פצמ"רים, מרעומים, ארגזי תחמושת ושלל פריטים נמצאים בשפע יחסי במוצב המורתפע הצפוני העליון כקילומטר בעורפו של המורתפע המוכר – מצפה גדות * ביקור במוצב מרגמות נידח שממנו ירו אל גדות ושכנותיה
אתה מסתובב במורתפע המוכר, הידוע והנגיש, שהוא כנראה המוצב הסורי המתוייר ביותר מאז מלחמת ששת הימים. לא רבים מודעים לשמו המקורי – הוא מוכר כ"מצפה גדות", שם שתפס ונקלט בניגוד ל"מצפה גולני", הלוא הוא תל פאחר. המורתפע הזה, "הנישא" בערבית, היה אימת האיזור. הוא שלט על גדות ומשמר הירדן, והוא זה שגרם לסיוטי אותה ילדה קטנה מגדות, של כל שוכני בית הילדים, של ההורים חברי הקיבוץ, ומכאן התפשטה הבשורה והתבשל המיתוס על מפלצתיותה של הרמה הסורית כולה.
אתה מסתובב במצפה גדות שהפך לאנדרטה לזכר חללי חטיבת אלכסנדרוני, פוסע במשעולים הסלולים והמסודרים המובילים לבונקרים, מגיע לחזית הצופה אל הקיבוץ כדי להתרשם מהשליטה על השטח. השלטים וההסברים לא מותירים מקום לספק כמה נורא היה המקום הזה, ובמשתמע כמה טוב שנכבש וישראל שולטת בו עכשיו.
מצפה גדות נמצא על הציר הראשי מצומת מחניים, דרך גשר בנות יעקב ועד לעומק הגולן (כביש 91). מסעדה בצידו השני של הכביש מפתה לעצור ואגב כך לתת קפיצה ולסייר באתר שממול. בשטח בולטת אנדרטה מרשימה שלמרגלותיה מתקיים מדי שנה טקס זיכרון (השנה בוטל האירוע במפתיע – על כך בקרוב). יש גם הסבר קולי, שאם אינו מקולקל יספר למאזינים שממש מפה המח"ט מנו שקד צעק לתושבי גדות "מכאן אתם נראים גדולים שבעתיים".
אבל המקום הזה הוא בעצם רק הקדמה למוצב המשני שלו: הדבר האמיתי שוכן כ-800 מטר צפונית מזרחית למורתפע הקדמי, והיה כנראה בעל כוח אש גדול ממנו.
זהו מוצב ארטילרי (מספרו בפיקוד צפון 6181), שתחום ההתמחות שלו מרגמות 82 מ"מ. המרגמות אמנם סולקו משטחו לאחר שנכבש ב-10 ביוני 1967, אבל חימוש רב נותר בשטח. בעשרה הבונקרים או יותר שלתוכם ירדנו או הצצנו, אל"מ במיל' יוסי עוז ואנוכי, מתגוללים פריטי לחימה רבים, בעיקר פגזי מרגמה וארגזי תחמושת מלאים בכל טוב, כמו מרעומים. הזמן החליד וייבש אותם, אבל אם אחד הפצמ"רים הקשישים הללו יוחלק ללוע הנכון הוא יתעורר בן רגע ויעוף לדרכו כאילו יצא זה עתה מהמפעל.
בבונקרים גילינו ארגזים סגורים שלא נגענו בהם, אבל גם הם מן הסתם מלאים בחומר מהסוג שנורה אל גדות ובנותיה, הבעיר שדות וחורר גגות. חלק מהבונקרים נהרסו באופן יזום, חלק נחסמו בגל אבנים, חלק נסתמו בעפר. אבל לרבים אפשר לרדת בזהירות אחרי התמודדות קצרה עם סלעים וענפים קוצניים. בבונקר המערבי ביותר נמצא מסטינג שהידית שלו התקפלה בקלות. מצאנו תיבות שנראו אישיות, ועוד ארגזים, ועוד פגזים, פה ושם מיטה זרוקה, חוטר לניקוי מרגמה, מסיכת אב"כ, חבית מים, אנטנת קשר רוסית. על כמה מהקירות כתובות בערבית.
הנה ההתרשמות של יוסי עוז ("אדום עתיק"): למורתפע הצפוני אין מבנה קלאסי של מוצבי קו ראשון סורים. הבונקר המרכזי הצופה מערבה עם חלונות צרים קיים כאן בגרסה מוקטנת ונראה כי נועד עבור הקת"ק. התעלות אינן עמוקות ומדופנות, אין עמדות נשק כבד יותר ובכלל כל החלק הקדמי הפונה מערבה אינו מושקע כפי שניתן לראות בעזזיאת או המורתפע הקדמי. לעומת זאת, המדרון האחורי ומרגלותיו מושקעים ברמה גבוהה מאוד בסדרת עמדות ייחודיות יצוקות בטון בצורת מעגל שקוע ובהמשכו גומחה. נראה שהעמדה שימשה למרגמה בינונית, שבסיסה עגול והגומחה למנת תחמושת בטן. למכלול הזה צמוד בונקר בטון שעל פי מבנהו, הנעדר עמדות וחרכי ירי, שימש לאחסנת תחמושת דרג ואולי גם מחסה ללוחמים (סבירות נמוכה). בסביבת המכלולים הנ"ל מוטלים פצמ"רים (82 מ"מ) ומרעומים וכן בתוך הבונקרים. כל המערך הזה פרוש לאורך המדרון האחורי. ככל הנראה שימש המוצב לירי תלול מסלול לשטח ישראל. מאחר ומדובר במוצב סטטי ככל הנראה היו לרגמים סרגלי טווחים ובנק מטרות.
הנה כמה תמונות מהמורתפע הצפוני העליון. להגדלה – לחצו על הצילום. כדי לחזור לפוסט לחצו back.

מבט ממזרח למערב. המורתפע הצפוני (באדום) מתנשא כ-100 מ' מעל גדות (בצהוב). בכחול: המורתפע הקדמי (כיום מצפה גדות)
שעה ארוכה הסתובבנו במחנה הבונקריסטי הזה שחפור באדמה מלבד מבנה קטן בעורפו, ששימש כנראה את המפקד. אחרי שעה ארוכה חזרנו לרכב. לו ולנו עוד חיכתה התמודדות מתישה עם תנאי קרקע קשים במהירות ממוצעת של 4 קמ"ש. השארנו את המורתפע מאחור. היעד הבא היה ג'לבינה.
תיאור מעניין.
איכשהו לא מצאתי תשובה לשאלה: האם מוצב המרגמות הזה סגור לקהל? = מגודר?
אהבתיאהבתי
מגודר.
אהבתיאהבתי
תודה.
ולכשהזכרנו מוצב מרגמות סורי, אוסיף ואשאל: האם נותרו שרידים (בדוגמת עמדת המרגמה שבתמונה למעלה) במקום בו הייתה מחלקת המרגמות בצדו המזרחי-צפוני של תל-פאחר? (9138, אם הצלחתי לזכור נכון את המס' במפה, או משהו כזה)
אהבתיאהבתי
עדיין לא היינו שם.
בקרוב.
אהבתיאהבתי
אם השטח מגודר, זה בגלל חשד למיקוש או רק בגלל הפצמרים?
אהבתיאהבתי
חשד למיקוש.
אהבתיאהבתי
איך עברת שם? יש מפה כלשהי?
אהבתיאהבתי
לא מומלץ ולא כדאי ולא נכון להיכנס לשטח שמסומן כממוקש. זה מה שאפשר לומר.
אהבתיאהבתי