הג'יפ התלוי, תל פארס

איך נתלה ג'יפ סורי ב-1967 בצומת נידח בדרום-מזרח רמת הגולן ואיך הרסו הישראלים את צורתו של תל פארס * מידע למטיילים – כולל סרטון 

מוקד עניין: הג'יפ התלוי בצומת בוטמיה-תל פארס ברמת הגולן

סיפורו של הג'יפ התלוי ברמת הגולן צץ ועלה כאן בינואר 2019 בפרסום קורותיו של גדוד המרגמות 336 שבמלחמת ששת הימים ישב בסוסיתא, ירה על יעדים ברמה הסורית וספג ארטילריה שגרמה לפצועים ולגילויי גבורה. בחודש דצמבר 1967, כמה חודשים לאחר המלחמה, נקראו אנשי המרגמות לשירות מילואים והוצבו באחד המקומות הנידחים עלי אדמות ברמת הגולן – צומת בוטמיה/תל פארס.

במקום זה הם היו אחראים ליצירה המיוחדת.

מטיילים ומדריכי טיולים שהגיעו אליו פנו וביקשו לדעת פרטים. היות והג'יפ תלוי לו עירום ללא שום כיתוב והסבר, חידה בפני עצמה, מוקדשת לו ולמבקריו רשימה זו.

דצמבר 1967, הג'יפ התלוי ומבצעיו [מאלבומו של מנשה מסרי]

מיכה ריינר, שהיה קצין בגדוד המרגמות במילואים 336, סיפר כי אנשי סוללה ג' הוצבו בצומת פארס בשירות המילואים הראשון שעשו אחרי מלחמת ששת הימים, בדצמבר 1967. הם השתכנו במחנה סורי קטן בצד המערבי של הצומת. "ישבנו שם שבועיים-שלושה וטיפסנו על הקירות, לא היה מה לעשות", סיפר ריינר. "זו היתה תקופה שנסעו ברחבי הרמה כל מיני סיורים וטיולים. עברו על ידינו אוטובוסים שהסיעו כל מיני אנשים ותיירים, והחלטנו שאנחנו רוצים שהאוטובוסים יעצרו על ידינו, ובשביל זה יצרנו מוקד עניין.

"מצאנו ג'יפ סורי, היו לנו כל מיני חבר'ה מהנדסה, אז המהנדסים שלנו אמרו אנחנו נתלה את הג'יפ על עמוד חשמל. הם העלו את זה על העמוד בלי עזרת מנוף. בקצה עמוד המתכת היה פרופיל ובתוכו הכניסו גלגלת של קומנדקר, כך שהכננת תפסה את הג'יפ, עלתה לגלגלת והקומנדקר משך אותה לאט לאט למעלה עד שתפסו את זה בשאסי. שנים על שנים זה היה מעין אנדרטה".

חנוכה תשכ"ח, אל מול תל פארס. רס"ר מנשה מסרי [משמאל] וסגן מיכה ריינר מתחת לג'יפ במסר לדמשק

מנשה מסרי, רס"ר הגדוד, הוסיף כי החבר'ה רצו להתבדח, מצאו שם מכנסיים חולצה של חייל סורי, שמו בתוכם קש – "ואת זה שמו על הג'יפ שמצאנו והעלו על העמוד. עשינו שם צילומים והדלקנו נרות חנוכה. כעבור יומיים הגיעה משטרה צבאית עם משקיפי או"ם, בבקשה דחופה להוציא את הגופה מהג'יפ. אבל זה בסך הכל היו חתיכת מכנסיים וחולצה עם קש. הורדנו את זה ואפילו אנשי האו"ם צחקו".

צפו בסרטון – הג'יפ התלוי ותל פארס

הג'יפ התלוי הצליח במשימתו. מדי יום היו שטרחו לעצור ולהביט. באלבומו של מסרי שמורה תמונה שתפס עם שתי תיירות מארה"ב. מצדו המערבי של צומת הג'יפ שוכן מחנה סורי הרוס.

זהו הסיפור הנחמד, המשעשע והיצירתי פרי מוחם וידם של אנשי תותחנים במילואים. הג'יפ התלוי מוכר כיום לתושבי רמת הגולן, אבל לא הסיפור שמאחוריו.

במהלך השנים היו שסברו כי הג'יפ הוא אנדרטה הקשורה למלחמת יום כיפור. באיזור זה התחוללו קרבות קשים באוקטובר 1973, כשהצבא הסורי שטף את מרחבי רמת הגולן, כולל את איזור זה, אבל הותיר את הג'יפ על עמודו.

דצמבר 1967. מנשה מסרי, רס"ר הסוללה מגדוד 336, ליד הג'יפ

היה מי שכינה צומת זו "צומת אל תקרא לי שחור" על-שם כתובת גרפיטי שצוירה במחנה הסורי הסמוך על-ידי איש טנקים ממלחמת יום כיפור. אבל הג'יפ התלוי הוא יצירתם של אנשי התותחנים ממלחמת ששת הימים, שביצעו זאת בחנוכה תשכ"ח, דצמבר 1967. התמונות שצילמו עם הקמתו מוכיחות זאת.

יצירה מעניינת מכפר ג'וחאדר הסמוך. אפשר שהיא נתנה את ההשראה לאנשי 336 לתלות את הג'יפ [מאלבומו של מנשה מסרי]

גם שנות דור שחלפו מאז – הפגזות, ימי קרב, מלחמה קשה, גשמים ורוחות עזות לא הצליחו למוטט את הפסל הסביבתי המיוחד, שמהווה אטרקציה לחולפים במקום ורבים מהם נעצרים בהשתאות כדי לצלם ולהצטלם.

מפת האיזור

הגעה – לבאים מדרום: צומת תל פארס על כביש 98. כביש 98 בגולן מתחיל בעלייה מחמת גדר, עובר ליד מבוא חמה ומשם נמשך לכיוון צפון-מזרח כשהוא חולף לאורך כ-30 ק"מ על פני שורה של יישובים בדרום ומרכז רמת הגולן. במקום שבו הכביש פונה צפונה [שמאלה] נמצא צומת תל פארס. הג'יפ ישקיף עליכם בתחילת הדרך שהולכת מזרחה.

לבאים מצפון: כביש 98 מצומת בשן לוקחים דרומה ונוסעים כעשרה ק"מ. הג'יפ תלוי מצד מזרח [שמאל] של הכביש. הוא בולט ולא תוכלו לפספס.

תל פארס: נקודה מזרחית בקו התלים

כ-3.5 ק"מ ממזרח לג'יפ התלוי נמצא צומת רפיד, ומצפון-מערב לו – תל פארס. במלחמת ששת הימים, ביום שבת ה-10 ביוני 1967, היא נתפסה על-ידי צנחני חטיבה 80, שהגיעו ברכבת אווירית מיבנאל, שכללה עשרות הליקופטרים, והשלימו כאן את כיבוש הרמה הסורית, לאחר שיום קודם נכבשו יעדים רבים בגזרה הצפונית והמרכזית.

הכוח הראשון שהגיע למרגלות תל פארס היה בסדר גודל של כיתה, בפיקוד המ"מ רן חכים מגדוד 98, שהונחת על-ידי הליקופטר סיקורסקי שהטיס מפקד הטייסת רס"ן אליעזר כהן [צ'יטה].

יוני 1967, צומת רפיד וברקע תל פארס [צילום: רן חכים]

היתה זו פעולה נועזת בעורף האויב הסורי המתמוטט, לאחר שכוחות קודמים מחטיבה 80 הונחתו כ-20 ק"מ ממערב לאותו מקום, באיזור הכפר פיק. כמו שאמר לימים רס"ן צ'יטה: "אתם לא הייתם רוצים להיות לבד בתל פארס, כשלא רחוק יש גדוד סורי".

תל אל פארס [הר הסוסה] בולט באיזור בצורתו המיוחדת הבולטת למרחוק. אפשר לראות אותו היטב גם מצומת עמיעד. זהו תל געשי כבוי בגובה כ-180 מטר מעל סביבתו, ובסה"כ כ-930 מטר מעל פני הים.

תל פארס [צילום: שי שלום]

תל פארס הוא למעשה אחד מכ-20 תלים שמהווים את קו הגבול בין ישראל לסוריה מאז יוני 1967.

כמה שנים אחרי המלחמה החלה לפעול בתל מחצבת טוף שנגסה קשות בחלק מההר ופגעה בצורתו, זאת בנוסף למוצב צה"ל שנבנה עליו [הכולל יחידות מודיעין, שריון, הנדסה, תותחנים וחיל האוויר]. סמוך לשער המוצב – הכניסה לאזרחים אסורה – אפשר לראות את לוע הר הגעש הכבוי.

באפריל 1968 הוקמה מתחת לתל ומדרום לו היאחזות נח"ל גשור. במלחמת יום כיפור פונו אנשיה מההיאחזות ושלוש שנים לאחר מכן היא הועברה למקומה הנוכחי במרכז דרום הגולן, סמוך לאלי-עד.

מבט מזרחה מתל פארס אל שטח סוריה [לחצו להגדלה]

ב-26 ביוני 1970 במסגרת מלחמת ההתשה בגזרה הסורית, היה מוצב תל פארס מעורב ביום קרב חריג, כאשר חיל האוויר תקף בדמשק וכוח שריון תקף מספר מוצבים סורים שממזרח לתל, תוך חציית הגבול.

בקרב זה נהרגו עשרה חיילי צה"ל, ביניהם רס"ן יוחנן זוהר ששירת בתל פארס כקצין תותחנים. לזכרו קרא צה"ל למקום הר זוהר.

פינוי פצועים ביום קרב בגולן ביוני 1970, ברקע תל פארס [צילום: מעריב]

ביומה השני של מלחמת יום כיפור שעטו חי"ר ושריון סורי במעלה התל וחדרו למוצב. רוב התל נכבש על-ידי הסורים, כולל הנחתת לוחמים במסוקים בחלק הצפון-מזרחי של ההר. רוב חיילי צה"ל שהיו במוצב נפגעו או שנמלטו ממנו מערבה. הסורים הצליחו לעמוד למחרת מול התקפת-נגד ישראלית, אבל ב-9 באוקטובר נכנעו לחטיבה 205 שהחזירה את התל לשליטת צה"ל.

תל פארס 1967 השלם, לפני שהמחצבה שהחלה לפעול בו הרסה את מראהו [מאלבומו של מנשה מסרי]

שווה באיזור: חאן ג'וחאדר – מלון אורחים מהתקופה הממלוכית, שנמצא מול גבעת אורחה, כ-700 מטר מדרום מערב לצומת תל פארס. אפשר להיכנס דרך פשפש קטן וצר, או דרך גדר בקר. גבעת אורחה: שרידי מבצר צלבני ומוצב צה"ל לשעת חירום. אפשר לעלות עם הרכב אל מרומי הגבעה. תל סאקי: על כביש 98, מדרום-מערב לג'יפ התלוי. מוצב ואתר הנצחה מרשים לקרב שהתחולל כאן במלחמת יום כיפור.

לאורך כביש 98 באיזור יש אנדרטאות נוספות לחללי מלחמת יום כיפור בגזרת דרום הרמה.

תל פארס ממרחק כ-30 ק"מ. צולם מאיזור ראש פינה

16 מחשבות על “הג'יפ התלוי, תל פארס

  1. 4 מלחמות בעברי אבל לא ראיתי התמדה, עקביות, פירוט ונחישות כשל העוסקים בנעמוש ממש מרגש כתבות מדהימות רון טריביש בששת הימים מגדוד מרגמות גולני 334

    בתאריך יום א׳, 14 ביוני 2020, 19:47, מאת נעמוש / הרמה הסורית / מלחמת ששת

    אהבתי

  2. תודה על המידע המענין. שנים הייתי עובר על יד הג'יפ ולא ידעתי מי עומד מאחוריו.
    האם ידוע על התיישבות יהודית בתל פרס?

    אהבתי

  3. לא, לא כדאי לעלות לגולן דרך חמת גדר… כביש מפותל וצר, מומלץ ביותר להרפתקנים, פחות לאחרים. לגולן עדיף לעלות דרך כביש 789 (צומת כורסי – צומת אפיק), או להגיע מכביש 65 בחלק הצפוני דרך מגדל / עמיעד, גשר אריק וכביש 89 (יהודיה) או 869 (מעלה גמלא)

    אהבתי

  4. דצמבר 1967, וכבר לוחמי ששת הימים נקראו שוב למילואים. מזכיר נשכחות.. שנים ארוכות של התשה ומלחמת יום כיפור ולאחריה, עם חיים רגילים לגמרי שכללו 50-40 ימי מילואים בכל שנה, כמעט לכל גבר בישראל בין גיל 21 ל-54, ועם צורך בתחינה נואשת לקצין הקישור כדי לקבל אישור יציאה לחו"ל…. מצב שנראה הזוי לגמרי לדור של ימינו, שאולי למעט שבוע אימון בשנה ופעם בשלוש-ארבע שנים תעסוקה קצרה (וגם זה למעט אנשים) – לא מכירים את צה"ל. וגם נקודה למחשבה למי ש"מתגעגעים" לתקופה שלפני ההסדרים עם מצרים, ירדן וסוריה.

    אהבתי

  5. האירוע ב-26 ביוני 1970 הוא מבצע קיתון 10.
    לגבי יום הכיפורים, דווקא תל פארס נשאר מובלעת קטנה ביום השני למלחמה והסורים לא הצליחו לכבוש אותו. כמה טנקים של חטיבה 188 התקבצו בתל במשך היום ומנעו את כיבושו. בלילה התפנו משם במה שנודע בתור "שיירת הרפאים".

    אהבתי

    • צודק לגמרי. מאז 1970 ועד 1978 עשיתי מילואים כמפקד בפלוגת חרמש בגדוד 74 חטיבת ברק 188 שהיה חטיבת הרמה ולמעשה ירדה זמנית מהסד"כ של צה"ל בבלימה של הכוחות הסורים שהגיעו מדרום וחדרו מציר הנפט עד נאפח. ממליץ על הספר "על הבלימה" של אבירם ברקאי.צודק בענין ההגנה על התל בפיקוד יא יא. שיירת הרפאים הגיעו אלינו רגלית למחנה "ירדן".

      אהבתי

  6. תודה על המידע, עוברים שנים ליד הג'יפ המשונה ולא ידענו. אזור מרתק של נוף טבע וחי. וחבל שהורסים תל כל כך מיוחד כמו תל פרס, אולי המחצבות יעזבו אותו וימצאו משהו אחר. ועוד הכריזו עליו שמורת טבע…… הצחקתם.

    אהבתי

  7. שמי עמוס אייזנברג יליד מושב הזורעים במלחמת
    ששת הימים השתייכתי לגדוד336. ,צמוד לסרן עמוס לוינשטיין תפקידי היה. משנה טכני ומודד ועמוס לוינשטין היה בתפקיד קצין קישור ארטילרי , היינו בצוות של המגד פנחס רובין הצגות היה בעת הקרבות ברכס פוריה ,את נקודות הציון לטיווח קיבלנו מקצין טיווח מוטס שהשקיף על רמת הגולן לאחר עיבוד הנתונים מסרנו לסוללות נ.צ מדויק ,במהלך הלחימה סוללה ג שישבה על הסוסיתא חטפה, . א ש ו4 לוחמים ניפגעו
    חרף הפגיעה ,הסוללה המשיכה בירי בצורה מרשימה,, על הסוללה בסוסיתא י פיקד מיכה ריינר,ובהמשך הגענו עם כל הכוחות לרמת הגולן , בדצמבר 1967 נקראתי למילואים בצמוד לתל גונדר, הקעת מיכה ריינר ביקש ממני בקשה מוזרה להניף על עמוד חשמל ג'יפ סורי פגוע ,נעתרתי לבקשתו , מצאנו ג'יפ פגוע , גררנו אותו בעזרת קומנדקאר ,ואיתרתי גלגל רצועה שהיה מותקן על גנרטור פגוע , הגלגל קובע בראש עמוד החשמל
    בראש העמוד הוי 2קדחים ,דרכם העברתי מוט פלדה ,ועליו התקנתי את גלגל הרצועה ,
    את הכבל של כננת הקומנדקאר השחלתי לגלגל הרצועה ,ואת קצה הכבל קשרנו לג'יפ
    הכנת הופעלה והגיע למרומי העמוד , במהלך המתיחה העמוד החל לנטות ,עקרנו עמוד טלפון כתמיכה , קייבעתי את הג'יפ לעמוד החשמל בעזרת שרשראות פלדה ובזה הסתיים תפקידי , בסמוך לג'יפ הוצב של לדמשק באהבה , ובשלט נוסף סוללה ג מגדוד 336
    כל האירוע היה בחג חנוכה תשכח ,ולכן נוצרה חנוכייה וסולר היה במקום שמן ,

    אהבתי

  8. שמי עמוס אייזנברג יליד מושב הזורעים במלחמת
    במלחמת ששת הימים השתייכתי לגדוד336,.סרן עמוס לוינשטיין לחם בתפקיד קצין קישור ארטילרי,, תפקידי היה. משנה טכני ומודד, דב קידן היה קשר ונהג – הצוות ,ציוותנו תיפקד בצמוד למג"ד 336 פנחס רובין בעת חילופי האש תצפתנו מרכס פוריה לכיוון רמת הגולן ,את נקודות הציון לטיווח קיבלנו מקצין טיווח מוטס שהשקיף על רמת הגולן ,ולאחר עיבוד הנתונים מסרנו לסוללות של גדוד 336 נ.צ מדויקות לפגיעה במטרות, ,במהלך הלחימה סוללה 'ג שפרסה 4 קני- מרגמות 120 מ"מ על הסוסיתא חטפה-אש ארטילרית ו 4 לוחמים ניפגעו ("הפירוט כפי שמסרו מיכה ריינר ומנשה מסרי באתר נעמוש מדויק )
    חרף הפגיעה ,הסוללה המשיכה בירי בצורה מרשימה,, על הסוללה בסוסיתא פיקד סגן מיכה ריינר,ובהמשך הגענו עם כל הכוחות לרמת הגולן
    ——————-, בדצמבר 1967 נקראתי למילואים בצמוד לתל ג'וחדר, הקע"ת סגן מיכה ריינר ביקש ממני בקשה מוזרה" להניף על עמוד חשמל ג'יפ סורי פגוע" ,נעתרתי לבקשתו , מצאנו ג'יפ מתאים , גררנו אותו בעזרת קומנדקאר ,איתרתי גלגל רצועה שהיה מותקן על גנרטור פגוע , הגלגל פורק מגרוטאת הגנרטור קיבעתי אותו בראש עמוד החשמל,
    בראש העמוד היו 2קדחים ,דרכם העברתי מוט פלדה ,ועליו התקנתי את גלגל הרצועה ,
    את הכבל של כננת הקומנדקאר העברתי מעל לגלגל הרצועה ,ואת קצה הכבל קשרנו לג'יפ הסורי
    הכנת הופעלה והג'יפ הגיע למרומי העמוד , במהלך המתיחה העמוד החל לנטות ,עקרנו עמוד טלפון כתמיכה , קיבעתי את הג'יפ לעמוד החשמל בעזרת שרשראות פלדה ובזה הסתיים תפקידי , בסמוך לג'יפ הוצב "לדמשק באהבה ",{ "ובשלט נוסף סוללה ג' מגדוד 336}
    כל האירוע היה בחג חנוכה תשכ"ח ,חברי לסוללה בנו חנוכייה וסולר היה במקום שמן למאור ,*ערכתי הגהה על הכתבה הקודמת .

    אהבתי

  9. בחטיבה הצומת נקרא צומת "אל תקרא לי שחור" …. מפני שעל המבנה הסמוך לג'יפ (קרס לפי מספר שנים) כתב מישהו בשנות ה-70 " אל תקרא לי שחור, קרא לי טנקיסט"

    אהבתי

כתיבת תגובה