איך הדברים הללו הועברו בפועל למפקדים באותו אירוע בחורשה.

    אהבתי

  7. מסמך נדיר וחשוב. חבל שאין את כל התדריך.
    ידוע מי המראיין?
    אנחנו פלוגה ד הטירונית היינו מתוכננים לכבוש את בחריאט. כאן שמעתי לראשונה שהוקצה טנק אחד לתוך בחריאט. לבסוף לא נלחמנו שם. אולי הטנק עשה לבדו את כל העבודה??? נדמה לי שקראתי שהסורים ברחו מהבחריאט והוא ננטש ללא לחימה.

    אהבתי

  8. תודה על החומר. ברצוני לשאול את המומחים כאן לפי מפה ששורטטה בכתבה נרשם 10 טנקי אויב בקרבת תל פחר (סודה )שיכולים לסכן את הקרב.
    מה הוכן בחטיבה כנגד אלה?

    אהבתי

    • לשאלה של אמיל "מה הוכן בחטיבה כנגד אלה?"
      לא הוכן משהו מראש למעט צירוף טנקים שלנו לגדוד.
      את ההודעות בקשר העוסקות בטנקי האויב אתה יכול לקרוא בתגובתי למעלה [4 בספטמבר 2016 בשעה 17:14].
      ניתן לראות שמוצב הטנקים בבורג' בביל הופגז ע"י המרגמות שלנו.
      אין הודעה כזו הקשורה לחרבת סודה.
      כלומר המקום לא טופל.
      ניתנה התראה לכוחות בעיקר לטנקים שנעו עם גדוד 12 בדבר אפשרות של קרב שריון בשיריון.
      הטנקים בחירבת סודה לא זוהו עד שפתחו באש וגם אז רק הכיוון הכללי.
      גדוד 12 לא ביקש מיסוך עשן והמח"ט לא יזם מיסוך כזה מערבית לתל פאחר.
      יתכן שתנועת פלוגה ב' לבורג' בביל גרמה לסורים לסגת משם כי הירי של הטנקים הסורים נפסק אחרי 15:15 לערך שהיא השעה המשוערת של התנועה לכיוון בורג' בביל של פלוגה ב',אבל זה ניחוש בלבד .

      אהבתי

  9. כשהקמן שמחוני ציין בקבוצת הפקודות שבחירבת סודה יש עשרה טי-34 נשמע מישהו ששאל בחצי בהלה: "כמה?". נדמה לי כאילו השואל הוא המח"ט יונה אפרת. נשמע כמו המבטא הפולני הכבד של אפרת. אולי אני טועה. לא נשמע הגיוני שהמח"ט לא יידע נגד מי הוא הולך להתמודד בשטח ושהוא לא קיבל מהקמן שלו דוח מוקדם, אבל לך תדע…

    מי שאמור לתת מענה לריכוז כה גדול של טנקים סורים מתחת ליעד של גדוד 12 היא פלוגת הטנקים של גדוד 377, אבל על הנייר יש לה בעיה כבר מראשית התנועה על תוואי ההטיה: קודם כל היא בנחיתות מספרית – 9 מול 14. דבר שני היא בנחיתות מיבנית. היא נאלצה לנסוע בטור על דרך ההטיה ולא בפריסה (בגלל החשש ממיקוש) כך שהיא היוותה מטרה נוחה לטנקי האויב שרובם היו מוגנים במחפורות.

    הנה צילום של בני שפורסם כאן שממחיש מצוין איך ראו מחירבת סודה את דרך ההטיה:

    אני מניח שזאב נמיר מ"פ הטנקים נכח בקבוצת הפקודות ושמע כמו כולם על מיקומי הטנקים הסורים שעלולים לסכן את הכוח כולו. 3 בבורג' בביל ו-10 בחירבת סודה – המוצבים היותר קרובים לתל פאחר.

    בדו"ח סיכום שלו לאחר המלחמה כתב: "…בו זמנית שהמחלקה הראשונה הגיעה לסיבוב נפתחה עליה אש נ"ט קצר טווח מטען חלול מתל פאחר מעמדותיו הקדמיות, ואש נ"ט ארוך טווח מעבר בורג' בביל או חירבת סודה. אני מציין שהאש באה מאחד משני המוצבים כי לא הצלחתי לזהות את כיוון האש במדויק, אולם היא היתה אגפית כי ממנה נפגע זחל המ"פ וזחל מרגמה שהיו בשטח מת לגבי היעד". ובהמשך כתב: "שטח התמרון היה קטן ומוגבל. תפסתי עמדת אש לכיוון חירבת סודה וטנק המ"מ של מחלקת החוד ניסה לתמרן, אולם נתקל באש נ"ט וחיכה".

    לא ברור מהדו"ח זה אם נמיר ירה בכלל לכיוון חירבת סודה. אולם כמה חודשים אח"כ בתחקיר של מחלקת היסטוריה אמר: "…אני עצמי החלפתי עמדה לכיוון חירבת סודה. איתרתי מטרות בסודה ויריתי".

    דבריו האחרונים עומדים בסתירה לדברי סא"ל שלום סלע קצין קישור לשריון של חטיבת גולני שבזמן הקרב היה בחפ"ק החטיבתי, שאמר בתחקיר: "שאלתי את נמיר: 'אתה זקוק לפינוי?'. ענה לי 'לא'. מאין באה האש? 'לא יכולים לזהות'".

    כשהקמ"ן אמר שיש 10 טנקים בחירבת סודה – השאלה היא האם נמיר העביר את המידע הזה למ"מים שלו ובהם עזרא ברוש המ"מ המוביל? עושה רושם שפלוגת השריון לא הוכנה לאיום הזה של חירבת סודה ולא הוזהרה מפניו. לא כשהיתה על דרך ההטיה (ואמורה לטפס לגבעת הרתק קרוב לדרך הנפט) ולא כשהמשימה שונתה וכמה מהטנקים וזחלם המג"ד אחריהם נגלו בתנועה בכיוון צומת האמאיקס לעיניהם המשתאות של טנקי חירבת סודה, שיכלו כעת לפגוע ביתר קלות. עשרה טנקים כנראה שלא היו בסופו של דבר בחירבת סודה אבל גם השניים-שלושה, או אפילו האחד שנתפס שם לאחר מכן (טי-54) עשו את שלהם.

    לגבי תוכנית אש על מאגר הטנקים בחירבת סודה: לא מצאתי בדוחות של גדוד המרגמות 334 שום התייחסות להפגזת יעד זה. רק כשגדוד 51 התקרב לאיזור חירבת סודה הופנתה סוללה מדפנה של מרגמות 120 שטיווחה את סודה, אלא שזה קרה כשעה וחצי לפחות אחרי שסודה נשתתקה מעצמה – לא לפני ששברה קצת עצמות לגדוד 12.

    אהבתי

    • איני זוכר מביקורנו בחירבת סודה, כי היו במקום מחפורות ל-10 טנקים. ודאי שלא לכיוון ציר ההטיה (זכורני כ-3 או2 לכיוון זה). ידוע לנו בבירור- מדו"חות גדוד 51- כי נתפס שם טנק אחד מסוג T54.

      אהבתי

    • מענין שאין שום איזכור של טנקי אם איקס סורים בגזרה. מהיכן הגיע טנק האם איקס לצומת האם איקס ולאיזה כח סורי השתייך? האם ידוע על אחרים בגזרה?

      אהבתי

      • ידוע לנו על טי.34, טי.54 ועל פנצרים, לא אמ.איקסים. יצוין כי בדיווחי מודיעין לפני המלחמה וגם בקבוצת פקודות זו של היציאה למלחמה לא הוזכר קיומו של טנק בסביבת תל פאחר.

        אהבתי

        • הAMX היו טנקים ששירתו בגדודי הקו, ממש כמו הפנצרים והמט"נים הגרמניים ששירתו. היה ידוע בוודאות על קיומם של 7 טנקים כאלה, שהיו פזורים בחלק מן המוצבים בגזרה המרכזית. לא היה ידוע מראש על טנקים כאלה בגזרה הצפונית, אך יתכן כי במסגרת תגבור המוצבים, שהיו בהם עמדות תובה מוכנות (בתל פאחר היו כ3 עד 4 עמדות כאלה), הוכנס המוצב לעמדה. העמדות העיקריות היו בשיפולי המוצב. עד היום ניתן לראות מחפורת במצב טוב יחסית, בשיפולי המוצב הצפוני, מתחת לתעלה ההיקפית מצד צפון. בנראה שלטנק במחפורת הזאת הייתה גם עמדה חילופית בצומת הידועה כיום ב"צומת ה-AMX".

          אהבתי

  10. כמה הערות: למי שכתבו כאן על קונספירציה להעלים הקלטות. צריך לזכור שמדובר ב-1967, זה לא הציוד של היום, עם סמארטפונים וכרטיסי זיכרון בעלי תכולה ענקית שיכולים להקליט שעות בוידיאו ואודיו בלי בעיה. אז זה היו סלילים רגישים, שמנים ומסורבלים. הכתב-מקליט לא יכול היה לסחוב ערימות של סלילים, ומה שעשה זה להקליט קטע קצר. מן הסתם, גם לא עלה בדעתו שלתדריך הזה יהיו משמעויות היסטוריות והוא בטח לא עמד ונכח במקום במשך כל השעה ורבע ויותר והקליט כל מילה. בנוסף: יש פה איזכור לגבי תדריך מאוד מפורט של יונה אפרת, עם ירידה לפרטים הכי קטנים של איפה יעמוד כל טנק, להיכן יחפה, לאיזה כיוון יהיה התותח וכמה חיילים ירדו בכל פינה וייכנסו לכל תעלה. האירוניה היא שדקות אחרי שהתחיל הקרב הזה כל העסק השתבש והתבלבל, והרבה לא נותר מכל הברברת הזאת. הלקח לנושא הוא פחות להיכנס לפרטי הפרטים של התוכנית, ויותר לתמונה כללית של מאיפה יש איומים עיקריים ואיך להתמודד איתם ומה עושים כשהעסק משתבש. אם ככה היה מתנהל התדריך מראש – אולי האסון היה נמנע. אם אפרת היה נותן דגש למה עושים אם לא מוצאים את הציר החמקמק שעולה מציר ההטייה לדרך הנפט – הכל היה נראה אחרת. היום לומדים דברים כאלה בקורס מ"כים, אז עמד מח":ט והתעסק בזוטות, בכיוון של התותח באיזו חפירה – שאף אחד בסופו של דבר לא הגיע אליה. כל זה משדר חוסר ניסיון וחוסר מקצועיות, וזה מתחבר היטב לעובדה שחפ"ק המח"ט לא הבין אחר כך את תמונת הקרב. ונקודה אחרונה: מה פתאום נסע דן שילון לפני הקרב לשדר בטלפון את ההקלטה של התדריך לקול ישראל בתל אביב או בירושלים? איפה ביטחון שדה? אם צה"ל האזין כל השנים לקווי הטלפון של הסורים (הרי כבר ב-1953 נתפסו אורי אילן והחוליה שלו ליד תל פאחר) – מאיפה לנו שהסורים לא האזינו לקווי הטלפון של ישראל? ככה הם יכלו להיערך שעות מראש להבקעה שתגיע. הנקודה הזאת, אם היא נכונה, מהווה שערורייה של ממש.

    אהבתי

    • לאמיר: ההסבר הנשמע בהקלטה של המח"ט והמג"ד שמדברים על איפה יעמוד כל טנק נוגע לתל עזזיאת, ושם העסק רץ כידוע בלי בעיות.

      לגבי הערתך על ההקלטה של שילון ואיפה ביטחון שדה וכו': כתבי קול ישראל של אז היו מסופחים לדובר צה"ל וכולם לבשו מדים. ככאלה היתה להם האפשרות להיכנס כמעט לכל חפ"ק ולכל כינוס כוח בלי בעיות ולהקליט ולרשום, ואף להצטרף לקרבות כפי שקרה במקרה שילון בתל פאחר.
      לגבי העברת הכתבות, ברור שכל כתבה עוברת צנזורה לפני שידור ברדיו או פרסום בעיתון. אתה צודק שהסורים יכלו להאזין לכל דיווח טלפוני כזה וללמוד על המתרחש, אבל גם כיום אפשר ליירט העברה של מידע טלפונית או דרך הרשת המקוונת וכו'. אתה לא מצפה שבכל פעם שכתב מסיים כתבה בחזית הוא ייסע לתל-אביב להעביר אותה. זו בעיה, אבל היא קיימת גם בצד של האויב.

      אהבתי

  11. ברור שאפשר להעביר כתבה והקלטה בטלפון – אבל אחרי הקרב, לא לפניו, לא כשהיא כוללת את התכנונים והמהלכים והכוחות המשתתפים. זו פשוט הייתה שערוריית ביטחון שדה.

    אהבתי

  12. אולי תוכלו לעזור לי.
    אני קורא בעניין רב את החומרים הנשלחים. לצורך הנצחה אני מחפש חומר, או לדבר
    עם אנשים ששירתו עם טוביה לשם בגדוד 268 שרמנים, גם בקדש 56, במסגרת חטיבה 27,
    גם בששת הימים – חטיבה 60 וגם במלחמת יום הכיפורים וגם במבצעים שונים כמו
    כראמה ועוד שם שימש כסמג"ד של טוביה רביב. אנשים שמכירים אותו ויכולים לספר
    עליו.
    אשמח לקבל תגובות אליי למייל או לנייד:
    050-8484819

    תודה

    דני דור

    בתאריך 4 בספטמבר 2016 בשעה 12:20, מאת "נעמוש / הרמה הסורית / מלחמת ששת

    אהבתי

  13. כל דיבורי הקונספירציה לא משוללי יסוד
    קראתי באתר חשוב זה
    החפירות שלכם מגרדות את השכבה העליונה, תגיעו בעקשנות למסמכים האבודים , תחפרו בציפורניים מתחת לרב קומות שקרס על מרתפי המידע.
    חסר סיכוי אבל לא בלתי אפשרי המאמץ
    בנתיים זרם נעים של מידע צף על הרוח. הסודות לא נגמרים ועכשיו הם מתקשרים ביניהם, חפשו רמזים באותיות הקטנות שפרחו מעשבי הקש היבש בגבעת האם הנריטה סולד
    פענחו את פשר הקסם המוזר השחור.
    ההודעות הסודיות קוראות לכם בלי סוף 50 שנה ושולחות מסרים על פני האוויר, לוחשות באוזן בלילה שואפות להתחלץ ממעבי האדמה
    פתרון האלמנטים מוחבא בנעמוש.
    פעימה גדולה, הרמוניה, וכתב חידה זז נושם מחכה לאמת שתבקע
    אחרי 50 שנה החברים הוותיקים יפענחו
    דם אחיהם שנלחמו עד הסוף זועק מתל פחר .
    דמעה אחת נפלה למים עמוקים. אני יודע שהיא שם.

    אהבתי

כתוב תגובה לאורי זכריה לבטל