דו"ח סיכום – מח"ט 37

"בשעה 12 הוריני האלוף באלחוט: 'תעלה לרמה בציר גונן-ראוויה ובציר דרבשיה-חפר, חטמ"ר 3 תפתח את הציר ותכשיר אותו לעלייה" * דו"ח סיכום הלחימה בגזרה הסורית מאת אל"מ אורי רום, מח"ט 37

אורי רום בכנס

אורי רום נושא דברים בפני לוחמי חטיבה 37 (צילום מתוך ספר החטיבה בששת הימים)

שבועיים לאחר מלחמת ששת הימים ערכה חטיבה 37 כנס לוחמים (ראו צילום). המח"ט אל"מ אורי רום אמר שם בין היתר: "חיל השריון שנטל חלק מכריע בשלושת זירות הלחימה הוכיח את יכולתו. יכולת זו באה כתוצאה מאימון וחינוך של שנים. הפעלת מערכות הנשק, המערך הטכני והתחזקותו באו לביטוי בקרבות עצמם. אני גאה כי חטיבתנו עשתה את המוטל עליה במהירות, בדייקנות ובזהירות".

להלן דוח סיכום המלחמה של המח"ט רום מיום ה-24 ביוני 1967. הדו"ח מתמקד כאן בלחימה על הרמה הסורית. בדו"ח לא מוזכרת פעילותו של גדוד 377 שהופרש לטובת פיקוד צפון ולחם בתל פאחר/עזזיאת/זעורה ועוד. על פעילות גדוד 377 חובר דו"ח נפרד שפורסם כאן. הדו"ח שחיבר רום עוסק בלחימת הכוחות העיקריים של החטיבה, שב-5 ביוני הופנתה ללחימה בגזרה הירדנית בצפון שומרון, ולאחר מכן הוחזרה לגזרה הסורית ועלתה לרמה מגונן. [מקור המסמך: יד לשריון]

אורי רום בששת הימים

אל"מ אורי רום במלחמת ששת הימים

אורי רום: "פקודת הגיוס ניתנה לחטיבה בתאריך 19.5.67. רשת הגיוס פעלה יפה וכעבור 22 שעות נעו היחידות לשטח הכינוס בעראבה. נוהל הקרב לגבי כניסה לכינוס פעל יפה, ולקראת הגעת היחידות הכל ידעו היכן מקומן. טנקי האמאיקס נעו על שרשראות, השרמנים הועברו במובילים, דבר שגזל זמן וגרם לטרדות. עד תאריך ה-5 ביוני עסקה החטיבה בהכנת הכוח ובתכנוני המשימות הצפויות. יצוין כאן שקבוצת הפקודות הרבות בפיקוד ובעיקר באוגדה התישו את חבורת המפקדים. תכנונים אלה בהחלט היו חיוניים, אולם הדבר עבר את הגבול במידת מה.

לקראת ה-5 ביוני היו יחידות החטיבה במקומות הבאים: גדוד 266 ערוך לסדן [תוכנית ההגנה על המרחב] בחורשת המייסדים ובאיזור מלחה. פלוגות השרמן M-50 ורמוט וזמיר היו ערוכות לקראת סדן במקומות הבאים: ורמוט בתל דן ובשאר ישוב, זמיר בחורשות תל חי. יתר החטיבה והמיפקדה בחורשות עין זיתים.

בתאריך 3 ביוני קיבלה החטיבה את האחריות על כל השריון שנמצא באצבע הגליל, שכלל את גש"פ 181 ופלוגת צנטוריונים צידון. החטיבה אירגנה שריון זה בהתאם להנחיות הפיקוד להתקפות נגד ועבור מערך בגזרה הקריטית של חטמ"ר 3. מארגון זה היינו צריכים לעבור לביצוע תוכנית מקבת – כיבוש חלקה הצפוני של הרמה הסורית, קרבות זעורה, משלטי הציר למסעאדה ורמת הבניאס.

בתאריך 4 ביוני בערב, בקבוצת פקודות בחמ"ל פיקוד צפון, ניתנה הוראה להפעלת תוכנית סדן. חפ"ק החטיבה התמקם בטרם השחר של 5 ביוני במשטרת נבי יושע, ליד חפ"ק חטמ"ר 3 ותחת פיקודי. משימת חפ"ק החטיבה היתה שליטה על השריון במרחבת בהתאם לתוכנית סדן. אותו בוקר החלה ההתקפה בסיני ובשעות יותר מאוחרות פתחה חטיבה 45 בהתקפה באיזור ג'נין.

בשעה 1630 לערך קיבלתי התראה ובשעה 1700 פקודה להזזת כוחות החטיבה לאיזור עפולה. להלן תוכן ההוראה: החטיבה פחות גדוד 377 (טנקים בינוניים) תנועה עם חשיכה לצומת גולני, תעבור ת"פ אוגדה 38 לשם פעולה בגזרת ג'נין. גדוד 377 יעבור ת"פ חטמ"ר 3 לשם הגנת איזור אצבע הגליל. הפקוד'ה נתקבלה טלפונית מפי רמ"ט פיקוד צפון אל"מ דן לנר […]

[כאן פירט המח"ט רום את פעילות החטיבה בכיבוש ג'נין ושכם, פעילות שנמשכה כ-30 שעות. בסיומה נעה החטיבה חזרה לגליל העליון. אבידות חטיבה 37 בגזרה הירדנית: 6 הרוגים (4 מהפצצת חיל האוויר הישראלי), 55 פצועים, 3 טנקים שנפגעו (כולם מהפצצת חיל האוויר].

[…] בתאריך 9 ביוני שעה 0800 בעת שהחטיבה המתינה בצומת גולני, קיבלתי פקודה מרמ"ט הפיקוד להניע מיד כל כוח שיש לראש פינה ולהמתין שם להוראות. תוך דקות ספורות נעה פלוגת הסיור ומיד אחריה גדוד 266. הגעתי עם החפ"ק לחטמ"ר 3, יצרתי קשר לאלוף הפיקוד ונאמר לי להמתין לפקודות. בינתיים הגיעה כל החטיבה ובשעה 1100 היתה שדרה ארוכה בצידי הכביש, ממתינה לפקודת תזוזה.

בשעה 1200 הוריני האלוף באלחוט: 'תעלה לרמה בציר גונן-ראוויה ובציר דרבשיה-חפר, חטמ"ר 3 תפתח את הציר ותכשיר אותו לעלייה'.

מיד התחיל הכוח לנוע מתוך כוונה שגדוד 266 יעלה בציר גונן ו-278 עם פלוגת צנטוריון יעלה בציר דרבשיה. הכוח הראשון של 266 הגיע עד צומת שמיר/להבות הבשן ועצר אחרי שדרת חטמ"ר 3. קיבלתי הוראה להפריש פלוגה וחצי של אמאיקסים לסיוע לגדודי החי"ר בעלייה. פלוגה של רן שריג סייעה לגדוד גולני [גדוד 17] בכיבוש מוצב הגבול [8100] וחצי פלוגה של ד' אלון בפיקודו סייעה לגדוד הצנחנים לכיבוש דרבשיה.

ציר דרבשיה לא נפתח וקבעתי לרן שגדוד 266 יעלה ראשון בציר גונן. פלוגת האמאיקסים טיפסה בדרך לא דרך וארבעה טנקים מתוכם לא הצליחו לעלות למוצב הגבול. המוצב נכבש על-ידי גולני ללא התנגדות רבה. הגדוד של גולני המשיך לראוויה הכפר. פלוגת רן שריג וחלק מצוות סיור החטיבה נעו אחרי גולני ואף ניווטו אותם. גדוד החי"ר נאחז בשולי הכפר, הופגז קשה על-ידי מרגמות מהמוצב שמדרום והחל בנסיגה. רן נשאר לבד. היה זה קרב קשה מול מוצב נ"ט. 3 אמאיקסים נוקבו על-ידי נ"ט וחסמו את הציר. רן ביקש סיוע אוויר או ארטילריה. המג"ד העביר אותו לרשת החטיבה. נתתי לו סיוע אוויר והסתבר שהסיוע היה לקניבה [לצד דרך הנפט, כ-2 ק"מ צפונית-מזרחית ל-8100]. זה נבע מטעות. רן הבין שגולני שם כבשו את קניבה והזמינו סיוע לשם.

בשעה 1830 בטרם חשיכה קיבל רן אישור ממני להסתער עם שארית הטנקים שלו על מוצב הנ"ט וכבש אותו. היה זה מוצב פלוגתי מאורגן היטב להגנה וכלל מספר רב של תותחי נ"ט קצרי טווח וארוכי טווח. מיד לאחר כיבוש המוצב הגיעה פלוגת החרמ"ש של הגדוד, חפ"ק הגדוד וחפ"ק החטיבה.

עד השעה 2100 היו במוצב פלוגת חרמ"ש של רס"ן עמרם לזר, כ-10 טנקים של שריג, טנקים של גיל ו-6 טנקים מהפלוגה של אלון. סה"כ 25 טנקים. ציר העלייה היה קשה מאוד וצר. פלוגת הנדסה חטיבתית שיפרה את שיפועי הדרך. לא ניתן להעביר בציר זה טנק רחב יותר מאמאיקס. דרגים זחלו לאט. אורגן דרג על זחל"מים ופלוגת חרמ"ש טרזן עלתה למעלה כאשר בכל זחל"ם כמות תחמושת ודלק לטנקים.

10 ביוני 1967, כוחות חטיבה 37 בדרך מצומת וואסט לקונייטרה

10 ביוני 1967, כוחות חטיבה 37 בדרך מצומת וואסט לקונייטרה

אלוף הפיקוד הורני לתקוף בלילה את חפר על מנת לפתוח ציר נוסף – חפר-דרבשיה, אולם פקודה זו שונתה ונדחתה לשחר. כל הלילה זרמו כוחות לאיטם בציר קשה זה. עם שחר פניתי לאלוף שביטל את התקפת השחר וקבע שנעשה זאת בסיוע אוויר וארטילריה. בשעה 0800 של ה-10 ביוני הורני האלוף לתקוף את קניבה ולהמשיך לוואסט ולהיפגש עם חטיבה 8. ההתקפה התחילה בשעה 0830 לערך. מוצב קניבה היה כבר ריק. היה צריך לפנות מוקשים על הציר החוצה את המוצב, דבר שגזל זמן רב. הפניתי את פלוגת הסיור באיגוף דרומי וזו נעה במהירות לכיוון וואסט, הגיעה לצומת בערך בשעה 1300 ונפגשה עם כוחות חטיבה 8 שנעו לכיוון קונייטרה.

תוך התקפה על קניבה הודיע לי מ"פ א' של 266 שנישאר במוצב הנ"ט של ראוויה לאחר שטנקי אויב נראים נעים ממזרח לתל שיבאן בכיוון צפון. הודעתי לרמ"ט צפון שהיה אותו זמן מפקד האוגדה, הוא אישר שגם הם הבחינו בזאת. היו אלה כנראה כוחות שריון שנסוגו מחפר ומקניבה.

בשעה 1315 נפגשתי עם הרמ"ט בצומת וואסט. הוא הורני להמשיך לכיוון צומת נפאח ומשם לקונייטרה. הכוח שעבר את וואסט כלל פלוגת אמאיקס, פלוגת חרמ"ש, פלוגת סיור, חפ"ק גדוד 266 וחפ"ק החטיבה. היתה בעיית דלק וסוכם שהליקופטרים יורידו לנו דלק ליד כפר נפאח. הליקופטרים אלה ירדו במקום אחר ביחידת שריון, כנראה גש"פ 181. הודעתי לרמ"ט שאמשיך בכל זאת לקונייטרה, אולם הוא לא קיבל את הצעתי. בציר הכביש לנפאח השיגה פלוגת הסיור את חוליות השהייה. טנק אמאיקס עלה על מוקשים שחסמו את הכביש 5 ק"מ צפונה לצומת. המוקשים פורקו על-ידי חבלנים. בשעה 1430 תפסנו את הצומת וחסמנו את דרכי הגישה אליה. בשעה 1600 הגיע סיור של פלוגת הסיור למבואות קונייטרה.

מפת קרבות חטיבה 37 ביום הראשון ללחימה ברמה הסורית

מפת קרבות חטיבה 37 ביום הראשון ללחימה ברמה הסורית (ארכיון צה"ל)

סיכום: העלייה לרמה דרך ציר אחד קשה עיכבה את קצב התנועה. היה הכרח לכבוש את חפר על-מנת לפתוח ציר נוסף. כפר זה נכבש על-ידי ללא קרב אחרי הצהריים וחלק מהחטיבה ניצל הציר דרבשיה-חפר. למרות שלא נפתח ציר נוסף ולמרות שלא נכבשו מוצבי חפר – כיבוש ראוויה באותו יום הכריע את המאזניים.

אבידות החטיבה בגזרה זו: הרוג אחד, שלושה פצועים, שלושה טנקי אמאיקס נפגעו (שניים תוקנו כעבור 12 שעות).

סיכום אבידות החטיבה במלחמה כולה: גדוד 278 – הרוג אחד, 3 פצועים. גדוד 377 – 8 הרוגים, 30 פצועים. פלוגת הסיור – 9 הרוגים, 11 פצועים. גדוד 266 – 5 הרוגים, 16 פצועים, פח"ח – 2 פצועים. מפח"ט – הרוג אחד. הנדסה – הרוג אחד. סה"כ 25 הרוגים, 62 פצועים. מתוך ההרוגים – 7 מהפצצת חיל האוויר שלנו, אחד בתאונת דרכים.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “דו"ח סיכום – מח"ט 37

  1. כמעט שליש מאבדות החטיבה מאש כוחותינו מטוסי חיל האויר. זה יותר מידי. מי אחראי למחדל?
    על כך נאמר מעדיף גדוד טי 55 סורים מלפני מאשר רביעיית מיסטרים מעלי.

    • לנחום: נדמה לי שהחוכמה הזו משויכת לאיזה חוכמולוג מבנות הברית במלה"ע השניה שאמר: מעדיפים חטיבה גרמנית מלפנים מאשר פלוגה צרפתית מאחור. והכוונה ברורה.

      הרוגי חטיבה 37 מהפצצת חיל האוויר היו במהלך כיבוש שכם ב-7 ביוני.
      אחרי שבשכם התעשתו מכניסת הטנקים של צה"ל שאותם חשבו תחילה לעיראקים ואף המטירו עליהם אורז ומלח, נתקלו כל כוחות צה"ל בעיר, לרבות גדוד 17 של גולני, באש צלפים יעילה ובלתי פוסקת לרבות אש טנקים ירדנים. אורי רום ניסה באמצעות אחד מנכבדי המקום לאתר את ראש העיר ולהביאו בפניו ולדרוש ממנו להודיע על כניעה. זחל"ם מיוחד מלווה בטנק החלו לשוטט ברחבי העיר כדי לנסות לאתר את האיש, ובינתיים גברה האש ומספר הנפגעים עלה.

      החטיבה ביקשה סיוע אוויר, פקח האוויר של החטיבה התקשה לתפקד תחת אש ולא הצליח לכוון את המטוסים. אחד המ"פים לקח על עצמו את המשימה, ויצא מערבה קדימה. כשפתח את המדף והוציא ראש – חטף כדור, נהרג ונפל החוצה. המטוסים בינתיים הגיעו, צללו על הפטונים הירדנים והפצצות נפלו די קרוב לטנקי חט' 37, אבל ללא נפגעים בשלב הזה.

      בגל הבא, כעבור שעה, אורי רום דחה את הסיוע האווירי שהציע לו רמ"ט האוגדה כי חשב שאין בכך צורך, אבל המטוסים צללו בכל זאת והפעם פגעו בטנקי החטיבה וגרמו לשבעה הרוגים ולכמה פצועים, 3 טנקים נפגעו וכן 2 זחל"מים ו-2 ג'יפים. הלחימה על שכם לגמרי לא היתה טיול כמו המסע (הקליל יחסית) של החטיבה מגונן ל-8100 ומשם לראוויה ולקונייטרה.

  2. שלום שלמה,
    שמי אורית, יתומת צה"ל אבי השתייך לפלוגת הסיור מחטיבה 37. הוא נהרג בהפצצה הטראגית המתוארת בתגובתך. יש לי מספר שאלות על שארע אשמח אם תיצור איתי קשר.olapi57@gmail.com

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s