טנק על הדן

בקיבוץ דן מציינים יובל למלחמת ששת הימים בתחושת מועקה * לטענתם, צה"ל ממשיך לעמעם את המורשת שלהם מה-6.6.1967 – הדיפת ההתקפה הסורית על הקיבוץ * 1) ספר שהוציא לאחרונה צה"ל אינו מזכיר כי חברי הקיבוץ היו אלה שנלחמו בחי"ר ובטנקים הסורים * 2) ציון דרך שהוצב בתל עזזיאת מספר כי הטנק הסורי שהתהפך לנחל בניאס נפל לשם כתוצאה מהקרב על עזזיאת (ולא מהקרב על הקיבוץ) * ירדנו לגדת הנחל והלכנו לתל עזזיאת ולחירבת סודה כדי לבדוק את הטענות

קיץ 1967. הצצה לבטן הטנק הסורי שנפל לנחל הבניאס [צילום מארכיון צה"ל]

אשר ארזי עמד מול סלע הסבר במוצב תל עזזיאת והתקשה להאמין למראה עיניו. לפי הכתוב, הטנק שמוטל על גדת נחל הבניאס מתחת לקיבוץ שניר, נפל לתהום כתוצאה מהתקפת גדוד 51 של גולני על המוצב הסורי. ארזי, חבר קיבוץ דן, ובעצם כל חברי הקיבוץ, ולא רק הם, יודעים דבר אחד: הטנק הזה T-34 הוא אחד מששת הטנקים שתקפו את הקיבוץ ביום השני למלחמת ששת הימים.

T-34 מתוצרת בריה"מ

אז איך ביום בהיר וחם אחד באה חטיבת גולני במיל' ומנכסת אותו לסיפור שלה?

גם דוד מעיין לא האמין למראה עיניו. מעיין, אף הוא מקיבוץ דן, עלעל לאחרונה בספר "להסיר את האיום" בהוצאת משרד הביטחון, המסכם את קרבות צה"ל בגזרה הסורית בששת הימים. בפרק העוסק בהתקפה על קיבוץ דן לא הוזכרה ולו במילה העובדה שמי שהדפו את ההתקפה הסורית היו אנשי הקיבוץ עצמם. "מעוותים את ההיסטוריה", אמר לנו בכעס. לפירוט עניין הספר נגיע בהמשך.

שנים רבות שבדן שוררת תחושה כי צה"ל מנסה להקטין את חלקם בסיפור בוקר ה-6 ביוני 1967. אפשר אפילו להגדיר את הזמן: מיד לאחר המלחמה ב-1967, כפי שמספר עמירם אפרתי, אחד מקומץ מגיני הקיבוץ שהיה מזוין ברובה צ'כי שירה כדור אחרי כדור. הרובה המיושן הזה היה צריך להתמודד מול הקלצ'ניקובים החדישים שבידי הסורים. לדבריו, משרד הביטחון וצה"ל העניקו לאחר ששת הימים את אות המלחמה למגוייסי הקיבוץ, אולם סירבו להעניק אותו לוותיקים שלא היו מגוייסים, על אף שגם הם נלחמו.

אחד כזה היה "דוידקה", הלוא הוא דוד גרשוביץ שהיה אז בן 55 והיה מס' 2 על המקלע של מפקד המוצב, יוסי לב ארי. או צבי גולדברג שספג רסיס. אפרתי: "אמרנו שאם לא נותנים להם, גם אנחנו לא רוצים, היתה מהומה קטנה ובסוף נתנו אות קולקטיבי לכל הקיבוץ".

חייל שקפץ לבקר את הטנק הסורי בבניאס, נובמבר 1967, ובהזדמנות זו חילץ כמה פגזים מתוך הטנק [צילום: אילן ברונר, לע"מ]

הטנק הסורי שנפל לבניאס: מההתקפה על קיבוץ דן או מהקרב בתל עזזיאת?

על גדות נחל הבניאס, מתחת לקיבוץ שניר, מוטל מזה 50 שנה טנק סורי T-34. טנק בינוני מתוצרת בריה"מ, חמישה אנשי צוות בתוך עגלת ברזל של 32 טון, מצוידת בתותח 85 מ"מ ומקלעי 7.62 מ"מ, שלושה מטר רוחב, שישה מטר אורך (8.10 עם קנה) 2.12 מטר גובה, 40 ס"מ מרווח גחון.

כל היופי הזה בצבע חום עז הפוך כולו, שקוע למחצה ונתון לחסדי זרימת הבניאס השוצף ללא הפסק. טנק זה משוייך לאחד מהשישה שתקפו את קיבוץ דן ביום השני למלחמת ששת הימים.

הטנק הסורי כיום

בוקר יום שלישי ה-6 ביוני 1967 נפתח בסערה בגזרה הסורית. יום קודם החלה המערכה בבליץ אווירי על שדות התעופה של מצרים ולאחר מכן בהתקפת שריון ישראלית בכמה ראשים לעומק סיני. ירדן מיהרה לעזרת אחותה הגדולה והחלה להפגיז את ירושלים. הסורים המתינו עד למחרת ואז ניסו לפתוח חזית שלישית. הפגזה ארטילרית נרחבת ירדה עם אור ראשון על הישובים לכל אורך הגבול, מתל קציר בדרום ועד דן בצפון. במסגרת זו בוצעו בהמשך התקפות סוריות ישירות על איזור קיבוץ דן ובהמשך על מוצב אשמורה, מזרחית לחולתה ויסוד המעלה.

עיקר הגנת צה"ל באיזור זה התרכז במוצב תל דן, כקילומטר צפונית לקיבוץ: פלוגה מגדוד חי"ר 34 עם מספר טנקים, תול"רים ומרגמות. תשומת הלב כאן הופנתה כלפי המוצב הסורי נוחיילה שממול. על הגנת הקיבוץ עצמו היו מוצבים בשדה הפונה למזרח עשרות חברי משק, שבמסגרת מילואים שירתו ביחידת ההגנה המרחבית. לרשותם היה נשק קל ומיושן, שני מקלעים בינוניים ומספר מרגמות.

מבט למזרח משדה התעלות והבונקרים של דן. בצד השני של הכביש – ואדי עסל. הרכס הקרוב הראשון – רמת הבניאס [כיום קיבוץ שניר], המקום שאליו נע הטנק שלבסוף נפל לבניאס. ההר העגלגל משמאל – קלעת נמרוד [לחצו להגדלה]

מחלקת טנקי שרמן מגדוד 377 היתה אמורה להיות בבריכות הדגים של הקיבוץ, הפונות לכיוון תל עזזיאת ורמת הבניאס, ולספק הגנה. נראה שבגלל אי הבנה התמקמו הטנקים כקילומטר דרומה משם, ליד מה שמסומן במפות הישנות כבריכות הדגים של שאר ישוב [יצוין כי ותיקי דן אינם מכירים בריכות כאלה]. כתוצאה מכך, בזמן התקיפה הסורית נותרו חברי הקיבוץ לבדם במערכה. לדבריהם, מנו הסורים כ-100 לוחמים עם מקלעים ותול"רים ובחיפוי שישה טנקים.

בתום קרב קצר, שבו הניחו אנשי הקיבוץ לסורים להתקרב ואז פתחו לעברם באש חזקה, ובנוסף הציתו בקליעים נותבים ובמרגמות את השדות שמהם התקדמו טנקי האויב – נהדפה ההתקפה. בסערת הקרב היו אלה נערי הקיבוץ בכיתות י"א-י"ב שתחת אש הריצו לחזית המזרחית תחמושת, ובכך סייעו להאדרת סיפור הגבורה של הקיבוץ.

הכתבה במעריב 1967

ומה קרה לטנקים הסורים? שלושה נסוגו לכיוון מזרח ושלושה אחרים ששימשו בסיס-אש – לצפון-מזרח. בכתבה גדולה ב"מעריב" על הטנק שנפל, שפורסמה ב-29 בספטמבר 1967 על-ידי יעקב ארז, נכתב כי במהלך נסיגת הסורים מזרחה אחד מטנקי האויב נסע אחורנית תוך הפעלת תותחיו, כשחברי הקיבוץ יורים אליו במקלע, עד שנפל והתהפך לוואדי עסל [בצדו השני של הכביש העובר במקביל לקיבוץ]. טנק שני ברח לעבר כפר בניאס וטנק שלישי נעלם ונמצא לאחר המלחמה בתוך המים של הבניאס.

מתוך הכתבה: "משתמו הקרבות נתגלה הטנק שהתהפך בוואדי סמוך למשק ואנשי יחידת השלל של צה"ל צירפוהו למלקוח הכללי. הטנק הסורי שנשרף בשטח התקפה נגרר לקיבוץ הוצב שם ליד בית אוסישקין. רק הטנק השלישי לא נמצא והכל הניחו כי הסורים הצליחו לסגת עמו. והנה לפני ימים אחדים התגלה מעבר לרמה הנמוכה אשר עליה הוקמה היאחזות ישראלית בבניאס [הכוונה להיאחזות שניר], עדות נוספת להצלחתם של תריסר חברי דן להדוף התקפה סורית של חיל רגלים ושריון".

ב-9 בנובמבר 1967 קיים ענף היסטוריה בצה"ל תחקיר בשטח לגבי האירועים בקיבוץ דן [לקריאת התחקיר – לחצו כאן] בהשתתפות רס"ן מוטל בולדו שהיה מפקד חבל דן, יוסי לב ארי, מפקד מוצב דן, וישראל רונן המא"ז של המשק. לב ארי סיפר בעדותו: "הנחתנו מכת אש על ההצטלבות הזו. הרגמים שלנו היו טובים והיה לי מעט מאוד לתקן אש. אחרי טיווח קל הם הגיעו לנקודה ושפכו מעל 300 פגזים תוך רבע שעה. ממש יצרתי מסך אש. זה כנראה הבהיל מאוד את הטנקים. טנק אחד רץ מעל רמת הבניאס ונפל לתוך הבניאס והוא שוכב שם עד היום הזה[…] אחר כך בשטח מצאתי כאן אלונקות שרופות ומצאנו שמונה הרוגים בשטח, עוד שניים בתוך הטנק, עוד שלושה או ארבעה בטנק שנפל מעל רמת הבניאס, ובסך הכל משהו בסביבות 12 חללים של חי"ר ועוד כמה של השריון".

ישראל רונן סיפר: "שלושה טנקים מצאנו בשטח. בשלב הראשון ידענו על שניים. הראשון שרוף לרגלי רמת הבניאס. אני גם הודעתי על השני למיפקדת החבל שיש לנו טנק בוואדי עסל, כי כולם ראו אותו נוסע לשם. איש לא ראה אותו חוזר. השלישי נמצא לאחר המלחמה הפוך על הגב בתוך נחל הבניאס".

על סמך עדויות אלה צוינה בספר "המערכה על הגולן – 1967", שהתבסס על חומרי ענף היסטוריה של צה"ל, כי אחד הטנקים הסורים שהשתתף בתקיפת דן נפל לנחל הבניאס.

אולם לפני כשלושה חודשים צץ במוצב תל עזזיאת הסמוך סיפור בלתי מוכר: סלע הסבר חדש שהוצב במקום במסגרת מתיחת פנים שעברו אתרי לחימה באיזור לרגל 50 שנה למלחמה ההיא, ידע לספר על טנק שהיה חלק ממוצב תל עזזיאת, שנמלט במהלך הלחימה על היעד ונפל לבניאס.

זהו חידוש מארץ החידושים. הנה צילום הסלע הממוקם בדרך הכניסה למוצב הסורי:

יוני 2017: הסלע המוצב בכניסה למוצב הסורי תל עזזיאת

אשר ארזי מדן מעל הסלע "טנק סורי" בתל עזזיאת

מי שאחראי לכיתוב על סלע זה, כמו גם לסלעים אחרים שהוצבו במספר מקומות לחימה נוספים, בעיקר בתל פאחר, הוא אלוף במיל' אורי שגיא [אייזנברג], שבמלחמה ב-9 ביוני 1967 פיקד על כיבוש תל עזזיאת בתפקידו כמ"פ ב' בגדוד 51 של גולני.

שאלנו את שגיא על מה הסתמך והוא ענה: "האבן מלמדת על מיקום הטנק במוצב שנפגע על ידי טנק שלנו, ולאחר מכן הסתערות וירי נ"ט של לוחמי הפלוגה שלי. לגבי הטנק השני שנפל אין ראיה המוכרת לי אישית, וזו טענה ששמעתי מאמיר דרורי [סמג"ד 51] בזמנו. אם נכונה הסברה שהשתתף בהתקפה על דן, נראה לי בעייתי מבחינת הטופוגרפיה".

לפני בדיקת העניין הטופוגרפי, נציין כי נברנו בכל העדויות, הסיכומים והסיפורים שנשמעו לאחר המלחמה על-ידי מפקדי גדוד 51, ובראשם המג"ד סא"ל בני ענבר והמ"פ שגיא עצמו, וכן בדברי המח"ט יונה אפרת, ולא מצאנו שום אזכור או רמז לטנק מתל עזזיאת שנמלט בסערת הקרב ובמהלך מנוסתו התהפך לבניאס.

כשאמרנו זאת לאורי שגיא הוא ענה: "בני [המג"ד] הגיע רגלית לתל אחרי הכיבוש ושם נפגשנו. לא יכול היה לדעת יותר בהקשר זה לדעתי".

זה נכון, אולם גם אמיר דרורי לא נלחם בתל עזזיאת, וגם הוא לא אמור לדעת יותר ממה שיודעים אורי שגיא, בני ענבר, קמ"ן החטיבה אורי שמחוני ומפקדים נוספים בגולני. רס"ן אמיר דרורי עמד בראש כוח שכבש ללא התנגדות את חירבת סודה הסמוך. כמה שעות לפני היציאה לקרב דיווח הקמ"ן שמחוני בקבוצת פקודות, כי בחירבת סודה נמצאים כעשרה טנקים T-54 [ראו כאן].

ומה היה הדיווח המודיעיני על סד"כ שריון בתל עזזיאת? טנק אחד בלבד. מדובר בטנק פנצר שהיה כנראה נייח ונפגע מאש טנקים של צה"ל.

לאפשרות שטנק סורי נמלט מתל עזזיאת אין שום סימוכין בשום עדות או תחקיר. יתרה מכך, הטנק היחיד שהיה בתל עזזיאת לא היה T-34, מהסוג הנמצא בבניאס. הסתמכותו של שגיא על "טענה ששמעתי" היא בעייתית, בפרט כאשר קובעים במסמרות ובסלעים אירוע היסטורי כלשהו.

אם לבדוק בכל זאת את עקבות גרסתו של אורי שגיא, נותרה האפשרות כי אחד הטנקים שהיה במתחם חירבת סודה – לא בתל עזזיאת! – הוא זה שנמלט ובמהלך מנוסתו התהפך לתוך הבניאס.

האומנם?

הטנק הסורי ההפוך נמצא על הגדה המערבית של בניאס. חירבת סודה נמצא מעברו המזרחי של נחל בניאס. האם טנק שנופל מגובה של כמה עשרות מטרים בצד המזרחי מסוגל להתגלגל לגדה המערבית?

יצאנו לבדוק. הגענו אל לפני הכניסה לקיבוץ שניר, ומבית העלמין המקומי התחלנו לרדת בדרך צרה ותלולה אל מקום מנוחתו של הטנק. אשר ארזי מדן, שבמלחמת ששת הימים היה בסוף קורס קציני קומנדו בצנחנים ובמלחמה סופח לגדוד 890, הוביל בבטחה כל הדרך למטה. מדי פעם עצרנו כדי להתבונן בטופוגרפיה ובנוף המרהיב: מצוק חד שקירותיו המערביים יורדות בזווית חדה. הגובה מלמעלה עד לגדת הנחל מוערך ב-70 מטר.

מפת הטנק שנפל. 1) מקום הגעה משוער מכיוון רמת הבניאס. 2) ירי לעבר מוצב דן מהצד המזרחי של ואדי עסל [נחל שיאון] ולאחר מכן נסיגה לשטח סוריה. 3) עלייה לרמת הבניאס עד למקום שבו נפל לנחל שניר [לחצו להגדלה] 

נקודת המוצא של הסיור היתה שהסיפור של שגיא על טנק עזזיאת-בניאס יצוק בסלע, והרוצה להפריכו יתכבד ויוכיח. כבר בדרך אל הטנק אפשר היה להבחין מהצד המערבי, כי מבחינת תנאי השטח מעטים הסיכויים שטנק יידרדר מהגדה המזרחית לאפיק הנחל המערבי.

אשר ארזי הסביר: "המדרון המזרחי מתון יחסית ובנוי בצורת מדרגות, שללא ספק היו בולמות את התדרדרותו של הטנק לפני שיגיע לאפיק. חוץ מזה, על מנת להגיע למקום מנוחתו האחרונה של הטנק היה על הצוות לחצות את נחל פרע, דבר שאינו נראה סביר ובעל היתכנות".

הגענו אל הטנק, טבלנו מעט לצידו במים הקרים, צילמנו אותו מכמה זוויות והתמקדנו בקירות הקניון משני עבריו. אחר-כך טיפסנו חזרה את כל הגובה הזה לא בלי שהרהרנו בגורלם של אנשי הצוות באותן שניות שבהן ניתקו מהקרקע היציבה והתגלגלו תוך חבטות קשות וללא מעצורים אל מותם.

אשר ארזי מצביע אל המקום שבו נמצא הטנק כמה עשרות מטרים מתחת. מהעבר השני של הנחל, בגדה המזרחית, ניתן להבחין בגשר הרומי שנמצא על דרך המוצבים הסורית, מעט ימינה ומתחת מקו מתח גבוה [לחצו פעמיים להגדלה]

תמונה כללית מעל אפיק נחל בניאס שבתחתיתו מוטל הטנק הסורי: תל פאחר על גבעה מרוחקת מימין, הגשר הרומי במרכז התמונה העובר על דרך המוצבים הסורית צפונית לחירבת סודה. עוד בצילום: מבנה תחנת שאיבה של מקורות [לחצו פעמיים להגדלה] 

חזרנו ועלינו על כביש 99 מזרחה ונסענו אל הגדה השנייה של הבניאס. התחברנו מקצה כביש הנפט אל דרך המוצבים הסורית ונענו על דרך ששופצה לא מזמן על-ידי צה"ל במטרה להנגיש את תל עזזיאת גם לאלה שאינם מצויידים ברכב 4 על 4 או אופני שטח.

הסתובבנו במוצב הסורי לשעבר, קראנו את השילוט על הסלעים החדשים, התרשמנו מהנוף המרהיב אל עמק החולה, השדות שאר ישוב והבריכות קיבוץ דן, ואז התפנינו לראות מאיפה מתל עזזיאת, או מהגדה המזרחית, יכול היה טנק להידרדר לאותה נקודה בבניאס.

בדרכנו חזרה עצרנו סמוך לגשר הרומי העובר מעל נחל פרע, כ-250 מטר צפונית לחירבת סודה – אותו מתחם טנקים סורי שעשה צרות צרורות לגדוד 12 שנע לתל פאחר כשעתיים לפני שגדוד 51 הסתער על תל עזזיאת. נחל פרע כמו היתר זורם ממזרח למערב וחותך את הדרכים. עצרנו במקום שבו ידענו שאנחנו נמצאים בערך מול הטנק שבגדה המערבית. משם התקדמנו ברגל מערבה לכיוון הבניאס.

זיהוי כללי של האיזור, צילום מקלעת נמרוד

אשר ארזי סיכם בנקודה זו: "המרחק ממוצב תל עזז הסורי ועד למקום נפילתו של הטנק הוא כ-1.5 ק"מ. לא סביר שטנק נמלט שנמצא במצוקה יעשה בריחה לצפון מזרח, יפנה לפתע מערבה וייפול לבניאס. סביר הרבה יותר שצוות הטנק היה בוחר להימלט לכיוון הכוחות הסוריים שהיו עדיין בגזרה".

אם לחזק את הדברים – על הטנק היה לנוע על דרך המוצבים לכיוון מוצבי בניאס והכפר בניאס, שם נמצאו עדיין באותו זמן כוחות סורים.

צילום מהגדה המזרחית של הבניאס כלפי מערב, אל רמת הבניאס והמקום שממנו ניתק הסלע וגרם לנפילת הטנק

ארזי: "החלופה של נפילת הטנק מהגדה המערבית נראית הגיונית וסבירה הרבה יותר, על סמך המבנה הטופוגרפי של השטח שממנו ניתן ללמוד שהמצוק והמדרון תלולים הרבה יותר בצד המערבי, וניתן להבחין גם בכמה סימנים בשטח המעידים על שבירת גוש סלע קירטון, שהתמוטט בעקבות נפילת הטנק ממרומי המצוק. לדעתי, הטענה שהטנק הסורי שנפל לבניאס נמלט מתל עזזיאת היא הזויה ומופרכת. תנאי השטח הטופוגרפיים משתי גדות הבניאס שממזרח וממערב למיקום הטנק לא משאירים מקום לספק – הנפילה היתה מצד מערב".

מכאן עשינו את דרכנו לקיבוץ למפגש עם מספר מחברי המשק, ובהם שניים שהשתתפו בקרב במזרח דן. מלבד הניסיון לקבוע את הצד שממנו הידרדר הטנק אל מותו, ביקשנו גם לברר מאין הביטחון שטנק זה הוא מאלה שתקפו את דן, ושלא מדובר בטנק שנפל לתהום במהלך נסיעה יומיים לפני מלחמת ששת הימים, או יומיים אחרי אותו קרב ב-6 ביוני. אף אחד – לא בדן ולא במקום אחר באיזור, יכול היה לעקוב אחרי המסלול שעשה הטנק מפאתי הקיבוץ ועד רמת הבניאס, ולראות אותו נופל.

מוחים על הפגיעה בהיסטוריה של הקיבוץ. מימין: אשר ארזי, יוסי לב-ארי ודוד מעיין

יוסי לב-ארי, מפקד מוצב דן, סיפק תשובה חד משמעית: "אני זכרתי סיפורים על מפל הבניאס, ואני כדרכי אוהב לראות את הדברים היפים, ומיד כשנגמרה המלחמה רצתי קדימה. ראיתי שהחי"ר ואחד הטנקים שתקפו אותנו עלו לכיוון רמת הבניאס. הלכתי בעקבותיו של הטנק הזה, על הקולי, ואני מוכן להראות לכם איך הטנק הזה בא מעל הגדה המערבית של הבניאס ושם נפל. חלק מהמצוק נשבר ונפל, והכל היה מגולח על הטנק הזה. גם כיום עדיין יש סדק של גוש שהולך ליפול. הפנצר או הפנצרים שהיו בתל עזזיאת לא יכולים להגיע עד לבניאס, גם אם הם נופלים ומתגלגלים. חוץ מזה הפנצר שהיה בתל עזזיאת היה נייח לגמרי ועמד במחפורת, וחוץ מזה מדובר בכלל בטנק T-34".

לב-ארי הפציר בנו שניסע ביחד איתו לשניר, שם יראה לנו בדיוק מאיפה נפל הטנק. אי אפשר היה לסרב. נסענו חזרה לשניר, עצרנו כ-300 מ' לפני הכניסה, במקום שממנו מוליכה הדרך לבית העלמין של הקיבוץ ומשם התקדמנו עד לשפת המצוק.

צילמנו בווידאו את ההסבר של לב-ארי. לחצו על התמונה וצפו בדבריו על רקע קולות הזרימה:

סרטון: יוסי לב ארי מספר למצלמה מאיפה ואיך נפל הטנק הסורי לבניאס


לחצו על הצילום וצפו 

גוש הסלע שנשבר וגרם לטנק הסורי ליפול עשרות מטרים לאפיק הנחל – ע"פ גרסתו של יוסי לב-ארי

מיקום משוער של מקום הטנק בבניאס במפת 1:50,000 משנת 1966. סימון הגבול הוא ע"פ הסכמי 1949, אולם במציאות מלפני ששת הימים הסורים החזיקו בכל תל עזזיאת וצפונה משם, כולל רמת הבניאס מקום ששם נפל הטנק למים, והשטחים שבהם לא החזיקו ושנחשבו למפורזים היו מקור לאינספור תקריות ירי

חברי דן: הדירו אותנו מספר היובל לסיכום המלחמה

הספר "להסיר את האיום"

סיפורו של הסלע בתל עזזיאת מתווסף לאירוע נוסף שמכעיס את חברי הקיבוץ. הללו טוענים כי צה"ל מנסה להעלים את חלקו של הקיבוץ בהדיפת ההתקפה הסורית במלחמת ששת הימים.

ביוני 2017 יצא לאור הספר "להסיר את האיום", שהוציאה מחלקת היסטוריה/חטיבת מה"ד של צה"ל בהוצאת מודן ומשרד הביטחון, לסיכום המערכה בחזית הסורית. הספר יצא לרגל יובל שנים למלחמת ששת הימים והוא למעשה אסופה מרועננת של תחקירים, סיכומים ומפות של מחלקת היסטוריה מ-1974, בעריכת סא"ל במיל' בעז זלמנוביץ. בראש המערכת עומד ד"ר יגאל אייל, ראש מחלקת היסטוריה בצה"ל.

הפרק העוסק בהתקפה על קיבוץ דן ותל דן משתרע על כחמישה עמודים, מציין את הכוחות שהוקמו להגנה ומתאר את פעולת "המגינים", מבלי להזכיר אפילו פעם אחת כי היו אלה חברי הקיבוץ. רמז קלוש אפשר למצוא באזכור העובדה כי בין 110 הלוחמים בהגנת הקיבוץ היו עשרה תלמידי שמינית, שעברו אימון צבאי קצר.

יצוין כי בדו"ח סיכום פרק ההגנה של חטמ"ר 3 מששת הימים מצוינת העובדה כי חברי המשק הם אלה שנלחמו בהתקפה הסורית והדפו אותה. גם הספר "המערכה על הגולן – יוני 1967" מאת ההיסטוריון ד"ר מתי מייזל, שכמו מחברי הספר "להסיר את האיום", הסתמך אף הוא על חומרי מחלקת היסטוריה, טרח לציין: "את המוצבים איישו חברי הקיבוץ, כ-110 אנשים שהיו צעירים מגיל הגיוס לצבא או מבוגרים ממנו".

דוד מעיין, חבר קיבוץ דן, שלח לאחרונה מכתב בנושא למספר חברים בקיבוץ, ובו הביע את אכזבתו ממה שנראה בעיניו כניסיון של צה"ל לטשטש את חלקם של חברי הקיבוץ בלחימה. וכך כתב: "בטקסט מופיע מדי פעם הפניה להערה, כגון 'דברי המח"ט' או 'עדות המג"ד', 'יומן מבצעים חפ"ק פצ"ן' וכד'. במקום אחד מופיע "על פי עדות מפקד המוצב" ובו התיאור של הצתת שדה החיטה. לא מופיע שמו ולא שהיה חבר דן. הוא מופיע כמפקד המוצב והשאר הם לוחמים. מי המפקד, מי הלוחמים?

"תיאור הקרב, כולל עדויות מפקדים והתייחסויות ליחידות שהיו באיזור, גם הוא מראה על כוונה להסתיר את את העובדה שהיו אלה חברי הקיבוץ בעצמם ללא עזרת הצבא. שווה לקרוא כיצד משכתבים היסטוריה. כמובן שצריך לקרוא את כל הספר כדי לקבל יריעה רחבה של המצב, הראיה הצבאית הכוללת. לדעתי קיבוץ דן (צוות שימור) צריכים להגיב. צריך לעשות בשיקול דעת, אולי בייעוץ של היסטוריון. מצד שני, הזמן לא לטובתנו. ישראל [רונן, המא"ז] לצערנו כבר איננו איתנו, ואם רוצים להגיב עלינו לנצל את הזמן של אלה שהיו ועדיין איתנו".

עד כאן המכתב.

דוד מעיין, שבששת הימים היה לוחם בחטיבה 514 בגזרת סיני, הוסיף: "אני מזדעזע מההתעלמות הזו. חיפשתי בספר הזה את המילה 'קיבוצניקים', ולפחות שיכתבו מי האנשים האלה שמכונים בספר 'מגיני הקיבוץ', ואין את זה".

לב ארי מנסה להסביר את המצב המוזר: "חטיבה 3 שהיתה אחראית כאן על הקו פישלה, ולצה"ל לא נעים עם זה. כשהסורים תקפו אותנו לא היה פה שום כוח של צה"ל". עמירם אפרתי מחזק ומוסיף: "לפני כמה שנים, כששודרה בערוץ הראשון כתבה על הסיפור שנשכח, ביקשו את תגובת צה"ל וצה"ל לא הגיב. זה מדבר בעד עצמו".

עורך הספר: "פירוט ההתקפה על דן מעניק בתמצות את הכבוד לחברי הקיבוץ"

תגובת עורך הספר, בעז זלמנוביץ: "הפירוט על הקרב המופיע בספר 'להסיר את האיום', עמודים 169-164, איננו פוגע לדעתנו בגבורת חברי קיבוץ דן ובחלקם בהדיפת הסורים. מצוין שמגיני הקיבוץ היו חלק ממערך ההגנה המרחבית והמושג מא"ז מעיד על כך (ראה פירוט באמצע עמ' 165).

"אולם, יש לזכור שאנשי הקיבוץ לא היו לבדם. היו כוחות מחטיבה 3, שגם להם מגיע הכבוד. כוח בתל א-קאדי שהותקף אף הוא. כוחות טנקים מגדוד 377 שהשתתפו בקרב מכיוון תל דן ומכיוון דפנה (עמ' 166, פיסקה שנייה) ומרגמות 81 של הגדוד.

"לסיכום, פירוט בספר מעניק בתמצות את הכבוד הראוי לחברי הקיבוץ ולנוספים שהשתתפו בלחימה בבוקר ה-6 ביוני".

אירוע היובל לששת הימים בדן: לכבוד ילדי המקלטים, לכבוד הנערים שסייעו בהגנה ולכבוד המגינים שנלחמו

לאחרונה חגגו בדן 50 שנה למלחמת ששת הימים. הקיבוץ, שהיה פעם הפינה צפון-מזרחית של מדינת ישראל, מתגאה בפעולתו מאותה מלחמה, על אף שהיו בצה"ל גורמים שטענו כי הקיבוץ מתפאר יותר מדי.

מג"ד 34, שמחה אסף ז"ל, טען בזמנו בראיון בבלוג נעמוש, כי אנשי דן ממציאים סיפור וכי התקיפה הסורית היתה בשליטה של צה"ל. גורם נוסף, דן רודולף, שהיה מפקד מחלקת תול"רים בחטמ"ר 3, טוען כי התול"רים שלו הם אלה שעצרו את הטנקים הסורים, ולא אנשי הקיבוץ, וכי בנוסף לכך מחלקת טנקים שישבה בסמוך הגיבה אף היא.

בתגובה טוענים בקיבוץ כי התול"רים של רודולף פגעו בטנקים הסורים רק אחרי שהם כבר נבלמו וננטשו. בקיצור, רשומון.

באירוע היובל בדן הונפו שישה דגלים לציון כל אחד מימי המלחמה. הדגל הראשון שהונף היה לכבודו של הקיבוץ – לציון שנים רבות שבהן הותקף והופגז, נצלף ומוקש, שדותיו הוצתו ואנשיו שהו ימים ארוכים ושעות רבות במקלטים.

הדגל השני הונף לכבודם של לוחמים ומפקדים. במסגרת זו נאמה דפנה, בתו של המא"ז ישראל רונן ז"ל, שאמרה בין היתר: "ישראל ראה בתפקידו שליחות ואחריות להגן על קיבוץ דן, מתוך היכרותו את המערכת הביטחונית הארצית והאזורית ויכולותיה. ישראל צפה כי 'אם אין אני לי מי לי', והכין את קיבוץ דן, במיטב יכולתו, להיות ערוך ומוכן לצרות שיגיעו. ישראל כתב לימים – 'נתמזל מזלי שיצא לי לפקד על הקרב הזה, לראות את דן במיטבה, במבחן, תוך שיתוף פעולה בחירום, איך החיים של כל הקהילה נמשכים כל כמה שאפשר עד תחילת הלחימה וחידושם מיד אחריה".

נערות קיבוץ דן באירוע היובל [צילום: נתן סתיו]

הדגל השלישי היה לציון האוכלוסיה הלא לוחמת, שדאגה להמשך קיום סדיר תחת אש הפגזים. עובדות המטבח, שדאגו להעביר למקלטים ולעמדות ארוחות ושתייה, עובדות החינוך שדאגו להעסיק את הילדים במקלטים הצפופים, עובדות המרפאה שהיו בכוננות מתמדת לטיפול בנפגעים ובחולים, והאימהות, שתוך כדי מילוי תפקידן דאגו לילדיהן הפזורים במקלטים.

הדגל הרביעי היה לכבודם של "ילדי המקלטים", שעשו ימים ולילות במבנים מעופשים מתחת לאדמה, חווים את רעשי ההפצצות, חרדות ופוסט טראומה. הדגל החמישי – לכבוד הנערים שעמלו בעבודות הקיבוץ השונות, ובשיאם זכו ל"תעודת בגרות" כשהעבירו תחת אש תחמושת ופגזי מרגמות לחברים שנלחמו בסורים בשדה הפילבוקס המזרחי.

הדגל השישי והאחרון היה לכבודם של לוחמי הפילבוקס המזרחי: 13 חברי הקיבוץ מיחידת ההגמ"ר בפיקודו של לב-ארי, עם רובים צ'כים מיושנים וכשני מקלעים, עם תחמושת שהולכת ואוזלת. בכל זאת לא נסוגו לנוכח הכוח העדיף שתקף אותם.

הטנק הסורי בגלויה מ-1973 [מתוך אתר פרש]

———————————————————————————-

לכתבה בבלוג נעמוש על סיפור תקיפת קיבוץ דן בששת הימים – לחצו כאן

לקריאת עדויות המפקדים אנשי הקיבוץ בתחקיר של מחלקת היסטוריה מ-1967 – לחצו כאן

38 מחשבות על “טנק על הדן

  1. כתבה אמיתית
    צה'ל לצערי לוקח לעצמו קרדיט איפה שלא צריך וגורע מאחרים שעושים דברים במקומו
    פאשלות היו ויהיו
    טוב שיש מי שמעמיד דברים על דיוקם

  2. סיפורי בדים וגולני מציגים כך משכתבים הסטוריה! שמע מרס"ן אמיר דרורי ז'ל ששמע מרס'ן שמועתי.
    זה לא רציני וחבל שאיש רב זכויות ואלוף בצה'ל מעורב בשכתוב גס של מה שהיה ועוד טרוח לצין שיש בעיה מבחינה טופגרפית בו בזמן שהתחקיר מוכיח את ההפך.
    טוב יעשה שגיא אם ידאג לסלק את המיפגע המשוכתב.
    זה לא לכבודו של גולני וגדוד 51 להתפאר בארוע שלא היה.
    גדוד 51 עשה בתל עסזיאת לחימה נועזת וקצרה דוגמא ומופת. אין צורך בטנק שנפל למים "לצבוע" את תהילתו.

  3. לדעתי אין זה מקרה שמנסים להעלים את תפקידם המרכזי של חברי קיבוץ דן. צה"ל פינה כוחות רבים מהצפון והעביר אותם לגדה ולמעשה די הפקיר את אצבע הגליל.
    מדובר למשל באוגדתו של אלעד פלד שהועברה לצפון הגדה לקראת סוף היום הראשון לקרבות. הייתי באוגדה זו וזכור לי שהיינו עם פרוץ הקרבות בחורשה ליד נבי יושע ומתחתינו עברו שני מטוסים סוריים בדרכם לתקיפה.

    • לשרגא,

      על כך שצה"ל השאיר רק כוחות קטנים בצפון והעביר את אוגדת פלד (וגם את רוב חטיבת גולני ללילה אחד) לגדה אין חולק.
      יש לשער שבזמן שזה קרה זה היה סודי ביותר.
      אבל מדוע זה מסביר שצה"ל מוציא ספר ב-2017 ומעלים בו את חלקם של חברי קיבוץ דן?

  4. מזכרוני מביקור במקום רוחב הנחל בה מצוי הטנק הינו בקרוב ל10 מטר. לכן הסיכוי שטנק נופל ממזרח לא מתיישב שישכב כך על גדת המערב. התמונה האחרונה בכתבה (הגלויה מ1973)מוכיחה זאת בבירור. הצדק עם בני הקיבוץ.

  5. ערב טוב כתבה מענינת אבל לא הצלחתי להבין לעומק מה הפישול של צה"ל. היו טנקים בשאר ישוב והמרחק לדן במונחי שריון אפסי

    • המדובר בטנקים של פלוגה ז' מגדוד 337.
      הם הגיעו קודם לשאר ישוב בגלל בילבול בדיווחים ואח"כ לדן.
      נכון שהיתה פלוגה נוספת בתל דן אבל גם היא הותקפה באותו זמן.

  6. תגובת עורך הספר לא מכובדת ולא מכבדת. תגיד ששכחת או לא שמת לב ואל תתחבא.
    אומר העורך: "יש לזכור שאנשי הקיבוץ לא היו לבדם. היו כוחות מחטיבה 3, שגם להם מגיע הכבוד".
    מה דעתו של העורך על ניסוח דומה : "יש לזכור שכוחות חטיבה 3 לא היו לבדם, היו כוחות של חברי הקיבוץ שגם להם מגיע כבוד".
    אומר העורך: "גם להם (חטיבה3) מגיע הכבוד".
    אבל שכחת את הכבוד של חברי הקיבוץ..
    אומר העורך: פירוט בספר מעניק בתמצות את הכבוד הראוי לחברי הקיבוץ ולנוספים".
    "בתמצות"…
    בתמצות לא הזכרת את המילה "חברי הקיבוץ" , כנראה שבדיוק נגמר לכם הנייר בספר.לא היה ניגרע מאום מכבודו של צה:"ל אם היה מזכיר את השם המפורש קיבוצניקים".
    מה הפלא שעם תרבות כסתח כזאת בא אלוף בדרגתו במיל' שגונב את הטנק מהבניאס לצרכי תהילתו.. הכל תוצר של אותה מערכת. תהיו בריאים מחלקת הסטוריה אתם תזמורת רקע נהדרת לאתוס של צה"ל. לזה אתם מחויבים, לא לאמת.

  7. מחלקת ההיסטוריה של צה"ל צריכה ללמוד מכם איך עושים תחקיר..כל הכבוד על הירידה לפרטים.
    רק אותי מעניין איך נעלם הזחל השני של הטנק?

  8. מי פישל, מה פישל, למי הצל"ש ולמי הטר"ש? – אנסה לעשות סדר בדברים לפי מיטב שיפוטי לאחר קריאת העדויות שיש בידינו בשלוש השנים האחרונות.

    ביום שני ה-5 ביוני 1967 היום הראשון למלחמה משעות הצהריים החל פיקוד צפון להתדלדל מכוחות שהופנו לגזרת ירדן לאחר שהירדנים נכנסו למערכה: חטיבה 45, חטיבה 37 מינוס גדוד, ושני גדודי חי"ר של גולני. כל אלה הופנו לגדה המערבית. בעקבות כך פיקוד צפון ערוך כעת בגזרה הסורית למגננה בלבד.

    לפיקוד צפון היו התרעות שהסורים מתכננים לתקוף. השאלה – איפה? עיקר כוח ההגנה ותשומת הלב רוכזו לכיוון גשר בנות יעקב. גם הסורים העריכו שישראל תתקוף משם. זו היתה הגזרה הכי צפויה. ואכן לפנות בוקר של ה-6 ביוני נשמעה תכונה ורעשים של כלים באיזור בנות יעקב ומוצב דוריג'את. הסורים תכננו הפתעה קטנה – הם לא יתקפו את ישראל רק דרך הגשר אלא יעבירו כוחות קומנדו בסירות על הירדן בערך כקילומטר צפונה לגשר. מטוסי חיל האוויר מוזנקים, מפציצים, מפזרים את הסורים וגורמים לביטול ההתקפה.

    להתקפה הגדולה הזו הסורים תכננו שתי התקפות משנה או התקפות הסחה. התקפות המשנה לא בוטלו מסיבות שונות ומשונות והתקיימו. האחת על קיבוץ דן, השנייה על מוצב אשמורה.

    פיקוד צפון שנערך להתקפה מגשר בנות יעקב מעריך שהסורים עלולים לתקוף ממקום נוסף. אולי דרך אשמורה, אולי מכפר סאלד, אולי מנוחיילה. אפשר לעשות הגרלה. בשעות הלילה של ה-6.6 (כלומר לפנות בוקר) יש רעשי טנקים ורק"מ מכיוון רמת הבניאס. בפיקוד צפון לא מתרשמים מזה ואז מעריך מי שמעריך שהסורים עומדים לפרוץ דווקא דרך מטולה. ולכן בשעת לילה חטיבה 3 שולחת למטולה את טנקי השרמן של פלוגה ז' מגדוד 377.

    בגזרת דן יש את פלוגה ו' מגדוד 377 שמרביתה ערוכה להגנת מוצב תל דן ומיעוטה ליד בריכות דן. בריכות דן? אז זהו שלא בדיוק. בגלל אי הבנה או טעות בניווט או הודעה לא נכונה של מישהו – המחלקה הזו מגיעה למטעים של שאר ישוב מתחת לתל עזזיאת [למקום שמסומן במפות של אז כבריכות דגים של שאר ישוב]. המשמעות היא שהחזית המזרחית של קיבוץ דן אינה כוללת כעת כוחות צה"ל. מה שמפריד עכשיו בין הקיבוץ לבין הסורים זה אותו שדה עם שני מוצבי פילבוקס ותעלת קשר, כ-20-30 קיבוצניקים חמושים ברובים צ'כיים, ו-3-2 מקלעי מ.ג.

    הסורים תוקפים עם בוקר את מוצב תל דן שערוך לקראת זה עם פלוגה מגדוד חי"ר 34 ועוד פלוגת טנקים מינוס, וכן מרגמות. במקביל לתל דן תוקפים הסורים ישירות את קיבוץ דן, ולמשך שעה ארוכה התחושה היא שגם שאר ישוב מותקפת ואף נכבשת.

    כמו שצה"ל יפתיע את הסורים 3 ימים אחר כך בתקיפה מגבעת האם, הסורים מפתיעים את צה"ל באותה גזרה פחות או יותר. זאת "מקבת" סורית קטנה [כידוע, תוכנית התקיפה של צה"ל במאמץ העיקרי לכיבוש הרמה כונתה "מקבת"].

    כשמתברר שהסורים תוקפים את משק דן, מזעיקים את פלוגה ז'. פלוגה זו שבלילה הגיעה למטולה ולפנות בוקר הספיקה לחזור [בצה"ל מבינים שאין כלום במטולה] ולהתמקם בתל-חי, נוסעת במהירות. הפלוגה יודעת שהיא צריכה להגיע לתל דן שמותקף. עוברות כמה דקות עד שלפלוגה ז' מתברר שהיא לא אמורה לסייע לתל דן, אלא למשק עצמו. היא מגיעה לקיבוץ כשהסורים בעיצומה של הנסיגה ומזנבת בהם.

    ומה עם מחלקת הטנקים של פלוגה ו'? בזמן ההתקפה על הקיבוץ המחלקה הזו עומדת בשאר ישוב ולא יודעת מה קורה פחות מקילומטר ממנה. כשצועקים לה להגיע לקיבוץ, היא נעה לכיוון בריכות הדגים ומסייעת בהדיפת ההתקפה על דן. אליה מצטרפת מחלקת תול"רים מחטיבה 3. פלוגה ז' כאמור מצטרפת כשהסורים כבר בבריחה.

    אפשר לרשום לצה"ל שני מינוסים: 1) מודיעין לקוי. 2) כוח טנקים שעמד במקום הלא נכון.

    הקיבוצניקים הם אלה שעשו את מירב העבודה באמצעים דלים.

  9. יש כאן שתי סוגיות:
    א. מה נכתב בספר של משרד הביטחון
    ב. סיפור הטנק שנפל לבניאס

    לסוגיה א' קל לקבוע שזלמנוביץ' העורך\סופר התרשל בחקר הקרב בקיבוץ דן.
    דעתי הלא אובייקטיבית שעדיף לעין שעור לקרוא ולהסתמך על "תל התעלות".

    בקשר לסוגיה ב' וכאחד שלא מעורב לכאן או לכאן, (למרות היותי קצין בגולני באותו זמן)
    ישנן שלוש אפשריות (אולי יותר) לכך שהטנק הגיע למצוק ונפל:
    1. הטנק ברח מהקרב בדן
    2. הטנק היה חלק מהכוח של הטנקים ברמת הבניאס
    3. הטנק ברח מתל עזזיאת

    לאפשרות 1:
    זו אפשרות סבירה הנסמכת על עדות הקולי (עקבות) של הטנק שהובילו משדות דן ועד למקום הנפילה.
    האם אכן הקולי הוביל בבירור מדן למקום הנפילה?
    האם יש יותר מעדות אחת לכך?
    אם ישנן מספר עדויות כאלה הרי שהן מחזקות אפשרות זו וכדאי שנפרסמן.
    יש לי בעיה עם זה שאין עדות ראיה של מישהו מקיבוץ דן שראה את הטנק בורח ועולה על השלוחה של שניר. (השלוחה מצידה המערבי נראית היטב מדן).
    עדות כזו היתה מחזקת את האפשרות (1) במידה רבה.

    לאפשרות 2: (לא הוזכרה בכתבה):
    ברמת הבניאס (שניר כיום) היה כוח טנקים T-34 של הסורים.
    פלוגת הטנקים מתל דן ניהלה איתם חילופי ירי כפי שהוזכר באחת הכתבות כאן.
    בנוסף ביומן הקשר החטיבתי של גולני מ-9.6.67 מופיעות ההודעות:
    "13:45 רמ"ט למח"ט טנקים במוצב 9141 (מוצב טנקים בצד המערבי של שלוחת שניר)
    14:01 זיוה לחנה טנקים מסתלקים מרמת הבניאס"
    עמדות הטנקים על המדרון המערבי של שניר מעל לכביש ניתן לראות גם כיום.
    עפ"י אפשרות זו הטנק נפל או ב-9.6 בסביבת 14:01 או ביום הקרב עם פלוגת תל דן (זה לא אותו יום שבו הותקפו תל דן והקיבוץ) או בכל יום אחר של המלחמה בגלל סתם תימרון לא זהיר שאינו קשור לשני האירועים הללו.

    לאפשרות 3:
    בתל עזזיאת לא היו טנקים מסוג T-34 אלא טנק אחד מסוג פנצר.
    צילומים שלו כשהוא פגוע פורסמו כאן וניתן לראות שרידים של המזקו"מ שלו גם כיום בשטח.
    גם לו היה טנק כזה בתל עזזיאת היה עליו לנסוע מצד מזרח של נחל הבניאס.
    כידוע הטנק שוכב על גבו מצד מערב של הערוץ.
    לו היה על המוצב בתל עזזיאת טנק שמנסה לברוח היה עליו ליסוע מול הכוח התוקף של גדוד 51.

    לעניות דעתי אפשרות 3 איננה סבירה כלל.

    מצטער שהעלתי את אפשרות 2 ומתנצל בפני חברי דן, היא סבירה בעיני אמנם פחות מאפשרות 1, אבל אפשרות 1 נסמכת רק על הקולי.
    אשמח אם אפשרות 2 תופרך.

    • רק עכשיו ראיתי את מה שכתב שלמה ומה שרשמתי לעיל על פלוגה ו' וז' הוא חלקי ואף שגוי ולכן יש לסמוך בענין זה רק על דברי שלמה.

    • בתגובה לעיל לאפשרות (1) כתבתי:
      "יש לי בעיה עם זה שאין עדות ראיה של מישהו מקיבוץ דן שראה את הטנק בורח ועולה על השלוחה של שניר. "
      שכחתי לרשום ששאלתי לפני כן את שלמה אם בן ארצי ראה במו עיניו את הטנק נוסע על המדרון המערבי של שלוחת שניר.
      תשובתו של שלמה היתה שבן ארצי רק משער עפ"י הקולי שכך היה ולא על סמך ראיה בזמן אמת.

  10. שתי הערות לי, על תחקיר מעולה זה של "נעמוש":
    1. האם ניסתם, שלמה, לבדוק איך נראית בשטח, אפשרות שהטנק נפל מאזור תל-עזזיאת? האם יש לכך יתכנות?
    2. מאד עצוב לי שצה"ל לא מציג את כל האירועים האפשריים. גם אלו שלא מופיעים במסמכי הצבא. ושאין לו מספיק בגרות לחלוק כבוד מלא לאזרחים שנלחמו.

    • זאב, כפי שנכתב בפוסט היינו בתל עזזיאת שהוא הגדה המזרחית של הבניאס וראינו שגם טופוגרפית ומגם בחינת היתכנות הסיכויים קלושים עד בלתי אפשריים.

  11. הקיבוץ דן עבר תלאות מתלאות שונות היה שנים רבות חוד החנית של ישובי הצפון סבל מהתנכלויות ערבים בשנים הראשונות ואחר כך מידי הסורים,
    נלחם על חייו בשנת 48 סבל אבדות של חברים שעמדו בחרוף על המשמר והמשיכו כמה שאפשר בחיי שגרה חקלאות והרחבת המשק,
    הפגזות תדיר על המשק בכל השנים ממלחמת השחרור כולל המלחמה על המים נובמבר 1964 ילדי המקלטים והגברים שממשיכים לעבד השדות שמתחת לתל עזזיית והנשים שעושות בנאמנות כל עבודה,
    קיבוץ מלח הארץ שבחזית לחם בחרוק שיניים, אנשיו עשו עבודת קודש ונאחזו בו במקום לחיות חיים שלווים בישוב עורפי,
    גאוות המקום נקנתה בזכות ומצער שספר רשמי של צה"ל אינו מואיל לכבד במינימום את המגינים מהקיבוץ, מקוה שיתוקן,
    תודה,

  12. לא להתרגש מסילוף ההסטוריה. זה החל מקדמת דנא. משוררי וסופרי חצר פיארו וקילסו ברנשים מפוקפקים מוסרית. ילדינו לומדים אותם מהתנ"ך בבתי ספר ולאורם אנו הולכים. סילוף ושכתוב מקיפים תבל ושליטיה. ענף הסטוריה בצה"ל לא המציא דבר חדש. התהילה ניתנת לחזק ולשולט גם אם אינו מדויק. הנתינים מהקיבוץ ימשיכו ללחך את עפר הארץ.

  13. מחלקת הסטוריה צה"ל יצאה שכרה בהפסדה. רצו לפאר את צה"ל ולמנוע כבוד ממי שמגיע לו ויצא ההפך.
    המחלקה איבדה אמון וכל מי שעניו בראשו תובע את עלבונו של הקיבוץ.

  14. אני מציע לארכיאולוגים של הבלוג נעמוש להתאמץ לצאת שנית אל הטנק מהבאניאס לחפור תחת הטנק ולחסוף את הצריח ולגלות גם את הזחל החסר ולקרא שנית עדויות מיום הקרב של פלוגת שריון זיוה מגדוד 377 שהיו בשטח התלתן של קבוץ דן לבין מוצב הבאניאס בנקודה זו היתה עד הצהורים רק פלוגה ז שריון[זיוה] ולוחמים מהקבוץ

    • עזרא היקר. לא לכעוס, הזחל נגנב ע"י אנשי גולני, היודעים היטב לעשות לעצמם יחסי ציבור לגבי שני התילים ולהשכיח את שתי פלוגות הטנקים שלחמו לצידם. כאשר הטנק נפל הוא היה עם 2 זחליו שלמים!

      • אנונימי יקר, (מדוע אינך מזדהה בשמך?)
        הזחל נמצא שם עד עצם היום הזה, אז ההאשמה בגניבתו אינה נכונה (בלשון המעטה).
        הבלוג הזה פירסם את הסיפור של פלוגה ז' ו-ו' יותר מכל מקור אחר.
        חבל שאתה משמיץ בלי כיסוי לדבריך כי כל מה שהתפרסם כאן, כולל על חלקן של שתי פלוגות השיריון נבע מיזמה של איש גולני.
        גם את הנצחת שמו של משיח רחמים יזם איש גולני (ומתוך כך אתה יכול להבין שלא מישהו אחר).
        גם בימים אלה נעשה מאמץ ע"י כמה ממשתתפי הקרב בתל פאחר להנציח את פועלה של פלוגה ז' באתר.
        חבל שבמקום לעזור אתה משמיץ.

        • הבלוג הזה מצויין וכוונת הכותבים בו מעולה. ברם בתודעה הלאומית אין פלוגות טנקים, ופרט לקומץ קוראי הבלוג הזה (כמה יש בסך הכל כבר?) הטנקים הושכחו כבר ב10/6/67 ע"י כותבי ההסטוריה, כולם מוכווני גולני. תראה את המצבה שהקימו על תל עזאזיאת ותבין כיצד נעשים העניינים. תראה איך רוצחים גם היום את סיפור גבורתם של אנשי קיבוץ דן. אז כל הכבוד לאותו איש גולני שהנציח את משיח רחמים.אבל פלוגות הטנקים חיות רק בזכרונם של קוראי הבלוג. גם אנשי גדוד 334- עצם מעצמותיה של גולני- הושכחו. ההסטוריה שומרה ע"י רס"ר יום טוב ודומיו בצלמם ובדמותם .אם אתה סבור שאמירת האמת הינה השמצה, לו יהי.

  15. להלל, לרומם ולשבח קיבוצניקים זה לא כל כך פוליטיקלי-קורקט בישראל של 2017. לאט לאט יימחק העבר, תטושטש ההיסטוריה, והיא תיכתב מחדש בוויקיפדיה…..בעוד 20 שנה ילמדו הנכדים והנינים שלכם שהפלמ"ח וההגנה היו ארגונים קטנים ושוליים, שפרשו מהציבור הכללי וסטו מהדרך העיקרית שהתוותה באותם ימים הנהגת טרום ימי המדינה. ההתכתשות של קיבוץ דן ב-67'? מה זה קיבוץ דן???

  16. אל לחברי דן לשקוע ביאוש על טישטוש ההיסטוריה.
    הנה לפניכם באתר זה נעשה צדק לסיפור הגבורה של קיבוץ דן.
    בניכם ונכדיכם הם שישמרו את הסיפור ויעבירו אותו מדור לדור.

  17. לדני או שמא דן ( ע"ש הקיבוץ?) תשמע הפריטו את הקיבוצים אז עכשיו מפשיטים אותם מההסטוריה שלהם. הקיבוץ המתחדש איננו עוד קיבוץ כמו פעם. זו קהילה עם עבר משותף ועם הווה ועתיד שעיקרו תחושות ניכור, תיסכול והחמצה. עברתי אתמול בהרחבה של אחד הקיבוצים בגליל וראיתי אנשים לא שייכים למקום, קונים מגרש במיליון שקל ובנו טירה. זה כבר לא קיבוץ. עצוב..

  18. מי שרוצה סימוכין לגבורת שבט ( קיבוץ ) דן ימצא אותה כאן

    "דָּן יָדִין עַמּוֹ–כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל; יְהִי-דָן נָחָשׁ עֲלֵי-דֶרֶךְ, שְׁפִיפֹן עֲלֵי-אֹרַח–הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי-סוּס, וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר.

    וראו הטנק שוכב על גבו יחד עם רוכביו

  19. היסטוריה עושים פעמיים.
    פעם בעצם עשייתה כמו שעשו בגבורה רבה אנשי
    ונערי קיבוץ דן.
    ופעם שכותבים עליה כפי שמסופר בספר להסיר את האיום,ונעטפים בעובדות שגויות.
    הצבא וחט'3 פישלו,והמשק נשאר בודד לנפשו.

  20. שלמה שלום 24.4.18
    בתור נער י"ב שלחם בהתקפה הסורית על קיבוץ דן ברצוני להגיש:
    א. הטנק הדרדר מאזור בית הקברות של שניר לתוך הבניאס ממערב ,…למטה, לכיוון מזרח [כללי]
    ב. היתי שם 3 ימים אחרי המלחמה, ראיתי גוויות חיילים
    ואנחנו הי"בתניקים, פתחנו פגזים, ולקחנו חומר נפץ [ מקרוני] לטובת הדלקה בבית
    [ בדיעבד , כחייל וקצין בצ.ה.ל אני מבין שזאת היתה טעות ]
    * את הדרדרת ראו עוד כשנה + עד שצמחיה עלתה בשמורה וכיסתה אותה
    ג. ולכן, אין כל אפשרות שהטנק הנ"ל הדרדר מכיוון תל עזיזאת
    הכיוון לא נכון – ממזרח למערב .
    * מכיר את אורי איזנברג המ"פ כבש את תל עזיזאת מגדוד 51 [אז.. ]
    [ אלוף אורי שגיא ]
    אתה יכול לשאול גם אותו
    ד. לסיכום:- הסיפור על טנק מתל עזיזאת לוקה בחסר
    והטנק, הנ"ל הנמצא עד היום במימי הבניאס
    שייך לאחד מ- 6 הטנקים שהשתתפו בהתקפה על קיבוץ דן
    שלושה שירדו למטה לשדות החיטה שלנו [ כיום אבוקדו של שניר ]
    ו- שלושה שעמדו ברמת הבניאס [ כיום אזור קיבוץ שניר ] ונתנו גיבוי בירי לכיוון קיבוץ דן
    ועמדת הפלבוקס המזרחי [ כיום צמוד לצומת תל דן ]
    ה. טנק אחד, נשרף מאש החיטה הבוערת, הצוות ברח
    כוחותיו של דן רודולף מ"מ תולר שהגיעו ב 08:30 דפקו בטנק הנטוש כמה פגזים
    הטנק נגרר לצומת בניאס , כפר עג'ר [ רגר ]
    ונתן את השם לצומת – "צומת הטנק" .
    לאחר מספר שנים הטנק ניתן לדן במתנה ומהווה חלק מהאנדרטה לזכר הנופלים בדן [ ליד אולם הספורט ]
    * טנק שני, ירד בוודאי עסל, עלה על גדות בריכות הדגים של דן, והתהפך בסיבוב ליד אחת הבריכות
    הצוות ברח
    צ.ה.ל הגיע בלילה של ה- 6.6.1967 והרים את הטנק החדש ויצב אותו
    וכך זכה בטנק לשלל חדש T34 . שנסע על גלגלים לחורשת טל
    טנק שלישי עלה חזרה לרמת הבניאס
    שלושה … כנראה ברחו כליון בניאס ומבמעלה הכביש
    ואחז שנהגו או מפקדו היו מבלובלים… הדרדר לתהום לתוך הנביאס

    בברכה אלישע שחם 6401124 – 052 [ נער י"ב מלוחמי קיבוץ דן ב- 1967 ] קיבוץ דן

    * במילואים:- מא"ז הקיבוץ שנים רבות, וגם,… מפקד חבל בחט"מר 769 [ הגנה מרחבית ]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s