חונכים את אנדרטת בית המכס

אחרי 50 שנה – נחנכה האנדרטה לזכרם של 11 לוחמי גדוד 13 במלחמת ששת הימים שנהרגו בפיצוץ בונקר תחמושת מול בית המכס העליון * ראינו שם בני משפחות שכולות עם דמעות של הקלה

האנדרטה. מרגוע למשפחות הנופלים

אנדרטה חדשה התווספה לרמת הגולן – חבל ארץ מופלא הגדוש בגל-עדים ואתרי הנצחה מכל הסוגים והמינים. האנדרטה הנוכחית, החדשה, בצומת בית המכס העליון, היא מן המוצדקות שהוקמו. לקח לה 50 שנה כדי לבקוע.

11 חיילי פלוגה ד' מגדוד 13 של גולני עלו בסערה השמיימה באותו פיצוץ ב-15 ביוני 1967, שהחריד את האוויר מהחרמון ועד לראש פינה. 11 חיילים שלא נותר מהם כמעט דבר. שמיכה צבאית אחת אספה את כולם עד אחד. זה היה גורלם של החיילים שעסקו במשימת פינוי נשק ואמצעי לחימה מהבונקרים הסוריים שנכבשו במלחמת ששת הימים. קרוב ל-40 שנה היה האסון הזה טאבו של שתיקה ומסתורין. צה"ל מנע אז את פרסום הטרגדיה כדי לא להעיב על חגיגות הניצחון. כל אותן שנות יובל חסו 11 הנופלים בצילה של האנדרטה בתל פאחר, תחת ההגדרה המקוממת – "חללי גדוד 12 ונספחיו".

לפני כחודש [בסוף מאי 2017] הוחלפה האנדרטה בתל פאחר והכיתוב שונה ל"חללי חטיבת גולני שנפלו במלחמת ששת הימים". ה-11 הופיעו כעת תחת הכותרת "גדוד 13" וזכו חלקית להכרה הראויה. רק שבינתיים הגענו ל-15 ביוני 2017 – יום השנה ה-50 לנפילתם, וכעת הם מונצחים בבית עולמם.

עמותת גדוד 13 "גדעון" [יואלי, אבשה, זאב ועוד] והחברים לפלוגה הרימו את כפפת ההנצחה. מזה מספר שנים שהם מקדמים בשקידה את הפרויקט, תוך חשש מתקלות, מעידות וכל מיני כוחות עליונים שעלולים לטרפד את היוזמה או לסכן את קיום הטקס במועדו.

למזלם הטוב, נתקלו ותיקי גדוד 13 בלב הגדול של לאו גלזר, יזם ואיש עסקים, המקים מזה כשלוש שנים את מלון בית המכס. תשעה מעשרה יזמים היו עונים בשלילה להצעה להציב בתחומי המלון שלהם אנדרטת הנצחה. זה מזיק לתיירות ומבריח אורחים, היו מסבירים. אבל גלזר האיר את פניו לסיפור ולמשפחות השכולות. לא רק שאישר וסייע, הוא אף הבטיח שהמקום הזה ילבלב ויפרח.

לעמותת גדעון יש כבר תוכניות להפוך את המקום לאתר מורשת של גדוד 13 במלחמת ששת הימים. במקום בניאס וזעורה, אמור מעתה – נפגשים בבית המכס העליון.  את אנדרטת ה-11 בבית המכס העליון צריך להפוך לנקודה במסלול של סיורים ושל מדריכי טיולים. את הסיפור הזה צריך להמשיך לספר.

בני המשפחות השכולות, האחיות והאחים, הגיעו לטקס ברגשות מעורבים. ראינו שם אנשים שהדמעות שלהם היו דמעות של הקלה ואף שמחה. משה קרון, מ"כ באותה פלוגה ד', שנמצא איתנו היום רק בגלל השתהות של כמה דקות כדי לאפשר לחייליו עוד כמה דקות של מנוחה ואכילה, הקריא את שמות הורי החללים שבינתיים נפטרו כולם ולא זכו להגיע למעמד. היה זה אחד הרגעים המרגשים בטקס, שאותו הינחה אריה אורון, חייל מהפלוגה ההיא.

הנה השמות: שרה ושמעון – הוריו של יעקב איטח, שרה ואלישע – הוריו של יוסף אלישע, נבילה ויעקב – הוריו של אליהו בן יקר, חביבה ומאיר – הוריו של אברהם בסון, יונה ויפת – הוריו של אהרון ג'מיל, זוהרה ויחיא – הוריו של עובדיה זנדני, סולטנה ואברהם – הוריו של יעקב לוי, שרה ומשה – הוריו של יעקב עזר, ברכה ושלמה – הוריו של נסים צאיג, רבקה ואברהם – הוריו של אלי קרן, נסיה ובכור – הוריו של גבריאל תמאם.

הטקס היה מאופק ומכובד, כמו השלטים הסולידיים שהוצבו במקום. לא הזכירו שבמשך שנים צה"ל השתיק וטייח, ולא הטיחו האשמות ספיציפיות באיש. עכשיו כשסוף-סוף יש אנדרטה באיזור ההתרחשות, נראה שהרוחות נרגעות לאיטן.

לקריאת סיפור אסון בית המכס באתר נעמוש – לחצו כאן

יוני 2017. החברים של ה-11 מפלוגה ד' גדוד 13 ליד האנדרטה החדשה

מ"פ ד' בגדוד 13 במלחמת ששת הימים, יעקב בז'ה דביר (מימין), והמ"כ משה קרון (משמאל) ואיתם כמה מבני המשפחות השכולות יצאו לכביש הראשי והתקדמו עד ממול לנקודה המשוערת של מקום ההתרחשות – הפיצוץ האדיר והפטריה הענקית השחורה, שלאחריה השתררה דממת מוות ומשמיים נפלו חלקי גופות 

אביבה מרקס, אשתו של מג"ד 13 בששת הימים פנחס נוי אלוש, שנפטר לפני כחצי שנה, עם החתן ועם הנכד

מרים בולדו עם היזם לאו גלזר, שנרתם להקמת האנדרטה על שטח המלון שהוא מקים. מרים ובעלה עמיצור גידלו את לאו בקיבוץ בית זרע

שי לתורם לאו גלזר (מימין) מעניקים אריה אורון, יואב קרן וזאב שרון

תוגת המשפחות במהלך הטקס

הקהל במהלך הטקס

סא"ל יאיר פלאי, מג"ד 13 (משמאל), וקציניו מקשיבים להרצאה של המ"פ בז'ה על מלחמת ששת הימים

המחלקה מגדוד 13 שנכחה בטקס

אירוע חנוכת האנדרטה לזכר ה-11 בבית המכס העליון

13 מחשבות על “חונכים את אנדרטת בית המכס

  1. נכחתי באירוע

    טכס מרגש ביותר שלקראת סופו בז'ה המ"פ, משה קרון המ"כ, יורדים עם קבוצת אנשים עד למול המקום של הבונקר ומספרים על השניות של הפיצוץ, דממת המוות ,ואז מטח של סלעי בזלת חלקי בטון וחלקי גופות הנופלים משמים.

    התמזל מזלם של המשפחות השכולות וחברי הנופלים, כי מצאו אוזן קשבת ויד פתוחה אצל היזם לאו גלזר , שמקים שם את המלון, שבלעדי תרומתו תרתי משמע לא היתה האנדרטה קמה.

    שלמה כהרגלו מעביר במלל , בתמונות וברגישות רבה את האירוע לאלה שלא הגיעו. שאפו.

    אהבתי

  2. כתבה יפה, שלמה, תמציתית אך נוגעת בנקודות החשובות באמת.
    הגיעו לטכס כ- 80 אנשים מבני המשפחות השכולות: אחים ואחיות (ההורים נפטרו כבר ולא זכו. ההורה האחרון, ככל הידוע לי, היתה זוהרה זנדני , אמו של עובדיה זנדני ז"ל שנפטרה לפני כחודש), אחיינים ובני אחיינים.
    נקווה שיגיעו גם מטיילים ואורחים ויפקדו את ההנצחה לאחד-עשר הלוחמים שנהרגו במתחם בית המכס העליון ואבק ההיסטוריה כיסה את מותם הטרגי. פיזרנו את האבק.

    אהבתי

  3. את שרותי עשיתי בפיקוד נח"ל ולכן איני מכירה את לוחמי/ות ואנשי גולני, אבל כן מכירה היטב את האיש והנשמה הענקית, לאו גלסר, אני ואישי, עמיצור בולדו, בקשרים הדוקים איתו ומשפחתו.
    הייתי בטקס. עוד לפני תחילת הטקס שטו עיני מהאנשים מוכי הצער אל רעות המפגש, החיבוקים וטפיחות השכם, החלפת הרשמים והסיפורים, אל המשפחות שגורל אכזר, טלטל ואיחד אותן למשפחה אחת וחמישים שנים לא מצאו מנוחה ומקום לבכות בו.
    ואז החל הטקס. לצערי הרב הייתי בהרבה טקסים ומשפחתנו יודעת אובדן, אבל מעולם לא הייתי במקום בו חוויתי סערת רגשות כמו שאחזה בי בטקס הזה. פתאום הייתי במקום ההתרחשות, הכל היה כל כך אוטנטי ומוחשי, עיני דמעו והייתי אחוזת צמרמורת, שמות 11 הלוחמים הצעירים עלו שוב ושוב, שמות הוריהם שלא זכו לראות ולשמוע, שמות המפקדים שנשאו בעול הטרגדיה והם צעירים שבאו להגן על ביתם ביתנו במסירות נפש. ובסוף דבריו הנפלאים של לאו גלסר, איש צנוע וענו, שאמר, "אני מבטיח לכם שהמקום שלקח חיים, יפרח ויהיה שוקק חיים…"
    מורשת, זאת לא רק מילה, חשוב למצוא כל דרך אפשרית ומעשית להעביר ולחבר את בני כל שכבות הגיל אליה.
    אני ואישי עמיצור, בני עמק הירדן מוקירים תודה לכל מי שתרם להפוך פרק עלום זה למציאות. תבורכו.

    אהבתי

    • באיזור שקרוב יותר לצומת בית המכס יש שביל כניסה. אם אתה מגיע מכיוון גדות אין לך פנייה שמאלה בגלל קו לבן בכביש. לכן תפנה בצומת ימינה לכיוון דרום, עשה פניית פרסה ובוצומת תפנה חזרה לכיוון מערב (גדות) ומיד ימינה למתחם ולאנדרטה.

      אהבתי

  4. ביקרתי באנדרטה הערב.
    בצומת בית המכס צריך לחנות בקרבת תחנת האוטובוס לכוון קצרין ! ( לא לכוון גדות ! )
    לחצות את הכביש ולהתקדם רגלית כ 100 מטר ,
    ואז רואים שאחת מהפלטות שמרכיבה את הגדר חסרה ומתאפשרת כניסה אל המתחם.
    האנדרטה נמצאת בדיוק מעבר לפתח.

    אהבתי

  5. קיימים שני צמתים

    התחתונה צומת בית המכס העליון בה חנית

    אם קצת אמונה היית ממשיך עוד 250 מטרים לאורך הגדר והיית מגיע לצומת צנובר ושם לפי ההוראות של שלמה ושלי היית או נכנס עם הרכב לאתר הבניה /מתחם האנדרטה או חונה בשול ונכנס באותו פתח בגדר.

    אהבתי

  6. ביקרתי במקום בשעות החשכה , בגלל זה לא זיהיתי .
    אולי כדאי בהכוונה להתיחס לצומת צנובר ולא לצומת בית המכס.

    אהבתי

כתיבת תגובה