גדוד 12 נגד ספר הסיירת

"גדוד 12 סבל אבידות ונסוג" – נכתב על קרב תל פאחר בספר סיירת גולני שיצא לאחרונה * ותיקי הגדוד ממלחמת ששת הימים כועסים ודורשים תיקון מיידי – "זו דיבה" * איזה ציטוטים מופרכים נוספים מופיעים בספר "טורפי הלילה" בפרק על קרב תל פאחר? * פגמים בתיאור הקרב גם בסרט "הסיירת" בערוץ 10 * עדכונים: מנכ"ל הוצאת ידיעות ספרים ויו"ר עמותת הסיירת מגיבים לדברים * ינואר 2019: הוצאת הספרים החזירה את הספר מהחנויות ותדפיס מהדורה מתוקנת

לוחמים בתעלות החלק הצפוני של תל פאחר

51 שנים וחצי חלפו, והקרב של גדוד 12 על תל פאחר לא הסתיים.

לפני כחודש, ב-18 באוקטובר 2018, נערך בגלילות כנס סיירת גולני לדורותיה. בערב החגיגי שארגנה עמותת הנמר המעופף הושק הספר "טורפי הלילה", שכתבה מירב הלפרין בהוצאת ידיעות אחרונות – סיפורה של הסיירת מיום הקמתה דרך המלחמות והמבצעים שבהם פעלה.

הפרק הרביעי בספר העוסק בלחימת סיירת גולני בקרב תל פאחר הפתיע והכעיס את מפקדי ולוחמי גדוד 12 ממלחמת ששת הימים, כמו גם חלק מהמשפחות השכולות.

להלן מכתב ששלחו הלוחמים מהקרב ליואלי אור, יו"ר עמותת סיירת גולני, שעמדה בין היתר מאחורי הוצאת הספר [העתק נשלח למחברת הספר]:

"פרק רביעי בספר הסיירת שכותרתו "תל פאחר בידי, הפסק אש", מטעה את הציבור לחשוב שרק הסיירת כבשה את תל פאחר במלחמת ששת הימים.

"לוחמים רבים התקשרו אלינו והביעו זעמם כלפי הנכתב בספר וטענו כי זו חוצפה ועזות מצח של הכותבים.

"לא זו בלבד, אלא שבתוכנו המפורט של הפרק נמצאו תיאורי אירועים, שחלקם רחוקים מהמציאות וכאלה שכלל לא נבראו. נכתב למשל: "במהלך הטיפוס ספג הגדוד אבידות כבדות ונסוג", אשמה שיש בה מבחינת לשון הרע והוצאת דיבה כלפי מג"ד 12 והלוחמים בקרב תל פאחר. לעומת זאת נמנעו הכותבים מלחדד את מלוא ההתרחשויות מרגע הגעת הסיירת למוצב.

"כותרות ואמירות לא אחראיות נכתבות, ועם הזמן משכתבי ההיסטוריה מקבעים אותם כעובדות.

"בשנים האחרונות, ביוזמת קצינים מגדוד 12 נעשה לראשונה תחקיר יסודי ובוצעה עבודת מחקר על ידי מר שלמה מן, שהוציא לפני שנה וחצי את הספר "תל התעלות" ובו מתוארות פעולות הכוחות שלקחו חלק בכיבוש תל פאחר. שמונה כוחות לחימה היו מגדוד 12, כוח שריון, כוח סיירת, חיילי הנדסה והסמח"ט שהצטרף בעקבות נפילתו של המג"ד, וכן הסיוע הארטילרי והתאג"ד. לא כאן המקום להיכנס לוויכוח "בין אחים לוחמים" ולפירוט תפקודו ותרומתו של כל כוח וכוח בקרב ובאילו שלבים פעל. הכותרות שבחרו כותבי הספר וחלק מתיאורי הקרב, הם מעוותים ומחטיאים את האמת.

"אנו, לוחמים בקרב תל פאחר, נציגים מכל הכוחות והמשפחות השכולות, דורשים לעצור לאלתר את הפצתו של הספר ולפעול לתיקונו. 

"בברכה, אהרון ורדי, שמואל (שמיל) גולן, שמואל מוראד, איזי גרנות (חמאווי), עזרא סלע, עזרא ברוש, יהונתן תשבי, חיים סייג, מוטי רוזנבלום, משה הראל, זמיר כהן, ישראל הוברמן, איתן תגר, הדר דור-און, ומאמינים שמשפחות שכולות ולוחמים רבים נוספים שייחשפו לנכתב בפרק רביעי שבספר, יצטרפו לדרישתנו".

עד כאן נוסח המכתב.

יצוין כי בשיחה עם ורדי בעקבות המכתב הוא ביקש להדגיש כי הכעס מופנה אך ורק לכותבי הספר, ולא כלפי אף לוחם בסיירת – "שנלחמו איתנו בתל פאחר כתף מול כתף".

שלחנו מייל לאור יואלי, יו"ר עמותת סיירת גולני, וביקשנו את תגובתו לפרסום. טרם נענינו.

יואלי מסר לורדי בתגובתו כי יפעל לתיקון הדברים במהדורה הבאה [אם תצא].

תגובות נוספות לעניין ספר הסיירת יתפרסמו כאן במידת הצורך.

הסיירת היתה כאן. איזור החלק הצפוני בתל פאחר [צילום מרחפן]

העובדות בקרב תל פאחר: גדוד 12 לא נסוג, להיפך!

לפני כשש שנים החל כאן ב"נעמוש" תחקיר מחודש של קרב כיבוש תל פאחר ב-9 ביוני 1967, כולל הוצאת הספר "תל התעלות" באפריל 2017, המבוסס על עדויות מפקדים ולוחמים, יומן הקשר של הקרב, מסמכי חטיבת גולני ופיקוד צפון, תחקירי מחלקת היסטוריה של צה"ל ועוד.

פרק הסיירת בקרב תל פאחר כפי שהוא מופיע כעת בספר "טורפי הלילה" משובש ומעוות כמעט מתחילתו ועד לסיומו. מי שכתבו אותו ומי שבדקו את העובדות לוקים באי-הבנת סיפור הקרב.

כואב הלב לכתוב את זה על ספר שאך זה יצא ושבעריכתו ובהפקתו הושקעה עבודה עצומה, אבל האמת צריכה להיכתב. כמו שכתבו לוחמי גדוד 12 לעמותת הסיירת – "כותרות ואמירות לא אחראיות נכתבות, ועם הזמן משכתבי ההיסטוריה מקבעים אותם כעובדות".

התעכבנו על כמה תיאורים וציטוטים בעייתיים במיוחד.

בספר "טורפי הלילה" נכתב, כי ביום הקרבות של גולני על תל פאחר ושות' ב-9 ביוני – "הגיע לחורשת טל דוד כהן, המפקד הקודם של סיירת גולני, שהופתע לראות את לוחמי הסיירת רובצים על גבם בצל העצים ואת אליעז מתוסכל וקצר רוח. 'מה הולך פה?', שאל בהפתעה את רובקה. 'לא מפעילים אותנו', ענה המפקד בכעס. 'שמעתי שהיתה הסתבכות בתל פאחר ושיש שם אבידות רבות', אמר כהן. זה בדיוק מה שרובקה היה צריך לשמוע. הוא פנה למח"ט אפרת בקשר וביקש שיאשר לו להצטרף ללחימה בתל פאחר".

העובדות: המסופר כאן לא באמת קרה. דוד כהן הגיע לסיירת עוד בתקופת ההמתנה, למעלה משבועיים לפני פרוץ המלחמה וסייע למ"פ הסיירת רובקה בניהול העניינים. בשעה 12:00 לערך, לפני שחטיבת גולני נכנסה לקרבות שלה, נשלח רובקה לאיזור גבעת האם, שם שהה בשעות הבאות תוך שהוא מדווח לחטיבה על מצב ההתקדמות של חטיבה 8 בציר גבעת האם, אותו ציר שגם גולני היתה אמורה לנוע בו לכיבוש מוצבי הרמה הסורית.

לאחר התקדמות כוחות חטיבת גולני ליעדיהם, נותר רובקה בג'יפ שלו בשטח סמוך לחפ"ק החטיבה ולמעשה היה כל הזמן בעניינים. הוא לא היה צריך לשמוע מאף אחד, גם לא מדוד כהן, מה קורה בתל פאחר. הוא שמע זאת בעצמו ברשת הקשר.

מתוך הספר "טורפי הלילה"

בספר נכתב בתיאור לחימת גדוד 12: "פלוגת החוד של הגדוד הגיעה למרגלות התל ודיווחה שלטנקים אין אפשרות לעלות בדרך אליו. באותו רגע נפתחה עליהם אש כבדה. מ"פ הכוח נפצע, שלושה זחל"מים נפגעו וכל הכוח נעצר. המג"ד מוסא קליין אסף את מה שנשאר מפלוגת החוד והחליט לטפס מיד במעלה תל פאחר מכיוון מערב, כדי לא לאבד את אלמנט ההפתעה. במהלך הטיפוס ספג הגדוד אבידות כבדות ונסוג".

פיסקה זו היא סמטוחה גדולה. מיהו מ"פ הכוח? איזה שלושה זחל"מים נעצרו ובעקבותיהם הכוח כולו? איזה איבוד הפתעה היה מתרחש אלמלא טיפסו ממערב? הרי הגדוד כולו בתנועתו על דרך ההטיה כבר היה גלוי לעיני תל פאחר למעלה מחצי שעה.

הבעיה הגדולה היא הקביעה בספר כי הגדוד נסוג בעקבות האבידות הרבות.

העובדות: בשום מקום במהלך הקרב לא היתה סיטואציה שגדוד 12 נסוג או התקפל. להיפך: מרגע שהמג"ד מוסא קליין החליט על שינוי משימה – תקיפת המוצב ממערב למזרח תוך נחיתות טופוגרפית, היה הגדוד כולו – החל משלושת הכוחות הראשונים שעלו רגלית והמשך בכוחות שהגיעו באיגוף על זחל"מים – במגמה התקפית על אף האש הכבדה שגבתה הרוגים ופצועים.

"הנסיגה" היחידה, במרכאות כפולות, היתה נסיגה קצרה של אחד הכוחות לצורך התארגנות וחידוש התקפה. היה זה בכוח פלוגה ג', כאשר המ"פ מיכה תשבי הסתער תחת אש על גדרות החלק הצפוני של היעד ונהרג. יחד עימו נפצע קשה איתן תגר לוחם הנדסה. סמג"ד 12 רס"ן זוהר נוי שהיה חלק מהכוח, ירד מעט לאחור במטרה לארגן מחדש את ההתקפה. הוא החל לאייש את הזחל"ם בלוחמים, ואז חטף כדור בצוואר. לפני שאיבד את הכרתו הספיק להורות לסמ"פים לבצע איגוף ולתקוף את התל.

בקיצור, לא נסיגה במובן שמשתמע מהכתוב בספר, ובטח שלא גדוד שלם, אלא כוח אחד קטן מבין מספר כוחות של גדוד 12 שהסתערו ועלו על היעד, וגם זה – ירידה לצורך עלייה.

מורשת הקרב הרשמית של צה"ל הפכה את קרב תל פאחר לדוגמה ומופת של חתירה למגע, דבקות במשימה, היכולת להתמיד ורציפות הלחימה. הפרחים בעיקר למפקדים זוטרים וללוחמים פשוטים, שחלק מהם עלו עם הראש בקיר, אבל לא נרתעו ולא נסוגו.

בסיפור תל פאחר שיצא ב-1967 ופורסם ב"במחנה" מאת הסופר אהרון מגד, הוא כתב: "כששקל המח"ט יונה בדעתו לאחר כמה ימים על מי ימליץ למתן ציון-לשבח לא ידע מה יחליט. הגדוד כולו היה ראוי לכך. איש לא חת, איש לא נסוג, איש לא גילה מורך-לב. האומץ, היוזמה, התושייה, ההקרבה, ציינו את כולם, עד אחד".

לסיכום, ברמת העובדות: אין בסיס לקביעה בספר הסיירת כי גדוד 12 נסוג.

עוד נכתב בספר, כי במהלך נסיעתו לתל פאחר בראש כוח מאנשיו, פנה רובקה למח"ט ואמר כי הם על דרך הנפט ויכולים לעזור אם יש בעיה. העובדות: אין שום דיבור כזה ברשת הקשר החטיבתית. כשרובקה היה על דרך הנפט המשימה היתה ברורה לו כפי שקיבל אותה עוד קודם לכן מהמח"ט וכפי שהבין – להגיע לתל, לדווח מה קורה ובמידת הצורך לסייע בהכרעת הקרב.

עוד נכתב בספר, כי בתשובתו לרובקה אמר המח"ט – "תעשה מה שאתה מבין". העובדות: אין שום ציטוט כזה ברשת הקשר של חטיבת גולני.

עוד נכתב בספר: "המח"ט הורה לרובקה לנוע 200-100 מטר דרומה ולהיכנס לערוץ שמתפתל בעקלתון ומגיע ללב המוצב". העובדות: איזה ערוץ מתפתל בעקלתון 100 או 200 דרומה? דרומה מאיפה? גם במקרה זה, אין שום הוראה כזו של המח"ט לרובקה. גם רובקה בדו"ח הסיכום שכתב אחרי המלחמה ובדברים שאמר לא הזכיר הוראה כזו מהמח"ט.

עוד נכתב בספר, בהמשך למשפט הקודם: "רובקה שחשש שירי דו צדדי יתפתח בין לוחמי הסיירת ולוחמי גדוד 12 החליט לבחור בדרך אחרת. הוא זיהה תעלה שממנה ניתן להגיע למקום ששולט על כל שטח התל והחליט להגיע אליה. בדרך אל התעלה נפתחה לעבר הכוח אש מכיוון עין פית ומוצבי הבניאס. הפגזים החלו להתקרב ונפלו לצידם או מעליהם. אחד הזחל"מים נפגע מפגז שנחת על מכסה המנוע וכל נוסעיו זינקו החוצה".

העובדות: קטע זה מערבב בין שתי סיטואציות שונות. הסיפור הנ"ל מתאר מצב שבו כוח הסיירת כבר התמקם מול הכניסה למוצב. האש שנפתחה מהכפר עין פית [ולא ממוצבי הבניאס] ופגעה בזחל"ם אירעה כ-20 דקות קודם לכן, בעת שהכוח שהוביל רובקה לתל פאחר נכנס בטעות לכיוון עין פית במקום להמשיך בדרך הנפט אל עבר המוצב.

עוד נכתב בספר: "במרכז המוצב שהיה עתה בשליטת גולני רוכזו כל 34 ההרוגים ויותר מ-100 פצועים".

העובדות: הגופות לא רוכזו במרכז המוצב, אלא בכניסה אליו. לא 34 הרוגים שכבו שם. לפחות 11 מהחללים נפגעו בשטח שמתחת למוצב ולא הגיעו למוצב עצמו, אלא נותרו מתחת לתל ומשם הם פונו. ארבעה נהרגו כקילומטר מדרום למוצב הסורי בתוך זחל"ם שעלה באש והתפוצץ, ושם נותרו עד לפינויים. המ"פ שלמה סגל שנפצע קשה מתחת לתל פאחר פונה בזחל"ם לתאג"ד ונפטר בדרך. יואל זבדי ז"ל שנפצע קשה בחלק הצפוני פונה בסיום הקרב לתאג"ד שמתחת ליעד ומשם הועבר לנקודת הפינוי החטיבתית בקיבוץ הגושרים. הוא לא שכב בשורת ההרוגים במוצב עצמו. מיכאל סייג, אחד מ-34 החללים, נפצע ונפטר שנה וחצי אחרי הקרב. רבים מהפצועים נפגעו מתחת לתל פאחר, לא הגיעו למוצב עצמו, ובוודאי שלא רוכזו שם.

עוד נכתב בספר, כי דוד כהן ירה בסורי שנלחם בידיים עם רובקה, וכי "לאחר מכן קפץ לתוך התעלה, סובב את רגלו ושבר אותה. בתום המלחמה עוטר כהן בעיטור המופת על חלקו בקרב". העובדות: דוד כהן לא זכה בעיטור המופת על חלקו בקרב תל פאחר. צל"שי הסיירת מקרב זה היו רובקה, רימון ז"ל וברנדס. ואם כבר צל"שים: בניגוד לנאמר בספר – יעקב חודרה, הבחור מגדוד 12 שנשכב על הגדרות עם דוד שירזי ז"ל, לא קיבל צל"ש.

עוד נכתב בספר – "הקרב הוכרע בתוך חצי שעה מאז הגעת הסיירת, אחרי חמש שעות לחימה בשטח". העובדות: הסיירת הגיעה לתל פאחר בשעה 17:20, הסמח"ט הודיע על סיום הקרב בשעה 18:21. סה"כ – שעה. הקרב החל בסביבות 14:30. לפיכך ארך פחות מארבע שעות.

המ"פ סרן רובקה אליעז

מה שלא נכתב בספר: אין אזכור לאקט שבו מ"פ הסיירת רובקה שלח את סמ"פ ב' אברהם סולוביץ' להילחם בתוך המוצב. הסמ"פ מגדוד 12 הגיע באיגוף מצפון עם זחל"ם ועליו כעשרה לוחמים. הוא פגש את כוח הסיירת ששכב בכניסה למוצב. רובקה הורה לסולוביץ' להיכנס ללחימה בחלק הצפוני, וכך בוצע. סולוביץ' וחמישה מאנשי הכוח נהרגו באחת התעלות. רובקה וכוח הסיירת לא הצטרפו לכוח הזה.

בעקבות כך התעוררה לאחר מכן סערה בחטיבה, כמו גם העובדה שכוח הסיירת נותר מחוץ ליעד כ-40 דקות, עד לקבלת פקודה מהסמח"ט משה גת שהגיע למוצב בשעה 18:00 – להיכנס מיד לחלק הצפוני. אחרי המלחמה תקף הסמח"ט את רובקה על שהשתהה זמן כה רב. לרובקה היו סיבות משלו מדוע המתין זמן כה ממושך בחוץ [כפי שסיפר למשורר יעקב אורלנד, שאסף חומר לספר בלדות על קרב תל פאחר: "כשאדם נמצא תחת לחץ מיידי של אחריות מירבית לחיי זולתו ולחייו, והסכנה היא קריטית ומתמדת בכל שבר של שנייה, קשה לו לעקוב אחר הנעשה אפילו במרחק מטרים ספורים ממנו"].

על אף שמדובר בספר של הלל וקלס לסיירת גולני היה ראוי שספר מקיף על  ההיסטוריה שלה יתעכב וידון גם באירוע שנוי במחלוקת, שהטיל צל על התנהלות הסיירת.

הסרט בערוץ 10: הסיירת הכריעה את הקרב – האומנם?

לרגל 70 שנה לסיירת גולני שודר בערוץ 10 [ב-3 באוקטובר 2018] סרטם של הכתב הצבאי אלון בן דוד והבמאית ציפי ביידר – "הסיירת". חלקה של הסיירת בקרב תל פאחר הוזכר בקצרה, וגם הוא לקה באי דיוקים.

בן דוד סיפר בסרט: "ביום הרביעי של מלחמת ששת הימים נשלחת הסיירת לקרב הקשה בתל פאחר שבגולן, ומכריעה אותו".

העובדות: סיירת גולני לא הכריעה את קרב תל פאחר.

הסיירת היתה מהכוחות האחרונים שנלחמו על המוצב, אבל אחרי שסיימה את פעולתה, לאחר אותו אקט שבו המ"פ רובקה התקוטט בתעלה עם הסורי שהוכרע לבסוף, נותרו עדיין שרידי התנגדות אחרונים שהוכנעו על-ידי 3-2 חוליות שאירגנו הסמח"ט משה גת וסגנו רס"ן יפרח, שנעו בתעלות החלק הצפוני. כל זאת עד שהסמח"ט הודיע בשעה 18:21 על סיום הקרב.

"ומכריעה אותו". הקטע בסרט הסיירת בערוץ 10 העוסק בתל פאחר

בפאנל שקיימה חטיבת גולני ביוני 1967 לסיכום קרבות ששת הימים, תיאר רובקה את לחימת הסיירת בקרב תל פאחר והעימות האישי עם הסורי בתעלה, ואמר: "במקום הזה מיד אחרינו קפץ רס"ן יפרח והסמח"ט. ביקשתי מיפרח שייקח את מה שנשאר פה וימשיך לטהר. גם הסמח"ט אמר לו" [ראו כאן].

כוח הסיירת היה אחד ממספר כוחות גולני שתרמו את חלקם להכרעת המוצב. מכל הכוחות שנלחמו על כיבוש תל פאחר, לא ניתן לייחס לאף אחד את הכרעת הקרב.

באותו סרט בערוץ 10 רואיינו בקצרה שניים על לחימת הסיירת במלחמת ששת הימים. אף אחד מהם לא השתתף בקרב תל פאחר. הראשון הוא אורי שגיא, שבמלחמת ששת הימים לא היה בכלל בסיירת, אלא היה מ"פ בגדוד 51 ופיקד על כיבוש תל עזזיאת שהתנהל במקביל לקרב בתל פאחר.

השני שרואיין בסרט על קרב תל פאחר הוא הסופר מאיר שלו. בזמן הקרב על תל פאחר היה שלו מאותם לוחמי הסיירת שנותרו בחורשת טל ולא הצטרפו לכוח שהוזעק לתל פאחר, בגלל חוסר מקום בזחל"ם היחיד שעמד לרשות הסיירת במקום הכינוס. שלו אף הודה בכך בדבריו בסרט: "חלק מהחבר'ה שלי עלו לתל פאחר והשתתפו בקרב הקשה עצמו".

מסרט תיעודי על סיירת גולני שמייחס לה [בטעות] את הכרעת המוצב, היה אפשר לצפות לראיין לוחם שהשתתף בקרב הזה.

עדכון מה-25 בנובמבר 2018 – תגובת מנכ"ל ידיעות ספרים

בעקבות הנכתב בספר הסיירת על חלקו של גדוד 12, פנה ארמנדו פולק [שבששת הימים היה חייל בפלוגה ד' שהגיעה לתל פאחר מספר שעות לאחר סיום הקרב] למנכ"ל ידיעות ספרים, דב איכנולד, ובשם לוחמי גדוד 12 ביקש לשמוע כיצד הוא מתכוון לפעול לתיקון הטעויות.

תשובתו של איכנולד: "אברהם היקר, כבודו של גדוד 12 במקומו מונח, ואין בספר על תולדותיה של סיירת גולני כדי להאפיל על התעוזה והגבורה שהפגינו לוחמי הגדוד בקרב על תל פאחר. כולנו מודעים לנחישות של חיילי גדוד 12 בהסתערותם על התל ולמחיר הכבד ששילמו בקרב זה. בזכות אומץ ליבם נכבש תל פאחר והקרב הסתיים בניצחון חד-משמעי. הקרב על תל פאחר נכנס למיתולוגיה הישראלית והצה"לית כקרב הירואי, וכך יישאר לנצח נצחים".

תגובת הבלוג: איכנולד טוען – "אין בספר על תולדותיה של סיירת גולני כדי להאפיל על התעוזה והגבורה שהפגינו לוחמי הגדוד על תל פאחר". אולם הפרק הרלבנטי העוסק בתל פאחר מאפיל גם מאפיל על גדוד 12.

תחילה מואפל עניין תיאור הקרב שהובא בספר בצורה מסולפת, דבר שאינו לכבודם של כלל הלוחמים. תיאורים רבים אינם נכונים לחלוטין, והבאנו כאן חלק מהדוגמאות. לא ברור איפה קראה המחברת את סיפור הקרב, מי תיאר בפניה את השתלשלות העניינים והאם טרחה לבדוק. המהדורה הראשונה של הספר "טורפי הלילה" מציגה גרסה מעוותת, משונה ומבולבלת לקרב תל פאחר.

לכתוב שגדוד 12 נסוג במהלך הקרב – זה להאפיל על התעוזה והגבורה של הלוחמים. זה בוודאי לא כפי שכתב איכנולד – "כולנו מודעים לנחישות של חיילי גדוד 12 בהסתערותם"…

אם "כולנו", כל אנשי הוצאת ידיעות ספרים כולל המנכ"ל, היו מודעים לנחישות הזו, מדוע נתנו ידם לפרסום שגדוד 12 נסוג?

הלאה: כותרת פרק 4 היא "תל פאחר בידי, הפסק אש". כותרת המשנה מתארת את הקרב בידיים של רובקה מול הסורי בתעלה. המשתמע מכך הוא שהסיירת היא שהכריעה את הקרב. כבר כתבנו שאי אפשר לקבוע שכוח מסוים הכריע את תל פאחר. כל כוח תרם כמיטב יכולתו להכרעת המוצב. גם עניין זה בספר מאפיל על לחימת גדוד 12.

כל יתר הדברים שכתב איכנולד הינם, לצערי, מכבסת מילים שנועדה לרכך את הביקורת. תגובת המנכ"ל לא מתיישבת עם חלק מהדברים שהתפרסמו בספר.

ההתנצחות כאן נמשכת, ובינתיים הספר "טורפי הלילה" על טעויותיו הקרדינליות בפרק תל פאחר ממשיך להימכר בחנויות.

שלמה מן

עדכון מה-12.12.2018 – מכתב התראה להוצאת הספרים וכתבה ב"הארץ"

ב-9.12.2018 יצא מכתב מעו"ד מנחם רובינשטיין, מי שהיה סמל מבצעים בגולני בששת הימים ובקרב תל פאחר היה בזחל"ם מג"ד 12, אל הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות בשם לוחמי גדוד 12 מששת הימים ומשפחות שכולות מהקרב, בדרישה למחוק מספר הסיירת את הפרסום על נסיגת גדוד 12 במהלך הקרב, וכן לפרסם מודעת התנצלות.

לחצו כאן לקריאת מכתב העו"ד למנכ"ל הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות והמחברת 9.12.18

קטע מהדרישה לתיקון בספר "טורפי הלילה"

ביום שישי 14.12.12018 התפרסמה ב"הארץ" כתבה מאת הכתב הצבאי יניב קובוביץ העוסקת בנושא ובה הובאו תגובות המעורבים – כולל מנכ"ל הוצאת ידיעות ספרים, מחברת הספר "טורפי הלילה" ויו"ר עמותת סיירת גולני. ראו כאן.

הכתבה ב"הארץ" 14.12.2018

עדכון 16.12.2018 – מכתבו של יו"ר עמותת סיירת גולני

מכתבו של יואלי אור, יו"ר עמותת סיירת גולני:

"לכול הנמרים והנמרות של עמותת הנמר

הנדון : חיבוק וחיזוק מיוצאי סיירת גולני ללוחמי תל פאחר

נמרים ונמרות , בוגרי גדוד 12 גיבורי הקרב על תל פאחר , משפחות שכולות !

ברצוננו לחבק אתכם ולומר לכם שאנחנו מצרים על הפרסום בספר "טורפי הלילה" המספר את סיפורה של סיירת גולני לאורך 70 שנות קיומה , אין אנו יכולים להסביר בדיוק כיצד השתרבבה לה המילה "נסוג" בקרב על תל פאחר ואין ספק שאיננה במקומה.

אנחנו כעמותת בוגרי סיירת גולני יזמנו את כתיבת הספר , אך לא תחקרנו , לא כתבנו ולא הדפסנו . אנו מניחים כי מילה זאת הוכנסה בשגגה בתיאור הקרב הגדודי העקוב מדם של גדוד ברק על תל פאחר אשר ללא כל ספק הינו קרב אשר ברובו בוצע על ידי גדוד 12 ובגבורה רבה.

לוחמי הסיירת אשר לקחו חלק בקרב מציינים זאת בעדותם ומשבחים את הלחימה העיקשת והאמיצה של הגדוד וכן את חלקה של הסיירת כחלק משלים בקרב על תל פאחר.

הוצאת ידיעות אחרונות ביחד עם הסופרת מירב הלפרין עמלו , יזמו ועשו ימים כלילות להוציא ספר זה בזמן קצר תוך מתן הערכה וכבוד הראוי לבוגרי הסיירת ולחטיבת גולני.

מיד לאחר פנייתכם אלינו הועברה הפנייה להוצאה לאור של ידיעות אחרונות לעורך ולסופרת והם הוציאו התייחסות כי יעשו כול שדרוש בכדי לפעול לתקון העניין , אנחנו בקשר רציף מצוין איתם בכדי לתקן את הדבר.

מתוך הכרות האישית עם האנשים בידיעת אחרונות בטוחים אנו כי לא הייתה כל כוונה מצד אף להעביר בקורת או לעוות את ההיסטוריה אלא רק להלל את החטיבה והסיירת , וזאת דרך סיפורי הקרב והעדויות שנאספו.

אנו בוגרי הסיירת גולני לדורותיהם מחבקים אתכם לוחמי תל פאחר והמשפחות השכולות ושוב מבקשים להצר על אשר נאמר ונכתב ובטוחים כי מילה זאת שככול הנראה השתרבבה ויצאה מהקשרה לא תפגע ולא תמעיט מהגבורה ומהתרומה ההיסטורית של הגדוד בכיבוש התל והשפעתו על המערכה והמלחמה כולה".

יואלי אור אל"מ במיל',
יו"ר עמותת הנמר
בשם כל בוגרי בוגרות
יוצאי וידידי סיירת גולני

עדכון – 1.1.2019 – הוצאת ידיעות ספרים נענית לדרישות ותיקי גדוד 12

ניצחון לוותיקי גדוד 12 והמשפחות השכולות במאבק נגד ספר סיירת גולני "טורפי הלילה":

בפגישה שקיימו ביום שלישי 1.1.2019 נציגי הגדוד – אהרון ורדי, שמואל מוראד ומנחם רובינשטיין עם מנכ"ל ידיעות ספרים, כותבת הספר ויו"ר עמותת הסיירת, התקבלו הדרישות הבאות: 1) איסוף הספרים מהחנויות לאלתר. ב) ההוצאה תוציא הודעה פומבית עם התנצלות על הטעויות ותודיע כי הן יתוקנו במהדורה חדשה שתצא. ג) המהדורה החדשה תתפרסם בתיאום עם ותיקי גדוד 12. ד) כל מי שרכש את הספר עם הטעויות יוכל להחזיר את הספר הישן לחנות ולקבל תמורתו את הספר המתוקן.

להלן מכתב הסיכום שהוציאה הוצאת ידיעות ספרים:

89 מחשבות על “גדוד 12 נגד ספר הסיירת

  1. ה"קרב על אתוס הקרב" – ה"מלחמה" המיותרת על כיבוש תל פאחר

    תגובה לכתבה בעיתון הארץ 14/12/18 .

    לאחרונה התעוררה סערת רגשות מוצדקת בעקבות מילה אחת שגויה ומיותרת ("נסוג") בספר "טורפי הלילה" המתעד את עיקרי הפעילויות של סיירת גולני בשבעים שנותיה.

    כוח הסיירת שכלל חלק מאיתנו, בני מחזור נובמבר1966 , הצטרף לקרב רק בשלביו האחרונים, כאשר הלחימה כמעט כבר הוכרעה בקרב הרואי של חיילי ומפקדי גדוד 12.
    בקרב זה אף איבדנו את שני לוחמי הסיירת אברהם רימון ויעל ירון ז"ל.

    אנו מבקשים בזאת להתנער מהטעות המצערת הנובעת ממילה אחת שגויה בספר, ממנה ניתן להסיק כי לוחמי גדוד 12 לכאורה נסוגו במהלך הקרב שלהם על כיבוש המוצב הסורי.
    בכל סיפורי ותחקורי הקרב מעולם לא סופר על נסיגת לוחמים באחד מהכוחות הרבים שנטלו חלק בכיבוש התל.

    אנו זוכרים לעד ולא שוכחים את 34 הלוחמים האמיצים אשר נפלו בקרב.
    אנו מזדהים ומחבקים את כל אחינו הלוחמים והמפקדים של גדוד 12 אשר נטלו חלק בקרב.

    מחזור 1966, סיירת גולני.

    • הרקע הוא העלבון של ותיקי גדוד 12 על זה שבדף 41 של הספר "טורפי הלילה" נאמר שהגדוד נסוג בקרב תל פאחר.
      אני מבקש מכל אחד להביע את עמדתו, הסכמה ב – "הן" או הערה מכל סוג שהוא.
      אני יודע שאין חובה להגיב אבל נראה לי שזה מתאים. אם ותיקים ממחזורים אחרים ירצו להגיב הם כבר ימצאו את הדרך בעצמם.

      אני מקווה שזו לא טרחה גדולה,
      מוטי ספנסקי

  2. היי מוטי.
    מסכים ומזדהה מאוד עם התגובה שכתבת ועם הכוונה לפרסם אותה.
    אברהמי קול.

    Yaacov Greenboim יעקב גרינבוים
    מסכים ב100%.

    נמרוד שני –
    ‫ מסכים בהחלט. כל הכבוד על היוזמה להגיב פומבית. זה מאד מאד חשוב. ‬

    דוד שזר –
    מוטי מצרף את קולי ליוזמתך הברוכה

    זאב (פרוידנפרד) פורן
    מסכים!
    לחברי האמיצים בקרב והאמיצים בחיים.

  3. ראיתי וקראתי את תגובתך באחד משני עמודי הפייסבוק שלנו וזאת תגובתי:
    כל הכבוד לך אברהמי!!!
    לזה בדיוק ציפינו חיילי גדוד 12 שלחמנו בתל פאחר, שיקומו חיילי הסיירת ויסבירו את מה שקרה שם באמת, זה לא מוריד כהוא זה מי מי שאתם ומכבודכם, ההפך הוא הנכון, זה רק יחזק את כולנו כאחים לנשק!!! חטיבת גולני היא חטיבה מספר 1!!! חטיבת גולני היא הכי אחי שיש!!! תודה לך אברהמי
    תודה לך, יצאת גבר שבגברים. אוהב אותך!!!

  4. מרגש לראות במהירות שכל חיילי הסיירת מצטרפים אחד אחרי השני מי "הבונקר" אחרי שאברהמי יצא עם הודעתו.
    יש לי תחושה ומאז יצא מתוק!!!
    כולנו יחד נפעל לקידומו של אתר ההנצחה תל פאחר.
    כל המעוניין לתרום את חלקו מוזמן להתקשר אלי אישית (054-6407878), והדאג לקשר אתכם עם העוסקים במלכה ברשותו של אהרון ורדי.
    https://naamoush.wordpress.com/2018/07/10/%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%9C-%D7%A4%D7%90%D7%97%D7%A8/

  5. כל הכבוד לראות אחוות לוחמים.. חיילי הסיירת מודים ומכירים שהספר שהם מחזיקים על המדף בבית איננו נכון.
    על הוצאת הספרים שהוציאה את הספר המסולף נא להדפיס ספר חדש מתוקן ולשלוח אותו חינם לכל מי שקנה וכל הקונים ידאגו להחזיר להוצאה את הספר הראשון שהם רכשו שילך לגריסה ומחזור נייר. זה המינימום שצריך לעשות..

  6. הסיירת החיילים גברים גברים,הסיירת העמותה נמושות.לא שמענו מהם שום מילת התנצלות.לא מהוים דוגמה לשום דבר.

  7. ללוחמי הסיירת שנלחמו איתנו אז בתעלות תל פאחר וכיום עומדים זקופים ומזדהים עם מאבקנו אומר בהצדעה תודה ויישרו כוח

  8. אור יואלי על טעויות משלמים, ואם התנצלותך אמתית תגייס מיליון ש"ח להנצחת חללי תל פאחר יהיה זיכרונם לברכה.
    לטעות זה אנושי לסלוח זה אלוהי!

  9. למר יואלי מילים יפות כתבת השאלה אם אתה מתכון לפנות להוצאה של הספרים ולבקש להפסיק המכירה. כל יום שעובר הוא נזק בלתי הפיך למורשת גדוד 12.

  10. תל פחר סיפור מרתק, קרב גבורה אמיתי בתנאים קשים.
    הרבה נחישות ואומץ. זאת הרוח שהיתה פעם, זאת הרוח שלא כל כך קיימת בימינו.
    ישראל הפכה למדינה תבוסתנית.
    איפה דור 67? על פליטת קולמוס "נסוג" הפכתם עולמות.
    בהצלחה שיהיה לכם.

  11. עדכון:

    ניצחון לוותיקי גדוד 12 והמשפחות השכולות במאבק נגד ספר סיירת גולני "טורפי הלילה":

    בפגישה שקיימו ביום שלישי 1.1.2019 נציגי הגדוד – אהרון ורדי, שמואל מוראד ומנחם רובינשטיין עם מנכ"ל ידיעות ספרים, כותבת הספר ויו"ר עמותת הסיירת, התקבלו הדרישות הבאות: 1) איסוף הספרים מהחנויות לאלתר. ב) ההוצאה תוציא הודעה פומבית עם התנצלות על הטעויות ותודיע כי הן יתוקנו במהדורה חדשה שתצא. ג) המהדורה החדשה תתפרסם בתיאום עם ותיקי גדוד 12. ד) כל מי שרכש את הספר עם הטעויות יוכל להחזיר את הספר הישן לחנות ולקבל תמורתו את הספר המתוקן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s