חטיבה 37 תכבוש את תל פאחר

חטיבה 37 פאחר

שבוע לפני כיבוש הרמה הסורית נקבע תל פאחר כמשימה של השריון, לא של גולני, בגלל דיווחים על תגבור כוחות אויב * פוסט זה מציג את גלגוליה השונים של מקבת צפון כפי שהשתקפו בתכנוני אוגדה 36 שנועדה לנהל את המבצע * ואיך זה נראה בתכנונים של גולני ושל פלוגה פ' מגדוד הטנקים 377?

מקבת היתה שם תוכנית המבצע לתקיפת הרמה הסורית. היא נבנתה כמהלך התקפי לצורך הגנה, שישמש מחטף ומשם כנקודת קפיצה לניצול הצלחה והמשך כיבוש. במשך יותר משבועיים מתקופת ההמתנה ועד לפרוץ מלחמת ששת הימים התקיימו בפיקוד צפון 14 קבוצות פקודות בנושא עם 24 פקודות מבצע. התכנונים הראשונים של מקבת הוטלו על אוגדה 36.

מיפקדת האוגדה גוייסה ב-18 במאי 1967, כעבור יומיים דילגה להר כנען ובכל תקופת הכוננות, מה-20 במאי ועד ה-3 ביוני, עסקה בתכנוני ההתקפה על הרמה. מדובר בשלוש תוכניות שונות (פקודת מקבת 1, 2, 3) שהתבססו על ביצוע אותה משימה בהרכב כוחות שונה. בדו"ח האוגדה לסיכום מלחמת ששת הימים מה-20 ביוני 1967, בחתימתו של אלוף אלעד פלד, אפשר למצוא תמציות משלושת התכנונים הראשונים עד ה-2 ביוני. יצוין כי מבצע מקבת במקור נועד להיות תקיפת לילה.

ב-5 ביוני אחה"צ נשלחה האוגדה לנהל את הלחימה בצפון השומרון, ומרגע זה עברה האחריות על תכנון מקבת לפיקוד צפון. להלן התמציות מתוך סיכום אוגדה 36:

מקבת 1 (21 במאי 1967)

המשימה: במסגרת כוונת הפיקוד להיערך להגנה הוטלה על האוגדה משימת מחטף. כוונת האוגדה כפי שהוגדרה בפקודת מקבת 1 (לקחי פקודת כוננות ופקודת מבצע מס' 1) מיום 23-21 במאי 1967 היתה לכבוש את מוצבי רמת הבניאס, תל חמרה, תל עזזיאת, בורג' בביל ותל פאחר, להיערך בהם ולהיות בכוננות להרחבת המשימה לעבר איזורי עין פית-קלע.

הכוחות: חטיבה 37 משוריינת, פחות גדוד טנקים ועוד פלוגת שוט.

חטיבה 45 (ממוכנת).

גדוד חי"ר מחטיבה 1 (גדוד 51).

מחטמ"ר 3: גדוד תומ"ת, גדוד שדה חת"מ, גדוד בינוני חת"מ, שני גמ"כים, מכמ"תים.

כוחות ומשימות: חטיבה 37 – תכבוש את תל חמרה ואת רמת הבניאס. לשם כיבוש תל חמרה ניתן גדוד חי"ר 52 [טעות – הכוונה לגדוד 51] פחות שתי פלוגות כוח עתודה בשלב ההגנה.

חטיבה 45 – כיבוש תל עזזיאת, בורג' בביל, בחריאת ותל פאחר. היערכות להגנה בקו תל חמרה/רמת הבניאס/תל פאחר.

קציני אוגדה 36 בתצפיות במהלך תכנוני מקבת

קציני אוגדה 36 בתצפיות במהלך תכנוני מקבת

שיקולים עיקריים: המשימה שהוכתבה היתה מוגבלת ולמעשה היתה בלתי שלמה מבחינה טופוגרפית-טקטית. להשלמתה נתבקש כיבוש זעורה ועין פית והמשלטים סביבם.

כיבוש היעדים העיקריים ייעשה על-ידי כוחות משוריינים (טנקים וחרמ"ש) שינועו בו זמנית במספר צירים.

המכשולים העיקריים

תעלת נ"ט שבין תל חמרה ורמת הבניאס.

השטח המסולע שבין גבעת האם לאיזור תל עזזיאת/בורג' בביל/תל פאחר.

להתגברות על מכשול תעלת הנ"ט נמצא פיתרון טכני.

החדירה המיועדת בשטח המסולע שבאיזור גבעת האם היתה צריכה להיעשות על-ידי טנקים שבעקבותיהם ינוע כוח הנדסי.

כוח החי"ר מגדוד 51 יועלה להתקפת תל חמרה מהעורף על-ידי תנועה רגלית במדרונות החרמון. פעולה זו אף שלא התנתה את המשך פעולת חטיבה 37 היתה עשויה להקל על פעולתה.

פקודת מבצע מקבת (מיום 23 במאי 67)

לאחר בדיקות ודיונים בחטיבות ובפיקוד שונתה תוכנית האוגדה שינויים קלים, וב-23 במאי יצאה פקודת מבצע מקבת מס' 1.

עיקר השינויים היו: גדוד 51 ניתן בשלמותו לחטיבה 45 למשימה המוגדרת של כיבוש תל עזזיאת. בוטלה אפוא משימתו לכיבוש תל חמרה.

כיבוש תל חמרה ייעשה על-ידי חטיבה 37 מדרום (דרך רמת הבניאס).

נבדקו האפשרויות השונות לתקיפה ביום או בלילה, ללא צורך בהיערכות לילה לפני ליל ה-ע.

הושם דגש על ארגון תנועת הכוחות משטח הכינוס לקווי ההתחלה באפשרויות הפעולה השונות.

מקבת 2 היתה פקודת כוננות בלבד.

מקבת 3

פקודת מבצע מקבת 3 שביטלה לחלוטין את פקודה מס' 1 הוצאה בשלוש מהדורות. האחת, עיקרי פקודה ב-240930 מאי 67. השנייה פקודת מבצע ב-260100 מאי 67. השלישית שינויים ותוספות ב-261700 מאי 67.

המשימה: המשימה שהוטלה על האוגדה לתכנון היתה רחבה יותר מזו שהוגדרה למקבת 1. התוספת היתה: כיבוש מוצבי זעורה ועין פית.

הכוחות: גם הסד"כ השתנה. הסד"כ המתוכנן עתה כלל: חטיבה משוריינת 37 פחות גדוד האמאיקס ועוד פלוגת שוט.

חטיבת חי"ר 1 (במקום חטיבה 45).

גדוד חי"ר 34 מחטמ"ר 3.

התוכנית: חטיבה 37 – כיבוש רמת הבניאס, תל חמרה ועין פית.

חטיבה 1 – כיבוש תל עזזיאת, בורג' בביל, תל פאחר, זעורה.

היערכות להגנה על-ידי חטיבה 1, כאשר חטיבה 37 מרוכזת בעתודה.

שיקולים עיקריים: א) על אף הטלת המשימה על חטיבה 1 ניתן לה כוח משוריין (1 פלוגה M-50, ו-1-3 מחלקות M-51) שיאפשר לה להניע צוות משוריין שיתבסס על הטנקים שניתנו לה ועל הזחל"מים שהיו ברשותה.

ב) משימת כיבוש תל עזזיאת הושארה לגדוד 51.

ג) משימתה של חטיבה 37.

ד) שיקולו של מפקד האוגדה היה כי מוטב להמעיט בשינויים ככל האפשר, גם אם לעיתים טוב יותר היה לשנות משימותיהם של הכוחות. לפיכך לא שונתה משימתה של חטיבה 37 אף כי אפשר שמשימתה התאימה יותר לחטיבת חי"ר, וכן לא שונתה משימתו של גדוד 51.

ה) משימת כיבוש תל פאחר על-ידי חטיבה 1 הוטלה על גדוד ממוכן בסיוע טנקים.

ו) ההבדל בין תוכנית זו לבין התוכנית של מקבת 1 היה בהקטנת כוח הטנקים והחרמ"ש.

ז) בעיה מרכזית גם הפעם היתה תנועת הכוחות מכינוס להיערכות.

בתוספות ובתיקונים לפקודת מקבת 3 (261700 מאי 67) הוכנסו השינויים הבאים

א) שינויים קלים בסיוע ההדדי שבין חטיבה 37 לבין חטיבה 1.

ב) אפשרות הפעלת כוח משוריין מחטיבה 37 דרך גזרת חטיבה 1.

ג) שינויים קלים בתוכנית ההיערכות להגנה לאחר כיבוש היעדים.

בתוספות ובתיקונים לפקודת מקבת 3 מיום 290800 מאי 67 הוכנסו השינויים הבאים

א) צומצמה משימת חטיבה 1 והורדה מהם המשימה לכיבוש זעורה. משימה זו הוטלה על חטיבה 37.

ב) הוקם כוח משימה להכשרת המעברים ולתיאום התנועה בעליות לרמה באיזור גבעת האם.

צה"ל בדרך מזרחה במסגרת תוכנית מקבת [ארכיון צה"ל]

צה"ל בדרך מזרחה במסגרת תוכנית מקבת [ארכיון צה"ל]

מקבת 4 (301300 מאי)

פקודת מבצע מס' 4 למקבת סיכמה למעשה את השינויים האחרונים למקבת 3. עיקריה היו:

א) משימת חטיבה 1 – קו המוצבים הקדמיים: נעמוש, גור אל עסקר, בחריאת, בורג' בביל, עזזיאת, תל פאחר וסודה.

ב) משימת חטיבה 37 (פחות גדוד אמאיקס) – כל הקו העורפי של המוצבים (זעורה, עין פית, תל חמרה ורמת הבניאס).

ג) שתי החטיבות תפעלנה מאותו כיוון, דהיינו מאיזור גבעת האם.

מקבת 5 (021200 יוני 67)

הגיעו ידיעות על תגבור הקו הקדמי של האויב. לפיכך נשקלה מחדש תוכנית האוגדה והוצגה תוכנית חדשה שעיקר שינוייה היו:

א) למשימת חטיבה 1 נוספו משימות כיבוש רמת הבניאס ותל חמרה, וזאת לאחר כיבוש הקו הקדמי של עזזיאת/בורג' בביל.

ב) משימת כיבוש תל פאחר הורדה מחטיבה 1 והוטלה על חטיבה 37.

עיקרי התוכנית:

חטיבה 1

1) תכבוש בכוחות פלוגתיים את נעמוש וגור אל עסקר.

2) תכבוש בשני גדודי חי"ר את עזזיאת, בורג' בביל ובחריאת.

3) תכבוש על-ידי גדוד חי"ר ממונע על זחל"מים ומצוות עם פלוגת טנקים את מחנות הבניאס ותל חמרה, יהיה בכוננות לכיבוש תל עזזיאת ממזרח אם הגדוד הרגלי לא יצליח לכבשו.

חטיבה 37

תפעיל 3 צוותי קרב גדודיים:

1) לכיבוש מוצבי זעורה הדרומיים.

2) לכיבוש מוצבי זעורה הצפוניים.

3) לכיבוש תל פאחר.

כיבוש מוצבי עין פית ייעשה בשלב ב' וכל אחד מהכוחות הנ"ל יהיה בכוננות לביצועו.

ג) בוטל הכוח העצמאי להכשרת המעברים, וכל הכשרת הדרכים הוטל על חטיבה 37.

ד) נקבעו במדויק הצירים לתנועת כל אחד מכוחות המשנה של חטיבה 37.

ה) שונתה ההיערכות להגנה: חרמ"ש בקו החיצוני, גדוד חי"ר במוצבי עזזיאת, חמרה ותל דן.

ו) שלבי המבצע:

שלב א (ש' עד ש+4): כיבוש כל היעדים פרט למחנות הבניאס ותל חמרה על-ידי חטיבה 1, מוצבי עין פית על-ידי חטיבה 37.

שלב ב – השלמת כיבוש היעדים.

שלב ג – היערכות להגנה.

שיקולים עיקריים: מאז הוחל בתכנון מבצע מקבת תיגבר האויב את מערכיו בגזרת מקבת בכוח של 1 גדוד חי"ר ו-6 טנקים.

מוצבי זעורה – מחלקתיים בעיקרם.

תל חמרה – פלוגה.

תל פאחר – פלוגה.

כל היתר ללא שינוי מכריע. כוח של פלוגה מוגברת של הגדוד המתגבר לא אותר בהיערכות. לאחר השינוי בהיערכות האויב ולאור חשיבותו של מוצב תל פאחר החליט מפקד האוגדה להטיל את משימת כיבוש תל פאחר על כוח משוריין במסגרת החטיבה המשוריינת, שיועדה לכיבוש מוצבי זעורה ועין פית.

משימת מחנות הבניאס ותל חמרה נראתה כמשנית בחשיבותה והוטלה על חטיבה 1 בשלב ב'.

ג) השיקול העיקרי היה להביא במהירות את מרבית הטנקים של חטיבה 37 לקו המגע החיצוני כנגד כל אפשרות של התקפת נגד של האויב.

סיכום מבצעי מקבת מתוך דו"ח אוגדה 36:

1) תוכנית כיבוש רמת הגולן לא בוצעה כמתוכנן לאור השינויים שחלו בהיערכות כוחות פיקוד הצפון לאחר מערכת צפון הגדה המערבית.

2) ניתן להניח שהידיעות שנצברו והתוכניות שתוכננו בשלבי הכוננות סייעו לכוחות ולמיפקדת הפיקוד בשעת ניהול קרב ההבקעה.

[- עד כאן תכנוני מקבת מתוך סיכום אוגדה 36 -]

ב-5 ביוני, יומה הראשון של המלחמה, בשעות אחה"צ קיבלה אוגדה 36 פקודה לנוע לעפולה כדי לתכנן את תקיפת מוקדי הארטילריה הירדנים, ששיבשו את פעילות בסיס חיל האוויר ברמת דוד. מכאן עבר המשך תכנוני מקבת לפיקוד צפון בניהולם של הרמ"ט אל"מ דן לנר והקמ"ן זלמן גנדלר (ג'מקה).

פקודות מקבת בחטיבה 1

בארכיון צה"ל נתקלתי לא מזמן בפקודות מקבת שונות של חטיבת גולני בחתימתו של קצין אג"מ, רס"ן ברוך גורודיש. כך למשל התכנון הבא, כנראה ממקבת 3:

מחלקת טנקים M-50 תנוע בעקבות גדוד 12 או בציר גדוד 13 לסייע בכיבוש תל פאחר או עין פית. כוח בפיקודו של רס"ן אורי אלחנני עם פלוגת הנדסה יכשיר ציר למעבר טנקים ורכב 4×4. כוח בפיקוד מפקד בא"ח עם שתי מחלקות טנקים M-50 בגבעת האם – פיצוח וריתוק יעדים בחריאת, בורג' בביל ועזזיאת, ויהווה עתודה חטיבתית. כוח בפיקודו של דוד כהן [לשעבר מפקד הסיירת] – חסימה בציר סיר א-דיב/זעורה נ.צ 21642094 (הכוח ת"פ גדוד 12 לצורך תנועה). כוח בפיקודו של רס"ן גולדה [צבי פז] – מחלקה של 30 לוחמים + כיתת חבלה מהחה"נ + קת"ק, חסימה בציר הנפט בנ.צ. 21502902 (ת"פ גדוד 12).  כוח בפיקוד מ"פ הסיירת – חסימה בציר עין פית/ברכת רם. כוח נוסף של שתי פלוגות טנקים ת"פ גדוד 12 בסיוע ליחידות במהלך שלבי המלחמה. כוח נוסף מגדוד 12 יכבוש את נעמוש ויבצע עבודות אבטחה לכיוון צפון.

בפקודת המבצע נקבע כי גדוד 51 יכבוש את תל עזזיאת (עם 3 פלוגות), בחריאת (מחלקה מוגברת), חירבת סודה ותהיה בכוננות לכיבוש מוצבי הבניאס  ותל פאחר לפי פקודה. גדוד 12 על זחל"מים יכבוש את נעמוש וזעורה. גדוד 13 יכבוש את בורג' בביל ותל פאחר.

כן נקבעה תוכנית סיוע אש: בחריאת, תל עזזיאת, בורג' בביל – 15 דקות פיצוח ע"י טנקים. הארת מטרות ע"י 81 מ"מ וזרקורים לשם פיצוח עמדות וטיווח ארטילריה. תל עזזיאת – העסקה ע"י שתי סוללות מכמ"ת 334. בחריאת: העסקה ע"י מחלקת 81 למשך שעה. בורג' בביל: העסקה ע"י סוללה 120 מ"מ ממכמ"ת 337 ומחלקת 81 מ"מ למשך שעה. תל פאחר: העסקה ע"י שלוש סוללות 25 פאונד למשך שעה אחת. זעורה: העסקה ע"י שלוש סוללות 120 מ"מ ממכמ"ת 334 למשך שעה אחת. נעמוש: העסקה ע"י מחלקת 81 מ"מ לחצי שעה.

בנספח קשר צויין: המג"דים יאזינו לערוץ חירום חש"ן תדר 38.5 במ"ק 10 לצרכי חבירה החל מביטול דממת רדיו שידור. הכוחות המסייעים בטנקים יתאמו תדרי קשר. מיפקדת החטיבה תעביר קצין קישור לחטיבה 37 שיופיע ברשת פיקוד החטיבה, כמו כן קצין קישור לבסיס האש בתל דן שיופיע ברשת גדוד 51 […]. בשטחי כינוס ייסלל קשר קווי ליחידות. ייסלל קשר קווי בעקבות הכוחות.

תרשים קשר של חטיבה 1

תרשים קשר של חטיבה 1 לקראת מבצע מקבת

אל מח"ט 1, מאת מפקד כוח הטנקים 377 – רס"ן יעקב נויפלד [מ"פ פ']

הכוח יתחלק ל-3 דו- מחלקות בסדר הבא:

א) שתי מחלקות מפלוגה ז' בפיקוד מ"פ ז' ינועו עם גדוד 12.

ב) שתי מחלקות מפלוגה ז' בפיקוד סמ"פ ז' תחפנה מגבעת האם. כרטיס טווחים מצורף.

ג) שתי מחלקות מפלוגה פ' (M-51) תהיינה כוח עתודה חטיבתי ותפעלנה לפי פקודה בפיקוד סמ"פ פ', תנועה אחרי גדוד 12 ועשויות להיות מופעלות או דרך שביל הפטרולים לעבר עזזיאת או בדרך הנפט לכיוון 'פאחר'.

הכוח יפעל על שלושה ערוצים נפרדים כדלקמן:

א) הפיקוד על שתי מחלקות ברשת פלוגתית.

ב) הפיקוד על 3 דו מחלקות מזחל"ם פיקוד ברשת גדודית.

קשר בין מפקד המחנות [? מילה לא ברורה] עם מפקדי כוחות החי"ר במח' 70 טנקים ומ"ק 10 חי"ר, ערוץ 40.6, גדוד 12 לתאם ערוצים לחי"ר בין הפלוגות והטנקים.

דרושים שני ערוצים לקשר בפלוגה ז' לסמ"פ ולקשר בפלוגה פ' לסמ"פ.

דרוש תיאום מילות דיווח הכוח המסתער והכוח המחפה לתל עזזיאת.

תאורה תינתן ע"י מרגמה 81 ותאורה אחרת באחריות הכוח החטיבתי.

בזמן ההסתערות לחיפוש עמדות ע"י זרקורי הטנקים.

הכנת העמדות ושיפורן על גבעת האם תינתן במידת האפשר ע"י פלוגת הנדסה בפיקוח מ"פ ז' שריון.

מיקום הטנקים בסוף כיבוש באיזור זעורה בתיאום עם היערכות להגנה חטיבה 37.

כרטיס טווחים לטנקים מגבעת האם: תל עזזיאת - 1.5 ק"מ, בורג' בביל 2.2 ק"מ [ארכיון צה"ל]

כרטיס טווחים לטנקים מגבעת האם: תל עזזיאת – 1.5 ק"מ, בורג' בביל 2.2 ק"מ [ארכיון צה"ל]

פקודת מקבת 5 בחטיבה 1 מיום ה-5 ביוני 1967

שלב א': פיצוח מוצבים וכיבוש גור אל עסקר, נעמוש, בורג' בביל ובחריאת, סימון הנתיבים ותאורה, כוח ממונע מ-ש' ועד ש' ועוד 60 (23:00).

שלב ב: מ-ש' ועוד 60 דקות עד ש' ועוד 150 (00:30) כיבוש עזזיאת, חרב א-סודה וקידום הכוח הממוכן לעבר מוצב מחנה הבניאס.

שלב ג: מ-ש ועוד 150 עד ש' ועוד 210 דקות (01:30) כיבוש מוצב מחנה הבניאס.

שלב ד) מ-ש' ועוד 210 עד ש' ועוד 270 (02:30) כיבוש תל חמרה.

ש' חטיבתי – 22:00 (תחילת פיצוח 21:30).

שליטה: חפ"ק חטיבתי באיזור גבעת האם. מיפקדה עיקרית בחורשת טל. סימן מוסכם עם חטיבה 37 – נצנונים בפנס ירוק ומסירת סיסמה.

מילות דיווח: יציאה מכינוס – המילטון. מעבר הגבול – דאמון. פיצול גדוד 51 – דיבולי. חבירת טנקים עם גדוד 51 – הגלעדי. מעבר דרך הפטרולים – אכילס. היערכות – דבינה.

תצ"א של תל פאחר שהיה מצורף לפקודת תכנון מקבת בחטיבה 1.

תצ"א של תל פאחר שהיה מצורף לפקודת תכנון מקבת 5 בחטיבה 1. שימו לב למסלול התנועה המסומן: עלייה מכיוון דרך הפטרולים הסורית בסמוך למוצב בורג' בביל, חציית דרך ההטיה, עלייה אל עין א-דייסה, הצבת רתק טנקים לעבר המוצב מהגבעה הדרומית השולטת, המשך תנועה של הכוח הרגלי לציר הנפט ומשם תקיפה בשני כוחות ממזרח על היעד הדרומי והיעד הצפוני [לצפייה בתצ"א מקרוב – לחצו על הצילום]

פקודת מבצע מקבת מיום ה-7 ביוני 67 – כוחות ומשימות 

השיטה: התקפת יום בשני מאמצים חטיבתיים בסיוע חיל האוויר, שריון וארטילריה.

שלב א' משלב ה-ש ועד ש ועוד 4 שעות – כיבוש בחריאת, תל פאחר, נעמוש, זעורה ועין פית, בורג' בביל וגור אל עסקר.

שלב ב' – כיבוש תל עזזיאת, איזור מחנות הבניאס, רמת הבניאס, תל חמרה.

שלב ג' – היערכות להגנה, כוננות לניצול הצלחה לעבר קונייטרה לפי פקודה ופתיחת ציר 4×4 באיזור הבניאס.

יום ה-ע (ביצוע) – 8 ביוני 67.

שער ה-ש' – 14:00 תקיפת היעדים ע"י חיל האוויר.

כוחות ומשימות

חטיבה 1 ועוד 2 פלוגות טנקים M-50 ופלוגת חה"ן מגדוד 602 ובסיוע ארטילרי תכבוש את היעדים הבאים כדלקמן:

גדוד 51 יכבוש את תל עזזיאת.

גדוד 12 מנוייד על זחל"מים ועוד פלוגת טנקים M-50 יכבוש את תל פאחר, יהיה בכוננות לניצול ההצלחה לעבר בורג' בביל ולכיבוש תל עזזיאת, ינוע בציר הנפט ויכבוש את תל חמרה בהסתייעו בצג"מ מחטיבה 8 מכיוון מזרח בציר הבניאס.

גדוד 13 יכבוש את בחריאת ובורג' בביל ויהיה בכוננות לכיבוש תל חמרה.

חטיבה 8 ועוד ת"פ 2 פלוגות M-51 מחטיבה 37 ו-2 פלוגות חי"ר מחטיבת החי"ר 1 ו-3 צג"מים תכבוש בסיוע ארטילרי את היעדים הבאים:

צג"מ מורכב מ-2 פלוגות טנקים M-51 וחרמ"ש יכבוש את נעמוש, גור אל עסקר ומוצבי זעורה הדרומיים.

צג"מ מורכב מפלוגת טנקים M-50 וחרמ"ש יכבוש את מוצבי זעורה הצפוניים.

צג"מ מורכב מפלוגת טנקים M-51 וחרמ"ש יכבוש את מוצבי עין פית ויעבור ת"פ חטיבה 1 לסיוע בכיבוש תל חמרה מכיוון מזרח בציר הבניאס (יחד עם גדוד 12).

בגמר הכיבוש יהיו 2 הצג"מים בכוננות לניצול ההצלחה לעבר קונייטרה. גדוד החה"ן 602 פחות פלוגה יכשיר צירי עלייה לרמת הבניאס ויסייע לכוחות בהתארגנות.

פקודת מקבת צפון מה-7 ביוני מבליטה עובדות אלה [מתוך סיכום שערכה מח' היסטוריה]:

השלב האחרון בתוכנית זו לא היתה רק התארגנות להגנה בשטח המצומצם שנכבש, אלא גם כוננות לניצול ההצלחה לעבר קונייטרה.

חטיבת השריון 8 מוקטנת בתוספת שתי פלוגות טנקים מחטיבה 37 ושתי פלוגות חי"ר מחטיבה 1 קיבלה את משימת חטיבה 37, למעט כיבוש תל פאחר שהוטל על חטיבה 1.

השתנתה חלוקת התפקידים בין החי"ר לחש"ן.

חטיבה 8 נועדה להבקיע ראשונה מאיזור גבעת האם ולכבוש את נעמוש וגור אל עסקר.

חטיבה 1 נועדה לנוע מגבעת האם לגור אל עסקר בעקבות חטיבה 8 ולפנות משם בשני צירים לעבר תל פאחר בשלב א', ולעבר תל עזזיאת בשלב ב', כאשר בראש כל כוח נעים טנקים.

נקבע כי יחידות הצמ"ה תחלנה בהכשרת תוואי שיחבר בין דרך הפטרולים הישראלית לבין הדרך הסורית באיזור גבעת האם, אחרי מעבר הטנקים ולא לפני כן.

קבוצת פקודות בגולני למקבת צפון, בניהול המח"ט יונה אפרת (לצידו הקמ"ן אורי שמחוני) צילום מארכיון צה"ל

קבוצת פקודות בגולני למקבת צפון, בניהול המח"ט יונה אפרת (לצידו הקמ"ן אורי שמחוני) צילום מארכיון צה"ל

מקבת – המשך ההתגלגלות

ב-6 ביוני, לאחר ההתקפה הכושלת על קיבוץ דן, ניסה פיקוד צפון בגיבוי המטכ"ל לאשר התקפת נגד, אבל שר הביטחון משה דיין התנגד. גם כך, ביום הזה עמדו לרשות פיקוד צפון כוחות דלילים כאשר עיקר חטיבה 37 ומחצית מחטיבת גולני היו בגזרת צפון השומרון. אלוף הפיקוד דדו שתיכנן להפעיל את מבצע מקבת 24 שעות אחרי פתיחת מלחמה, ולא יאוחר מ-48 שעות, הורה בבוקר ה-7 ביוני לחטיבת גולני לחזור לשטחי הכינוס שלה באצבע הגליל. בנוסף, עיקר חטיבה 8 קודמה מהגזרה הדרומית לצפון.

במטכ"ל סוכם כי באותו יום תיעשה התקפה מוגבלת על קו המוצבים הראשון מנעמוש עד תל עזזיאת בלבד. תוכנית התקפה זו התבססה רק על חטיבת גולני מתוגברת בפלוגת טנקים ופלוגה מסיירת אגוז, בסיוע גדוד מרגמות כבדות וחיל האוויר. בשעה 14:00 החלה חטיבת גולני בתנועה מזרחה מהגושרים, אבל אז טענו בחיל האוויר שיש עננות נמוכה מדי שתקשה על המטוסים לפעול. פיקוד צפון נותר עם כוח שכלל רק את חטיבת גולני בתוספת פלוגת שרמנים, והאלוף הגיע למסקנה שעם כוח כזה לא יוכל לבצע ניצול הצלחה – אפילו לא להגיע עד לזעורה, קו המוצבים השני במטרה להשתלט על הכביש למסעאדה.

בעקבות כך החליט דדו לדחות את ההתקפה ביום, כשעד אז אמורים היו להצטרף לפיקוד כוחות נוספים [חטיבה 8, חטיבה 37, חטיבה 80]. הוא קיבל גיבוי לתוכניתו מסגן הרמטכ"ל חיים ברל-לב, ונקבע כי ההתקפה על הרמה הסורית תתבצע ביום חמישי ה-8 ביוני.

בוקר ה-8 ביוני נפתח בהפצצות כבדות של חיל האוויר על הרמה הסורית, אלא שהרמטכ"ל רבין לא אישר פעולה קרקעית בגלל סירובו של שר הביטחון דיין. דיין היה מוכן לאשר פעולה מוגבלת שלא תחרוג מקו הגבול הבינלאומי [שעבר בין היתר בתל עזזיאת], אבל דדו דרש ביצוע ללא מגבלות. בסיומו של יום מדיני ופוליטי סוער, שכלל ישיבת ממשלה טעונה בה השתתפו ראשי ישובי הצפון, נותר דיין כחומה בצורה והודיע כי אינו מאשר את תקיפת הרמה הסורית, בעיקר בגלל הלחצים מצד בריה"מ וארה"ב.

פקודת מקבת שהוצאה ביום חמישי ה-8 ביוני בשעה 08:00

עוד לפני שנודעה כוונתו של דיין הוציא אג"מ פיקוד צפון פקודת מבצע מעודכנת של מקבת צפון:

הכוונה: פיקוד צפון יכבוש את תל חמרה, מחנות הבניאס, תל עזזיאת, תל פאחר, בורג' בביל, בחריאת, נעמוש, גור אל עסקר, זעורה ואת המוצבים 9106, 9101, 9102, 9155, 9151 [עין פית], 9133 [זעורה הצפונית] ו-9136.

השיטה: התקפת יום בשני מאמצים חטיבתיים בסיוע חיל האוויר, שריון וארטילריה.

שלב א: מ-ש ועד ש ועוד 4 שעות כיבוש היעדים בחריאת, תל פאחר, נעמוש, מוצבי זעורה ועין פית, בורג' בביל וגור אל עסקר.

שלב ב: כיבוש תל עזזיאת, מחנות הבניאס ורמת הבניאס, תל חמרה.

שלב ג: היערכות להגנה, כוננות לניצול הצלחה לעבר קונייטרה לפי פקודה.

יום ה-ע' – 8 ביוני 67.

שעת ה-ש: 14:00 – תקיפת יעדים ע"י חיל האוויר.

כוחות ומשימות

א) חטיבה 1 ועוד ת"פ 2 פלוגות טנקים M-50 ופלוגת חה"ן מגדוד 602 ובסיוע ארטילריה תכבוש את היעדים כדלקמן: גדוד 51 יכבוש את תל עזזיאת. גדוד 12 מנוייד על זחל"מים ועוד פלוגת טנקים M-50 יכבוש את תל פאחר, יהיה בכוננות לניצול הצלחה לעבר בורג' בביל ולכיבוש תל עזזיאת, ינוע בציר הנפט ויכבוש את תל חמרה בהסתייעו בצג"מ [צוות גדודי משוריין] מחטיבה 8 מכיוון מזרח בציר הבניאס.

גדוד 13 יכבוש את בחריאת ובורג' בביל ויהיה בכוננות לכיבוש תל חמרה.

חטיבה 8 ועוד ת"פ 2 פלוגות M-51 מחטיבה 37 ו-2 פלוגות חי"ר מחטיבה 1 תרכיב 3 צג"מים ותכבוש בסיוע ארטירלי את היעדים הבאים:

צג"מ מורכב מ-2 פלוגות טנקים M-51 מחטיבה 37 וחרמ"ש יכבוש את נעמוש, גור אל עסקר ומוצבי זעורה הדרומיים.

צג"מ מורכב מפלוגת טנקים M-50 וחרמ"ש יכבוש את מוצבי זעורה הצפוניים.

צג"מ מורכב מפלוגת טנקים M-51 יכבוש את מוצבי עין פית, ויעבור ת"פ חטיבה 1 לסיוע בכיבוש תל חמרה מכיוון מזרח בציר הבניאס ביחד עם גדוד 12 מגולני.

בגמר הכיבוש יהיו 2 צג"מים בכוננות לניצול הצלחה לעבר קונייטרה לפי פקודה.

גדוד חה"ן 602 פחות פלוגה יכשיר צירי עלייה לרמת הבניאס ויסייע לכוחות בהתארגנות.

ביצוע – יום שישי ה-9 ביוני 1967

פיקוד צפון כבר הספיד את תוכניותיו בגזרה הסורית, הפסקת האש נראתה בלתי נמנעת ועמדה להיכנס בכל רגע, אלא שעם בוקר באה התפנית הדרמטית בהחלטתו של דיין, שהזניקה את כוחות הפיקוד להתארגנות מזורזת ולתחילת תנועה מהירה לעבר הרמה. חטמ"ר 3 ביצע תקיפות הטעיה בגזרת דרדרה/תל הילאל, חטיבה 8 יצאה מגבעת האם למסעה הארוך והמפותל לנעמוש, קלע וזעורה, וחטיבה 1 נעה מגבעת האם אל תל פאחר, בורג' בביל ותל עזזיאת. עד שעות הערב היו כל היעדים הללו בידי צה"ל, ומכאן ואילך מלפנות בוקר של ה-10 ביוני, בעקבות המנוסה הסורית, נכבשו רוב היעדים האחרים בגזרת מקבת צפון [תל חמרה, בניאס, מסעאדה, קונייטרה ועוד] ללא קרב.

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “חטיבה 37 תכבוש את תל פאחר

  1. לפנינו אוסף נתונים חדש לחלוטין, המלמד על השיקולים השונים שהניעו את המתכננים. כן ניתן ללמוד על הכנות מדוקדקות שנעשו, כגון חלקו של מ"פ הטנקים יעקב נויפלד המנוח, אשר עשה עבודת הכנה יסודית, כולל ירידה לרמה של רשתות קשר- אשר לו היו מופעלות כראוי, ניתן היה למנוע את הפארסה של חוסר קשר הרדיו בין הטנקים לחי"ר.
    התייחסותו של נויפלד ל "70" מלמדת כי בטנקים היו מותקנים מקמ"שים קטנים שעבדו בתדרי החי"ר ואפשרו קשר בין מחלקות הטנקים לגדודי החי"ר כפי שהתווה נויפלד. כן אמור היה להיות מופעל ערוץ מוסקיטו (חירום חש"ן) בתדר 38.5 מה"ץ- תדר המשותף למכשירי החש"ן ומ.ק. 10 של החי"ר. חבל שמערכות אלה לא הופעלו בפועל. מישהו כנראה פישל כאן.

    באשר לתכנית המבצע:
    לטעמי, לאחר בחינת כל התכנונים למיניהם, תכנית מקבת צפון הסופית כפי שהיה על הכוחות לבצעה, הייתה הטובה מבין התוכניות שהוכנו. חבל שנפלו כשלים בביצוע.

  2. הערה נוספת: מרשם התנועה המופיע על האורטופוטו, אינו תואם לטעמי שום תכנית סבירה, וספק אם היה בר ביצוע. ברם, יש להניח כי הוא מתייחס רק לחלק מגדוד 12, ואינו נותן תמונה של התכנון הכולל.

  3. לדני ושלמה כל הכבוד על העבודה היסודית שהנכם משיקיעם, כל יום לומדים כאן משהו חדש
    אתם שניכם זה מחלקת הסטוריה האמיתית !!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s