אנדרטאות מלחמת יום כיפור ברמת הגולן

49 שנים למלחמת יום כיפור: סקירה והתרשמות של כ-50 אתרי הנצחה לנופלי מלחמת אוקטובר 1973 ברחבי רמת הגולן * אנדרטאות הבודדים, הזוגות, השלשות והגדודיות – איך מגיעים אליהן ואיך הן נראות ומתוחזקות? * ולמה מי שרוצה לבקר באנדרטאות באתר החרמון ייאלץ להיפרד מ-50 עד 100 שקלים?

כך זה התחיל. אנדרטת פלוגת הסיור של חטיבה 7 שהוקמה ב-1973 ליד אל-רום [צילום: רבקה האריס, האוסף הציוני]

רמת הגולן היא החרמון, והיא הבניאס וגמלא, אבל היא בעיקר מלחמת יום כיפור. בחלקים נרחבים של הגולן, לצד צירים ראשיים ובפינות נחבאות ומתאגרות-הגעה, אפשר להיתקל בהנצחה של שכול וגבורה. עשרות אתרי הנצחה ומורשת של מלחמת יום כיפור מפוזרים ברחבי הגולן. הם עדויות לקרבות הקשים שהתחוללו מצהרי ה-6 באוקטובר 1973, כשגשם של עופרת ורסיסים ירד על כל הקו הקדמי, ונחילי טנקים ונגמ"שים סורים רמסו את קו הגבול.

ההנצחה למלחמת 1973, הטראומתית מאוד למדינה ולרמת הגולן, ומרובת החללים [872, עד להסכם הפרדת הכוחות], גדולה פי כ-4-5 לעומת אתרי ההנצחה שיש בגולן למלחמת ששת הימים [161 חללים כולל תקופת ההמתנה וקצת אחרי המלחמה].

בשנה הבאה, אוקטובר 2023, ימלאו 50 שנה למלחמת יום כיפור. תעשיית הדוקומנטריה כבר עובדת במלוא הקיטור, כדי לכבד את שנת היובל בשלל סיפורים, עדויות וחשיפות. אנחנו מצידנו הכנו ליום השנה הנוכחי, 49, רשימה של אתרי ההנצחה של מלחמת יום כיפור ברמת הגולן. סיירנו בין האנדרטאות השונות, צילמנו, כתבנו והתרשמנו. בעיקר הבנו שסיור בין אתרי הנצחה עוזר מאוד להבין את מהלך הקרבות.

סוף שנות ה-70, אנדרטה של חטיבה 7 ש"סיפחה" אליה את חטיבה 188. אח"כ השותפות פורקה וכל חטיבה פנתה לדרכה [צילום: האוסף הציוני]

מרבית אתרי מלחמת יום כיפור נמצאים בצירי תנועה ראשיים, או בסמוך להם, וההגעה אליהם קלה. כעשרה אתרי הנצחה נמצאים במקומות שכדי להגיע אליהם נדרש רכב שטח וכושר ניווט. הווייז ודומיו לא תמיד יועילו כאן. חלק גדול מהאנדרטאות ברמת הגולן הן יוזמות של המשפחות והחברים, ובדרך כלל הם אלה שאמורים לתחזק אותם. בחלוף 49 שנים לא כולם מתמידים לבקר את האנדרטאות ולטפחן, ולכן חלק מהן במצב של הזנחה. לצל"ש ראויים תושבי האיזור, בעיקר תלמידי תיכון וישיבות ברמת הגולן, שמדי פעם מתלבשים על אנדרטה זו או אחרת ודואגים לשקם ולתחזק אותה.

סקירת כ-50 האנדרטאות בכתבה זו נעשה מהצפוניות ביותר – בחרמון, אל הדרומיות באיזור תל סאקי. אם פספסנו אנדרטה, אם לא דייקנו בשיוך גדודי או בתיאור קרב, כיתבו לנו ונתקן.

בהכנת כתבה זו נעזרנו באתר "עמוד ענן" לצורך מיפוי האנדרטאות; באתר "יזכור" של משהב"ט לתיאור האנדרטאות ופרטי הנופלים; ובחוברת אנדרטאות שהוציאה המועצה האזורית גולן ב-1980; תודה מיוחדת ליוסי "אדום עתיק" עוז.

כתבה זו נכונה לחודש אוקטובר 2022.

לסרטון אנדרטאות יום כיפור ברמת הגולן – לחצו כאן  

צפון רמת הגולן  

אנדרטת סיירת גולני – הר חרמון עליון 

מיקום: הר חרמון, רכבל עליון. תמורת תשלום: כ-50 שקל בקיץ, כ-100 שקל בחורף.

הנצחה בשלג. לזכר לוחמי סיירת גולני במלחמת יום כיפור

סיפור ההנצחה: פלוגת הסיור של חטיבת גולני השתתפה בקרב השני לכיבוש החרמון ב-22-21 באוקטובר 1973, לצד גדוד 51. בקרב הקשה נהרגו ארבעה מלוחמי הסיירת ובהם המ"פ רס"ן שמריהו ויניק. האנדרטה הוקמה ב-1973 ובשנת 2019 עברה שיפוץ.

תיאור והתרשמות: האנדרטה על פסגת החרמון, צופה על איזור הקרבות. בלב הרחבה שני לוחות סלע המפרטים את סיפור הקרב בעברית ובאנגלית. בקצה הרחבה, סמוך למעקה, במת בטון קטנה ועליה סלע בזלת מעוגל, בשני צידי הסלע חקוקים פרטי הנופלים ונסיבות נפילתם.

דילמת אנדרטאות אתר החרמון: הכניסה בתשלום בלבד 

לפני שנמשיך בסקירת האנדרטאות ביררנו בעיה שקשורה לאנדרטאות בחרמון.

בתחומי אתר החרמון נמצאות ארבע אנדרטאות לחללי מלחמת יום כיפור. כדי להגיע אליהן צריך לשלם.

למה בני משפחה או חברים שרוצים לפקוד את האנדרטה של יקירם לא יעשו זאת חינם?

החרמון פתוח בקיץ חינם למבקרים, אבל כדי להגיע לאנדרטת סיירת גולני, או לאנדרטת המ"מ שי פלטי, צריך לנסוע ברכבל – תמורת כ-50 שקלים למבוגר. בחורף מי שירצה להגיע לאנדרטאות חטיבת גולני, או גדוד 17, שממוקמות ליד הקופות, יצטרך לשלם 39 שקלים למבוגר. אם ירצה להגיע גם לאנדרטאות הרכבל העליון ישלם עוד 54 שקל. סך הכל 93 שקלים.

פנינו בנושא לדוברת אתר החרמון, מיקי ענבר, ושאלנו למה. "הכניסה זה כמו מבקר [רגיל]", היא השיבה, "אני מודה שלא נתקלתי בכזו פנייה".

שאלנו: יש אנדרטה לסיירת גולני ליד מבנה הרכבל העליון ועוד אנדרטה בודדת של לוחם מתחת לרכבל העליון. מה עושים?

ענבר: "באופן עקרוני, בתקופת החורף, כל מי שנכנס לאתר משלם, אבל בתקופת הקיץ ממילא הכניסה היא ללא תשלום ואז אם עולים ברכבל זה מצריך תשלום כמו עלייה ברכבל… אם רוצים להגיע למעלה לרכבל העליון, אז זה במסגרת הרכבל" [כלומר, צריך לשלם].

ואם אני חבר של חלל שרוצה לבקר באנדרטה בחורף?

ענבר: "יש להם כל שנה טקס של גדוד 17, גם השנה הם עושים טקס".

אבל אם זו משפחה או חברים שרוצים להגיע בחורף?

ענבר: "תראה, בחורף יש לנו כללים ברורים וזה גם מוסדר במסגרת המינהל, ומי שמגיע לאתר בחורף, הכניסה היא בהזמנה מראש, וזה דרך אתר האינטרנט שלנו".

אבל מה עושות משפחות שכולות או חברים, הם צריכים לשלם?

"אפשר להעביר פנייה מסודרת דרך הצבא, כי אי אפשר להתייחס לכל אחד… אני מודה, זו פעם ראשונה שאני נתקלת בפנייה כזו".

עוד לא שמעתי על מישהו שצריך לשלם כשהוא בא לאנדרטה לכבד זכר של חבר או בן משפחה. כאן הלחימה היתה בפסגות הגבוהות והאנדרטאות מוקמו למעלה בשטח האתר, כך שיוצא שצריך לשלם.

"אני מודה שאני קצת מרגישה מותקפת. אני באמת אומרת לך, זה שנים ככה. זו פעם ראשונה שאני מקבלת כזו פנייה. לא היתה עם זה שום בעיה עד עכשיו. אם משתמשים ברכבל שלנו – אז מן הסתם יש בזה דמי שימוש, וכל מי שנכנס לאתר בחורף, זה דברים מוסדרים, לא משנה מה, ברגע שהוא נכנס לאתר החרמון הוא צריך לעשות הזמנה כמו כולם".

מתי מתחילה אצלכם תקופת החורף?

"כשמתחיל שלג, אין לזה תאריך מוגדר".

עד כאן השיחה עם דוברת אתר החרמון, שיחה שמציפה בעיה עקרונית: אף אחד לא צריך לשלם שקל, כדי לפקוד אנדרטה ולתת כבוד לחללי צה"ל. מן הדין, לאפשר למשפחות הנופלים או לחבריהם כניסה בחינם לאנדרטאות בחרמון בכל מהלך השנה, מתי שירצו להגיע. מצד שני, יש להודות – אם אתר החרמון יסכים לסידור כזה, אפשר לשער שיהיו כאלה מבני ישראל שינצלו את האפשרות ויצהירו שהם מגיעים לאנדרטה כדי להיכנס חינם אין כסף…

המ"מ שי פלטי מגדוד 17 – חרמון עליון 

מיקום: הר חרמון, סמוך לרכבל עליון. מהרכבל העליון יורדים בכביש כ-350 מטר לכיוון הרכבל התחתון. ההנצחה נמצאת ממזרח לכביש. דרוש אישור תנועה מצה"ל בתוספת תשלום לאתר החרמון – כרטיס לרכבל, פלוס כניסה רגילה בתקופת החורף.

גבוה על החרמון, ההנצחה לזכרו של שי פלטי

סיפור ההנצחה: סגן שי פלטי היה מ"מ בגדוד 17 של גולני, שהשתתף בניסיון לכבוש את מוצב החרמון מידי הסורים ב-8 באוקטובר 1973. פלטי פינה, תחת אש סורית, מוקשים שהיו מפוזרים על הדרך ולאחר מכן חזר לזחל"ם וניהל קרב אש עם הסורים עד שנפגע ונפל. זכה לעיטור העוז.

תיאור: האנדרטה הוצבה באיזור הקרב על סלע, שעליו נכתב באדום שמו של פלטי. בנויה כאלמנט פיסולי בצבע אדום הכולל חלקים שנמצאו במקום – גלגלי שיניים, גלגלי רכב, שלשלאות וחלקי מתכת. לחזית שני גלגלי השיניים במרכז האנדרטה הולחמו שתי לוחיות נחושת: באחת שם הנופל ונסיבות נפילתו, ובשנייה הפסוק: "וכיתתו חרבותיהם לאתים וחניתותיהם למזמרות".

גדוד 17 "אריות הגולן" – חרמון תחתון 

מיקום: הר החרמון, כ-300 מטר מצפון לקופות האתר וכ-200 מטר צפונית לאנדרטת נופלי חטיבת גולני בקרבות החרמון. מי שיגיע לאנדרטה בתקופת החורף יצטרך לשלם 39 שקלים [מבוגר] כניסה לאתר החרמון.

אנדרטת גדוד 17 בעלייה לחרמון

סיפור ההנצחה: לזכרם של 19 לוחמי "אריות הגולן" [גדוד 17 של גולני], שנפלו בשני הקרבות לכיבוש החרמון מידי הסורים באוקטובר 1973.

סלע הסבר על לחימת גדוד 17 בקרבות לכיבוש החרמון במלחמת יום כיפור

תיאור והתרשמות: האנדרטה בראש גבעה, בנקודת גובה 1,470 מטר, בכניסה לאתר החרמון ולמיפקדת החטיבה המקומית, משקיפה אל הכביש העולה להר. 25 מדרגות נוחות מובילות אליה. סלע דולומיט בגובה חמישה מטר, שהובא ממחצבות הגלבוע. בחזית הסלע מפוסלת מעין כף יד ועל פרקי אצבעותיה מסותתות לוחיות, בכל לוחית פרטי אחד הנופלים. מימין ליד סמל הגדוד, משמאל שם הגדוד ובשורש כף היד נכתבו מילותיו של המשורר יצחק שלו: "בהבקיעם אל השיא לעקור אויב נפלו בנים. טל נעורים על ראשם וטל חרמון". יש דגלים, יש הסבר כתוב, אין מסבירן. את ההנצחה יזמו הורי החלל זהר בן ברק. ביצוע ב-1975 על-ידי הפסל מרדכי כפרי.

נופלי חטיבת גולני – ליד קופות אתר החרמון 

מיקום: הר חרמון, מיד אחרי מעבר הקופות, כ-50 מטר מצד ימין [מזרח]. מי שיגיע לאנדרטה בתקופת החורף ישלם 39 שקלים [מבוגר] כניסה לאתר החרמון.

סיפור ההנצחה: על האנדרטה חקוקים שמות 80 לוחמי חטיבת גולני, שנפלו בקרבות על החרמון במלחמת יום כיפור. מוצב החרמון נפל לידי הסורים ביום הראשון למלחמה, י' בתשרי תשל"ד, 6.10.1973. כעבור יומיים תקפו לוחמי גולני את החרמון, אבל נהדפו על ידי הסורים במחיר 25 הרוגים. כעבור שבועיים תקף צה"ל שנית בכוחות שהורכבו מגולני, צנחנים וסיירת מטכ"ל, והפעם הצליח להחזיר לעצמו את "העיניים של המדינה", תוך נפילת 55 לוחמי גולני וארבעה מחטיבת הצנחנים. האנדרטה הוקמה ב-1978 ועוצבה על-ידי האדריכל גרשון קליינמן.

אנדרטת נופלי חטיבת גולני בקרב על החרמון 1973

תיאור והתרשמות: חניה למרגלות האנדרטה. עשר מדרגות ולאחריהן עלייה רגלית של כ-50 מטר בשיפוע חד. הדרך זרועה בשיחים קוצניים. האנדרטה כוללת קיר זיכרון מעוגל בלב רחבת חצץ שחור. לפני הקיר מעמד ללפיד יזכור. צידו האחד של הקיר הוא בטון חשוף ובו מילות שיר של חיים חפר: "כאן הולכים לאט/ כאן יש אבנים שעליהן לא דורכים/ כאן מצבות מלחמה כואבות בין סלע ושיח". צידו השני של הקיר משובץ באבני גיר מסותתות עם סמל צה"ל. בחלק השמאלי של הקיר, באותיות מתכת אדומות הוצב לוח נחושת עם שמות הנופלים. על סלע בצד חקוק הסבר על לחימת חטיבת גולני בקרבות החרמון. אתר מכובד, אם כי ניכר שאינו מתוחזק בשוטף.

הטייס איתן להב – הר חרמון דרום 

מיקום: הר כחל, דרום החרמון, כשני ק"מ מצפון למושב נוה אטי"ב. מכביש 98 קצת לפני הקופות של אתר החרמון פונים מערבה ונוסעים כשני ק"מ. האנדרטה היא ממערב לדרך. שימו לב: כדי להגיע אל האנדרטה יש צורך באישור של צה"ל.

אנדרטת הטייס איתן להב צפונית לנווה אטי"ב

סיפור ההנצחה: סגן איתן להב, טייס סקייהוק במלחמת יום כיפור, יצא בשעות הבוקר המאוחרות של ה-21.10.1973, במסגרת מבצע קינוח, הקרב השני שהובילה חטיבת גולני לכיבוש החרמון, לתקיפת הכוחות הסורים שצרו על העיקול בדרך למוצב הישראלי. הוא נפגע מטיל כתף והתרסק מתחת להר כחל, במקום שבו מוצבת האנדרטה.

תיאור: האנדרטה כוללת אלמנט פיסולי מברזל המורכב משרידי מטוס עייט [סקייהוק]. הפסל על סלע, ובחזיתו לוח ברזל אדמדם המעוצב כמגן דוד שבקודקודו חלק מסמל חיל האוויר. על הלוח פרטי הנופל ונסיבות נפילתו.

אנדרטת השלושה – מוצב 104

מיקום: מעט דרומית למוצב 104. הגעה: מהדרך שעוברת מצפון לברכת רם [מסעאדה] נעים מזרחה ועולים כשלושה ק"מ בכיוון כללי צפון-מזרח. האנדרטה, שנמצאת מתחת לגבעת סחיתה – כפר דרוזי שהועבר אחרי מלחמת ששת הימים בשל מיקומו הבעייתי.

אנדרטת השלושה במוצב 104

סיפור ההנצחה: לזכרם של המ"פ אייל שחם ואני צוות הטנק שלו, עמרם תורג'מן ודוד גולן, מגדוד 74 של חטיבה 188, שנפלו סמוך למוצב 104 ב-7 באוקטובר 1973. יזם את האנדרטה זאב שחם, אביו של אייל.

תיאור: בסיסו של הגלעד הורכב מערימת חלקי טנק שנפגע. מעליהם שני עמודי מתכת ובראשם, על לוח רבוע שגם הוא חלק ממדף של טנק, נחקקו פרטי הנופלים. האנדרטה איננה נגישה מסיבות ביטחוניות, אבל ניתן לצפות עליה מגבעה ממערב.

גדוד 74 סער – בוקעתה 

מיקום: כ-1.5 ק"מ מצפון ליישוב הדרוזי בוקעתה. הגעה: בכביש 98 כקילומטר מצפון לבוקעתה פונים מזרחה על כבישון באיכות טובה. נוסעים כשני קילומטר עד 30 מטר לפני צומת דרכים. האנדרטה נמצאת לצד הכביש הקטן, מצפון לו, מתחת להר ורדה.

אתר ההנצחה של גדוד 74. ברקע – הר חרמון

סיפור ההנצחה: גדוד 74 מחטיבה 188, בפיקודו של סא"ל יאיר נפשי, פוצל בתחילת המלחמה ועבר להיות ת"פ חטיבה 7. הגדוד נלחם בקרבות בלימה קשים בדרום ובצפון הרמה וספג 39 הרוגים. במסגרת התקפת הנגד של צה"ל, כבשו כוחות גדוד 74 את תל א-שמס שבשטח סוריה.

"על רכסים אלו, בקרבות הבלימה האכזריים". אנדרטת גדוד 74

תיאור והתרשמות: האנדרטה מורכבת מגל אבני בזלת ומעליו קנה תותח המופנה לשמיים. מצידיו חנוכייה שבנויה מתרמילי פגזים ושלט ועליו סמל גדוד "סער". על השלט כתוב: "על רכסים אלו בקרבות הבלימה האכזריים והעקובים מדם, נפלו בחירי חיילי ומפקדי עוצבת 'ברק' בחוסמם בשיריונם ובגופם את הפולש הסורי". אתר אינטימי, נקי, מזמין. הבעיה: מעבר לתיאור הכללי של פעילות הגדוד במלחמת יום כיפור, אין הסבר משולט או מסבירן קולי שירחיב, ולו במעט, על הקרבות הקשים שניהל הגדוד. גם שמות החללים לא מונצחים כאן, וחבל. בשביל מה יש גל-עד אם לא לצורך הזה? [שמות חללי גדוד 74 מונצחים באנדרטת חטיבה 188 במחנה ברק בעלייקה ובאתר יד לשריון בלטרון].

מי שיתקדם כמה מטרים מזרחה אל הצומת הקרוב, יקבל תמונה מרהיבה של החרמון ומתחתיו מג'דל שמס. צמוד לאתר – בוסתן עצי פרי. רימונים מרהיבים בעונה. הגבול עם סוריה במרחק שני ק"מ מכאן.

פלס"ר חטיבה 7 – אל-רום 

מיקום: על כביש 98, כ-1.2 ק"מ צפונית לכניסה לקיבוץ אל-רום.

אנדרטת פלס"ר 7 מצפון לקיבוץ אל-רום

סיפור ההנצחה: פלוגת הסיור הממוכנת של חטיבה 7, בפיקודו של סרן אורי כר-שני, נלחמה ב-9.10.1973 נגד כוחות קומנדו סורי שהונחתו באיזור שממזרח לאנדרטה, מדרום לבוקעתה. סיירת 7 נשלחה לפגוע בכוחות הסוריים הללו, וביצעה את המוטל עליה בלחימה מטווחים קצרים. הפלס"ר איבדו בקרבות אלה 25 לוחמים, כולל המ"פ. האנדרטה הוקמה כבר ב-1973 ביוזמת החברים ומהשפחות.

לזכר 25 חללים, אנדרטת פלס"ר 7

תיאור והתרשמות: חניה צמודה לאתר, שתחום בחומת בטון המתגבהת לעבר המרכז, מוקף עצים ולצידו נטועה חורשה. במרכז אתר ההנצחה במת בטון לבנה, שעליה ניצב שלד נגמ"ש פגוע ועליו סמל היחידה מברזל שחור. בסמוך מקובע לבטון מקלע 0.5. בהמשך לבמת הבטון ניצבים שני לוחות ברזל עם שמות הנופלים. עוד במקום ניצב עמוד ברזל על קוביית בטון לבנה ועליו שמות הנופלים בקרב שנערך כאן ב-9.10. המקום מתוחזק, מטופח ונקי.

עז 77 – עמק הבכא 

מיקום: "עמק הבכא", ממזרח להר חרמונית. בצומת אל-רום בכביש 98 פונים מזרחה ונוסעים כחמש דקות, לפי השילוט, על כביש טוב.

עז 77, עמק הבכא. טנק סורי T-62 ליד טנק צנטוריון ישראלי, ועוד אחד ברקע

סיפור ההנצחה: כאן התקיים אחד הקרבות המהוללים בדברי הימים של צה"ל. קרב הבלימה המפורסם של גדוד 77 מחטיבה 7, בפיקודו של סא"ל אביגדור קהלני, שעם עשרות טנקים בלמו מאות טנקים סורים ששטפו את העמק.

הגיג, על הדרך: קרב, גדול ככל שיהיה, עלול לפעמים לא לקבל את ההילה והכבוד המגיעים לו. צריך דמות שתיטיב לספר את הסיפור בצורה מרתקת, שתשכנע שתשעה קבין של הרואיות נפלו כאן, שתדאג ליחסי ציבור, שתגייס את האנשים הקובעים בצה"ל ובמשרד הביטחון, כדי שיקציבו כספים ומשאבים מכל טוב. ככה בין היתר בונים היסטוריה, ככה הפכו את עז 77 לאתר ההנצחה מספר 1 בין אתרי מלחמת יום כיפור ברמת הגולן. ועכשיו שחטיבה 188, או 679, או 179, יספרו עד מחר שהקרבות שלהם הם-הם שהצילו את המדינה ומנעו מהסורים לגלוש לכינרת. ב-עז 77 עבדו יפה מהרגע הראשון, מינפו את עצמם והצליחו בגדול. הזיכרון הקולקטיבי של הציבור נותן להם את ההילה, ובשל כך במשתמע כמו הוקטנו זכויותיהן של כוחות אחרים, שנלחמו בהקרבה ובנחישות לא פחותים וקצרו אף הם הישגים משמעותיים.

האתר מספר 1 בהנצחת מלחמת יום כיפור ברמת הגולן. עז 77 [צולם בספטמבר 2022]

תיאור והתרשמות: עז 77 שהוקם ב-1974 משקיף אל שדה הקרב ואל קונייטרה החדשה. הנוף המרהיב – סוריה, טורבינות הרוח, כרמים ומטעים – תורם רבות לאטרקטיביות של המקום. על שער ברזל רקועים שם היחידה וסמלה. שלט מתכת מתאר: "מול מאות טנקים צעדו בעוז רוחם, ידעו שרק בגופם להציל הם יכולים את יישובי הגליל והגולן. העם לא ישכח גיבוריהם הנועזים ואת מעשי הבנים. לדורי דורות יונצחו. נפלו, אך לא לשווא".

שביל מרוצף מוביל אל האלמנט המרכזי – טנק סורי 62-T שנפגע בקרב והושאר כאן כמות שהוא. לצידו, תותח אל תותח, נושק צנטוריון יהודי. טנק צנטוריון נוסף נשקף במרחק כ-200 מטר ממזרח לאתר. על שלושה לוחות ברזל חקוקים שמות 49 נופלי הגדוד. מכתב מרגש שכתב אחד הלוחמים לחבריו מוצג על סלע – "אחיי גיבורי הגולן, אתם שהוכחתם שהשריון הוא ברזל והאדם הוא פלדה"…

טנק סורי T-62 שהגיע הכי רחוק בעמק הבכא והפך לחלק מאתר ההנצחה של עז 77

עוד באתר – אמפיתיאטרון שיכול להכיל כ-700 איש, הצופה אל העמק. בסמוך חורשת אורנים שבה ניטעו עצים לזכר הנופלים. מסבירן, שולחנות פיקניק ופינות ישיבה בין העצים. האתר מטופח, מתוחזק ונקי בדרך כלל. מאות מבקרים מרוצים מדי יום. יש גם כיבוד – "גזלן" דרוזי, שתפס חזקה על הטריטוריה ומודה בכל יום על קיומו של האתר הממגנט.

הטייס חנן איתן – צומת בר-און 

מיקום: כשני ק"מ ממזרח לצומת בר-און. מגיעים לצומת בכביש 98 ונעים מזרחה על דרך טובה. האנדרטה נמצאת בצד הצפוני-מזרחי של הכביש.

אנדרטת הטייס חנן איתן

סיפור ההנצחה: רס"ן איתן היה מהמטוסים הראשונים שהמריאו כדי לבלום את גל ההסתערות הסורית, בצהרי ה-6 באוקטובר 1973. מטוס הסקייהוק שלו נפגע בגובה של כ-20 אלף רגל מטיל SA-2. הוא הטייס הראשון שנהרג במלחמת יו"כ ברמת הגולן. את ההנצחה יזמו והפיקו משפחתו של חנן וחבריו.

הר חרמונית ברקע וטורבינות הרוח – מבט צפונה מהאנדרטה לזכר הטייס איתן

תיאור והתרשמות: הגל-עד נמצא באיזור הנפילה. מצפון לו חוות טורבינות רוח, שמקנות למקום נופך סוריאליסטי. לפני האנדרטה רחבת חצץ בהירה. גל אבנים רחב ובראשו, על לוח מתכת, פרטים מועטים על איתן ומועד נפילתו. עצי פרי מקיפים את האנדרטה וסוככים עליה. לוח הגל-עד קצת מוסתר לנוסעים על הכביש. דגל ישראל קרוע. הנצחה צנועה ואינטימית.

שלושה חברי קיבוץ מרום גולן  

מיקום: קיבוץ מרום גולן, בית הקברות.

אנדרטת נופלי מרום גולן במלחמת יום כיפור

סיפור ההנצחה: לזכרם של חברי קיבוץ מרום גולן שנפלו במלחמת יום כיפור – מנחם אודם שנהרג ב-19.10.1973 ברמת הגולן, קובי רבינוביץ' ואברהם ניישטין שנהרגו בגזרה המצרית, ומיכה פיכמן מרכז המשק שנהרג ב-1972 בהפגזה סורית על הקיבוץ.

תיאור: על סלע בזלת גדול הניצב על במת אבן חקוקים באותיות מתכת פרטי הנופלים. האנדרטה תחת עצי אלון בבית הקברות המקומי.

יצוין כי אנדרטה לזכרם של אודם וניישטין קיימת גם מתחת לתל פארס, במשרדי המחצבות של מרום גולן, שבה עבדו השניים.

כוח נתי – מתחת להר אביטל 

מיקום: לצד כביש 98, כ-1.5 ק"מ צפונית לצומת עין זיוון, מתחת להר אביטל, כ-200 מטר מצפון ל"מרפסת קונייטרה". האתר נמצא בצד המזרחי של הכביש. ניתן לחנות בתחומי האתר.

אנדרטת כוח נתי. קורצת לעבר הכביש

סיפור ההנצחה: כוח נתי היה גדוד שריון שהוקם בתחילת מלחמת יום כיפור, והורכב מאנשי מילואים שחזרו מחו"ל, מאנשי שריון שלא שובצו ומתנדבים שונים. הפיקוד על הגדוד הוטל על סא"ל נתי הורוביץ. גדוד הטנקים מסוג שוט קל הגיע לגולן מספר ימים אחרי פרוץ המלחמה והשתתף בכיבוש המובלעת הסורית. האנדרטה מנציחה את 22 נופלי הכוח ומתארת את לחימתו.

תיאור והתרשמות: אתר הנצחה חדש יחסית [נחנך ב-2016], יפה, מטופח, נקי, מזמין. אטרקטיבי גם בזכות מיקומו והנוף המרהיב למזרח. טנק צנטוריון, שהובא לא מזמן, ומצפון לו צריח פטון שמונח על האדמה – וקני התותחים שלהם מכוונים אל פיתחת קונייטרה, צדים את העין תוך כדי נסיעה. בזכותם, מטיילים רבים עוצרים בספונטניות כדי להתרשם. אטרקציה לילדים והזדמנות להורים לשיעור קצר בהיסטוריה צבאית.

צנטוריון במלוא הדרו ברמפת כוח נתי

על הרמפה נבנתה רחבת התכנסות ותצפית, שהעלייה אליה נעשית דרך מדרגות עץ רחבות. שלט עם משפט משיר שכתבה הצנחנית חנה סנש – "קול קרא והלכתי, הלכתי כי קרא הקול", מושך את העין ומסקרן להבין את פשר המשפט וההקשר שלו לכוח נתי. שמות החללים על עמוד מתכת גבוה. יש מסבירן בעברית ובאנגלית, ומפה פנורמית שמתארת את מהלכי הכוח. על סוללת הרמפה ניטעו עצים לזכרו של כל נופל. יש גם ספסל למזרח ופעמוני רוח שמשרים אווירה מהורהרת. אתר הנצחה מהשווים ביותר – ולא רק ברמת הגולן.

גדס"ר 134 – חורשת עין זיוון 

מיקום: כביש 91, מול הכניסה לקיבוץ עין זיוון. פונים דרומה ונכנסים לחורשה. האתר נמצא כ-50 מטר בחלק הדרום-מזרחי מהכניסה לחורשה.

חניון עין זיוון. אנדרטת גדס"ר 134

סיפור ההנצחה: במלחמת יום כיפור פעל גדוד 134 תחת פיקוד חטיבה 179. רס"ן חנני תבור פיקד על הגדוד, שכלל טנקים, נגמ"שים וג'יפים. ב-7 באוקטובר השתתף הגדוד בקרבות הבלימה בגזרת חושניה. ב-11 באוקטובר הוביל גדס"ר 134 את כוחות צה"ל בהבקעת מערכי הסורים על ציר קונייטרה-דמשק. הגדוד ספג נפגעים רבים, בהם 35 הרוגים, וכמעט כל הטנקים שלו נפגעו. האתר ליד עין זיוון הוקם ב-1975. אנדרטה נוספת של גדס"ר 134 היא אנדרטת הנגמ"ש, התאנה והארז [ראו בכתבה זו].

שמות חללי גדוד הסיור 134 במלחמת יום כיפור

תיאור והתרשמות: אתר ההנצחה בלב חורשה בחניון עין זיוון, באיזור שבו התרחשו חלק מקרבות הגדוד. בחניון פזורים שלדי טנקים ותותחים ולצידם פינות ישיבה ומשחק. במרכז החניון הוקם גל-עד גבוה מאבני בזלת. בין אבני הבזלת מפוזרים חלקי נגמ"ש וטנקים. בחזית הגל-עד שלושה לוחות אבן ובהם שמות הנופלים. יש גם סלע עם הסבר מפורט על לחימת הגדוד במלחמה. יש פה כל מה שאתר הנצחה אמור להיות.

סמוך ללוחות פסל קטן מבטון המדמה אישה כורעת ומבכה את בנה שנפל. את הפסל עיצבה רבקה קרן, אמו של החלל אילן קרן. את האנדרטה עיצב צבי לישר, מלוחמי הגדוד. עוד בסמוך עץ ארז שצומח מעל צריח טנק המונח על הקרקע. אתר מכובד, נקי ומתוחזק.

מרכז רמת הגולן

גדוד תותחנים 334 – ממערב להר בני רסן 

מיקום: על כביש 98 ממערב לכביש, כ-3.5 ק"מ מאלוני הבשן. האנדרטה ממוקמת בחורשה ביער אלוני הבשן, מערבית לחוות טורבינות הרוח בהר בני רסן. אחרי הכניסה לשטח יש לנסוע כ-50 מטר לכיוון צפון ואז לפנות מערבה לכיוון האנדרטה.

אנדרטת חללי גדוד 334 לדורותיו

סיפור ההנצחה: גדוד הארטילריה 334 "גדוד הרעם" נלחם בקרבות הבלימה והמובלעת. האנדרטה מנציחה את 60 חללי הגדוד בכל מלחמות ישראל.

אתר ההנצחה לחללי גדוד 334 לדורותיו

תיאור והתרשמות: חניה סמוך מאוד לאנדרטה, שממוקמת כ-100 מטר מכביש 98. האנדרטה על רחבה מרוצפת. על לוח אבן אפור מתנוססים סמל היחידה וחקוקים שמות חללי הגדוד שנפלו במערכות ישראל. בחזית האנדרטה תותח נ"ט 90 מ"מ על מרכבה של תותח 6 ליטראות. יש שלט עם הסבר קצר מאוד על פעילות הגדוד במלחמות ישראל. דגל ישראל ומשני צידיו דגלי חיל התותחנים. המקום נקי. אנדרטה קומפקטית ועניינית.

הטייס סרן ישראל רוזנבלום – הר בני רסן 

מיקום: כחצי ק"מ דרומית מזרחית להר בני רסן [חוות טורבינות]. בעיקרון, צה"ל מגביל את התנועה באיזור זה. ייתכנו שערים סגורים בדרך. הגעה: מכביש 98, כשני ק"מ ממזרח לצומת עין זיוון, פוגשים במזלג דרכים וממשיכים מזרחה [שער נעול כאן בדרך כלל]. אחרי 1.5 ק"מ פונים דרומה עם הדרך. נוסעים כשלושה ק"מ, תוך כדי שחולפים ממזרח על פני הר בני רסן, עד שמגיעים לאנדרטה שנמצאת ממזרח לדרך.

אנדרטת הטייס ישראל רוזנבלום ליד הר בני רסן [צילום: "מרקיע שחקים"]

סיפור ההנצחה: ב-7 באוקטובר 1973 יצא סרן ישראל רוזנבלום, טייס סקייהוק [עייט] מטייסת 115 לתקיפת שריון סורי ליד חושניה. מעל הר שיפון הוא נפגע בכנף, המשיך מזרחה ונפל בשדה מוקשים. גופתו נמצאה לאחר 11 שבועות.

תיאור: האנדרטה בשדה פתוח למרגלות ההר, ברחבה מתוחמת באבנים שבה מונחים שברי המטוס. מעל גל אבנים – עמוד שבראשו פסל מתכת שצורתו כמטוס ממריא. על אחת מכנפי המטוס נכתבו באותיות תבליט פרטי הנופל ומועד נפילתו. את ההנצחה ביצע ב-1978 אביו מאיר רוזנבלום.

חטיבה 679 – מתחת להר שיפון 

מיקום: על כביש 91, כקילומטר ממזרח לצומת השריון. הדרך פונה דרומה ונכנסת אל האתר, למרגלות הר שיפון.

T-62 סורי עם שמות חללי חטיבה 679, למרגלות תל שיפון

סיפור ההנצחה: חטיבת השריון במילואים 679, בפיקודו של אל"מ אורי אור, הצטרפה בבוקר יום ראשון ה-7 באוקטובר 1973 לקרבות הבלימה המרים באיזור מחנה נפח. בהמשך השתתפה בקרבות ההבקעה במסגרת כיבוש המובלעת הסורית. 75 לוחמי החטיבה נפלו בקרבות.

תיאור והתרשמות: אתר חטיבה 679 נוסד ב-1974. שביל רחב מוביל אל האתר, שלצידו יער הלוחמים. בכניסה שלט הסבר על החטיבה ובהמשך ארבעה לוחות בזלת שעליהם מפות ותיאורי הקרבות. במרכז האתר צריח טנק סורי T-62 צבוע בשחור על גבי בימת אבני בזלת, ובראשו קנה תותח המופנה לשמיים בזווית חדה. אל הקנה מחוברים לוחות פלטות בזוקה של טנק שוט הנראות ככנפי ציפור. מתחת לכל אלה לוחות ובהם חקוקים שמות הנופלים עם הכותרת – "נעורים וגבורה כפלדה הותירו בסלע כאב". אנדרטה מהממת בעוצמתה, שתכננה ועיצבה הפסלת נעמי הנריק. בסמוך ניצב טנק צנטוריון.

מתחת לשיפון. אנדרטת 679 בתחילת שנות ה-80 [צילום: j.n.f האוסף הציוני]

אתר 679 נגיש, מתוחזק, משולט, מוצל, דגלים שלמים. בסמוך – חורשה עם שולחנות פיקניק. המסבירן הקולי אינו פועל [נכון לספטמבר 2022], אבל זה לא גורע מהעושר שהמקום הזה מציע למבקרים.

כבוד לנופלים, אתר ההנצחה של חטיבה 679

בהמשך כביש 91, כקילומטר מזרחה מאתר 679, יש פנייה לדרך שעולה לפסגת השיפון ובו מצפור מרהיב ואמפי לאירועי מורשת וזיכרון.

שלושה טנקיסטים – מתחת להר יוסיפון 

מיקום: כחצי ק"מ מצפון להר יוסיפון. הגעה ממזרח: על כביש 98 פונים מערבה כ-1.5 ק"מ צפונית לאלוני הבשן, דרך אתר "כוח טייגר", ומכאן נעים [בשטח אש] על דרך סבירה עד משובשת כ-3.5 ק"מ עד לאנדרטה שמצפון לדרך. הגעה ממערב: על כביש 91 כקילומטר אחרי צומת השריון פונים מזרחה לדרך ונעים עליה כ-3.5 ק"מ.

מתחת ליוסיפון. לזכרם של חוצב, גריידי ובירנבוים

סיפור ההנצחה: לזכר חיימקה חוצב, אברהם גריידי ושריאל בירנבוים מחטיבה 679. הטנק בפיקודו של המ"פ חוצב יצא בצהרי ה-7 באוקטובר 1973 לקרב בלימה מול הסורים, ביחד עם שבעה טנקים נוספים. במהלך הקרבות נפגע הטנק של חוצב והוא עבר לטנק אחר. על אף שהכוח שבפיקודו נותר עם שני טנקים כשירים, המשיך להילחם עד שהטנק נפגע וכל אנשי הצריח נהרגו – המ"פ חוצב וצוות התותח גריידי ובירנבוים.

תיאור והתרשמות: הגל-עד במקום הקרב, כ-20 מטר מעל הדרך, מתחת לעץ זית, ברחבה תחומה באבנים. גל אבני בזלת, הצמודות זו לזו בבטון בצידו האחד של הגל וערומות זו על גבי זו בצידו השני. בראש הגל לוח שיש ובו שמות הנופלים. דגל ישראל קרוע ואנדרטה שניכר שאיננה מתוחזקת.

כוח טייגר – צפונית לאלוני הבשן 

מיקום: על כביש 98, בחלק המערבי שלו, 2.5 ק"מ מצפון לקיבוץ אלוני הבשן.

טנק שוט קל מספר על כוח טייגר ליד אלוני הבשן

סיפור הקרב: "כוח טייגר" היה הכינוי ברשת הקשר של פלוגת טנקי צנטוריון, עשרה במספר, מגדוד 82 של חטיבה 7, בפיקודו של סרן מאיר זמיר [זכה בעיטור העוז על לחימתו זו]. הכוח השמידה ב-7 באוקטובר 1973 לפנות בוקר במארב לילה בין 30 ל-40 טנקים סורים. בכך סייע לבלימת חטיבה 43 המשוריינת הסורית, שניסתה לפרוץ מדרום לקונייטרה.

צילום מסרטון של חיל חינוך, "מצפן מורשת"

תיאור והתרשמות: כוח טייגר לא איבד במהלך כל ימי הלחימה אף לוחם ואף כלי, ולפיכך אין כאן אנדרטה, אלא אתר מורשת: טנק צנטוריון שניצב ברחבה מסודרת ועליו שלט הסבר ומסבירן קולי. הכותרת בשלט מצטטת את אריסטו – "הגבורה היא התכונה האנושית הראשונה במעלה, היא מהווה ערובה לכל התכונות האחרות". מקום יפה לעצירה.

הנגמ"ש, התאנה והארז – מצפון לאלוני הבשן 

מיקום: כביש 98, בצד המערבי שלו, כ-1.7 ק"מ צפונית לאלוני הבשן.

אנדרטת הנגמ"ש והתאנה לצד כביש 98 מצפון לאלוני הבשן

סיפור ההנצחה: ב-10 באוקטובר 1973, ערב חג סוכות, התכונן גדוד הסיור 134 למנוחת לילה. לפתע החלה הפגזת מרגמות על מקום היערכות הגדוד מכיוון רכס חזקה. אחת הזלדות ספגה פגיעה ישירה והתפוצצה. שמונה לוחמים נהרגו, הנהג נפצע קשה.

הזלדה והעצים. לזכרם של שמונה הרוגי גדוד סיור 134

תיאור והתרשמות: חניה ברחבה קטנה, ולאחר מכן הליכה בשביל מסודר של כ-80 מטר אל הזלדה. האנדרטה נמצאת ליד עץ תאנה, שבצילו תכננו אנשי המילואים את שינת הלילה שלהם. כדי לסמל את המשך החיים, ניטע בתוך שרידי הנגמ"ש עץ ארז לבנון, שצמח וגדל מתוך הכלי ויצר סככת צל גדולה. את האנדרטה תיכנן צבי לישר, מלוחמי הגדוד. בהסבר על השלטים לא נכתב לאיזה כוח השתייכו החללים. האתר הצנוע והמיוחד מתוחזק על-ידי ישיבת אלוני הבשן. כדאי לתת קפיצה ולו רק בזכות השם המיוחד שקיבל האתר, והסיפור שמאחוריו.

חטיבה 188 – מחנה ברק  

מיקום: חורשה ליד מחנה "ברק", על כביש 91 כשלושה ק"מ מזרחית לצומת נשוט [קצרין צפון]. פנייה לצד הצפוני של הכביש.

רמת הגולן. אתר ההנצחה של חטיבה 188 לדורותיה

סיפור ההנצחה: חטיבת השריון 188 לחמה בשעות הראשונות, הקריטיות, בגזרה המרכזית והדרומית לבלימת גלי התקפת השריון הסורי. החטיבה עשתה זאת תוך נחיתות מספרית בולטת, כשהטנקים שלה פזורים לאורך הקו לסתימת פרצות. ביומה השני של המלחמה איבדה החטיבה את המח"ט וסגנו, בן-שהם וישראלי. לאחר מכן, אורגנה מחדש ונלחמה בכיבוש המובלעת הסורית.

79 חיילי החטיבה נהרגו במלחמת יום כיפור. זכרם מונצח בחורשת נופלי חטיבה 188 בכל מערכות ישראל, 277 במספר, שנמצאת בצמוד למחנה ברק ממערב לנפח [לשעבר עלייקה]. לכניסה לאתר יש לתאם עם מיפקדת חטיבה 188.

אתר חטיבה 188. הכניסה בתיאום מראש

תיאור: האתר הוקם ב-1981 על-ידי דני מורן ודו פיין. בכניסה שלט עץ של קק"ל המציג את חטיבת ברק ואת מפת האתר. בהמשך טנק וסלע בזלת עם סמל החטיבה. השביל מוביל אל רחבה מרוצפת באבנים משתלבות. בקצה הרחבה במה מעגלית ומדורגת שבראשה כן אבני בזלת עגול. על הכן ניצב במהופך צריח טנק סורי צבוע שחור, שקנהו מוטל לאדמה על מדרגות הבמה. מאחורי הצריח חומת אבני בזלת נמוכה, במרכזה ניצבים שלושה סלעי בזלת כבדים וביניהם לפיד זיכרון מברזל. בכניסה לרחבה גל אבני בזלת ובמרכזו שמות הנופלים במלחמת ששת הימים [אז חטיבה 45]. על החומה התוחמת את הבמה מוטבעים לוחות גרניט ועליהם שמות הנופלים מאז 1967. המקום נקי, מסודר, עם פינות ישיבה וצל נרחב, אבל האתר צנוע מאוד יחסית לפועלה של החטיבה ולתרומתה במלחמת יום כיפור לבלימת הצבא הסורי, בטח ובטח בהשוואה לאתרים הגדולים והמושקעים של חטיבה 7 ושל 679. גם העובדה שאתר 188 אינו פתוח למבקרים, גורמת לכך שלחימת החטיבה ופועלה ביום כיפור 1973 אינה נחשפת לציבור הרחב, וחבל.

כ-400 מטר מזרחה על כביש 91, בצידו הדרומי, ניטעה חורשה לזכר נופלי 188.

מח"ט 188 בן-שהם וקצין האג"מ קצין – דרך הנפט מחנה נפח 

מיקום: על ציר הנפט, קילומטר אחד מדרום לבסיס נפח. מגיעים בכביש 91 למחנה נפח [מעט מערבית לצומת השריון], פונים אל הכניסה לבסיס ולפני השער פונים שמאלה אל דרך שמקיפה את גדרות הבסיס, ובהמשכה מתחברת אל ציר הנפט. תוך כדי תנועה תוכלו לראות בתוך מחנה נפח טנקים ונגמ"שים ישראלים וסורים ממלחמת יום כיפור. מתקדמים דרומה ועולים על דרך הנפט המשובשת ששוליה אכולים ומאתגרים בעיקר פרייבטים. האנדרטה נמצאת מצד מערב של הדרך. אפשרות הגעה נוספת – על דרך הנפט מכיוון דרום.

אנדרטת בן-שהם וקצין לצד ציר הנפט

סיפור ההנצחה: לזכרם של מח"ט 188 אל"מ איציק בן-שהם וקצין האג"מ החטיבתי רס"ן בני קצין, שנהרגו כאן באותו טנק, ביום ראשון ה-7 באוקטובר 1973. חטיבת השריון 188 היתה עסוקה מיומה הראשון של המלחמה בבלימת נחשול הטנקים הסורים, שהתקדם אל גדרות מחנה נפח. הטנקים המועטים נתנו קרב הרואי מול השיטפון, ובמיוחד התפרסם כאן סיפורו של כוח צביקה. 79 לוחמי החטיבה נפלו בקרבות, ובהם המח"ט בן-שהם וסגנו סא"ל דוד ישראלי.

"ברק בעיניים". אנדרטת בן-שהם וקצין

תיאור והתרשמות: חניה בשולי הכביש. מכאן מוביל שביל של כ-80 מטר תחום באבני בזלת צבועות לבן אל רחבת חצץ, שבה נמצאים שני מעצורי טנקים לבנים מברזל. גל אבני בזלת גדול בצל שלושה עצים. על הגל שיירי תחמושת וחלקי טנק צבועים שחור. לצידם לוח ברזל שלקוח מטנק ובו סמל צה"ל, סמל החטיבה ופרטי הנופלים. יש גם דגל ישראל על תורן גבוה ושלט הסבר.

על שלט עם הכותרת "ברק בעיניים", שהתווסף בשנת 2011 וחתום על-ידי מפקדי חטיבה 188 נכתב: "על רכסים אלה נלחמו טובי מפקדי ולוחמי חטיבה 188. הם עשו זאת בגבורה, במקצועיות ובמסירות אין קץ. אנו מצדיעים להם". אתר יפה, מכובד ומטופל.

דוד ישראלי סמח"ט 188 ויואב ברקאי מחטיבה 179 – דרך הנפט מחנה נפח 

מיקום: על ציר הנפט, כ-1.2 ק"מ מדרום לבסיס נפח. מגיעים בכביש 91 למחנה נפח [מעט מערבית לצומת השריון], פונים אל הכניסה לבסיס וקצת לפני השער פונים שמאלה אל דרך היקפית של גדרות הבסיס, שבהמשכה מתחברת אל ציר הנפט. מכאן מתקדמים על דרך משובשת ששוליה אכולים ומאתגרים פרייבטים. האנדרטה נמצאת ממערב לדרך, כ-200 מטר מדרום לאנדרטת בן שהם/קצין. ניתן להגיע על דרך הנפט גם מכיוון דרום.

אנדרטת ישראלי וברקאי על ציר הנפט

סיפור ההנצחה: חטיבת השריון 188 היתה עסוקה מיומה הראשון של המלחמה בבלימת נחשול הטנקים הסורים, שהתקדם אל גדרות מחנה נפח. הטנקים המועטים התקשו להתמודד מול השיטפון ונתנו קרב הרואי. 79 לוחמי החטיבה נפלו בקרבות, ובהם המח"ט איציק בן-שהם וסגנו סא"ל דוד ישראלי. למעשה יש כאן שתי הנצחות – האחת לסמח"ט ישראלי, שהוקמה ב-1974, והשנייה, מאוחרת יותר, לזכר ישראלי והמ"פ יואב ברקאי מחטיבה 179, שנלחמו יחד באותו טנק ובו נפגעו ונהרגו.

לצד ציר הנפט. לזכרם של דוד ישראל ויואב ברקאי

תיאור והתרשמות: האנדרטה המשותפת לישראלי ולברקאי ממוקמת כ-20 מטר מכביש הנפט. החניה בעייתית מכיוון שהכביש אכול ויש שיפוע חד בינו לבין השוליים. גם הירידה ברגל אל האנדרטאות בעייתית.

אנדרטת ישראלי-ברקאי בנויה מצריח טנק צנטוריון שקנהו מופנה אל נפח. זוהי תמונה מרגשת שמציתה את הדמיון: איך נראה האיזור הזה בבוקר ה-7 באוקטובר 1973. טנקים סורים מכאן ועד לכל האופק נעים אל הגדרות של נפח, מתערבבים פה ושם עם טנקים ישראלים, אתה לא יודע מי מימינך ומי שמאלך, ומח"ט וסמח"ט שלא מאמינים למראה עיניהם ומנסים בכוחות דלים להציל את המולדת.

לצד הצריח יש סלע הסבר יחסית מפורט על לחימתם של השניים ומעט פרטים אישיים.

האנדרטה הוותיקה לזכרו של הסמח"ט ישראלי

האנדרטה המקורית לזכרו של סא"ל ישראלי נמצאת כ-50 מטר ממערב לאנדרטה עם הטנק. ההגעה ברגל היא דרך שטח מסולע הכולל סכנת נפילה. האנדרטה עצמה היא גל אבני בזלת מחוזקים בבטון. לוח שיש עם הסבר קצר ולקוני. בעבר היה צמוד לו גל-עד ועליו סמל החטיבה. גל-עד זה קרס בינתיים, וסמל החטיבה מוטל על האדמה באפיסת כוחות. תורן עירום מדגל ועץ גלמוד משקיפים בעגמומיות על האנדרטה הבלויה, שנזנחה לטובת החדשה.

גדוד רשף 71 – צומת בשן 

מיקום: צומת בשן, על כביש 98, כשלושה ק"מ מדרום לאלוני הבשן, בצידו המזרחי של הכביש.

אנדרטת גדוד 71 עוצבת ברק

סיפור ההנצחה: גדוד 71 הוקם בחופזה יום לפני פרוץ מלחמת יום כיפור והורכב מפלוגת חיילים מבה"ד 1 ושתי פלוגות של מדריכים מביה"ס לשריון. הגדוד נלחם בקרבות הבלימה בגזרת עמק הבכא תחת פיקוד חטיבה 7. במהלך הקרבות נהרגו המג"ד משולם רטס וסגנו גדעון ויילר. תוך כדי המלחמה שוקם הגדוד ונלחם בפריצה למובלעת הסורית. 11 לוחמי הגדוד נהרגו. האנדרטה הוקמה בשנת 1974.

צומת בשן, האנדרטה לזכר נופלי גדוד 71

תיאור והתרשמות: חניה לצד הכביש, מדרום לאנדרטה. רחבה מגודרת, דגל ומעמד יזכור. על גל-עד אבנים הוקמה במת אבן מעוגלת, וממנה מבנה מפוסל של שני קני תותחים המופנים מעלה, וביניהם מוטות היוצרים מבנה של לפיד זיכרון. ממרכז המוטות מגיחים עלים ועיטורים ממתכת. על לוח מתכת שחור בחזית בימת האבן נכתב: "זכר בחירי חיילי ומפקדי עוצבת ברק, שנפלו על ארבעה רכסים אלו בחוסמם בשריונם ובגופם את הפולש הסורי".

באותיות גדולות יותר נכתב – "כבוד ותהילה לגיבורים", אבל מי הם הגיבורים? שמותיהם לא נחקקו משום-מה על האנדרטה, והם נותרו גיבורים אלמונים באתר הנצחת הגדוד שלהם, שאמור היה להעניק להם את הכבוד המינימלי.

ואולי זה מפני ששמות חללי גדוד 71 ממלחמת יו"כ חקוקים בשני מקומות ברמת הגולן: באנדרטת גדוד 71 המנציחה את שמות 60 חלליה בכל מלחמות ישראל, ונמצאת בתוך מחנה יונתן בצומת רוויה [כביש 959 שעולה מצומת גונן], ובאנדרטת חטיבה 188 במחנה ברק בעלייקה. בשני מקומות אלה יש לתאם כניסה עם מחנות צה"ל הנ"ל.

אגד ארטילרי 212 – בית המכס 

מיקום: לצד כביש 91, כ-200 מטר ממזרח לכניסה למתחם בית המכס העליון. האנדרטה נמצאת בצד הצפון-מזרחי של הכביש, מדרך שיורדת לשוליים ומובילה למעין חניון.

אנדרטת אגד ארטילרי 212

סיפור ההנצחה: אגד ארטילרי 212 במלחמת יום כיפור קיבץ מספר גדודי ארטילריה ופעל ת"פ אוגדה 36, לבלימת הסורים וסיוע לכוחות צה"ל. פיקד עליו אל"מ בני ארד. שמות 22 חללי הגדוד חקוקים כאן. האנדרטה הוקמה ב-1976 ועיצב אותה הלל פסח, שהיה מג"ד באגד זה.

מול בית המכס: אנדרטת אגד ארטילרי 212 של חיל התותחנים ב-1973

תיאור והתרשמות: האנדרטה ממוקמת ברחבה מגודרת בלב גבעה ובולטת בנוף הפתוח, בעיקר מזרחה לאיזור הקרבות. ממערב לה שדרת אורנים של כ-100 מטר שמובילה אל האנדרטה, ופינות ישיבה. במרכז הרחבה – מבנה ספירלי של קוביות אדומות, מעין מדרגות, אשר מתוכן עולים תשעה צינורות שחורים וגבוהים, המדמות קני תותחים. עם השנים נצבעה האנדרטה באדום-שחור – צבעי חיל התותחנים. בבסיס המדרגות לוח שחור ובו פרטי ההנצחה. אל הקוביות העולות מוצמדות לוחיות שחורות ועל כל אחת שם נופל ותאריך נפילתו. אין הסבר על לחימת האגד ומעשיו. אנדרטה מרשימה, אבל לא מתוחזקת.

חטיבת הגולן (לשעבר אלכסנדרוני/ חטמ"ר 3) – מצפה גדות 

מיקום: לצד כביש 91 כשני ק"מ ממזרח לגשר בנות יעקב, כקילומטר ממערב לצומת בית המכס.

אתר הזיכרון מצפה גדות

סיפור ההנצחה: האנדרטה הוקמה ב-1972 [תכנון ועיצוב: עזרא אוריון] לזכר נופלי החטיבה המרחבית [חטמ"ר 3 דאז, חטיבה 820 כיום] במלחמת ששת הימים. היא שוכנת בשטח המוצב הסורי לשעבר – המורתפע, שעד מלחמת ששת הימים הפגיז מפעם לפעם את קיבוץ גדות. במלחמת יום כיפור איבדה החטיבה המרחבית גולן, בפיקודו של אל"מ צבי ברזני, שניים מלוחמיה – ניצן הדר ומשה אפלבוים, החקוקים על לוח נופלי החטיבה במלחמת יום כיפור ובהתשה שהגיעה בעקבותיה. סך הכל חקוקים על לוח זה 11 חללים.

אתר מצפה גדות, פינת חללי מלחמת יום כיפור

תיאור והתרשמות: מהכביש הראשי נכנסים לשטח האתר. חניה מסודרת בשפע. שני שבילי בטון עולים אל הגבעה, שבה אנדרטת בטון וסביבה עצי זית. ברחבת הזיכרון ניצב מבנה משולש בצורת כנף, שגובהו 14 מטר והוא פונה אל הגולן. סמוך לו שרידי מחסומי טנקים מברזל. במרכז הרחבה מצבת אבן שחורה ועליה חקוקים שמות הנופלים במלחמת ששת הימים ובהתשה. על לוח אבן שחורה ונפרדת חקוקים שמות חללי מלחמת יום כיפור. אפשר לשוטט בשבילי המוצב ובתעלות ולצפות אל נוף עמק החולה ונהר הירדן. השלטים והמסבירן מתארים את התקריות בין סוריה לישראל עד יוני 1967 ובלחימת חטמ"ר 3 בששת הימים. מלחמת יום כיפור איננה מורגשת כאן.

המ"פ יוסי שריג – צומת בשן 

מיקום: בכביש 98 כחצי ק"מ מדרום לצומת בשן פונים מזרחה לדרך עפר טובה, נוסעים כחצי ק"מ עד שמגיעים לאנדרטה שנמצאת ממערב לדרך.

אנדרטת יוסף שריג ליד צומת בשן

סיפור ההנצחה: רס"ן יוסי שריג היה מ"פ ז' מגדוד הטנקים 39 חטיבה 188, שאחרי מותו קיבל את עיטור המופת. העיטור מספר כי ב-8 באוקטובר 1973, בהובילו את הכוח לעבר קונייטרה, נתקל במארב סורי. למרות שנפגעו מפקדים וטנקים, הצליח שריג להדוף את האויב. מאוחר יותר נתקלה פלוגתו בירי טילים מכיוון תל סאקי. שריג הכווין את הטנקים לעמדות נמוכות והצליח להשמיד חלק מנושאי הטילים. ב-10 באוקטובר הוביל את הגדוד לתפיסה מחדש של מוצב 111, שהוחזק על ידי עשרות טנקי אויב והצליח במשימתו. הוא נהרג למרגלות המוצב.

תיאור המקום: יוסי הוא בנו של נחום שריג, שהיה מח"ט הנגב במלחמת העצמאות, ואחיו של רן שריג שהיה מח"ט 179 במלחמת יום כיפור. במקום ההנצחה, האיזור שבו נפגע הטנק של שריג, יש רחבה מסודרת, אנדרטת אבן, מסבירן, שולחנות פיקניק וצל. מקום מבודד יחסית שמסביר פניו למטיילים.

המ"מ דני אוברלנדר – מוצב 111 תל שעף א-סנדין 

מיקום: בתוך השטח, כ-4.5 ק"מ מצפון לתל פארס, כחצי ק"מ מדרום למוצב 111. הגעה: כקילומטר מצפון לצומת בשן יורדים מהכביש הראשי מזרחה, במקום שבו יש שלט למחנה או"ם OP53. דרך טובה תיקח אתכם אל מתחת למוצב 111, ובהמשך אל האנדרטה שממוקמת מצפון לדרך.

האנדרטה לזכרו של דני אוברלנדר

סיפור ההנצחה: לזכרו של המ"מ דני אוברלנדר מגדוד 74, פלוגה ז', מחטיבה 188. המ"מ נע בשעות אחה"צ עם מחלקתו ועם טנק המ"פ אורי עקביה במטרה לבלום תנועת שריון סורי מדרום למוצב 111. כאן במדרון קדמי הוא נפגע מפגז טנק סורי ונהרג, ביחד עם אנשי הצוות יהודה כרסנטי התותחן ויהודה רז הטען-קשר.

תיאור: האנדרטה היא לוח ברזל, שמוצב על גל אבנים. את האנדרטה הצנועה יזמו חבריו משבט הצופים בת"א והיא הונחה באיזור שבו נפגע בשנת 2014. המקום שולט על פתחת כודנה וממחיש את השעות הקשות שבהן מסה של טנקים סורים חצתה את העמק, והטנקים הבודדים שהגנו על מוצב צה"ל לא הספיקו. דגל ישראל שלם שהתנופף ברוח העזה העיד שיש מי שדואג לאוברלנדר.

מיקום שישה אתרי הנצחה ממלחמת יום כיפור בגולן: אוברלנדר, שריג, גדוד 71, גדוד 377, גל-עד לשלושה טנקיסטים וחטיבה 179

אנדרטת השלושה – ציר הנפט איזור קשת 

מיקום: על דרך הנפט. כביש 87, כשלושה ק"מ ממזרח לצומת המפלים [ולכיוון צומת בשן], במפגש עם דרך הנפט לכיוון צפון. הדרך חסומה בשער שניתן לפתוח. נוסעים על דרך הנפט המשובשת כחצי ק"מ עד לאנדרטה שנמצאת לצד הדרך. עביר לרכבים פרטיים – אבל יש לנוע מאוד בזהירות.

אנדרטת השלושה לצד דרך הנפט

סיפור ההנצחה: הטען אליעזר לייטנר, התותחן משה אבנעים והמט"ק אהרון אהרוני, אנשי צוות טנק מגדוד 266 חטיבה 179, בכוח שהיה בפיקודו של המג"ד סא"ל עוזי מור, נהרגו לפנות בוקר ה-7 באוקטובר 1973 בקרבות הבלימה מול הטנקים הסורים בין נפח לצומת משתא. האנדרטה הוקמה ב-1976 ביוזמת החברים והמשפחות, בביצוע טוביה קורן.

תיאור והתרשמות: מינימלי, קצר, ולא קולע. שלושה לוחות ברזל מוארכים ומחודדים בקצותיהם, כפלטות המורכבות על הטנק, שמחוברים אחד לשני ויוצרים מבנה משולש ומאורך. לאורך החלק הימני של כל לוח נכתב שם אחד הנופלים מלמעלה למטה. גלגל שיניים של טנק בחלק התחתון בחזית. מעבר לשמותיהם ולעובדה שנפלו במלחמת יום כיפור, אין אודותם שום פרט נוסף: לא שיוך גדודי, לא חטיבתי, לא תאריך נפילתם. שום רמז מה היה כאן. אנדרטה זנוחה ללא תחזוקה, וחבל. באנדרטאות לזכר שני נופלים לפחות ניתן לבקש מאגף ההנצחה במשרד הביטחון עזרה בשיקום או בתחזוקת האנדרטה, כשגם המועצה האזורית אמורה להשתתף במשאבים לכך.

חטיבה 179 "ראם" – איזור צומת קשת 

מיקום: לצד כביש 87, כשני ק"מ ממזרח לצומת המפלים, כ-200 מטר מהכביש, בצידו הצפוני.

אנדרטת חטיבה 179

סיפור ההנצחה: חטיבת השריון במילואים 179 בפיקודו של אל"מ רן שריג נכנסה ללחימה בשעות הלילה של היום הראשון, ונפגעה קשות בקרבות הבלימה באיזור נפח וחושניה. בהמשך השתתפה החטיבה בכיבוש המובלעת הסורית. 84 לוחמי החטיבה נפלו בקרבות מלחמת יום כיפור ברמת הגולן.

תיאור והתרשמות: מהכביש הראשי פונים לכיוון האנדרטה [יש שלט], פותחים שער תיל ונוסעים כ-100 מטר על דרך לבנה וטובה, שהוכשרה לא מזמן על-ידי ישיבת חספין. לאחר מכן נגמר התקציב, והדרך הופכת ל-100 מטר של פודרה ואבק, או בוץ טובעני – לפי העונות. אחרי שמעמידים את הרכב יש להתקדם כ-80 מטר ברגל בשטח מסולע.

מילים חזקות בסלע. אנדרטת חטיבה 179

האנדרטה שהוקמה בשנת 1974 היא סלע בזלת גבוה במשקל כחמישה טון, שהובא מאיזור המובלעת הסורית שם נלחמה החטיבה, הניצב על קוביית בטון בראש גל אבנים ונראה מהכביש הראשי. בסמוך נטוע עץ אלון וממערב לו תורן שבראשו סמל החטיבה – צללית שור. על האנדרטה חקוקות מילים מצמררות שכתב מ"פ מגדוד 39 שנפל בקרבות 1973, יוסף שריג, אחיו של מח"ט 179: "מותי בא לי פתע/ ואיני זוכר/ אם ברעם האש/ או בין קירות הפח הזועקים/ או שמא בלבן-לבן, הדומם לבסוף".

ההגעה הפיזית אל האנדרטה זרועה סלעים. יש שלט הסבר על האיזור ועל פעילות החטיבה, ויש גם מסבירן שמתאר את עלילות החטיבה – בתנאי שתצליחו להגיע בשלום אל פסגת האנדרטה. 84 הנופלים אינם מונצחים כאן [אלא בעין זיתים], ולא ברור למה ומדוע. התאכזבנו.

פלוגה א' גדוד 377 – כביש הנפט איזור מושב קשת 

מיקום: על דרך הנפט, כקילומטר מדרום לצומת קשת. הגעה: נוסעים על כביש 87 מצומת המפלים מזרחה, כשלושה ק"מ, ואז פונים דרומה לציר הנפט.

אנדרטת גדוד 377 לזכר חללי פלוגה א'

סיפור ההנצחה: גדוד המילואים של טנקי השרמן, בפיקודו של סא"ל בנצי פדן, נכנס למערכה ביומה השני של מלחמת יום כיפור, בקרבות לבלימת הסורים באיזור אל-על ולאחר מכן ברמת מגשימים, צומת משתא וחושניה. בהמשך נלחם הגדוד בהבקעת וכיבוש המובלעת הסורית. 15 לוחמי הגדוד נפלו בקרבות 1973.

אנדרטה זו מנציחה את נופלי פלוגה א' בלבד – שישה במספר, ביוזמת חבריהם לפלוגה. מה שעשוי לרמז על חילוקי דעות מאחורי הקלעים, שהובילו להנצחה חלקית זו של הגדוד. בשנת 2015 פעלו ותיקי הגדוד להקמת אנדרטה לכל חבריהם שנפלו ביום-כיפור 1973, אולם היוזמה לא צלחה [ראו כאן].

אנדרטת פלוגה א' מגדוד 377, מבט מלמטה

תיאור והתרשמות: ציר הנפט ידוע ככביש רעוע ובעייתי, אלא שקטע ספציפי זה בין צומת קשת לאנדרטה סלול היטב ודהרנו בו בנחת. חניה בטוחה בשוליים מתחת לאנדרטה, שיש ללכת אליה כ-70 מטר, לא לפני שפתחתם שער בקר. בכניסה מימין כמה כוורות. אם הדבורים נמות בדיוק את שנתן, תוכלו לחמוק בשקט לשביל עלייה, שמשני צידיו אבנים צבועות לבן. הגענו ללוח ברזל שחור, שהיה חלק מטנק, בראשו גלגל מניע של שרמן וסביבו כמה אבני בזלת. על הלוח המילים "כתר תהילה לחברינו", הסבר קצר מאוד ולקוני. קוצי פרא ליוו אותנו כל הדרך אל האנדרטה ולבלבו גם בה. דגל ישראל קרוע התנופף בעוז בראש התורן.

אנדרטת השלושה – דרום קצרין

מיקום: דרום קצרין, על כביש 9088 פחות או יותר מול הכניסה לאיזור התעשייה.

אנדרטת קצרין דרום, לזכר אבידן, רכטר וקופיט

סיפור ההנצחה: לזכרם של מאיר אבידן, רם רכטר ויצחק קופיט מחטיבה 179, שנהרגו בקרבות הבלימה באיזור ב-7.10.1973.

תיאור: האנדרטה בצל עצי אקליפטוס סמוך למעיין הסלוקיה, כוללת מבנה של שרשראות טנק ולידן עמודי ברזל מכופפים וגלגלי מכונות הניצב על בימת סלע. בחזית הבימה, לצד לפיד זיכרון המורכב מתרמיל פגז וקסדה הפוכה, לוח שיש ובו סמל צה"ל, סמל היחידה, פרטי הנופלים כולל מספר אישי ופסוק מקינת דוד: "איך נפלו גיבורים בתוך המלחמה".

הג'יפ מגדוד 405 – צומת המפלים 

מיקום: לצד כביש 87, כ-300 מטר ממערב לצומת המפלים.

אנדרטת הג'יפ סמוך לצומת המפלים ברמת הגולן

סיפור ההנצחה: לזכרם של שליש גדוד הארטילריה 405, סגן יואל פורת, ורס"ר הגדוד אבי דיטשי. השניים הובילו בשעת לילה של ה-7 באוקטובר 1973 שיירת תחמושת ואספקה מבסיס צנובר אל הגדוד שנלחם באיזור צומת אורחה. סמוך לצומת המפלים הבחינו בכמה טנקים והתקרבו אליהם מתוך ביטחון שאלה ישראלים. אלא שהיו אלה טנקים סורים שפתחו עליהם באש. הג'יפ נפגע, פורת הספיק להודיע בקשר לשיירה לתפוס מחסה, והוא ודיטשי נהרגו מפגיעת פגז.

הסמג"ד אורי מנוס, שהגיע למחרת למקום, זיהה את הג'יפ השרוף, שלמעשה היה שלו, והבין שפורת ודיטשי נהרגו. בו-במקום הוא כתב על שלט – 'פה נפלו דיצ'י ויואל', והציב אותו על הג'יפ. היתה זו ההנצחה המהירה ביותר במלחמת יום כיפור, ובזכותה הג'יפ לא פונה ונותר במקום שבו נפגע. האנדרטה נחנכה רשמית ב-1998, ביוזמת אמו של יואל פורת ושל אורי מנוס. תכנון האנדרטה: לביאה מנוס.

ג'יפ המוות של גדוד 405

תיאור והתרשמות: הג'יפ בולט לצד הדרך, אבל החניה היא על שוליים צרים ולא בטיחותיים. האנדרטה ברחבת חצץ תחומה באבנים ועמודים. במרכז הרחבה, על כן הבנוי משני סלעי גרניט, שהובאו מבסיס התחמושת בצנובר, ניצב הג'יפ שבו נסעו שני החללים. סביב הג'יפ שרידי פגזים. על ידו ניצב על בסיס רבוע סלע גבוה שהובא מאיזור הקרב בתל מוטילה 1951. עץ רחב כתפיים פורס את חסותו על האתר המיוחד.

גדוד געש 82 – צומת קצרין דרום 

מיקום: כ-150 מטר מצפון לצומת קצרין דרום, לצד כביש 9088.

דרומית לקצרין: אנדרטת גדוד 82 לזכר חללי הגדוד בכל מלחמות ישראל

סיפור ההנצחה: גדוד שריון 82 [טנקי שוט קל] בפיקודו של רס"ן חיים ברק, סופח במהלך המלחמה מחטיבה 7 לחטיבה 188. אחת הפלוגות שלו נשלחה לתגבר את גדוד 53 בדרום הרמה, בציר הנפט ובתל סאקי. אחרות נלחמו על הגנת מחנה נפח, או נשלחו לעמק הבכא ולסתימת פרצות לאורך הקו.

28 לוחמי הגדוד נהרגו במלחמת 1973. במהלך קרבות הבלימה נפצע המג"ד, וסגנו דן פסח נהרג. האנדרטה מנציחה את שמות 129 חללי הגדוד בכל מלחמות ישראל.

אתר ההנצחה של גדוד 82 געש

תיאור והתרשמות: חניה לרכב אחד או שניים אפשר למצוא כ-60 מטר דרומית לאנדרטה, במפרץ זעיר. אם עברתם את המפרץ לא תוכלו לחנות לאורך הכביש ששוליו צרים ביותר. לעשות פרסה ולחזור אחורה? הכביש צר, אתם מסתכנים בתאונה. חניה אפשר למצוא באתר חטיבה 7 הסמוך [כ-200 מטר]. במקרה שהוא לא סגור.

אתר ההנצחה יושב על תלולית עפר מוקפת בחורשת אורנים קטנה וקצת מוזנחת. שביל רחב תחום בתרמילי פגזים מוליך אל האנדרטה. בלב האתר קיר מתכת מוארך הניצב לפני חומת אבני בזלת. לכל אורך הקיר, על לוחות לבנים, שמות הנופלים ותאריכי נפילתם. למרגלות הקיר חלקי זחל של טנק ובסמוך דגלי המדינה והיחידה. אין הסבר על הגדוד ועל פועלו במלחמות. התרשמנו שהמקום לא הכי מתוחזק.

חטיבה 7 [עוצבת סער] – צומת קצרין דרום 

מיקום: כביש 87, צומת קצרין דרום, לצד הכביש מדרום.

תצוגת טנקים באתר ההנצחה של חטיבה 7 ליד קצרין

סיפור ההנצחה: חטיבה 7 בפיקודו של אל"מ יאנוש בן גל נלחמה בקרבות הבלימה העיקריים בצפון הרמה – עמק הבכא ושות', עם טנקי שוט קל. כוחות הגדוד כללו את גדוד 77 בפיקודו של סא"ל אביגדור קהלני, גדוד 71 בפיקודו של סא"ל משולם רטס, גדוד 74 בפיקודו של יאיר נפשי וכוחות נוספים שהצטרפו תוך כדי המלחמה. אחרי קרבות הבלימה השתתפה חטיבה 7 בכיבוש המובלעת הסורית.

החטיבה איבדה בקרבות מלחמת יו"כ 103 מפקדים ולוחמים. אתר החטיבה ברמת גולן הוקם במקור להנצחת חלליה בכל מלחמות ישראל.

מראה חלק מאתר חטיבה 7

תיאור והתרשמות: אתר גדול ורחב ידיים. שער הכניסה לכלי רכב היה סגור. פתק בכתב יד בישר שהשער ננעל במהלך היום. בכניסה מוטבע סמל חטיבה 7 וטקסט שמציין את תרומתו להקמת האתר של דוד עזריאלי, מלוחמי החטיבה במלחמת העצמאות. בכניסה חקוק הפסוק – "באש יבוא, כסופה מרכבותיו".

באתר נמצאים שבעה טנקים ובהם שרמן, שוט קל, מרכבה 2 ושני טנקים סורים T-34 ו-T-55. אין שום שלט שיסביר מהם כל הטנקים האלה. יש רחבה לטקסים ובמה, יש עצים, יש בניין של שתי קומות, שהוקם בשנות ה-90 כדי לשמש מקום של הנצחה ומורשת, אבל הוא ריק וזנוח. המון דונמים של קרקע, שולחנות פיקניק, אבל שום הסבר, שום סיפור, שום הנצחה לחללים, גורנישט מיט גורנישט. מקום נרחב וסתמי, לא מתוחזק ולא מנוקה.

האתר למעשה נעזב, ההנצחה עברה ליד לשריון בלטרון, ועדיין עומדים כאן שבעה טנקים, יותר מאשר כל אתר הנצחה אחר ברמת הגולן, בחוסר מעש במקום כל-כך עלוב, שזה עצוב. אם התכוונו לוותר על אתר חטיבה 7 ברמת הגולן, חטיבה שהיא מהחשובות במלחמת יו"כ בגולן, שיעשו את זה מהר ולא יותירו פיל לבן בשיממונו.

בוסתן משה – מושב יונתן 

מיקום: בכביש 808 פונים מזרחה לכיוון מושב יונתן. כחצי קילומטר לפני הכניסה ליישוב יורדים מהכביש ימינה ודרומה אל הבוסתן. יש שילוט.

מושב קשת, הכניסה לבוסתן לזכרו של משה צימרמן מהתותחנים

סיפור ההנצחה ותיאור המקום: במקום שבו נמצא הבוסתן נפצע קשה סמ"ר משה צימרמן, משנה טכני בגדוד הארטילריה 405, מהפגזה סורית ב-7.10.1973. בזמן פינויו נפגע שנית ונפטר. לזכרו הקימו חברי המושב בוסתן: עצי פרי, מים, שולחנות וצל. שווה קפיצה.

אגב, מושב יונתן נקרא על שם יונתן רוזנמן מהנח"ל, שנהרג במלחמת יום כיפור. במקום שבו נהרג יונתן, ממזרח לתל יוסיפון, היה במשך שנים גל-עד לזכרו, אבל הוא כבר לא במקומו.

גדוד שריון 61 – באיזור יונתן 

מיקום: לצד כביש 808, בצידו המערבי, כשלושה ק"מ מצפון לצומת דליות. בכיוון ההפוך – כקילומטר מדרום לכניסה למושב יונתן.

האנדרטה לזכר חללי גדוד 61

סיפור ההנצחה: אנדרטה לתשעת נופלי גדוד השריון 61 מחטיבה 205, שסייעו בהדיפת הסורים מרמת הגולן במלחמת יום כיפור. המג"ד סא"ל משה מלר זכה בעיטור המופת על לחימתו. הקמב"צ אורי גולדפרב שנהרג זכה בעיטור העוז. מבדיקה שלנו עולה, כי תחילה הוקמה מצבה לזכר שלושה [קימה, בן חיים וקונדו – הגל-עד הימני] ובהמשך נוספו שישה חללים. המשפחות והחברים יזמו את האנדרטה שהוקמה ב-1985.

אנדרטת גדוד 61 דרומית למושב יונתן

תיאור והתרשמות: האנדרטה לצד כביש 808. שוליים צרים, חניה בעייתית. גרם מדרגות קצר מוליך אל האתר הצנוע. השלט שמסביר את שיוך האנדרטה לגדוד 61 היה מוטל על הארץ. הרמנו אותו והצמדנו מחדש לגדר, בתקווה שיאחז חזק. האנדרטה ניצבת ברחבה התחומה בעמודים. כוללת שני סלעים מלוטשים הניצבים על בימת אבן לבנה ועליהם שמות הנופלים ותאריכי נפילתם. בין שני הסלעים הגדולים נתון סלע קטן ובו פרטי היחידה, לפני הסלע הזה לפיד זיכרון שלרגליו סמל מתכת של היחידה. ניכר שהמקום אינו מתוחזק.

דרום רמת הגולן  

גדוד 95 – יער קשת [חורשה ע"ש משה ניר] 

מיקום: לצד כביש 98, כארבעה קילומטר מצפון לצומת אורחה. יורדים מהכביש לדרך שהולכת מערבה ואחרי נסיעה של כ-300 מטר, בפאתיים הדרומיים של יער קשת, מגיעים לאנדרטה [בצד המזרחי של הדרך].

האנדרטה לזכר חללי גדוד 95 במלחמת יום כיפור, כ-1.5 ק"מ מדרום-מזרח למושב קשת

סיפור ההנצחה: במלחמת יום הכיפורים נלחם גדוד השרמנים 95 מחטיבה 4, בפיקודו של סא"ל יעקב נויפלד, במעלה גמלא, בציר הנפט, בחושניה ובמוצבי קו הגבול. אחד הקרבות הקשים של הגדוד היה ביום שלישי ה-9 באוקטובר 1973. הגדוד נשלח להתפרס בגזרת חושניה, במטרה לחסום את דרכם של הטנקים הסורים הנסוגים ולפגוע בהם. כוח של שלושה טנקים פגע בטנקים ורכבים סורים, אולם בקרב שהתפתח הצליח טנק סורי לפגוע בשלושת הטנקים הישראלים. עשרה מלוחמי הגדוד נהרגו במהלך ימי הקרבות, ובהם המג"ד נויפלד ב-12.10.73, מאש ארטילרית ליד תל פארס. החורשה שבה התנהל הקרב מול הטנק הסורי נקראה על שם אחד ההרוגים, המ"פ משה ניר.

שמות החללים נטועים על הקרקע. אתר הנצחה גדוד 95

תיאור והתרשמות: ליד הכביש, בדרך שיורדת אל השטח, מכריז השלט על "חורשת משה ניר", ועל ידו שלט עם שמות ההרוגים. ממשיכים פנימה עוד 300 מטר ומגיעים לחורשה שניטעה אחרי המלחמה. האתר מוקף בגדר עם שער ועליו הכיתוב "95". שמות ההרוגים חקוקים על סלעים שמונחים על הקרקע, בצל אקליפטוסים עם עמדת מסבירן. יש גם שולחנות פיקניק. בספטמבר 2022 שופץ ונוקה האתר על-ידי תלמידי מדרשת קשת-יונתן ונערך טקס אזכרה בנוכחות המשפחות השכולות.

בה"ד 9 שבטה – ציר הנפט דרום  

מיקום: ציר הנפט מצומת אורחה לכיוון צפון, אחרי כ-2.5 ק"מ. ניתן להגיע גם מכיוון מזרח – כשני ק"מ מצפון לצומת הג'יפ התלוי [צומת אורחה] ירידה מכביש 98 מערבה ואז נסיעה של קילומטר.

אנדרטת שבטה בה"ד 9 לצד דרך הנפט דרום

סיפור ההנצחה: גדוד התותחנים של בה"ד 9 [בית ספר לתותחנות בצריפין] הוקם בחופזה יום לפני פרוץ מלחמת יום כיפור והורכב ממדריכים, צוערים וחניכים. הגדוד בפיקודו של סא"ל בן-עמי כהן כלל תו"מתים M-50 נפרס במספר מקומות – הבוסטר, חרמונית, עין זיוון ותל פארס. הסוללה שהיתה בתל פארס קיבלה לאחר מספר שעות פקודה לסגת מערבה, ובמהלך תנועתה נכנסה לחניון לילה של פלוגת טנקים סורית. בקרב שהתפתח נפגעו שלושה תומ"תים ו-15 חיילים נהרגו. האנדרטה הוקמה ב-1974.

אנדרטת התותחנים בה"ד 9 לזכר חללי מלחמת יום כיפור

תיאור והתרשמות: התנועה על ציר הנפט אל האנדרטה נוחה. במרכז השטח, בלב רחבה מתוחמת ומוקפת עצים, במה ששוליה אבני בזלת לבנות. מהבמה נישא גל-עד מאבני בזלת המאוחדות זו לזו באדמה ובטון. בחזית ניצב לוח שיש ובו סמלי צה"ל והיחידה, שמות הנופלים ונסיבות נפילתם. ברחבה, לצד דגל ישראל ולפיד זיכרון, פזורים שלטים באדמה ושמות החללים כתובים עליהם. יש ספסל וצל, המקום נגיש, מסודר ונעים. דגל ישראל שלם לגמרי מעיד שיש מי שמטפל ודואג.

גדוד 53 – צומת ג'וחאדר/אורחה  

מיקום: צומת אורחה על כביש 98 בצידו המזרחי, לצד דרך הנפט.

אנדרטת גדוד 53

סיפור ההנצחה: גדוד 53 מחטיבה 188, בפיקודו של סא"ל עודד ארז, נלחם בבלימת הצבא הסורי מצהרי יום שבת ה-6 באוקטובר 1973. פלוגות הגדוד נלחמו בצפון הגולן – עמק הבכא ומוצב הבוסטר, דרך רכס בשנית במרכז וצומת ג'וחאדר בדרום. האנדרטה מנציחה את 80 חללי הגדוד בכל מערכות ישראל, מהם 32 שנפלו במלחמת יום כיפור בגולן. בין 32 החללים גם אנשי החוליה הטכנית של הגדוד, שנפלו בחושניה בשבי הסורי, נכפתו והוצאו להורג תוך עינויים.

אנדרטת גדוד 53 בצומת אורחה על כביש הנפט

תיאור והתרשמות: יש מקום לחנות. מרחבת הכניסה מוביל שביל תחום באבנים לבנות אל שני סלעי בזלת, על האחד סמל החטיבה, על השני תיאור כללי מאוד של לחימת הגדוד – "אשר בלמו בגופם את השריון הסורי בדרכו לעמק ולגליל". שלט בכניסה מתאר את הגאוגרפיה של האיזור ואת הלחימה עליו במלחמת יום כיפור. שביל נוסף מוביל אל לפיד זיכרון ובהמשך אל מעין שער מתכת, הבנוי משני לוחות שאת חלקם העליון מחבר לוח אופקי. מעל לשני הלוחות הצידיים צלליות טנקים ושם הגדוד – "הסופה מגולן". מקום מתוחזק ומסודר.

גדוד תותחנים 405 – איזור צומת ג'וחאדר 

מיקום: מערבית לצומת ג'וחאדר. הסתעפות מערבה מכביש 98, לצד חורבות חאן אורחה. נוסעים על דרך לבנה וטובה [ברובה] כ-1.5 ק"מ, עד לאתר שנמצא ממזרח לדרך.

אתר הנצחה גדוד 405

סיפור ההנצחה: גדוד 405 במלחמת אוקטובר 1973 הורכב מתומ"תים M-9 – תותחי 155 ומרגמות 160 מ"מ. על הגדוד פיקד סא"ל אריה מזרחי. הגדוד היה מעורב בקרבות לבלימת הסורים ולאחר מכן בכיבוש המובלעת הסורית. את אתר ההנצחה לזכר 21 חללי הגדוד במלחמת יום כיפור יזם והקים בשנת 2008 אורי מנוס, שהיה הסמג"ד באותה מלחמה. את התכנון ביצעה אשתו לביאה. המקום מתוחזק על-ידי תלמידי ישיבת אלוני הבשן.

כ-200 מטר מצפון לאתר ההנצחה של הגדוד במלחמת יו"כ, נמצא אתר שמנציח את 43 חללי גדוד 405 בכל מלחמות ישראל. אתר זה הוקם ב-1975.

שני אתרים נוספים שקשורים לגדוד 405 במלחמת יום כיפור הם אנדרטת הג'יפ בצומת המפלים ובוסתן משה בכניסה למושב יונתן [ראו ברשימה זו].

סלעי ההנצחה של גדוד 405 במלחמת יום כיפור

תיאור והתרשמות: הרחבה המרכזית מרוצפת בכ-100 טון טוף מרמת הגולן. מסביב לה 21 סלעי בזלת, כמספר הנופלים. ביניהם ניטעו עצי צפצפה. בקצה הרחבה פסל ברזל בדמות עץ, ש-21 ענפיו שרופים ונטולי עלים. לצד סלע עם שמות החללים והמקום שבו נפלו צמוד סלע קטן יותר עם הסבר על פעולת הגדוד במלחמה: "חיילי גדוד 405 – מעטים מול רבים… חבורה מופלאה של לוחמים חדורי תחושת שליחות והקרבה המהווים מופת ודוגמה בחיל התותחנים". יש מסבירן, יש אמפי קטן לאירועי הנצחה, והמקום סך הכל מסודר ונקי. במרחק קצר ממנו ומעליו משקיפות בהערכה טורבינות הרוח הענקיות.

סרן יונתן גוברמן – צומת ג'וחאדר/אורחה  

מיקום: על כביש 98, מתחת לגבעת אורחה, כ-50 מטר מדרום לחאן ג'וחאדר. האנדרטה נמצאת כ-30 מטר ממזרח לכביש.

האנדרטה לזכרו של יונתן גוברמן

סיפור ההנצחה: לזכרו של סרן יונתן גוברמן מחטיבת השריון 205, שנפל במקום במהלך קרבות הבלימה על רמת הגולן. האנדרטה הוקמה ב-1974 ביוזמת המשפחה וחבריו מקיבוץ רמת הכובש.

תיאור: האנדרטה שופצה, נצבעה מחדש וסודר שביל אבנים וגישה מהכביש. לאורך השנים טיפלו באנדרטה תלמידי ישיבות אלוני הבשן, חספין ואורט טבריה.

המט"ק יצחק בראשי – איזור ג'וחאדר/אורחה 

מיקום: לצד כביש 98, כחצי ק"מ ממערב לצומת אורחה.

לזכרו של הטנקיסט יצחק בראשי

סיפור ההנצחה: יצחק בראשי היה מפקד טנק בחטיבה 205. נהרג בקרב באיזור תל פארס ב-10.10.1973. האנדרטה הוקמה ביוזמת חבריו.

תיאור והתרשמות: מפרץ חניה קטן לפני האנדרטה. הגל-עד נמצא ברחבה עגולה ותחומה באבנים, על תלולית עפר. סלע גבוה ורחב ולמרגלותיו סלע נמוך ומוארך. בראש הסלע הגבוה תבליט שחור של טנק ומתחתיו שם הנופל ונסיבות נפילתו.

מ"מ הטנקים ערן אברוצקי – איזור ג'וחאדר/אורחה  

מיקום: לצד כביש 98, כ-1.5 ק"מ ממערב לצומת אורחה [ג'וחאדר]. האנדרטה בצד הצפוני של הכביש [מצד שמאל, אם מגיעים מכיוון רמת מגשימים].

אנדרטת אברוצקי בדרום רמת הגולן

סיפור ההנצחה: סגן ערן אברוצקי היה מ"מ בגדוד 82. ב-7 באוקטובר 1973 נפגע הטנק שלו באיזור זה, וערן נהרג. האנדרטה לזכרו הוקמה ב-1973.

תיאור והתרשמות: אין כמעט חניה בגלל שוליים צרים. האנדרטה נמצאת מעל הכביש, וכדי להגיע אליה יש לגמוא בחדות עלייה קצת תלולה לאורך כ-20 מטר. הירידה חזרה קשה יותר. בקיצור, נגישות בעייתית. תל עפר המכוסה באבני בזלת, שביל לבן שנצבע על האבנים מוביל אליה. בנויה מפלטות מתכת ארוכות ושחורות, שנלקחו מהטנק שעליו פיקד וחוברו במרכזם למעין משולש. על הלוחות נכתבו בלבן נסיבות נפילתו והמילים: "נזכור בכאב לנצח".

הטייס צבי הורוביץ – איזור ג'וחאדר/אורחה  

מיקום: מכביש 98 כ-2.5 ק"מ מצפון לתל סאקי הסתעפות דרכים למזרח, נסיעה של כ-700 מטר לאנדרטה.

אנדרטת הטייס צבי הורוביץ

סיפור ההנצחה: ב-7 באוקטובר בבוקר המריא הורוביץ לתקיפת שיירת כלי רכב בצומת רפיד. באיזור זה נפגע מטוסו מטיל והוא נהרג. האנדרטה לזכרו הוקמה ב-1974 ביוזמת המשפחה והחברים.

אנדרטת הטייס צבי הורוביץ שנפל ב-7.10.1973

תיאור והתרשמות: שביל תחום באבנים ולצידו תורן לדגל מוביל אל הגל-עד, הניצב בשדה הפתוח. בראש גל אבני בזלת מוצב לוח ברזל לבן ובו נחקקו שם הנופל, תאריך לידתו, תאריך ונסיבות נפילתו. האנדרטה ידעה ימים יפים יותר. הגישה אליה בעייתית קצת. החניה ליד כוורות דבורים ומשם 40 מטר ברגל בתוך קוצים. דגל ישראל נעלם מהתורן, המקום מוזנח ללא יד מטפלת.

גדוד מכמ"ת 352 – איזור תל סאקי 

מיקום: על כביש 98 כ-1.5 ק"מ מצפון-מזרח לתל סאקי. נמצא בצידו הצפוני של הכביש.

אנדרטת מכמ"ת גדוד 352 בדרום רמת הגולן

סיפור ההנצחה: גדוד המכמ"ת 352 נלחם במשך שלושה ימים להדיפת התקפות הסורים. לאחר שהסורים נסוגו, הותקף הגדוד על-ידי מטוסים סוריים [ב-10.10.1973]. שמונה לוחמי תותחנים נהרגו. האנדרטה הוקמה ב-1978.

תיאור והתרשמות: רחבת חניה למבקרים, גשרון עץ מוביל לאנדרטה שנמצאת כעשרה מטר מהכביש. האנדרטה ברחבת חצץ עגולה התחומה באבנים. במרכז הרחבה, בצל עץ, ערימת חלקי מרגמה שרופים, שרשראות, גלגלי רק"מ וכלי מתכת פזורים על גל אבני בזלת. בחזית הערימה סלע בזלת גבוה ועליו שמות הנופלים. לפני הסלע לפיד יזכור עשוי ברזל שחור.

גש"פ 181 – מתחת לתל סאקי 

מיקום: לצד כביש 98, מתחת לתל סאקי, בצד המזרחי של הכביש.

אתר ההנצחה של חללי גש"פ 181

סיפור ההנצחה: גדוד השריון של פיקוד צפון, בפיקודו של סא"ל ראובן בן אלון, כ-30 טנקי שרמן M-51, השתתף בקרבות הבלימה בנפח ובקרבות נוספים. באתר מונצחים שמונה חללי הגדוד. האנדרטה הוקמה ב-1974 בעיצובו של האדריכל דני מאירי.

שמות חללי גש"פ 181

תיאור והתרשמות: ניתן לחנות לצד הכביש. שביל עם 13 מדרגות מעפיל אל האנדרטה, ובהמשך דרך מדרגות סלעיות וקצת מסוכנות. אל סלע בזלת גדול מוצמד לוח שחור ועליו פרטי ההנצחה, למרגלות הסלע מוצבים שני סלעים קטנים ועליהם חרוטים שמות הנופלים. על הגבעה סביב הסלע פזורות צלליות מתכת ירוקות, דמויות של חיילים בעת לחימה. אין שלט הסבר או מסבירן קולי על פעילות הגדוד במלחמה.

תל סאקי – איזור רמת מגשימים 

במרומי תל סאקי, מבט לכיוון תל פארס

מיקום: על כביש 98, כ-2.5 קילומטר מזרחית לרמת מגשימים. ירידה מהכביש לדרך טובה העולה למוצב.

סיפור ההנצחה: קרב עיקש למניעת נפילת התל לידי הסורים שתקפו אותו. ובעיקר סיפור הישרדות מופלא של לוחמי נח"ל ושריון, שהצטופפו בשקט בבונקר קטן, וחייל מילואים אחד יצחק נגרקאר שהתנדב ליפול בשבי הסורי [הוחזר לאחר כשמונה חודשים] ובכך הציל את כל היתר. 32 נהרגו בקרב על התל הקטן הזה. את ההנצחה עיצב חן וינקלר. המקום נחנך ב-2012.

תל סאקי

תיאור והתרשמות: גם אתר אטרקטיבי וגם מוסבר יפה. אחד ממופתי ההנצחות של מלחמת יום כיפור ברמת הגולן. תל קטן, מוצב, תעלות עמוקות מאוד ונקיות, בונקרים חשוכים, טנק, זחל"מים, יש איפה ללכת, יש מה לראות, ובעיקר תחושה שמשהו קורה פה. לוחות ההסברים מפורטים. הנצחת 32 החללים – "רעיי שלא שבו מהתל", כוללת תמונה שלהם על קיר זיכרון ובראשו המילים "חברים לא שוכחים חברים".

פרטי ההנצחה בעברית ובאנגלית – "העיניים האלה הצופות בך, עובר אורח, הפנים המביטות בך מתמונות הדיוקן, הן פני חברינו הצעירים לעולם, שאת שמותיהם חקקנו באבן כי נפלו בקרב, כאן על התל הזה, בימי האימה והגבורה של מלחמת יום הכיפורים תשל"ד". קצת מתחת לתל הוצב הבונקר המקורי, שבו הסתתרו 28 לוחמים מכוח הנח"ל המוצנח והשריון, שחלקם היו פצועים והרוגים.

הנצחת חללי תל סאקי

34 מדרגות מובילות אל פסגת התל הקטן. נוף לתל פארס ולסוריה. מקום נקי, מרשים, חוויה מעניינת ומעצימה. יש גם שולחנות פיקניק. אתר מתוחזק ומומלץ.

חניון הנצחה לשני מהנדסי מים – בעלייה של כורסי 

מיקום: מכביש 92 בצומת כורסי עולים מזרחה על כביש 789. אחרי כ-4.5 ק"מ ליד מעיין גהה.

לזכרם של כהנוביץ' ופז

סיפור ההנצחה: לזכרם של רס"ן אריק כהנוביץ' ורב"ט אורי פז, שני מהנדסי מים בתה"ל (תכנון המים לישראל), שעסקו בחקר הכינרת ופיתוח מערכות אספקת מים לרמת הגולן. אריק, מ"פ טנקים בגש"פ 181, נפל ברמת הגולן ב-12.10.1973 ואורי בגזרת סיני ב-13.10.1973. ההנצחה ביוזמת חברי הנופלים לעבודה, אנשי תה"ל וקק"ל, בוצעה ב-1980 על-ידי יגאל זמר ויואל רץ.

תיאור: החניון הוקם בכניסה למעיין גהה. במקום נקודות תצפית, פינות ישיבה ופיקניק בצל עצים, הצופים אל נוף הכינרת והגליל. בפתח החניון חומת אבני בזלת ובמרכזה מפת תבליט של מפעלי המים והמאגרים, שהיוו תוכנית אב לאספקת מים ליישובי הגולן. מימין למפה, מעל לחלק הנמוך של החומה, שלט עץ המצהיר על שם המקום. במרכז השלט לוח מתכת ובו פרטי הנופלים.

גדוד רפואה 281 – אליעד

מיקום: בכניסה למושב אליעד מכביש 98, אחרי כ-500 מטר.

לזכר חללי גדוד רפואה 281 במושב אליעד [צילום מהרשת]

סיפור ההנצחה: במקום זה פעל בית חולים שדה. ביום רביעי ה-10.10.1973 ספגה נקודת הפינוי במסוקים הפגזה כבדה, שממנה נהרגו עשרה מאנשי גדוד הרפואה. כן חקוקים על האנדרטה שני חיילים נוספים מהגדוד, שנפלו במלחמת לבנון.

תיאור: הגל-עד בלב חורשת אורנים וברושים. סלעי בזלת על בימה שחורה וביניהם נישא לוח ברזל גבוה ועליו שמות הנופלים תחת הכותרת – "פה נפלו עת טיפלו בנפגעים". למרגלות הבימה לפיד יזכור הבנוי מקסדת פלדה בראש מוטות מתכת.

ארבעה חיילי גדוד הספקה – אליעד 

מיקום: מול הכניסה למושב אליעד, לצד כביש 98, כ-250 מ' מזרחית לצומת.

אנדרטת ארבעה חללי גדוד הספקה [אתר יזכור]

פרטי ההנצחה: לזכר ארבעה חיילי גדוד הספקה [גה"ס] 595 – דב פריד, צבי פרידמן, חיים וקסר ויצחק לשצ'יק, שנהרגו ב-10 באוקטובר 1973.

תיאור: האנדרטה בצל שיח לצד הכביש, סביבה רחבת חצץ שחורה תחומה בטבעת אבנים לבנות ובסמוך ספסל. על בסיס בטון ניצב עמוד לבן שראשו רחב, בלב חזית העמוד לוחיות מתכת שחורות ובהן שמות הנופלים. יש גם שלט הסבר.

שלושה תותחנים – כפר חרוב

מיקום: כפר חרוב, לצד כביש מספר 98. אחרי הכניסה לקיבוץ פונים ימינה ונוסעים לכיוון המדשאה.

שלושה תותחנים בכפר חרוב [צילום מאתר "תמיד תותחן"]

סיפור ההנצחה: לזכרם של עמי קהת, מיכאל דטל ורוני יונגמן, אנשי תותחנים, שנהרגו ב-17.10.1973 באש סורית נגד סוללות, בקרב על חאן ארנבה. יונגמן היה חבר גרעין חרוב, שהוקם בשנת 1973.

תיאור: האנדרטה הראשונה, ביוזמת חברי הקיבוץ, הוקמה ב-1974. ממוקמת כיום במדשאה בחורשת ברושים ופינת ישיבה בפרגולת עץ. לצד השביל המוביל אל הגן ניצב סלע בזלת הנושא את שם המקום. לצד שבילי הגן, מקבצי סלעי בזלת הכוללים שלטי זיכרון. על השלטים חקוקים פרטי הנופלים ונסיבות נפילתם.

יהי זכרם של כולם ברוך

——————————————————————————————————————————–